הטעות הקשה בתגובה ל-11 בספטמבר

דן פרי מראיין את טוני בלייר, 2005 (צילום: דן פרי)
דן פרי
דן פרי מראיין את טוני בלייר, 2005

מה השתבש לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר? מדוע לאחר הנצחון המהיר על אל-קאעידה והרגע הנדיר של אחדות לאומית באמריקה ותמיכה עולמית במאמציה, המצב היום כל כך דפוק? תשובה אפשרית היא הפלישה לעיראק.

מלחמת עיראק יצאה לדרך ב-2003 מתוך הנחה כי לסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית וכי פירוש הדבר שהוא קשור איכשהו לאל-קאעידה ולכן אחראי בעקיפין לפחות לפיגועים. ההנחה הייתה שגויה, הפירוש עקום והמודיעין לקוי, חלקי או מפוברק.

מה השתבש לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר? מדוע לאחר הנצחון המהיר על אל-קאעידה והרגע הנדיר של אחדות לאומית ותמיכה עולמית במאמצי ארה"ב, המצב היום דפוק?

קיבלתי הצצה נדירה לתוך תהליך המחשבה שהוביל לכל זה מטוני בלייר ביוני 2005, כאשר בתור העורך הראשי של סוכנות AP  באירופה ואפריקה ראיינתי את ראש הממשלה הבריטי יחד עם מנהלת הלשכה המקומית שלנו, פייזלי דודס, במרפסת אחורית הנעימה של מעונו בדאונינג 10.

בלייר כבד אז נאבק בביקורת קשה נגד הגיבוי שהעניק לג'ורג' בוש הבן בפלישתו לעיראק. אבל הוא גם זה עתה זכה בכל זאת בקדנציה שלישית, והמלחמה עדיין לא נתפסה כקטסטרופה טוטאלית, כפי שהבריטים ברובם רואים אותה היום.

ציינתי שהנימוקים בעד הפלישה התפוררו בדיעבד, אבל מצד שני רודן נורא סולק ולוב המבוהלת נפרדה מתוכנית השמדה שהייתה לה. האם מדובר במקרה של מטרות שמצדיקות את האמצעים?

בלייר, כפי שלמדתי מאז מפגישות אחרות, הוא בחור די חביב שיעצור וידבר איתך; הוא מסתכל לך בעיניים ונראה כמי שבאמת מקשיב; הוא לא בורח משאלה. ובהזדמנות זו הוא היה במצב רוח של כנות ופתיחות.

"מה שקרה לי אחרי 11 בספטמבר הוא שמאזן הסיכונים השתנה", אמר בלייר. הסכנות הגיעו לכזו רמה עד שישיבה בחיבוק ידיים לא הייתה אופציה.

הוא תיאר כך את מסקנות שיחותיו עם בוש:

"לאחר הפיגועים היה צורך למתוח קו בחול, והמדינה שאיתה אפשר היה לעשות זאת הייתה עיראק. זאת כיוון שהיא הרי הפרה את החלטות האו"ם לאורך שנים רבות".

ציינתי שהנימוקים בעד הפלישה התפוררו בדיעבד, אבל מצד שני רודן נורא סולק ולוב המבוהלת נפרדה מתוכנית השמדה שהייתה לה. האם מדובר במקרה של מטרות שמצדיקות את האמצעים?

בתרגום לשפת האדם: היה צריך לבעוט בתחת ערבי כדי להפחיד את כל הרעים, והתחת של סדאם היה הבעיט ביותר, כי היה כבר תירוץ מן המוכן.

במילים אחרות: היה צריך לעשות משהו. פלישה לעיראק הייתה משהו, אז היה צריך לעשות פלישה.

סדאם אכן הפר החלטות או"ם לאפשר בדיקות, אך בסופו של דבר התברר שזה לא בגלל שיש לו תוכנית נשק מתקדמת. בלייר לא נראה מוטרד במיוחד מהמבוכה:

"הנחתי כי אם אנשים אלה ישיגו אי פעם יכולת גרעינית, כימית או ביולוגית, סביר להניח שהם ישתמשו בה".

וכך צבא ארה"ב, בתמיכת  בריטניה וקואליציה של מדינות אחרות (אך לא על ידי האו"ם), פלש לעיראק ב-19 במרץ 2003. סדאם הופל במהירות, ולאחר תקופה הוא נמצא, נשפט והוצא להורג.

אך הלוחמה נגד מורדים ואסלאמיסטים נמשכת בצורה כזו או אחרת עד היום. המדינה נשלטה בצורה גרועה על ידי הרוב השיעי שהפלה, לא בחוכמה, את הסונים והכורדים.

