ברגע האחרון, נזכרו בממשלה גם בילדי הגן

ערב פתיחת שנת הלימודים נותרו מעונות היום לגיל הרך ללא מענה בסוגיית הקורונה ● רק הבוקר, בעקבות פניית זמן ישראל, הועברו נהלים ברורים לגנים: למי יותר להיכנס לגן ומהם נהלי המגפה העדכניים ● ועדיין, חלק מהגנים ניצלו את ההזדמנות כדי להפיל על ההורים את התשלומים גם במקרה של בידוד או סגר ● הרשות להגנת הצרכן: "זה לא יעבור בבית משפט"

אב לוקח את ילדיו לגן בתל אביב, 18 באוקטובר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
אב לוקח את ילדיו לגן בתל אביב, 18 באוקטובר 2020

בזמן שכולם היו עסוקים במתווה החדש לפתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך, מעונות היום לתינוקות ופעוטות עד גיל 3 נותרו ללא מענה. ללא מתווה, ללא הדרכה לצוותים ולהורים וללא פיקוח ממשי על הנעשה במסגרות.

במהלך חודשי הקיץ ציפו בעלי המסגרות הפרטיות להתייחסות הממשלה למצבם הלא ודאי בשל העלייה בתחלואה. האם המסגרות יפוצו בתקופת הסגר? האם ההורים אמורים לשלם על המסגרות במהלך הבידודים? שום מענה לא התקבל.

כעת, חלק מהמסגרות מגלגלות את האחריות הכלכלית אל ההורים. ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, התבקשו ההורים לחתום על סעיפים חדשים בחוזים מול הגנים המתייחסים למגיפה הקורונה, ומסדירים את התשלומים לגן במקרים של סגר ובידוד. למעשה, נשללה מההורים הזכות להחזרים כספיים במקרים אלה.

גן ילדים בירושלים, אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גן ילדים בירושלים, אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהיעדר מתווה והנחיות ברורות, בעלי המסגרות הפרטיות מגנים על עצמם כלכלית, ושמו את ההורים במצב בלתי אפשרי – לחתום או להיוותר ללא מסגרת לילדים. להלן דוגמאות לסעיפים:

"בתקופות של סגר כללי במשק ההורים ישלמו על כל חודש 400 שקלים דמי תחזוקת גן. בתקופה של בידוד כיתה, לא יהיה החזרת תשלום עבור תקופת הבידוד (שבועיים), אם ולא תהיה הוראה ברורה עי רשויות החוק. הננו מוסיפים ומצהירים כיידוע לנו כי קיימת אפשרות שיהיה על צוות הגן וילדי הגן כולם לשהות בבידוד והגן ייאלץ להיסגר לתקופה זמנית. במקרה זה, שכר הלימוד ישולם במלואו ללא שום קשר למקור החשיפה לנגיף".

ההמלצות של מנדלבליט

באוגוסט 2020, המליץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על מתווה להסדרת התשלומים בין ההורים למעונות היום הפרטיים, אולם נראה כי בעלי המסגרות לא פועלים על פיו.

על פי מנדלבליט, במקרה שהגן לא יפעל במשך 14 יום בעקבות בידוד של אחד הילדים או סגר, ההורים יישאו בעלות של עד 30% מגובה התשלום לגנים באותה תקופה.

על פי מנדלבליט, במקרה שהגן לא יפעל במשך 14 יום בעקבות בידוד של אחד הילדים או סגר, ההורים יישאו בעלות של עד 30% מגובה התשלום לגנים באותה תקופה

במקרה של סגר או בידוד לתקופה של בין 15 ל-30 יום, ההורים יישאו בעלות של 10% בלבד מגובה התשלום לגנים באותה תקופה – בתנאי שהגנים יהיו רשאים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום.

גן ילדים בירושלים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גן ילדים בירושלים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הבלאגן חוגג בהיעדר התערבות המדינה בכל הקשור לחינוך לגיל הרך, ולמרות שאנחנו מתריעים על כך כבר חודשים, לא פורסם שום מתווה שמסדיר את הנושא המנהלי", אומרת מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך. "עכשיו כשההורים נמצאים עם הגב לקיר, הם אלה שיצטרכו לשאת בתשלומים. הגיע הזמן שהממשלה והקבינט יתערבו. כרגע זה שוק פרוץ".

"הבלאגן חוגג בהיעדר התערבות המדינה בכל הקשור לחינוך לגיל הרך, ולמרות שאנחנו מתריעים על כך כבר חודשים, לא פורסם שום מתווה שמסדיר את הנושא המנהלי"

המסגרות לגיל הרך צפויות לעבור לאחריות משרד החינוך רק בתחילת 2022, אחרי שהפיקוח עליהן התגלגל ממשרד הרווחה למשרד הכלכלה. "הציפיה שלנו היא שקבינט הקורונה, שרת הכלכלה ושרת החינוך יראו את הסקטור של המסגרות לגיל הרך כחלק ממערכת החינוך", מוסיפה דקל.

"הרי אם ההורים האלה לא יוכלו לעבוד וייפגעו כלכלית – המשק ייפגע. כבר חודש וחצי שאנו זועקים את הזעקה הזו ולא קיבלנו שום התייחסות".

