מתחת קבר נחום באלקוש, עיראק, אחרי השחזור (צילום: אדם טיפן)
אדם טיפן
מתחת קבר נחום באלקוש, עיראק, אחרי השחזור

חשיפה "כל העבודה הייתה נס אחרי נס"

ללא דרכונים זרים, קילומטרים ספורים מאזור הלחימה של דאע"ש, מובלים בג'יפים שחורים וישנים במנזר סמוך, צמד מהנדסים ישראלים הצטרפו למבצע נועז ודל תקציב לשיפוץ קבר נחום בכפר אלקוש בעיראק ● את המבצע הוביל אדם טיפן, עורך דין יהודי-אמריקאי וקצין מילואים בצבא ארה"ב, שהסכים לצאת לדרך רק אחרי שקיבל את ברכת הראשון לציון ● טל שניידר שוחחה עם כל המעורבים ומביאה את הסיפור המלא מאחורי השחזור המופלא

זה החומר ממנו עשויות דרמות טלוויזיונית משובחות. צמד מהנדסים ישראלים, בעלי דרכונים ישראלים בלבד, נכנסים למדינת אויב. הם מובלים בג'יפים שחורים, עם חלונות אטומים, כל אחד ברכב נפרד ומלווים על ידי אנשי ביטחון כורדים. הם יורדים מהרכב בפתאי כפר נוצרי ויוצאים לאתר עתיקות היסטורי בעל חשיבות לעם היהודי. השנה היא 2017, המקום: קברו של הנביא נחום בעיראק.

40 ק"מ מהאתר התחוללו אז קרבות קשים בין ארגון הטרור דאע"ש לבין צבא עיראק. אנשי הכפר אלקוש – שהוא כפר כלדאי-קתולי (זרם נוצרי) – שמרו עשרות שנים על קבר נחום. קבוצת הישראלים, מלווה באמריקאי בשם אדם טיפן, מנהל פרויקט השחזור של קבר נחום, נכנסו לאתר כדי לבחון את אופציות השיפוץ, שימור ושחזור.

שני המהנדסים הישראלים, יעקב שפר ומאיר רונן, הם מומחים בשחזור ושיקום בתי כנסת. בעבר המקצועי שפר היה בכיר ברשות העתיקות ולמשרד ניסיון רב בעבודה עם הרשות. על דרכי הגעתם לאלקוש עוד יסופר. הם נחתו בטיסה מיעד אירופי בעיר כורדית, שהו בה לילה אחד מוגנים במלון ומשם הועברו באותם ג'יפים שחורים בנסיעה של מאות קילומטרים לאלקוש.

מי שניצחו כל המבצע היו האמריקאים והכורדים – אנשי ארגון ARCH, עו"ד אדם טיפן והבוסית שלו ומייסדת הארגון, שריל בנארד. כוחות ביטחון כורדים שמרו עליהם.

החצר הפנימית במתחם קבר נחום באלקוש – לפני ואחרי השחזור (צילום: אדם טיפן, מונטז')
החצר הפנימית במתחם קבר נחום באלקוש – לפני ואחרי השחזור (צילום: אדם טיפן, מונטז')

2 מיליון דולר לשיפוץ

אדם טיפן, עורך דין יהודי צעיר מלונג איילנד, התנדב לשירות מילואים צבאי ועבר הכשרה בסיסית. אחרי אסון התאומים, החליט להתנדב לשירות קרבי במרילנד נשיונל גארד של צבא ארה"ב. הוא הוצב כקצין והיה מפקדם של כ-40 חיילים בעיר קטנה בפתאי בגדד.

עבור הצבא האמריקאי, מדובר בהחלטה נדירה. בצבא ארה"ב משרתים יהודים, אך לא רבים. אנשים בעלי השכלה ומקצוע כגון עריכת דין, הנמצאים בנתיב קריירה במקצוע חופשי, כמעט שלא נוכחים בקרב חיילי ארה"ב.

