המלחמה בתימן – שעת מבחן אסטרטגית לקהילה הבינלאומית ולנו

אספה של המורדית הח'ותים בצנעה, תימן, בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hani Mohammed)
AP Photo/Hani Mohammed
אספה של המורדית הח'ותים בצנעה, תימן, בספטמבר 2019

המלחמה בתימן, הנמשכת כבר כעשור וגרמה למשבר הומניטרי קשה וטרגי, הגיעה בחודשים האחרונים לצומת אסטרטגית, המחייבת את התגייסותה של הקהילה הבינלאומית.

הצלחותיהם של החות'ים, מיעוט שיעי שמונה קרוב לכ-30 אחוז מהאוכלוסייה, ונתמך על ידי איראן, מדאיגים עד מאד את שכנותיה של תימן ואף מדינות מעבר להן. בחודשים האחרונים החות'ים החלו במתקפה שנועדה לכבוש את מחוז מאריב, העשיר ביותר בנפט במדינה. אם יצליחו זה יכול להיות ניצחון בעל משמעות אסטרטגית ביחס למלחמה כולה.

המלחמה בתימן, הנמשכת כבר כעשור וגרמה למשבר הומניטרי קשה וטרגי, הגיעה בחודשים האחרונים לצומת אסטרטגית, המחייבת את התגייסותה של הקהילה הבינלאומית

כזכור, בשנים האחרונות התגבשה קואליציה אזורית בהנהגתן של סעודיה ואיחוד האמירויות ובהשתתפותן של מדינות נוספות משני עבריו של הים האדום. אלה מודאגות עד מאד מההצלחה החות'ית, ובעיקר מהתחזקות ההשפעה האיראנית בחלק זה של המזרח-התיכון.

קואליציה זו לא נחלה הצלחה רבה, והמוטיבציה של חברותיה נחלשה, כולל הודעה של איחוד האמירויות לסגת מתימן ביוני 2019. ארצות הברית, שלא הייתה שבעת רצון מההתקפות הסעודיות, לחצה על ריאד לפנות למסלול הדיפלומטי. זה איננו מניב לפי שעה התקדמות של ממש.

מהן ההשלכות האסטרטגיות להישגים נוספים של החות'ים?

האחת נוגעת למערכת האזורית. תימן מצויה בחצר הקדמית של סעודיה, שרואה בהתחזקות ההשפעה האיראנית במדינה איום משמעותי על האינטרסים שלה. ההתקפות של החות'ים לעבר יעדים סעודיים, כולל מתקני נפט מרכזיים, המחישה זאת היטב. כך גם מדינות נוספות במפרץ, ולא פחות מכך מן העבר השני, המערבי-אפריקאי של הים האדום (בין השאר, סודאן, מצרים, אתיופיה).

במילים אחרות: שורה של שחקנים חיצוניים חוששים מהתחזקותם של החות'ים, אולם אינם חולקים בהכרח אינטרסים זהים, מה שמשליך כמובן לשלילה על ההתמודדות עם האתגר התימני. חילוקי הדעות המסתמנים בין סעודיה ואיחוד האמירויות, אמנם גם בסוגיות נוספות, מהווים עדות מוחשית לכך.

השנייה, נושקת למערכת הבינלאומית הרחבה יותר. כאמור, תימן שוכנת במיקום אסטרטגי ביותר לחופי הים האדום, וקונקרטית מיצר באב-אלמנדב, מעבר בעל חשיבות עצומה לחופש השייט בים האדום. מדובר, יש להדגיש, באחד מנתיבי הים החשובים ביותר לתנועת המסחר הימי. אחיזה איראנית, באמצעות החות'ים, באזור אסטרטגי זה, עלולה להשליך על חופש השייט בים האדום. במקביל, תעניק לטהראן קלף מיקוח נוסף, משמעותי מאד, בכלל מדיניות החוץ האסרטיבית שלה באזור, ובשיג ושיח שהיא מנהלת עם ארצות-הברית והקהילה הבינלאומית בכלל.

תימן שוכנת על אחד מנתיבי הים החשובים ביותר לתנועת המסחר הימי. אחיזה איראנית, באמצעות החות'ים, באזור אסטרטגי זה, עלולה להשליך על חופש השייט בים האדום ותעניק לטהראן קלף מיקוח משמעותי

מה זה אומר לגבי ישראל?

