המלחמה בתימן – שעת מבחן אסטרטגית לקהילה הבינלאומית ולנו

אספה של המורדים הח'ותים בצנעה, תימן, בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hani Mohammed)
AP Photo/Hani Mohammed
אספה של המורדים הח'ותים בצנעה, תימן, בספטמבר 2019

המלחמה בתימן, הנמשכת כבר כעשור וגרמה למשבר הומניטרי קשה וטרגי, הגיעה בחודשים האחרונים לצומת אסטרטגית, המחייבת את התגייסותה של הקהילה הבינלאומית.

הצלחותיהם של החות'ים, מיעוט שיעי שמונה קרוב לכ-30 אחוז מהאוכלוסייה, ונתמך על ידי איראן, מדאיגים עד מאד את שכנותיה של תימן ואף מדינות מעבר להן. בחודשים האחרונים החות'ים החלו במתקפה שנועדה לכבוש את מחוז מאריב, העשיר ביותר בנפט במדינה. אם יצליחו זה יכול להיות ניצחון בעל משמעות אסטרטגית ביחס למלחמה כולה.

המלחמה בתימן, הנמשכת כבר כעשור וגרמה למשבר הומניטרי קשה וטרגי, הגיעה בחודשים האחרונים לצומת אסטרטגית, המחייבת את התגייסותה של הקהילה הבינלאומית

כזכור, בשנים האחרונות התגבשה קואליציה אזורית בהנהגתן של סעודיה ואיחוד האמירויות ובהשתתפותן של מדינות נוספות משני עבריו של הים האדום. אלה מודאגות עד מאד מההצלחה החות'ית, ובעיקר מהתחזקות ההשפעה האיראנית בחלק זה של המזרח-התיכון.

קואליציה זו לא נחלה הצלחה רבה, והמוטיבציה של חברותיה נחלשה, כולל הודעה של איחוד האמירויות לסגת מתימן ביוני 2019. ארצות הברית, שלא הייתה שבעת רצון מההתקפות הסעודיות, לחצה על ריאד לפנות למסלול הדיפלומטי. זה איננו מניב לפי שעה התקדמות של ממש.

מהן ההשלכות האסטרטגיות להישגים נוספים של החות'ים?

האחת נוגעת למערכת האזורית. תימן מצויה בחצר הקדמית של סעודיה, שרואה בהתחזקות ההשפעה האיראנית במדינה איום משמעותי על האינטרסים שלה. ההתקפות של החות'ים לעבר יעדים סעודיים, כולל מתקני נפט מרכזיים, המחישה זאת היטב. כך גם מדינות נוספות במפרץ, ולא פחות מכך מן העבר השני, המערבי-אפריקאי של הים האדום (בין השאר, סודאן, מצרים, אתיופיה).

במילים אחרות: שורה של שחקנים חיצוניים חוששים מהתחזקותם של החות'ים, אולם אינם חולקים בהכרח אינטרסים זהים, מה שמשליך כמובן לשלילה על ההתמודדות עם האתגר התימני. חילוקי הדעות המסתמנים בין סעודיה ואיחוד האמירויות, אמנם גם בסוגיות נוספות, מהווים עדות מוחשית לכך.

השנייה, נושקת למערכת הבינלאומית הרחבה יותר. כאמור, תימן שוכנת במיקום אסטרטגי ביותר לחופי הים האדום, וקונקרטית מיצר באב-אלמנדב, מעבר בעל חשיבות עצומה לחופש השייט בים האדום. מדובר, יש להדגיש, באחד מנתיבי הים החשובים ביותר לתנועת המסחר הימי. אחיזה איראנית, באמצעות החות'ים, באזור אסטרטגי זה, עלולה להשליך על חופש השייט בים האדום. במקביל, תעניק לטהראן קלף מיקוח נוסף, משמעותי מאד, בכלל מדיניות החוץ האסרטיבית שלה באזור, ובשיג ושיח שהיא מנהלת עם ארצות-הברית והקהילה הבינלאומית בכלל.

