בשנת 2015 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור בעניין ההוצאות החריגות במעון ראש הממשלה. האנשים שעמדו לשרות משפחת נתניהו מצאו את האשם בדו"ח החמור בדמותו של אב הבית – מני נפתלי.

בשנת 2015 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור בעניין ההוצאות החריגות במעון רה"מ. האנשים שעמדו לשרות משפחת נתניהו מצאו את האשם בדו"ח החמור בדמות אב הבית – מני נפתלי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כמו במסדר המפקד, התייצבו בפני אמצעי התקשורת עורך הדין דוד שמרון, עורך הדין יוסי כהן והליכוד באמצעות פרסומים בחשבון הפייסבוק של התנועה, שהפכו את מני נפתלי לאשם היחיד בגידול בהוצאות הבית.

העדינים שבהם רמזו על כך שהגידול נעשה בתקופה בה נפתלי שימש כאב הבית. העדינים למחצה טענו כי נפתלי עשה הזמנות על דעת עצמו וגרם בכוונה לגידול בהוצאות הבית. הפחות עדינים, כמו עורך הדין יוסי כהן, הציג את נפתלי כ"אדם כזבן, לא אמין, פרובוקטיבי".

מני נפתלי הגיש תביעת לשון הרע נגד העדינים והפחות עדינים, ובית המשפט נתן השבוע את פסק דינו וקבע כי הן העדינים והן הפחות עדינים הוציאו את דיבתו של מני נפתלי רעה וכי עליהם לפצותו בסכום כולל של 140,000 שקלים וכן הטיל עליהם הוצאות משפט.

מני נפתלי ניצח בתביעה נגד מקורבי נתניהו https://t.co/Pp94DYcF0c

— העין השביעית (@the7i) August 31, 2021

לכאורה מדובר בעוד פסק דין שניתן בתביעה אזרחית בערכאה דיונית נמוכה, כזה שאינו מייצר הלכה ואין לו חשיבות גדולה מעבר לצדק שבין בצדדים לתביעה למעשה, לפסק הדין הזה יש חשיבות רבה בשני היבטים עיקריים:

האחד, עצם העובדה כי בתביעת לשון הרע התיק נוהל עד תום וניתן פסק דין מנומק, הוא מאורע נדיר וזאת על אף הקלות הרבה בה אפשר להגיש בישראל תביעת לשון הרע ולדרוש פיצוי גם ללא הוכחת נזק.

הסיבה היא שבתי המשפט פחות מחבבים תביעות לשון הרע ומאמינים כי במקרים רבים מדובר בתביעות השתקה של מי שהפרוטה מצויה בכיסו ואינו אוהב ביקורת. מהסיבה הזו מרבית התביעות מסתיימות בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, בקול ענות חלשה, בדמות התנצלות רפה ובפיצוי הקטן עשרת מונים ממה שנתבע בכתב התביעה.

כך שהעובדה שהתביעה של מני נפתלי נוהלה עד תום וניתן בה פסק דין מנומק, עם פיצוי משמעותי לתובע, היא לבדה מעידה על כך שהתביעה עמדה על בסיס איתן.

העדינים רמזו שהגידול נעשה בתקופה בה נפתלי שימש כאב הבית. העדינים למחצה טענו כי נפתלי עשה הזמנות על דעת עצמו וגרם בכוונה לגידול בהוצאות הבית. הפחות עדין הציג את נפתלי כ"כזבן, לא אמין, פרובוקטיבי"

בהיבט השני פסק הדין חשוב הרבה יותר, שכן מתחת לשפה המשפטית המצוחצחת מסתתר הסיפור של שנות שלטונו הארוכות של נתניהו. מסתתר הסיפור של הפרקטיקות שליוו את שלטונו ובעיקר מסתתר הסיפור של האנשים שהיו מוכנים להוציא את הפרקטיקות האלה אל הפועל. פרקטיקות שתמציתן היא הרחקת האש מנתניהו והטלת האשמה על מישהו אחר.