מאליו ברור, שחיזוק ההשפעה האיראנית בזירה זו הינו בבחינת חדשות רעות לישראל. מדובר אמנם בתהליך שקורם עור וגידים בשנים האחרונות ואינו חדש לה, אולם הצלחה נוספת של החות'ים רק מחזקת את הדאגה בירושלים.

בעבר הוחלפו אמנם איומים הצהרתיים בין שני הצדדים, אולם יש להניח שלא מדובר, לפי שעה לפחות, באיום ישיר ומיידי על ישראל. בה בעת, זירה אסטרטגית מעין זו, בה ההשפעה האיראנית גוברת, נותנת בידי טהראן אמצעי לחץ נוסף על הזירות הסורית והלבנונית, במאבק המתנהל בינה ובין ירושלים. ההשלכות האפשריות ביחס לחופש השייט באזור קשות, ויש לזכור את התקריות שכבר אירעו בחודשים האחרונים, וממחישות זאת היטב.

אם כך, מה צריך וניתן לעשות?

ראשית, חשוב להבהיר כי מדובר בזירה מורכבת ביותר, עם שחקנים פנימיים מרובים, מעבר לשני הצדדים הניצים הראשיים – הממשל והמורדים החות'ים – שיש הכרח לקחת בחשבון בדיאלוג הפוליטי לקראת פתרון אפשרי כלשהו.

שנית, וחשוב ביותר להדגיש, הכדור נמצא במידה רבה במגרשה של הקהילה הבינלאומית, וקונקרטית לפתחה של וושינגטון. הנשיא ביידן כבר הבהיר, כי הפתרון האפשרי הינו דיפלומטי-מדיני (ובמשתמע לא צבאי). לשם כך הפך ביידן את החלטתו של הנשיא טראמפ, בימיו האחרונים בבית הלבן, לצרף את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור.

ככלות הכול, פתרון מדיני מחייב דיאלוג, באופן זה או אחר עם החות'ים, ולבטח לנוכח הישגיהם בשטח. מעשית, מתבקשת הובלה פרו-אקטיבית אמריקאית, שתרתום שורה של שחקנים, שיכולים וצריכים לסייע בתהליך ייצובה של הזירה התימנית.

הסכנה לחופש השייט באזור אסטרטגי זה יכולה וצריכה להוות "עילה אסטרטגית" להצטרפותן של מדינות כרוסיה וסין, בנוסף למדינות באזור, למהלך דיפלומטי בחסות האו"ם (רק לאחרונה מונה שליח חדש, שבדי, לנושא תימן). זאת על מנת להתמודד עם הפוטנציאל השלילי הנוגע לנתיב הימי הכול כך חשוב.

הסכנה לחופש השייט באזור אסטרטגי זה יכולה וצריכה להוות "עילה אסטרטגית" להצטרפותן של מדינות כרוסיה וסין, בנוסף למדינות באזור, למהלך דיפלומטי בחסות האו"ם

בשנים האחרונות, זירת הים האדום זוכה ליתר תשומת לב, הן בקרב המדינות השוכנות סביבו והן בקרב שחקניות חיצוניות בעלות אינטרסים חיוניים בו. פרדוקסלית אולי, זה צריך לשמש מעין מכנה משותף רחב, אך אפקטיבי, על מנת להתמודד עם הזירה התימנית. ויפה שעה אחת קודם.

ראוי שישראל תשתלב במהלך זה, ובראש ובראשונה בצלצול בפעמוני האזהרה, מבלי לכרוך זאת, באופן ישיר לפחות, למשא ומתן סביב הסכם הגרעין. מדיניות החוץ האסרטיבית של טהראן מחייבת מענה מדיני-אסטרטגי, אולם במקביל, ולא כחלק, מחזרה להסכם הגרעין, אם אכן עדיין זה אפשרי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 723 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איראן חוזרת לשולחן המו"מ כשידה על העליונה

בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הגרעין ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המשא ומתן עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארצות הברית החלשה ● במצב הדברים הזה, נראה שלישראל לא נותרה ברירה מלבד איום צבאי ישיר - המפחיד את המעצמות לא פחות מאשר את איראן ● פרשנות

עוד 867 מילים

סיפורו האישי של מורה

מיד כשסיימתי את לימודי החינוך התחלתי ללמד בתיכון. הייתי בן 27 ומולי כיתה של תיכוניסטים בי"ב. הייתי צריך ללמד אותם סוציולוגיה לבגרות. אני לא יודע מאיפה שאבתי את האומץ לעמוד מולם ולומר להם שהם לא צריכים אותי בשביל לעבור את בחינת הבגרות. אמרתי להם שאני פה בשביל דברים אחרים, בשביל לפתוח להם את הראש, לעודד אותם לחשיבה ביקורתית ולראייה חברתית.