בין סיור לסיור באזורי בגדד, טיפן החליט לפרסם בלוג-קרבות. במונחי עולמות האינטרנט של שנת 2005, עצם הפרסומים של קצין אמריקאי מתוך השוחות והבסיסים הלוהטים במדבר העיראקי היו אירוע מיוחד וראשוני. הבלוג שלו זוכה לחשיפה ב"וושינגטון פוסט" וב-2007, כשהייתי כתבת "מעריב" בוושינגטון, ראיינתי את טיפן למוסף השבת של "מעריב".

אדם טיפן (צילום: באדיבות המצולם)
אדם טיפן (צילום: באדיבות המצולם)

טיפן נסע אל וחזר לעיראק בשנים הבאות, מוצב עם חייליו לחצי שנה בכל פעם, וראה במו עיניו את ההרס והנזק במדינה. הוא שהה בעיראק בשנים הקשות של פיצוצי מטעני צד לצדי הכבישים ופיגועי הטרור הגדולים בבגדד. נשארנו בקשר. מדי פעם, כשהגיע לביקור בישראל, היינו נפגשים.

ב-2018, בפגישת קפה בתל אביב, טיפן סיפר לי בהתרגשות על פעילות התנדבותית שהוא מעורב בה לשיפוץ ושחזור קבר נחום בשולי האזור הכורדי בתוך עיראק. "אבל את לא כותבת על זה מילה", הוא הזהיר.

המהנדסים הישראלים רק חזרו מביקור חשאי בעיראק, אמר, ופרויקט חיזוק יסודות הגג בקבר נחום החל. הוא הראה לי תמונות שלו באתר, ואת תמונתו מקבל ברכה מידי הראשון לציון הרב שלמה עמאר. ראשו מורכן, וידו הימנית של הרב מונחת על ראשו.

סיפור שיפוץ קבר נחום נשמע פנטזיונרי לפרקים, ומעורר רגשות סולידרות ותקווה בין-דתית. מעורבים בו יוצאי חבל כורדיסטן החיים בישראל, ובראשם ד"ר מוטי זקן, שנפטר לפני כמה חודשים והיה משמעותי מאוד בתכנון השחזור של הקבר. מעורבים בו תושבי אלקוש, נוצרים וכמרים ששמרו על הקבר, ניקו אותו ולא איפשרו לפגוע בו.

מעורבת בו חברת העבודות ההנדסיות הצ'כית GEMA, המתמחה בשחזור אתרים עתיקים, וגם קבוצה קטנה של תורמים, ביניהם חברות נפט ואנרגיה מנורווגיה, ממשלת כורדיסטן, שגרירות ארה"ב בעיראק ומעט תורמים פרטיים שגייסו סך של 2 מיליון דולר כדי לבצע את השיפוץ של המתחם.

קבר נחום לפני השיפוץ (צילום: אדם טיפן)
קבר נחום לפני השיפוץ (צילום: אדם טיפן)

הארגון שהחליט לפעול לשיפוץ קבר נחום, אינו מוכר ברמה בינלאומית. ARCH – ראשי תיבות של "הברית לשימור מורשת היסטורית" (Alliance for the Restoration of Cultural Heritage) הוא גוף קטן שהוקם על ידי שריל בנארד, מומחית לביטחון לאומי וחברות בעידן של אחרי משבר.

בנסיעותיה ברחבי העולם, בנארד התרשמה מהנחישות ויצירתיות של אנשים החיים באזורי סכסוך. היא למדה על שאיפותיהם של קבוצות שונות לשמר תרבות ומורשת, גם בתקופות לחימה ואחריהן, וכל זה הוביל אותה להקמת ARCH.

טיפן החל להתנדב כמנהל פרויקט ב-ARCH, ועם החיבור שלו לעיראק ולזוועות שעברו על המדינה הזו, לקח את פרויקט קבר נחום תחת חסותו. באחד מביקוריו בישראל, איתר מהנדסים ישראלים שיסייעו בתכנון שיפוץ ושחזור הקבר. בהיותו יהודי, הוא הבין את החשיבות של השגת תומך רבני והלכתי לפרויקט.

