קשה לקבוע האם התפטרות שרי "עוצמה יהודית" (השם לבדו מעורר חלחלה ומזכיר מפלגות אנטישמיות ופשיסטיות באירופה) תישמר, או שהם יזחלו בקרוב חזרה לחיקו החם של בנימין נתניהו. לחיקו של האיש שהפך אותם מעבריינים פורעי חוק, נערי גבעות מהשוליים שבשוליים, גזענים, הומופובים, כהניסטים ואנשים בעלי מוסר ירוד – לשרים, מטעמים פוליטיים.

אבל אפשר לקבוע כי הפרק הזה בו העבריין איתמר בן גביר מונה לשר האחראי על מערכת אכיפת החוק, עבריין מורשע בעשרות עבירות, תומך טרור, אדם שתמונת רוצח המונים תלויה בביתו והוא גאה בכך ושאין לו בעיה לשלוף אקדח על מאבטח רק כי הוא ערבי (ויש להניח שאף לירות), הוא אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אם לא האפל ביותר.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

אתמול פורסם כי מערכת הבריאות בעיר אילת על סף קריסה וכי המערכת מתקשה לספק אפילו שירותי בריאות בסיסיים. עוד פורסם, כי לממשלה אין כל תכנית לפתרון מצוקת מערכת הבריאות בכלל ובפריפריה בפרט. ובעברית צחה – שימותו.

עוד פורסם אתמול, כי המשטרה פינתה בכוח ובאלימות רבה אזרחים שישבו בכיכר סמוך לביתו של יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה. האזרחים לא הפגינו, לא נשאו שלטים, לא קראו קריאות ולא עשו דבר שיתפרש כהפגנה או כמחאה (ונזכיר כי מותר להפגין ולמחות נגד השלטון). ועל אף זאת, הגיע למקום כוח רב של שוטרים במהירות וכאמור פינה את האזרחים בכוח, באלימות, חלקם אף נעצרו ואחד מהם סיפר כי שמע שוטר מג"ב מציע לשוטרים להאשים אותו בפגיעה בניידת שניזוקה.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

בישראל מתנהלים כעת שני משפטי ראווה. שני משפטים שונים בתכלית מכל בחינה שהיא ועם זאת, הם בעלי אותה מטרה בדיוק, משפטים שנועדו לבטל את עצמאות הרשות השופטת ולהפוך אותה לכלי בידי השלטון. כלי רב עוצמה, שבאמצעותו השלטון גם ישים עצמו מעל החוק וגם ירדוף מתנגדי משטר עד חורמה.

האחד, משפטו הפלילי של בנימין נתניהו בעבירות שהן פגיעה בסדרי השלטון והמשפט, עבירות שנעברו מתוך תפקיד ראש הממשלה. לכאורה, המשפט הזה היה אמור להיות סמל למדינה הפועלת לפי שלטון החוק. סמל למדינה שמעמידה לדין את כל מי שעובר על החוק בין אם הוא ראש ממשלה ובין אם הוא אזרח פשוט. סמל למדינה בה השוויון בפני החוק הוא לא רק ביטוי יפה אלא ערך עליון.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

תוכנית "עובדה" תיארה בפרוטרוט את המנגנון שהפעילה שרה נתניהו, אם לקרוא בשם מנגנון למערכת המשומנת, וניתן להניח שגם ממומנת – של הסתה, איומים, הטרדה ואלימות. מנגנון שתכליתו להלך אימים על כל מי ששרה נתניהו רואה בו אויב של השלטון שלה ושל בעלה. ולא, לא מדובר בשלטון הליכוד, הימין, המחנה הלאומי או כל שם מכובס אחר – הגיעה העת להפסיק עם השקר הזה – מדובר בשלטון משפחת נתניהו.

תכנית עובדה אומנם מביאה דברים מפי הסוס עצמו, אבל למעשה היא לא חידשה דבר, אלא הייתה עוד נדבך בעדויות הרבות על ההתנהגות הביריונית והאלימה של שרה נתניהו (ראו פסק הדין בעניין מני נפתלי).

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

צריך להגיד בקול את מה שנרמז, נלחש או אפילו נאמר בגלוי  – על ידי שרי הממשלה, אנשי ביטחון ואנשי תקשורת: בנימין נתניהו החליט לא להשיב את החטופים, כי שלמות ממשלתו חשובה לו מהשבתם.

ההחלטה הזו היא לא מהיום – היא מהיום הראשון של המלחמה, כשדחה עסקה להשבת כולם תמורת אי פלישה לעזה, והוא פועל מאז במלוא המרץ לאי השבתם. זו ההחלטה והוא פועל להגשמתה בכל המישורים: הציבורי, הפוליטי, הצבאי.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

יום ג', 16 באוקטובר 2018, ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה את דרכו לביקור בקרית שמונה. הוא עמד אז בראש קואליציה ימנית דתית יציבה שכיהנו בה: משה כחלון ומשה בוגי יעלון, סילבן שלום ויובל שטייניץ. אפילו בני בגין, נסיך בית"רי, עיטר את הממשלה, עוד בטרם הפך ל"בוגד עלוב וזקן, אביך מתהפך בקברו" בפי רמי בן יהודה, זה שהחליף את בני בגין והפך לנסיך החדש של הליכוד.