כשסיימתי את לימודי החינוך הייתי בן 27 ומולי כיתה של תיכוניסטים בי"ב, שהייתי צריך ללמד סוציולוגיה לבגרות. לא יודע מאיפה שאבתי את האומץ לעמוד מולם ולומר שהם לא צריכים אותי בשביל לעבור את הבגרות

אחרי שנתיים הקמתי וניהלתי תוכנית ייחודית (תוכנית ראשונה מסוגה בישראל שהוקמה ברמת השרון יחד עם המכון לחינוך דמוקרטי). תוכנית שהתבססה על מודל מארצות הברית שנקרא Big Picture, תוכנית לילדים שלא אוהבים את בית הספר, שבית הספר הוא מקום של מאבק עבורם, מקום שבו הם לא מרגישים שייכים. לפני מספר חודשים שלחתי הודעה לאחד מהתלמידים שלי בתוכנית ובכיתה אותה חינכתי. ב' כבר בן 30 ולקראת סיום לימודי רפואה בצ'כיה.

שאלתי אותו על הדרך שלו ללימודי הרפואה והאם הוא לקח איתו משהו מהתיכון ומהתוכנית. היה לי חשוב להבין מה קרה בתוכנית עם ב' ועם הילדים האחרים.

הוא שלח לי מכתב מפורט מצ'כיה וכתב לי שהדבר הגדול שהוא קיבל היה מקום להתבטאות:

"כל בוקר התחלנו את היום עם 'מעגל בוקר' ומדברים על החיים. מה שנאמר במעגל נשאר במעגל – ככה אני תפסתי את זה, לא היו חוקים ברורים, רק קבלת האחר ומגוון דעותיו. מותר לצחוק, מותר לצעוק, מותר לריב, מותר לשתוק, רק לשמור על כבודו של האחר.

השיחות האלה נתנו לנו במה פתוחה באמת (!) להכיר את אחד את השנייה – נתנו לנו מושג על ערכים, אהבה, נתינה, קבלה – נתנו לנו … לדבר. היופי הנוסף במעגל הבוקר הוא שכולם היו שווים, כולל רועי – בחור הבוגר מאיתנו ב-10 שנים – שדיבר איתנו בגובה העיניים, הבין והכיל איתנו את הקשיים של נערים ונערות בתיכון, וחיזק איתנו את יכולות ההתבטאות, עמידה מול הקהל וגיבושי הדעות.

כולם. גם התלמיד החלש וגם התלמידה החזקה, לכולם היה מקום. היום אני מבין שהכלים שגיבשתי בתקופת התיכון עוזרים לי להרגיש חופשי לדבר עם הפרופסורים, לשאול שאלות, להתעניין. כלים שנותנים לי לדבר עם סטודנטים מכל העולם, לקיים דיונים ענייניים, להשמיע ולהקשיב".

ב' ותלמידים רבים אחרים בקושי יצאו מהתיכון עם בגרות, אבל עם האמונה שרואים אותם, שמקשיבים להם, שמנסים להבין אותם, שלא מבקשים לשנות אותם, שמתייחסים קודם כל לחוזקות שלהם, לכוחות ולייחודיות שלהם.

מחנכי ומחנכות הכיתה הם הדמויות המרכזיות והמשמעותיות ביותר עבור הילדים, ההורים והמורים בכיתה. בכוחם לאפשר לכל תלמיד ותלמידה מרחב בטוח ולהיות מנוף משמעותי בתהליך הצמיחה וההתפתחות שלהם.