באמצעות מכרים הוא פנה לרב עמאר וביקש ממנו ברכה. באותה הפגישה גם קיבל ממנו הנחיות הלכתיות באשר להתנהלות הצוות המשחזר בסביבת קבר נחום.

אדם טיפן מקבל ברכה מהרב שלמה עמאר, מאי 2018 (צילום: יהודה בן-יוסף)
אדם טיפן מקבל ברכה מהרב שלמה עמאר, מאי 2018 (צילום: יהודה בן-יוסף)

באמצעות מכרים אחרים בישראל, ארכאולוגים במוזיאון ישראל, הוא חבר למהנדס יעקב שפר, הנחשב מומחה לשיקום בתי כנסת.

דווקא בהיבט המימון, טיפן התקשה לגייס את הסכומים הדרושים. תורמים פוטנציאלים אמרו לו שזה נשמע מבצע בלתי אפשרי. לשפץ אתר יהודי קדום, בכפר נוצרי, במדינה מוסלמית, באזור סמוך לקרבות? מי ירצה לעשות דבר כזה? מצד שני, היה עליו לשמור על חשאיות הפרויקט, וללא פרסומים בתקשורת, איך ניתן לגייס כספים?

אריה דרעי התלהב

"אני הייתי מנהל תחום אגף שימור של רשות העתיקות ועסקתי רבות במבנים היסטוריים ובתי כנסת", משחזר שפר בשיחה עם זמן ישראל. "ב-2017, פנו אלי כמומחה בשימור הנדסי של בתי כנסת. אמרתי להם ישר, שאני מוכן לנסוע לעיראק, בתנאי אחד: שהשותף שלי, מאיר רונן, מצטרף".

לא חששת לנוסע לשם?
"שואלים אותי תמיד אם אשתי לא מנעה ממני מלנסוע. אני אומר, שגם היא רצתה לבוא. היה ברור לנו שאנחנו חייבים לעשות את זה ופעלנו לגמרי בהתנדבות, מבלי לקבל כסף על הנסיעה המיוחדת ועל ימי העבודה שם ולאחר החזרה.

"שואלים אותי תמיד אם אשתי לא מנעה ממני מלנסוע. אני אומר, שגם היא רצתה לבוא. היה ברור לנו שאנחנו חייבים לעשות את זה ופעלנו לגמרי בהתנדבות, מבלי לקבל כסף על הנסיעה ועל ימי העבודה שם ולאחר החזרה"

מאיר רונן (מימין) ויעקב שפר באזור קבר נחום באלקוש, עיראק (צילום: מאיר רונן)
מאיר רונן (מימין) ויעקב שפר באזור קבר נחום באלקוש, עיראק (צילום: מאיר רונן)

"פנינו למשרד הפנים לקבל לכך אישור, והשר אריה דרעי ככל הנראה התלהב מהפרויקט. בכל זאת, קבר יהודי, שחזור עתיקות. הבנו מהשותפים הכורדים שלא תהיה בעיה לטוס ולהגיע לשם. אני כן חושב שהייתי צריך תעוזה בשביל זה.

"שהינו באלקוש כ-3 או 4 לילות. ישנו במנזר. אלקוש היא לא סוף העולם וידוע לי על עוד יהודים המבקרים שם. כשהגענו לעיר, יצאנו לראות את מתחם הקבר. והוא היה נראה כמו מתחם קלאסי של בית כנסת, מבחינת הארכיטקטורה. עם חדרי לימוד".

מתי הוקם מבנה בית הכנסת סביב הקבר?
"אף אחד לא יודע להגיד מתי זה הוקם. חלק מחדרי הלימוד היו הרוסים. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נבנה על המתחם גג אדום על עמודי אזבסט במטרה להגן על הקבר. אך הגג התמוטט וגרם יותר נזק מאשר הגנה על הקבר. בית הכנסת לא טופל כמעט מאז 1951. אחד השכנים למבנה החזיק את המפתח למקום וניקה וטיפל באתר.

"הכנו במקום חוות דעת הנדסית. מעל הקבר נבנתה מעין קופסה ומעליה כיפה. על העמודים סביב היו כתובות – חלקן באותיות עבריות ואחרות באותיות דפוס במשהו שהוא בין ערבית לעברית.