והפרקטיקות האלה של הטלת האשמה על האחר עבדו תמיד. הן עבדו אפילו עם פוליטיקאי מנוסה כמו יולי אדלשטיין, שאכל חצץ מידי נתניהו בטקס המשואות, וכשקרע את החלטת בג"ץ מעל דוכן הכנסת.

כך שמשרתי הנאשם היו בטוחים שזה יעבוד גם הפעם – עם מני נפתלי. הוא נתפס בעיניהם כדמות חלשה. כזה שיספוג את הרפש שיוטל עליו בשתיקה ושלא יהיו בידו האמצעים להילחם ברפש הזה.

לכן הנתבעים ובראשם יוסי כהן, עורך הדין של נתניהו, לא היססו בטרם הטילו את הרפש על מני נפתלי והשחירו את דמותו, עבורם היה עוד מהמורה קלה בדרך הארוכה עם נתניהו, גרגר אבק שדבק בצעיפם.

גם לאחר הגשת התביעה, הנתבעים לא שינו מדרכם ולא התנצלו. ההיפך מכך – הם נהגו כאותם עורכי דין של אנסים שמחפשים רפש על הנאנסת והולכים אחורה בזמן עד לגן הילדים כדי לברר האם הנאנסת לא הראתה במקרה את התחתונים לילד בגן.

ואכן, הם פשפשו בכל פרט בחייו של נפתלי והרחיקו לשרותו ולכל מקומות העבודה שלהם – לראות מאין יבוא עזרם ולא מצאו דבר. מה שהביא את השופט לומר על נפתלי את הדברים הבאים:

"למרות רצף האירועים השליליים שניסו הנתבעים לייחס לתובע, הרי התמונה הכוללת שעולה מחומר הראיות לגבי חייו של התובע מגלה כי אין מדובר באדם שקרן, כזבן ומניפולטור, אלא דווקא באדם ערכי ואמין".

פרקטיקות הטלת האשמה על האחר עבדו תמיד. לכן הנתבעים לא היססו בטרם הטילו רפש על נפתלי והשחירו את דמותו. עבורם היה עוד מהמורה קלה בדרך הארוכה עם נתניהו

מה היה לעומת זאת לשופט לומר על יוסי כהן? ובכן:

"במקרה שלפני פרסם הנתבע 4 (יוסי כהן) כלפי התובע, בין היתר, את הדברים הבאים: '…והציבו בידי ראיות חותכות שמדובר באדם כזבן, בלתי אמין, פרובוקטיבי'. ברור למקרא הפרסומים הללו כי אין מדובר בפרסום זהיר המנוסח בלשון סבירה לעניין זה [..] אלא בניסוח בלשון בוטה ואגרסיבית שאין בה מידתיות אלא רצון לפגוע בתובע. אציין כי אין מדובר בביקורת על מעשה זה או אחר של התובע בהקשר מסוים, אלא בפרסום המשחיר את אישיותו של התובע".

עוד אמר השופט על יוסי כהן (הוא הנתבע 4):

"לעומת זאת הנתבעים 4, 6 ו-7 , לא רק שלא חזרו בהם מדבריהם כנגד התובע, ולא התנצלו על דבריהם, אלא ניהלו הליך קיצוני, וניתן לומר אף אלים מילולית, כנגד התובע. יוטעם ויודגש, האשמות שהטיחו נתבעים אלו בכתבי הטענות מטעמם, בתצהירים ובסיכומים, חמורות בהרבה מהפרסומים נשוא ההליך. לא מצאתי לנכון לחזור על כלל הדברים שנכתבו, הוצהרו או נאמרו בעל פה בדיונים על ידי הנתבעים 4, 6 ו-7 טענו כנגד התובע, אמירות שלא גובו בראיות כלשהן, וזאת על מנת שלא להעצים את הפגיעה הנובעת מהן".

