אני רופא ילדים כבר עשרות שנים. ראיתי ילדים נאבקים על נשימתם, הורים מפוחדים ליד מיטת אשפוז, וצוותים רפואיים הפועלים יחד ברגעים שבהם כל דקה חשובה.

ברגעים האלה אין משמעות לשאלה אם הרופאה יהודייה או ערבייה, אם האח מוסלמי או יהודי, ואם הרוקחת מגיעה מחיפה, מנצרת או מתל אביב. מה שחשוב הוא המקצועיות, המסירות, האחריות והאמון ההדדי.

פרופ׳ ישראל עמירב הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות ריאה בילדים במרכז הרפואי איכילוב, וממייסדי יוזמת "בואו - באים ומצילים אותם ואותנו". הדברים משקפים את עמדתו האישית של הכותב בלבד, ואינם מייצגים את עמדת המרכז הרפואי איכילוב או כל מוסד אחר שאליו הוא משתייך.

ארבע שנים שלמות, מאז ההכרזה על ההפיכה המשטרית, יצאנו לרחובות. שבוע אחר שבוע קראנו לצדק, שיווענו לשינוי, בחלנו בשחיתות, הזהרנו מהשיסוי ומהקרע, וקיימנו את האמירה: אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום. ועכשיו הבאנו את היום.

הבאנו לכם טס של 67 מנדטים.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

הבורות הרציונלית היא תופעה המוכרת היטב בכלכלה ציבורית. כשהעלות של רכישת מידע גבוהה מתועלתו הצפויה, משתלם לאדם שלא לדעת. האזרח טרוד בפרנסתו, וקולו הבודד ממילא כמעט אינו מכריע בחירות.

לפוליטיקאי, לעומת זאת, הבורות הזאת עשויה להיות מכרה זהב. כשפחד ושנאה נמכרים טוב מעובדות, הגזענות הופכת מדעה קדומה למודל עסקי: חומר הגלם הוא בורות, המוצר הוא פחד, והרווח הוא קולות.

עו"ד אדם פראירה עוסק, בין היתר, במשפט החוקתי, הפלילי וזכויות האדם, וחוקר את יחסי הגומלין בין משפט, מדיניות ציבורית וחברה בישראל. עמית ביוזמת צעד - תקשורת בונה אמון.