בתוך מתחם קבר נחום, אחרי השיפוץ (צילום: אדם טיפן)
בתוך מתחם קבר נחום, אחרי השיפוץ (צילום: אדם טיפן)

"ממתחם הקבר יצאנו למחרת לסיור באזור. תחילה בעיר אלקוש ולאחר מכן התקרבנו למוסול. אני לא אגיד לך שלא פחדתי לגמרי, אבל התגברתי. היה מפחיד לראות את כל העיירות ההרוסות סביב. או שדאע"ש החריב אותן או שהפצצות אמריקאיות. מדובר באזור שהיה חשוב ליזידים ולנוצרים הקתולים".

מה הרגשת?
"לעמוד שם ליד הקבר, זה מאוד מרגש. אני מכיר את הסיפור של אלקוש, עיר עתיקה. כל חיי אני עוסק בעתיקות, היסטוריה ותנ"ך. מדובר בבית כנסת שניצב שם לפחות מימי הביניים. אני יודע לזהות זאת בשל אופי המבנה עם הקמרונים ולפי צורת הכיפה".

"לעמוד ליד הקבר, זה מאוד מרגש. אני מכיר את הסיפור של אלקוש, עיר עתיקה. כל חיי אני עוסק בעתיקות, היסטוריה ותנ"ך. מדובר בבית כנסת שניצב שם לפחות מימי הביניים"

שימור בזכות הנוצרים המקומיים

ספר נחום נפתח כך: ״מַשָּׂא נִינְוֵה: סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי״.

משערים שהנביא נחום היה אחד מגולי 12 השבטים. לפי התיאורים וההנחות, נחום הגיע לאזור אלקוש במחוז נינוה והספר השביעי, מבין תריסר הנביאים, מנבא את חורבן נינוה, מאורע שאירע ככל הנראה בין 612 ל-615 לפנה"ס.

מאיר רונן ליד קבר נחום, במהלך מבצע השיפוץ (צילום: באדיבות המצולם)
מאיר רונן ליד קבר נחום, במהלך מבצע השיפוץ (צילום: באדיבות המצולם)

ב-1891 טען גאוגרף צרפתי בשם קוינט כי כמה שנים קודם לכן, הוצאו עצמות הנביא נחום מקברו במתחם הקבר והועברו למיקום אחר בעיירה אלקוש. אך על טענה זו התקיימו ויכוחים.

במהלך עשרות שנים נהגו יהודי עיראק וכורדיסטן לעלות לקבר. בשנות ה-50 של המאה ה-20 ברחו משפחות יהודיות מעיראק ומשפחת שאג'ה מהעיר אלקוש התחייבה בפני חברי הקהילה היהודית לשמור על הקבר, וכך היה.

בשנים האחרונות היה חשש כבד שדאע"ש יחריבו את המקום, כפי שעשו לאתרים בהם לפי המיתוסים קבורים הנביאים יונה ודניאל (נבי יונס, מוסול ומצודת כירכוכ).

אפשר להאמין לכך שעצמותיו של הנביא נחום באמת נמצאות במתחם?
שפר: "מיתוסים נבדלים מהעבודה שלי. העיר אלקוש מוזכרת בתנ"ך. ההנחה היא שהטקסט שבתנ"ך נערך במאה 4 לפני הספירה. על דבר אחד אין ויכוח, מזה 2000 שנה ספר התנ"ך קיים ולכן, אנחנו יודעים שמתי שהתנ"ך נכתב, העיר אלקוש מצוינת שם. ובסמוך אליה, העיר נינוה – הלוא היא מוסול של ימינו.

החצר הפנימית במתחם קבר נחום אחרי השיפוץ (צילום: אדם טיפן)
החצר הפנימית במתחם קבר נחום אחרי השיפוץ (צילום: אדם טיפן)

"הנוצרים מספרים שבתקופה מסוימת היה חשש שיהודים שעזבו את המקום, ייקחו את עצמותיו של נחום ולכן הם נטלו את השיירים וקברו אותו בכנסיה".

איך ניתן לוודא שהוא שם?
"כמהנדס, אני רציתי ליטול דוגמת עץ מהארגז המחפה את הקבר ולבצע לו מעין בדיקת DNA. המטרה שלי הייתה לנתח את פיסת העץ כדי לתת תאריך משוער לפיסת העץ. קבר נחום דומה מאוד לקבר יונה שהופצץ על ידי דאע"ש או לקבר דניאל שגם הוא הופגז ובמהלך השנים היה מצוי בתוך מסגד. הוא גם דומה לקברים אחרים, כמו קבר בנימין. אותה ערימה מאבן בגובה שני מטרים".

ובסוף לא נטלת משם פיסת עץ לשם המחקר?
"לא. אני איש הרשויות, בעברי מרשות העתיקות. אמנם זה לא היה עושה נזק אם הייתי לוקח פיסה, אבל חששתי שזה ייתפס כמו גניבת עתיקות, דבר שהוא אסור באיסור חמור. השותף שלי מאיר רונן הסכים איתי.

"המבנה שסביב הקבר זו בנייה של הורדוס, דומה לבית מקדש קטן. ומבחינת שימור, הנקודה היא שיש אמונה ממושכת בת יותר מ-2000 שנה שזהו קבר נחום. אם במשך 2000 שנה אנשים חושבים ומאמינים ששם הנביא קבור, אז המבנה הזה חשוב ביותר".

"הנקודה היא שיש אמונה ממושכת בת יותר מ-2000 שנה שזהו קבר נחום. אם במשך 2000 שנה אנשים חושבים ומאמינים ששם הנביא קבור, אז המבנה הזה חשוב ביותר"

מתחם קבר נחום אחרי השיפוץ (צילום: אדם טיפן)
מתחם קבר נחום אחרי השיפוץ (צילום: אדם טיפן)

מאיר רונן, שותפו של שפר במשרד המהנדסים, מסביר עד כמה הפרויקט היה מורכב: "אמנם לא מדובר בנזק מדאע"ש, אבל הייתה הזנחה והתמוטטות והמקום היה במצב קשה מאוד. בשלב הראשון צריך היה להאמין שהמקום הוא בר-שיקום.

"ההתמחות של המשרד שלנו היא בשיקום ושחזור באבן. כלומר, לא ניתן היה לבצע את עבודות השחזור באמצעות הכנסת בטון או פלדה. צריך היה לייצב את המבנה לפני הכל, ולבנות אותו מחדש בשפה של המבנה הקיים. האתגר השני הגדול הוא לפתוח את המקום לציבור הרחב.

"את השחזור עצמו תכננו לפי תוואי הקשתות במקום, לפי המבנה של היסודות. זה דווקא לא היה חלק מסובך, כי מדובר בסוג בנייה החוזר על עצמו, המוכר ממקומות אחרים – כיפות וקמרונות. קל היה לפענח מה היה המבנה המקורי, שכן מדובר באתר שלא עבר שחזורים במשך מאות שנים.

"החשיבות של המקום היא תרבותית ולא רק עבור יהודים, אלא גם לנוצרים. נדהמנו לראות כיצד הנוצרים המקומיים שמרו עליו, במשך דורות של שנים".

אדם טיפן במתחם השיפוץ של קבר נחום (צילום: Father Aram Kia)
אדם טיפן במתחם השיפוץ של קבר נחום (צילום: Father Aram Kia)

עבודה בהתנדבות

אדם טיפן מתראיין לזמן ישראל מאזור וושינגטון הבירה, באמצעות זום. "הגעתי לבקר בקבר נחום לראשונה באוגוסט 2016", הוא מספר. "נדהמתי מיופיו של המקום ומתריסר כתובות החרוטות על קירות המקום. וכמובן, חטפתי הלם ממצבו של המתחם, עם חלקים מהגג שכבר קרסו וערימות של שברי אבן סביב הקבר. הייתה שם תחושה ששאר הגג עומד לקרוס בכל רגע".

