הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האקליפטוסים העתיקים ניצלו

הגלובוס הירוק מוענק השבוע לפקיד היערות הראשי, שהכריע כי שדרת האקליפטוסים העתיקים בכביש בין עכו לבוסתן הגליל לא תיכרת, וחברת נתיבי ישראל תיאלץ למצוא חלופה אחרת למסלול המטרונית ● הגלובוס הרע הולך לישראלי המזהם, שהותיר פי אלף (!) יותר פריטי פסולת בקרקעית מפרץ אילת מאשר בים התיכון ● והטיפ: לכו לטייל ב"שביל יונתן" החדש, בצד הרמת גני של נחל הירקון

שדרת עצי אקליפטוס בבוסתן הגליל (צילום: ויקיפדיה)
ויקיפדיה
שדרת עצי אקליפטוס בבוסתן הגליל

*הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

אחרי חודשים ארוכים של ציפייה מתוחה בקרב תושבי הגליל המערבי, רגע לפני יום כיפור פרסם פקיד היערות הראשי של משרד החקלאות, ארז ברקאי, את הכרעתו: שדרת האקליפטוסים העתיקים שמפארת את הכביש שבין עכו לבוסתן הגליל – לא תיכרת. חברת נתיבי ישראל תיאלץ למצוא חלופה אחרת למסלול המטרונית שאמורה להגיע עד נהריה.

המאבק, שתואר בין השאר בכתבה שפרסמנו כאן לפני שלושה חודשים, עבר בשנים האחרונות כמה תהפוכות כשלשני הצדדים טיעונים כבדי משקל: בנתיבי ישראל טענו שהמטרונית אמורה לחלץ את האזור מהפקקים האינסופיים ולחבר את נהריה ועכו למטרופולין חיפה, ושמתכנני החברה עשו הכול כדי לצמצם ככל הניתן את מספר העצים שנידונו לכריתה.

מנגד, התושבים שהובילו את המאבק והמועצה האזורית מטה אשר, שהתייצבה לצדם, טענו שיש חלופות למסלול של המטרונית ובעיקר ששדרה כזו של עצים עתיקים, חלקם בני 100 שנה ויותר, היא נכס טבע ונוף שאסור בשום אופן לפגוע בו.

שדרת האקליפטוסים בכביש 8510 (צילום: מועצה אזורית מטה אשר)
שדרת האקליפטוסים בכביש 8510 (צילום: מועצה אזורית מטה אשר)

השבוע, בתום לבטים ממושכים ואחרי שערך סיור במקום בהשתתפות כל הנוגעים בדבר, הכריע פקיד היערות הראשי בעד העצים. "אני מורה על שימורם של העצים ועל ביטולו של רישיון הכריתה", כתב ברקאי בהחלטתו.

"מדובר בשדרת עצים עתיקה הכוללת בתוכה עצים מפוארים ומרשימים. אין ספק כי מדובר באחת השדרות המפוארות והמרשימות ביותר שניתן לראות בארצנו…מבקשת הכריתה עולה כי מדובר בכריתות של עצי ענק ועצי פאר שאין להם אח ורע".

"מדובר בשדרת עצים עתיקה הכוללת בתוכה עצים מפוארים ומרשימים. אין ספק כי מדובר באחת השדרות המפוארות והמרשימות ביותר שניתן לראות בארצנו…מדובר בכריתות של עצי ענק ועצי פאר שאין להם אח ורע"

ברקאי מציין כי רוב האקליפטוסים שיועדו לכריתה הינם בעלי ערכיות גבוהה, בראשם אחד בעל גזע בקוטר 265 ס"מ. "אין בנמצא עצים רבים כאלה", הוא כותב. "כל הנכנס לשדרה מצפון או מדרום לא יכול שלא להתפעל ממופעה הייחודי והמרשים. היא מצלה על הכביש, מייצרת ריאה ירוקה, מפחיתה זיהום אוויר וממסכת רעשים לתושבי בוסתן הגליל ולבאים בשערי הגנים הבהאים.

שדרת האקליפטוסים בכביש 8510 (צילום: מועצה אזורית מטה אשר)
שדרת האקליפטוסים בכביש 8510 (צילום: מועצה אזורית מטה אשר)

"שדרה מפוארת זו ייחודית בחשיבותה ההיסטורית, האקולוגית והנופית ולא ניתן לפגוע בה ולדלל אותה", סיכם ברקאי.

בניגוד לטענות שהעלו התושבים, שהאשימו את נת"ע בכך שכלל לא ניסתה לצמצם את הפגיעה בעצים, ברקאי קובע שבמסגרת התכנית אנשי נת"ע עשו מאמצים גדולים להתחשב בעצים ולצמצם את מספר הכריתות – אבל שהדרך היחידה להציל את המסה הקריטית של העצים היא למנוע את העברת הקו בתוואי הזה.

בניגוד לטענות שהעלו התושבים, שהאשימו את נת"ע בכך שכלל לא ניסתה לצמצם את הפגיעה בעצים, ברקאי קובע שבמסגרת התכנית אנשי נת"ע עשו מאמצים גדולים להתחשב בעצים ולצמצם את הכריתות

אז שדרת העצים הנהדרת ניצלה; עכשיו השאלה איך מחלצים את הגליל המערבי מהפקק ומביאים את המטרונית לנהריה. מה שבטוח – זה ייקח זמן, יותר זמן מכפי שהיה ניתן להעריך עד לפני מספר ימים.