זו הייתה ממשלה כמעט ממלכתית: מירי רגב, שמונתה לשרת התרבות, הייתה עוד בחיתוליה בכל הקשור לחלוקת ג'ובים לאנשי מרכז הליכוד. איילת שקד רק החלה את ההפיכה המשטרית, כשהסתערה על הוועדה למינוי שופטים יחד עם החבר הקרוב שלה – אפרים נווה. אף אחד עוד לא חזה שהשיטה של מירי רגב תאיים על מדינת ישראל ושהחברים הטובים של איילת שקד ישבו על ספסל הנאשמים.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

הטבח המחריד, המלחמה שפרצה בעקבותיו והשיתוק שאחז בשלטון הוציאו מהחברה בישראל את המיטב. הייתה התגייסות כללית של כל חלקי החברה הישראלית לסיוע לנפגעי הטבח, עזרה הדדית, מיזמים של חלוקת מזון, הציבור פתח את הלב ואת הכיס – סולידריות ישראלית במלוא הדרה. החברה האזרחית נכנסה לווקום השלטוני ומילאה את רוב תפקידי השלטון.

השיתוק שאחז בשלטון לא התבטא רק בחוסר תפקודו, אלא גם בשיתוק הכלי השלטוני העיקרי שלו – ההסתה. ושלטון בנימין נתניהו מבוסס רובו ככולו על הסתה, על פילוג, על שיסוי, על הפרד ומשול.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

אין יום עצמאות שבו כתב זריז לא יוצא אל השטח ושואל את האזרחים "מה ישראלי בעיניך?", השאלה האולטימטיבית לחג הכי ישראלי שיש, חג כחול לבן. והתשובות הן בהתאם: החל בחומוס וכלה בעזרה ההדדית.

אילו היו שואלים אותי מה ישראלי בעיניי הייתי עונה – קיצורי דרך. איך ללמוד אנגלית אוקספורדית בשתי דקות (אין דבר כזה, אלא אם אתם מחבבים את ההגייה של גרנדמייזר), איך לצלוח את צום יום הכיפורים בקלות (אין דבר כזה), איך ללדת ללא כאבים (אין דבר כזה, אלוהים ממש התכוון שבעצב תלדי בנים), איך לבשל ארוחה של שבע מנות לאורחים ללא מאמץ וגם להיראות כמו ג'וליה רוברטס לאחר מכן (אין דבר כזה, אלא אם אתם מגישים להם מנה חמה, או קונים – וגם כשקונים צריך לדעת איפה לקנות, לא כל רוטב אדום ושמנוני שנקרא "אוכל ביתי" ראוי למאכל) – בקיצור, קיצורי דרך זה הדבר הכי ישראלי שיש, צ'יק צ'ק, תיק תק, גומרים הולכים.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית כמרקחה. כולם עוסקים בדיון הצפוי מחר בבג"ץ בביטול עילת הסבירות, והכל במילים גבוהות כמו "חוקה" ו"סמכות מכוננת". כאילו מדובר בשאלה משפטית או מוסרית כבדת משקל, כמו למשל: "האם ראוי להוליד ילד מזרע של אדם מת", ולא בשאלה פשוטה להחריד של ניצול כוח שלטוני לרעה.

כי מתחת לכל המילים הגבוהות ולכל הפתוס שמנסים לשוות לנושא, עם ביטויים כמו "הכרעה דרמטית", "לראשונה בהיסטוריה הרכב של 15 שופטים" וכד', מסתתרת שאלה משפטית פשוטה למדי, כמעט שאלה בנאלית: האם התיקון לחוק יסוד השפיטה הוא תיקון חוקתי? והתשובה לשאלה פשוטה אפילו יותר – לא. לא ברור ומוחלט.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

מה לא היה נותן כעת חבר הכנסת משה גפני כדי להשיב את השד החרדי לבקבוק, שם הוא גדל, שגשג ופרח באין מפריע על חשבון הציבור החילוני, מה הוא לא היה נותן כדי שהבדלנות, הבטלנות, אי-השוויון שהוא מקדם לכאורה בחסות התורה – למעשה לטובת הכוח, הכסף והשליטה, יישארו מתחת לפני השטח.

אבל גפני, שיותר מכל מיוצג בפסוק "וישמן ישורון ויבעט", זה שלא יכול היה לעמוד בבופה שהציבור העובד והמשרת (כשר למהדרין) נתן לו חינם אין כסף, הכל כלול, כבר לא יכול להשיב את השד לבקבוק. בעוד המוח שלו נסתם מעודף סוכר והמחשבה הצלולה התעמעמה, המוח של הציבור העובד והמשרת הצטלל והמחשבה התבהרה.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.