במהלך כל השיחה חוזר טיפן לעובדה הבסיסית החשובה: "ההיסטוריה והמורשת של העם היהודי כרוכה ומשולבת במרקם התרבותי של האזור. בעשורים האחרונים, הקשר הבסיסי הזה נשחק על ידי הרס מכוון או הזנחה.

"ההיסטוריה והמורשת של העם היהודי כרוכה ומשולבת במרקם התרבותי של האזור. בעשורים האחרונים, הקשר הבסיסי הזה נשחק על ידי הרס מכוון או הזנחה"

"לכן, על אף שההגירה היהודית משם היא עודנה זיכרון חי, אין כמעט שרידים להיסטוריה היהודית השוקקת של האזור. אם אנחנו לא נעשה משהו כדי לשמר את מה שנותר, כל הידע של החיים היהודיים בצפון עיראק יימחה".

מה מיוחד בקבר נחום?
"בית הכנסת המכיל את הקבר המשיך להיות מזוהה כבית כנסת יהודי, ולא הומר לכנסייה או מסגד כפי שארע לאתרים יהודיים אחרים בעיראק. דאע"ש לא הרסו אותו, כפי שעשו לקברי יונה ודניאל. בית הכנסת הוא תזכורת מוחשית ויפהפייה לקשר של היהודים למקום והוא גם ממחיש את הדו-קיום בין נוצרים, יזידים ומוסלמים, דו-קיום שהתקיים במשך יותר מאלף שנה.

מאיר רונן (מימין) ויעקב שפר במתחם קבר נחום (צילום: באדיבות יעקב שפר)
מאיר רונן (מימין) ויעקב שפר במתחם קבר נחום (צילום: באדיבות יעקב שפר)

"אם חושבים על המעשים של דאע"ש, והפגיעה הקשה שלהם במיעוטים דתיים, אנחנו ב-ARCH חשבנו שעבודת השיקום של האתר היא מודל לתקווה ותזכורת להיסטוריה המשותפת ולמורשת שכל הדתות חולקות. יהודים, נוצרים ומוסלמים חיו ביחד במשך מאות שנים, אולי לא באופן מושלם, אבל עם רמה מסוימת של סובלנות וקבלת האחר. אסור לשכוח זאת".

טיפן מספר על פגישת אנשי ARCH עם מי שהיה ראש ממשלת כורדיסטן, נצ'רוואן ברזאני, שביקש מהם לפעול לשימור ושחזור הקבר ובית הכנסת. "זה היה חשוב לו והוא הציע תמיכה, כולל תמיכה כספית", טיפן אומר.

בעקבות זאת, פנו אנשי הארגון לחברה הצ'כית GEMA, הממוקמת בפראג. לחברה היה ניסיון בשחזור פרויקטים באזור, כולל עבודות שחזור מצודת ארביל. בהמשך, ממשלת צ'כיה אף תרמה סכום לפרויקט שחזור קבר נחום.

כאמור, ב-2017 הוטסו שני המהנדסים הישראלים למקום. "גם הם עבדו בהתנדבות, ואפילו הסכימו לסבסד חלק מעלויות ההגעה שלהם למקום, כיוון שבשלב ההוא לא גייסנו עדיין מספיק כסף".

מתחם קבר נחום אחרי השחזור (צילום: אדם טיפן)
מתחם קבר נחום אחרי השחזור (צילום: אדם טיפן)

איך זה שלא הצלחתם לגייס כסף מארגונים יהודיים אמריקאים לפרויקט כזה?
"היה לנו קושי גדול לגייס תרומות. כולם חשבו שאנחנו משוגעים. ניסינו לשחזר בית כנסת עתיק, בתוך כפר נוצרי, באזור תחת שלטון מוסלמי, בטריטוריה שיש עליה סכסוך צבאי.

"היה לנו קושי גדול לגייס תרומות. כולם חשבו שאנחנו משוגעים. ניסינו לשחזר בית כנסת עתיק, בתוך כפר נוצרי, באזור תחת שלטון מוסלמי, בטריטוריה שיש עליה סכסוך צבאי"

"פנינו לכולם, גם לארגונים יהודיים – כולל לכמה מהם ממוצא יהודי-עיראקי או כורדי – אבל אף אחד לא הסכים לתרום. הם איחלו לנו בהצלחה, אבל לא רצו להיכנס לזה. בין התורמים הפרטיים שלנו, יתכן שהיו יהודים-אמריקאים, אבל הארגונים לא סייעו".

אחרי סיור המהנדסים הישראלים שפר ורונן, הדוח הראשון בנוגע לשיפוץ המתחם הזהיר שאם לא יעשו עבודות מיידיות לחיזוק הגג, המקום עלול לקרוס בחורף ובגשמים. על כן, במשך ששת החודשים הבאים ב-2018 נעשו במקום עבודות שיפוץ למניעת קריסה.

צוותי הבינוי וגם טיפן עצמו התארחו במנזר אלכדי מקומי בעיר אלקוש, כיוון שבאזור אין מלונות. בהמשך החל שיקום האתר כולו. במהלך שנת הקורונה נאלצו הצוותים לעזוב את המקום והעבודות נפסקו. לאחרונה, ב-2021, חזרו להשלים את הפרויקט, והוא ניצב כיום משוחזר במלוא תפארתו.

מתחם קבר אחרי השחזור, לצד כנסייה ומסגד בעיר אלקוש, עיראק (צילום: אדם טיפן)
מתחם קבר אחרי השחזור, לצד כנסייה ומסגד בעיר אלקוש, עיראק (צילום: אדם טיפן)

שיפוצים בצל המגפה

"במאי 2018 באנו לישראל לפגוש ישראלים שהיו חלק מהקהילה היהודית כורדית-עיראקית", מספר טיפן. "רצינו לשמוע מהם על מורשתם, ללמוד על סיפורים ואגדות ואפילו למצוא בישראל אנשים שיצא להם לבקר במקום כשהיו צעירים.

"יהודה בן-יוסף, ראש הקהילה הכורדית בישראל, סייע לנו רבות – וכך קיבלתי גם את ברכתו של הרב עמאר. זה היה קריטי עבורי לקבל ברכה מסמכות רוחנית דתית והנחייה שלא לגעת בקבר עצמו. GEMA בנו קופסת עץ שהקיפה את הקבר כדי לגונן עליו, כך שדבר לא נגע בקבר עצמו במהלך עבודות השחזור במתחם.

ד"ר מוטי זקן ז"ל (צילום: המשרד לביטחון פנים)
ד"ר מוטי זקן ז"ל (צילום: המשרד לביטחון פנים)

"בישראל קיבלנו גם סיוע מדהים מד"ר מוטי זקן ז"ל, שנחשב מומחה בינלאומי להיסטוריה של יהודי כורדיסטן. הוא שימש כיועץ של הפרויקט ונפטר לפני כמה חודשים.

"בינואר 2020 יצאתי למקום לסיור עם שגריר ארה"ב בעיראק. היינו אמורים לחשוף את המקום לציבור בחג השבועות 2020, אבל הכול נעצר בגלל המגפה. בסיכומו של דבר, למרות השנה המשוגעת האחרונה, הצלחנו להשלים את העבודות, בסכום כולל של כ-2 מיליון דולר. זה תקציב נמוך מאוד לפרויקט כזה. כל העבודה על קבר נחום הייתה נס אחרי נס".

יהודים יוכלו להגיע לשם?
"לא יודע להגיד לך אם זה יקרה במיידי. עבור ישראלים זה אזור מסוכן. עבור יהודים, זה מקום מוחשי שמחבר אותם לאדמת המקום. אבל התקווה שלנו היא שבית הכנסת המשופץ ישמש מגדלור של תקווה לאזור כולו וישמש כתזכורת בנויה לא רק למה שהיה שם, אלא למה שהאזור עוד יכול להיות בעתיד".

"התקווה שלנו היא שבית הכנסת המשופץ ישמש מגדלור של תקווה לאזור כולו וישמש כתזכורת בנויה לא רק למה שהיה שם, אלא למה שהאזור עוד יכול להיות בעתיד"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,390 מילים ו-1 תגובות
סגירה