*הגלובוס השחור: מזהם השבוע

המשרד להגנת הסביבה פרסם השבוע את הדוח השנתי שמנתח את מצב שונית האלמוגים במפרץ אילת. מדובר בדוח מעמיק, עב כרס, שבכתיבתו מעורבים שורה ארוכה של מומחיות ומומחים שמשתתפים במלאכת ניטור השונית מכל היבט אפשרי.

אלמוגים ופזיות בשמורת חוף האלמוגים באילת (צילום: Daviddarom/Wikipedia)
אלמוגים ופזיות בשמורת חוף האלמוגים באילת (צילום: Daviddarom/Wikipedia)

לשם שינוי, נראה שמדינת ישראל מתייחסת ברצינות לנכס הטבע העולמי שנפלה בחלקה הזכות להיות אחראית עליו. ים המלח יכול רק לקנא: לפני מספר שנים הממשלה הריצה אותו לרשימת פלאי עולם, אבל מייד אחר כך הוא נשכח וחזר למקומו בתחתית סדר העדיפויות.

שונית האלמוגים באילת נחשבת לכזו שניזוקה באופן מינורי משינוי האקלים ביחס לשוניות גדולות בעולם שחוות תהליכי הלבנה מואצים ואובדן אלמוגים.

גם אחרי הדוח שמסכם את 2020 אפשר לומר שהיא עדיין במצב טוב יחסית, אם כי מהדוח עולים נתונים מדאיגים על התחממות המים במפרץ אילת, שינוי הרכבם הכימי (בגלל עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר) ופגיעה קשה שהשונית ספגה בסופה העזה שהתחוללה באילת במרץ 2020.

גם אחרי הדוח שמסכם את 2020 אפשר לומר שהיא עדיין במצב טוב יחסית, אם כי מהדוח עולים נתונים מדאיגים על התחממות המים במפרץ אילת ושינוי הרכבם הכימי

פסולת כבדה על קרקעית מפרץ אילת (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
פסולת כבדה על קרקעית מפרץ אילת (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

העניין הוא שעל התהליכים הגלובליים הללו אנחנו, כישראלים, כמעט לא יכולים להשפיע – בוודאי לא בטווח המיידי. נשאר לנו בעיקר לנטר. לעומת זאת, מידע מטריד שפרסם השבוע המשרד להגנת הסביבה נמצא לחלוטין בשליטתנו.

מסקר שבוצע לראשונה בקרקעית מפרץ אילת על ידי רובוט תת-ימי, עולה שבמפרץ יש ריכוז חריג מאוד של כ-350 אלף פריטי פסולת קשה לקילומטר – פי 1,000(!) מהריכוז שנמצא בעומקים דומים בחופי הים התיכון.

מסקר שבוצע לראשונה בקרקעית מפרץ אילת על ידי רובוט תת-ימי, עולה שבמפרץ יש ריכוז חריג מאוד של כ-350 אלף פריטי פסולת קשה לקילומטר – פי 1,000(!) מהריכוז שנמצא בעומקים דומים בחופי הים התיכון

הרובוט, שהורד למעמקים על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, מצא כמות עצומה של בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים, בקבוקי קרם הגנה ואפילו מיטות שיזוף. כל אלה ינוחו על קרקעית הים עוד מאות שנים במהלכן הם יתפרקו לאיטם תוך הפרשת חומרים רעילים שבוודאי לא ייטיבו עם בריאות האלמוגים בפרט ובעלי החיים הימיים בכלל.

פסולת על קרקעית מפרץ אילת (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
פסולת על קרקעית מפרץ אילת (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

עיריית אילת הייתה הראשונה להעביר חוק עזר עירוני שאוסר על הכנסת כלי פלסטיק חד-פעמיים לחופי הים. הגיע הזמן לאכוף את החוק ולעשות את זה בנחישות. משבר האקלים הוא בעיה גלובלית; העובדה שהים הפך לפח אשפה היא בעיה ישראלית שאפשר לטפל בה כאן ועכשיו.

עיריית אילת הייתה הראשונה להעביר חוק עזר עירוני שאוסר על הכנסת כלי פלסטיק חד-פעמיים לחופי הים. הגיע הזמן לאכוף את החוק ולעשות את זה בנחישות

*טיפ ירוק לשבת

אחרי עיכובים ממושכים, כולל מחלוקת חריפה בין רשות נחל הירקון לעיריית רמת גן, לפני כמה חודשים נחנך סוף סוף "שביל יונתן". עכשיו אפשר לטייל על גדת הנחל גם בצד הרמת גני. אורך השביל כ-2 קילומטר – מצומת אבא הלל/בן גוריון (למרגלות מגדלי ב.ס.ר.) עד שבע טחנות.

יש מסלול אופניים ושביל להולכי רגל, ובתפריט: דק עץ שחוסה בצל מקבץ אקליפטוסים אדירים, פינות ישיבה נעימות, תצפיות אל אחד הקטעים היפים של הירקון ומתקני ספורט.

"שביל יונתן" החדש שנחנך בצד הרמת-גני של נחל הירקון, ספטמבר 2021 (צילום: אביב לביא)
"שביל יונתן" החדש שנחנך בצד הרמת-גני של נחל הירקון, ספטמבר 2021 (צילום: אביב לביא)

ניכר שהושקעו כאן מאמצים ומחשבה בהנגשה של סביבת הנחל. רק חבל שכשנפרדים משביל יונתן אפשר להמשיך בדיווש רק לכיוון תל אביב – כי אל רחובות רמת גן השמועה על שבילי אופניים טרם הגיעה.

עוד 892 מילים
סגירה