מור דקל (צילום: תומר קצב)
מור דקל (צילום: תומר קצב)

בתחילת אוגוסט פנתה העמותה לגיל הרך אל השרים החברים בקבינט הקורונה בקריאה לניסוח מתווה לקראת פתיחת שנת הלימודים. הקריאה לא זכתה להתייחסות של אף גורם ממשלתי בניגוד למתווה המתייחס לילדים הבוגרים יותר.

בעקבות פניית זמן ישראל לאגף מעונות היום במשרד הכלכלה עודכנו הבוקר ההנחיות לפתיחת שנת הלמודים, ובהן התייחסות לתו הירוק.

כך זה אמור להיות: הצוותים יוכלו להיכנס למסגרות רק אם ברשותם תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקה מהירה.  כנ"ל לגבי גורמים חיצוניים, ובכלל זה הורים, מפעילי חוגים ומדריכים. גורמים שאין ברשותם אישור כזה, יוכלו להיכנס רק כאשר מדובר באדם האחראי על אחד הפעוטות השוהים במסגרת ונוכחותו נדרשת במקום.

בנוגע להעדר מתווה מנהלי לנושא התשלומים של ההורים, עולה כי חוק הפיקוח לא מסמיך את אגף מעונות היום של משרד הכלכלה להתערב בענייני תשלומים, והנושא נמצא בתחום הרשות להגנת הצרכן, אשר ניסחה את המתווה בשותפות עם היועץ המשפטי לממשלה.

ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית ברשות להגנת הצרכן: "המתווה שלנו רץ בשוק ואנחנו יודעים שרבים מהגנים הפרטיים אימצו אותו. המתווה מאותת לשוק שצריכה להיות חלוקה הוגנת של הסיכון בין הצדדים.

"במקרה שאנחנו נתקלים בחוזה שכל הסיכון מוטה לצד אחד, למשל ההורים, בבית המשפט הדבר הזה, ככל הנראה, לא יעבור וייתפס כתנאי מקפח, ששופט יכול לבטל אותו. זו גם עמדה שמשרד המשפטים חתום עליה. לכן, לא כדאי לאף גננת להטיל את כל האחראיות על ההורה".

"במקרה שאנחנו נתקלים בחוזה שכל הסיכון מוטה לצד אחד, למשל ההורים, בבית המשפט הדבר הזה, ככל הנראה, לא יעבור וייתפס כתנאי מקפח, ששופט יכול לבטל אותו'

אב לוקח את ילדיו לגן בתל אביב, 18 באוקטובר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אב לוקח את ילדיו לגן בתל אביב, 18 באוקטובר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

שדולה חדשה, חיים חדשים

בשבוע שעבר הוקמה בכנסת השדולה להסדרת מעמד החינוך לגיל הרך בראשותם המשותפת של ח"כ רון כץ (יש עתיד) ויו"ר הקואליציה עידית סילמן. מטרת השדולה היא לפעול להסדרת מעמד הגיל הרך בנושא הפיקוח, בקרה והדרכה לצוותים והורים.

לדברי כץ, את השינוי המשמעותי ביחס המדינה לגיל הרך נוכל לראות רק בפתיחת שנת הלימודים הבאה. "עם העברת האחריות למשרד החינוך, עדיין אין התייחסות לגיל הרך, ורואים את זה בהעדר מתווה מסודר למעונות היום בפתיחת שנת הלימודים. אבל מדובר בשנה שאמורה להוות תפנית, עם שרה שאכפת לה מהנושא ואני מקווה שבחודשים הקרובים נוכל לראות מהלכים".

"עם העברת האחריות למשרד החינוך, עדיין אין התייחסות לגיל הרך, ורואים את זה בהעדר מתווה מסודר למעונות היום בפתיחת שנת הלימודים. אבל מדובר בשנה שאמורה להוות תפנית, עם שרה שאכפת לה מהנושא"

אחת המטרות העיקריות של השדולה היא לקדם הקמה של יחידות חינוך לגיל הרך בכל הרשויות המקומיות בישראל, כפי שקיימות היום לחינוך מעל גיל 3. "השלטון המקומי, כמי שעומד בפרונט של שלטון מול האזרח, צריך לספק את השירות הזה", אומר כץ, שהיה ראש מנהל החינוך בעיריית פתח תקווה.

ח"כ רון כץ מיש עתיד נואם לראשונה במליאת הכנסת, 24 במאי 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ח"כ רון כץ מיש עתיד נואם לראשונה במליאת הכנסת, 24 במאי 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"היום ישנן ערים שלקחו על עצמן לקדם את נושא הגיל הרך, והקימו מחלקות לפיקוח שמהוות כתובת להורים וגם לבעלי המסגרות, אבל הרוב המוחלט של הרשויות בישראל לא נותנות שירותים בחינוך לגיל הרך, וזה לא צריכה להיות יוזמה של רשות כזו או אחרת אלא מערך כלל ארצי באחריות המדינה".

הסמכויות של היחידה החדשה צריכות להיות זהות, על פי כץ, לסמכויות מחלקות החינוך הקיימות כיום ברשויות. "אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל כי יש מערך של פיקוח, הדרכה ושירותי חינוך שפועל היום בכל רשות לגילאי 3 ומעלה.

"היחידות האלה יודעות איזה מסגרות קיימות בעיר, אחראיות עליהן ונמצאות איתן בקשר יומיומי. לא יכול להיות שדווקא בגיל הרך, שזו האוכלוסיה הכי רגישה של חסרי ישע, אף אחד לא יודע מה קורה בתוך המעונות".

עוד 970 מילים
סגירה