תימן שוכנת על אחד מנתיבי הים החשובים ביותר לתנועת המסחר הימי. אחיזה איראנית, באמצעות החות'ים, באזור אסטרטגי זה, עלולה להשליך על חופש השייט בים האדום ותעניק לטהראן קלף מיקוח משמעותי

מה זה אומר לגבי ישראל?

מאליו ברור, שחיזוק ההשפעה האיראנית בזירה זו הינו בבחינת חדשות רעות לישראל. מדובר אמנם בתהליך שקורם עור וגידים בשנים האחרונות ואינו חדש לה, אולם הצלחה נוספת של החות'ים רק מחזקת את הדאגה בירושלים.

בעבר הוחלפו אמנם איומים הצהרתיים בין שני הצדדים, אולם יש להניח שלא מדובר, לפי שעה לפחות, באיום ישיר ומיידי על ישראל. בה בעת, זירה אסטרטגית מעין זו, בה ההשפעה האיראנית גוברת, נותנת בידי טהראן אמצעי לחץ נוסף על הזירות הסורית והלבנונית, במאבק המתנהל בינה ובין ירושלים. ההשלכות האפשריות ביחס לחופש השייט באזור קשות, ויש לזכור את התקריות שכבר אירעו בחודשים האחרונים, וממחישות זאת היטב.

אם כך, מה צריך וניתן לעשות?

ראשית, חשוב להבהיר כי מדובר בזירה מורכבת ביותר, עם שחקנים פנימיים מרובים, מעבר לשני הצדדים הניצים הראשיים – הממשל והמורדים החות'ים – שיש הכרח לקחת בחשבון בדיאלוג הפוליטי לקראת פתרון אפשרי כלשהו.

שנית, וחשוב ביותר להדגיש, הכדור נמצא במידה רבה במגרשה של הקהילה הבינלאומית, וקונקרטית לפתחה של וושינגטון. הנשיא ביידן כבר הבהיר, כי הפתרון האפשרי הינו דיפלומטי-מדיני (ובמשתמע לא צבאי). לשם כך הפך ביידן את החלטתו של הנשיא טראמפ, בימיו האחרונים בבית הלבן, לצרף את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור.

ככלות הכול, פתרון מדיני מחייב דיאלוג, באופן זה או אחר עם החות'ים, ולבטח לנוכח הישגיהם בשטח. מעשית, מתבקשת הובלה פרו-אקטיבית אמריקאית, שתרתום שורה של שחקנים, שיכולים וצריכים לסייע בתהליך ייצובה של הזירה התימנית.

הסכנה לחופש השייט באזור אסטרטגי זה יכולה וצריכה להוות "עילה אסטרטגית" להצטרפותן של מדינות כרוסיה וסין, בנוסף למדינות באזור, למהלך דיפלומטי בחסות האו"ם (רק לאחרונה מונה שליח חדש, שבדי, לנושא תימן). זאת על מנת להתמודד עם הפוטנציאל השלילי הנוגע לנתיב הימי הכול כך חשוב.

הסכנה לחופש השייט באזור אסטרטגי זה יכולה וצריכה להוות "עילה אסטרטגית" להצטרפותן של מדינות כרוסיה וסין, בנוסף למדינות באזור, למהלך דיפלומטי בחסות האו"ם

בשנים האחרונות, זירת הים האדום זוכה ליתר תשומת לב, הן בקרב המדינות השוכנות סביבו והן בקרב שחקניות חיצוניות בעלות אינטרסים חיוניים בו. פרדוקסלית אולי, זה צריך לשמש מעין מכנה משותף רחב, אך אפקטיבי, על מנת להתמודד עם הזירה התימנית. ויפה שעה אחת קודם.

ראוי שישראל תשתלב במהלך זה, ובראש ובראשונה בצלצול בפעמוני האזהרה, מבלי לכרוך זאת, באופן ישיר לפחות, למשא ומתן סביב הסכם הגרעין. מדיניות החוץ האסרטיבית של טהראן מחייבת מענה מדיני-אסטרטגי, אולם במקביל, ולא כחלק, מחזרה להסכם הגרעין, אם אכן עדיין זה אפשרי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 723 מילים
סגירה