צבא ארה"ב, בתמיכת בריטניה וקואליציית מדינות אחרות, פלש לעיראק ב-19 במרץ 2003. סדאם הופל במהירות, נשפט והוצא להורג. אך הלוחמה נגד מורדים ואסלאמיסטים נמשכת עד היום

בשנים 2014 עד 2017, אירגון אכזר (ותומך אל-קאעידה), המכנה עצמו המדינה האיסלאמית, שלט בשטחים עצומים בעיראק (וגם בסוריה), אימלל את  האוכלוסייה ונעקר משם רק על ידי מלחמה אווירית מסיבית בראשות ארה"ב, שהשאירה ערים שלמות בהריסות. עדיין יש בעיראק כוח אמריקאי קטן, אך ההשפעה של איראן שם נהיית דומיננטית.

כדי להשיג את המצב הלא-מזהיר הזה ארה"ב הוציאה הרבה יותר מטריליון דולר והקריבה כמעט 4500 חיילים, הרבה מעבר להרוגי 9/11. ההערכה היא כי מניין ההרוגים העיראקים (הישירים והעקיפים) שנגרמו כתוצאה מהפלישה נמצא באזור החצי מיליון לפחות.

בראיון התחייב בלייר לא להרפות:

"יש רק צד אחד להיות בו עכשיו, והגיע הזמן שנלך עליו ונצמד לזה ונעשה את העבודה, ולא נעזוב עד שנסיים את העבודה".

עם זאת בריטניה נסוגה מעיראק ב-22 במאי 2011, 4 שנים לאחר שבלייר התפטר מתפקידו.

מלחמת עיראק התגלתה כהסחת דעת מסיבית מאפגניסטן, שהפלישה אליה נומקה בכך שהנהגת הטליבאן אירחה את אל-קאעידה, אשר ביצעה את הפיגועים ב-11 בספטמבר.

כדי להשיג את המצב הלא-מזהיר הזה ארה"ב הוציאה הרבה מעל טריליון דולר והקריבה כמעט 4500 חיילים, הרבה מעבר להרוגי 9/11. ההערכה היא כי מניין ההרוגים העיראקים בעקבות הפלישה הוא כחצי מיליון לפחות

גם שם המטרה הראשונית הושגה במהירות בהפלת הטליבאן (ובהמשך בהרג מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן). אבל היא הפכה למלחמה ה"קטנה" יותר. וארה"ב מעולם לא ריסקה את הטליבאן כפי שהיא עשתה לאירגון המדינה האיסלאמית.

הקבוצה הורשתה להסתתר בפקיסטן, שבעצמה קיבלה היתר מוזר לאפשר את זה, והקואליציה נגררה למלחמת התשה. לא ננקטו צעדים מספיקים כדי להבטיח שממשלת קאבול הנתמכת על ידי המערב תהיה נקייה, כשירה ומסוגלת לשרוד פרישה אמריקאית מהאזור. כעת, החל מהחודש שעבר, הטליבאן חזרו לשלטון בקאבול, במחיר גבוה לתושבי אפגניסטן ולמוניטין של המערב.

מלחמת עיראק השפיעה לא רק על אפגניסטן. כל אירוע בסדר גודל שכזה משפיע על כל הבא לאחריו. בלי מלחמת בעיראק – אין ברק אובמה שיבלוט בין הבודדים שהצביעו נגדה, ואולי אין נשיאות אובמה. בלי נשיאות אובמה – אין את תגובת הנגד של הלבנים שהעלתה את דונלד טראמפ. בלי טראמפ – ובכן, יש עולם אחר לגמרי כיום. כל אלה חלקים מהפאזל הנורא של הקארמה הרעה האוחזת היום בגרונה של בארצות הברית.

בראיון שאלה פייזלי את בלייר אם הוא מרגיש שהוא הזדקן נורא בתפקיד, כפי שקבעו הקריקטוריסטים המלעיזים. יועץ התקשורת דיוויד היל קפץ: "אדוני ראש הממשלה, אסור לנו לאחר למלכה" (אכן תוכננה פגישה כזאת – בדקנו!). אבל בלייר אמר בשלווה: "אני רוצה לענות על השאלה".

החל מהחודש שעבר, הטליבאן חזרו לשלטון בקאבול, במחיר גבוה לתושבי אפגניסטן ולמוניטין של המערב. מלחמת עיראק השפיעה לא רק על אפגניסטן. כל אירוע בסדר גודל שכזה משפיע על כל הבא לאחריו

הוא הסתכל לעמיתתי בעיניים כאילו ששיכנועה זה הדבר החשוב ביותר בעולם (מלבד, אולי, ביסוס הדמוקרטיה בעיראק): “בכלל לא. נהפוך הוא: אני מרגיש … מלא רוח נעורים. ומלא מרץ!". הוא קם על רגליו ונראה שהוא רוצה לומר דבר מה נוסף, אך אז שינה את דעתו. בצעד של איילה הוא ניתר מהמרפסת לסלון האלגנטי, ונבלע אך תוך ווסטמינסטר כלא היה.

העפתי מבט עצוב לגן היפה, והבנתי שגם זמני יסתיים בקרוב במקום הזה. ארץ כל כך ירוקה ונעימה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 929 מילים
סגירה