ולמען הסר ספק, השופט מאשים את יוסי כהן בניהול הליך קיצוני ואלים נגד נפתלי, תוך שכהן מטיח בנפתלי האשמות כבדות שלא גובו בראיות כלשהן, וסומך ידו על כך שהדברים הנאמרים במסגרת הליך משפטי אינם יכולים לשמש כעילה לתביעת לשון הרע.

השופט מאשים את כהן בניהול הליך קיצוני ואלים נגד נפתלי, תוך הטחת האשמות כבדות שלא גובו בראיות כלשהן, כשהוא נסמך על כך שהנאמר בהליך משפטי אינו יכול לשמש עילה לתביעת לשון הרע

ואגב, אותה האלימות והקיצוניות שהפעיל יוסי כהן נגד מני נפתלי, הוא הפעיל גם נגד שירה רבן, שהגישה תביעה נגד שרה נתניהו על התעמרות בעבודה.

באותו האופן בו כהן מנצל את העובדה שהדברים הנאמרים במסגרת הליך משפטי ואינם יכולים לשמש כבסיס לתביעת לשון הרע – חרצובות לשונו חופשיות, חופשיות מדי. עד כדי כך ששירה רבן תוארה בקלות מטרידה כ"אישה בלתי יציבה".

ומהן האלימות והקיצוניות של יוסי כהן בהליך נגד נפתלי אם לא תמצית שלטונו של נתניהו? מהן האלימות והקיצוניות של יוסי כהן אם לא מראה המציגה בפנינו את הפרקטיקות האלימות והקיצוניות של נתניהו עצמו?

הפרקטיקות שהשאירו אותו זמן כה ארוך בשלטון. אלה שהביאו אותו לנהל תביעות דיבה נגד אזרחים, נגד עיתונאים, נגד מאבטחים. אלה שהביאו אותו לכנות אזרחית תומכת ליכוד "משעממת", אלה שכל כך התרגלנו אליהן, עד שנדמה שזה נורמלי שכך מתנהל השלטון.

וזה הזמן לבקר גם את מערכת המשפט, שבמקרים רבים צידדה בתביעות הדיבה של נתניהו ושל בני משפחתו מבלי לתת את הדעת על כך שבין ראש מדינה לבין האזרחים קיימים פערי כוחות אינהרנטיים.

פערים הנובעים מהמעמד השונה שלהם. בידי ראש המדינה הכוח, הכסף, המידע, הקשרים, וכמובן ייצוג בידי עו"ד מהשורה הראשונה. כל אלה אינם מצויים בידי האזרח הקטן.

זה הזמן לבקר גם את מערכת המשפט, שבמקרים רבים צידדה בתביעות הדיבה של נתניהו ומשפחתו מבלי לתת את הדעת על כך שבין ראש מדינה לבין האזרחים קיימים פערי כוחות אינהרנטיים

וכשראש מדינה בוחר לנצל את פערי הכוחות האלה לטובת השתקת אזרחים – זה הזמן של מערכת המשפט להגן על האזרחים ובפרט על חופש הביטוי. שהרי בדמוקרטיה מותר לאזרחים לבקר את השלטון ואין הם צריכים להצטייד לשם כך בעורך דין.

שלטונו של נתניהו התאפיין באלימות ובקיצוניות כלפי כולם: אזרחים, פוליטיקאים, עיתונאים ועובדי המעון הרשמי. כמה אירוני שאותו שלטון שהיה אלים וקיצוני כלפי האזרחים, התאפיין גם במספר התביעות הרב שניהל נגד האזרחים בטענה של "פגיעה בשמו הטוב".

כבוד השופט גלעד הס הבהיר היטב למי יש שם טוב ולמי פחות. ומני נפתלי ראוי לכל שבח על כי עמד בפרץ, על כי לא כופף ראשו מול הפרקטיקות האלימות והקיצוניות של נתניהו ושל אנשיו.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.