ב' ותלמידים רבים אחרים בקושי יצאו מהתיכון עם בגרות, אבל עם האמונה שרואים אותם, שמקשיבים להם, שמנסים להבין אותם, שלא מבקשים לשנות אותם, שמתייחסים קודם כל לחוזקות שלהם, לכוחות ולייחודיות שלהם

זה הזמן להשקיע במחנכי ובמחנכות הכיתה – עכשיו יותר מתמיד! זה הזמן לראות, להקשיב, ולתת להם מקום על מנת שהם יוכלו לתת את המקום לתלמידים בכיתות. בימי פוסט קורונה, בימים בהם מסדרונות בתי הספר גועשים ומלאים באלימות, מחנכי ומחנכות הכיתה הם המפתח לפתרון!

רועי בן-מנחם הוא ד"ר לחינוך ומנהל את תכנית ראשית קהילות מחנכות של מכון מופ"ת, משרד החינוך וקרן משפחת ליאון (צילום: ערן ניר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בשנים 1985-88 הייתי בפנימיית בויאר בירושלים, המורה לספרות בבי"ס היה מוטי פנחסי והוא נשאר עבורי דמות מהפנטת, הערצתי אותו, הוא אחראי לאהבתי לספרות. גדולתו הייתה בין היתר - פשטותו, שיא הפש... המשך קריאה

בשנים 1985-88 הייתי בפנימיית בויאר בירושלים, המורה לספרות בבי"ס היה מוטי פנחסי והוא נשאר עבורי דמות מהפנטת, הערצתי אותו, הוא אחראי לאהבתי לספרות. גדולתו הייתה בין היתר – פשטותו, שיא הפשטות, בהכל

עוד 476 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

בנט על וריאנט האומיקרון: "אנו במרחב של אי ודאות; המפתח הוא זהירות ומינימום סיכונים"

משרד הבריאות: עד כה זוהה בארץ נשא אחד של וריאנט האומיקרון; ישנם שבעה אנשים נוספים שטרם התקבלה לגביהם תשובה סופית ● בגלל התפשטות הווריאנט החדש יקוצר ביקורו השבוע של לפיד בבריטניה ובצרפת ● שרת הפנים שקד הודיעה על הארכת שעון הקיץ: יחל בתחילת חודש במרץ במקום בסופו

עוד 21 עדכונים

ובחלום ראיתי מלאך

אף שיהודים רבים מקשרים את נושא המלאכים לנצרות, פרופסור מיקה אהוביה חושפת בספרה החדש קשרים תרבותיים ודתיים עמוקים ליהדות – מפרקטיקות תפילה ועד תחינה נגד הטרדות מצד מחותנים ● לזמן ישראל היא מסבירה: "אנשים חיו בעולם שהיה מלא בכל מיני מתווכים. זה לא היה רק אתה ואלוהים"

עוד 1,418 מילים

הומו מוצהר, השר הכי צעיר ואיש הפח: כך הפך פיט בוטיג'ג' לכוכב

פיט בוטיג'ג' הוא השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון אי־פעם והצעיר ביותר בממשל ביידן ● במהלך הבחירות המקדימות לראשות המפלגה הדמוקרטית הוא שבר סטריאוטיפים על אנשי צבא והקהילה הגאה ● הבמאי ג'סי מוס מנסה להבין בסרט תיעודי חדש מה הפך את בוטיג'ג' לכוכב ● "טראמפ היה מנחה של תוכנית ריאליטי. זה לא פיט"

עוד 1,141 מילים

תגובות אחרונות

רבאט מחממת את היחסים עם ישראל, למורת רוחה של אלג'יריה, אבל גם מסמנת לפלסטינים שאינה מוותרת עליהם ● בנו של קדאפי לא יוכל להתמודד לנשיאות לוב ● איראן מתקרבת לפצצה - וגם לאיחוד האמירויות ● מצרים מתכוננת ליום שאחרי הקורונה ● והשבוע לפני 35 שנה, עיראק הנחיתה מכה אווירית אדירה על אנדימשק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,069 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים ו-1 תגובות

הבנות עושות רשימה מי שווה אונס, הבנים מחקים את מה שראו בפורנו

משבר הקורונה העצים את האלימות בקרב הנוער ● פי-2 מהם דיווחו על אלימות בבית, פי-3 מעורבים בפשיעה, פי-3.5 נחשפים לאלימות ברשת ● גם תופעת החיזור האלים התגברה בקרב הצעירים ● הנוער מבולבל ומערכת החינוך לא נותנת מענה מספק ● תלמידה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי"

עוד 1,659 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה