לאור רצף הפרסומים על סטטוס תוכנית הגרעין האיראנית, על רקע דו"חות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית המעידים על ההתקדמות חסרת התקדים של איראן בתחום ההעשרה, חשוב לעשות סדר בכל הנוגע ליכולותיה ולכוונותיה של איראן באשר לתוכניתה הגרעינית.

קצת היסטוריה: תוכנית הגרעין האיראנית נולדה עוד במוחו של השאה הפרסי, רזה פהלווי, אשר ביקש להשיג יכולת גרעינית לחיזוק עוצמתה וכסימן ליכולותיה המדעיות הגבוהות של איראן. השינוי הדרמטי התחולל בסוף שנות ה-90, כאשר מנהיג איראן, ח'אמנאי, ביקש להשיג פצצת גרעין כדי להבטיח את הישרדותה של המהפכה האסלאמית (במיוחד לאחר המלחמה עם עיראק, כאשר לפחות בשלביה הראשנים איראן היתה קרובה לתבוסה) וכעדות להפיכתה של איראן למעצמה.

השינוי הדרמטי בתכנית הגרעין האיראנית התחולל בסוף שנות ה-90, כשמנהיג איראן, ח'אמנאי, ביקש להשיג פצצת גרעין כדי להבטיח את הישרדות המהפכה האסלאמית וכעדות להפיכתה של איראן למעצמה

לאחר פלישת ארה"ב לעיראק, ולאור הגילויים בדבר מתקניה הגרעיניים של איראן, החליט מנהיג איראן לעצור את ההתקדמות לעבר פצצה, התקדמות שהובלה על-ידי מחסן פח'ריזאדה שעמד בראש פרויקט "אמאד".

בעקבות "שינוי האסטרטגיה", איראן אמנם החלה להרחיב את יכולות ההעשרה האזרחיות שלה, אבל קבוצת הנשק חדלה מפעילות שמטרתה המוצהרת הינה פיתוח נשק גרעיני, ועברה לפיתוחים טכנולוגיים שונים.

חוסר שתוף הפעולה של איראן עם הקהילה הבינלאומית, ההסתרה של אתר ההעשרה בפורדו (שגם הוא נחשף בסופו של דבר) הובילו, בין השאר, לגל סנקציות חסר תקדים כנגד איראן, שהסתיים עם ההגעה להסכם הגרעין ב-2015. ההסכם גלגל אחורה בצורה משמעותית את תוכנית הגרעין האיראנית והרחיק אותה הלכה למעשה מפצצה.

בתגובה ליציאת ארה"ב מההסכם, וביתר שאת לאחר מותו של פח'ריזאדה (ולקראת סיום תקופת נשיאותו של רוחאני), החלה איראן להפר בבוטות את ההסכם, ולהתקדם בתחום ההעשרה בצורה שהיא לא עשתה בעבר.

לקראת הבחירות לנשיאות ולאחריהן החלה איראן להעשיר אורניום לרמה גבוהה (60%), להתקין צנטריפוגות מתקדמות ולשמור חומר מועשר בכמות נרחבת ואף לייצר אורניום מתכתי, צעד שהוא מבחינה טכנולוגית "על הגבול" שבין תוכנית גרעין אזרחית לצבאית.

לאחר יציאת ארה"ב מההסכם, וביתר שאת לאחר מותו של פח'ריזאדה (ולקראת סיום תקופת נשיאותו של רוחאני), החלה איראן להפר בבוטות את ההסכם, ולהתקדם בתחום ההעשרה בצורה שהיא לא עשתה בעבר

יחד עם זאת, לצד ההתקדמות המטאורית של איראן בתחום ההעשרה, קבוצת הנשק (קבוצת ספ'נד שהיא הגלגול של "אמאד") אמנם עסקה במחקר מדעי, אבל נראה כי לפי דברי בכירים במערכת הבטחון, מחקר זה לא נוגע במישרין לייצור פצצת גרעין. זו גם הסיבה שאיראן עודנה רחוקה (לפי אמ"ן) שנתיים לפחות מפצצה.

מה איראן מנסה להשיג? נדמה כי איראן "מעלה את סכום ההימור" מול המעצמות, ומנסה להציב את עצמה בעמדה טובה יותר לקראת חידוש שיחות הגרעין, תוך צבירת קלפים משמעותיים אל מול המעצמות. זאת, במטרה לחייב אותן להתחשב בהישגי איראן מאז עזיבת ארה"ב את הסכם הגרעין.

זו גם הסיבה שאיראן איננה "רצה בקו ישר" ומנסה להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90%. כמובן שאיראן יכולה לעשות זאת טכנית (בכירים איראנים רמזו לכך בעבר), אבל לא ברור האם מדינית נכון לה לעשות צעד זה, שהוא התרסה אל מול הקהילה הבינלאומית ועלול לייצר אי נוחות גם בקרב המעצמות שתומכות באיראן

אם נסכם, איראן התקדמה משמעותית בתחום ההעשרה באופן שמעורר ספקות באשר ליכולת לגלגל את התוכנית אחורה שלא באמצעות הסכם. טהראן כבר "חצתה" את הרוביקון בכל הנוגע ליכולתה להעשיר אורניום לרמה צבאית (אם תחפוץ בכך), וחמור מכך: איראן שולטת במעגל ההעשרה באופן מלא (מהכריה ועד העשרה לרמה גבוהה בצנטריפוגות מתקדמות). לכן, ספק רב אם פעולות עלומות כאלו ואחרות יכולות אפילו לעכב זאת. כנראה שבתחום זה אנחנו כבר אחרי נקודת האל חזור.

טהראן חצתה את הרוביקון באשר לכולתה להעשיר אורניום לרמה צבאית וחמור מכך: היא שולטת במעגל ההעשרה באופן מלא. לכן ספק רב אם פעולות עלומות יכולות אפילו לעכב זאת. נראה שאנו כבר אחרי נקודת האל חזור

יחד עם זאת, בתחום קבוצת הנשק – איראן עוד רחוקה, ולפי הערכת אמ"ן המעודכנת מדובר במרחק של שנתיים לפחות מרגע קבלת החלטה. המרחק הזה משמעותי שכן מקבל ההחלטות האיראני כיום לא בטוח ביכולתו להשיג פצצה. שהרי טהראן יכולה להיחשף ולהיות נתונה לסנקציות או אפילו תקיפה (וכבר הוכח בעבר שאיראן מתקשה להסתיר את פעילותה בתחום הגרעין בפני ארגוני ביון מערביים).

ולכן – הדאגה במקומה, אבל לא ההיסטריה. יש עוד זמן, שכן כאמור גם אם מנהיג איראן יחליט היום להשיג פצצה, הוא יצטרך לחכות שנתיים ליכולת שכזו (במקרה הטוב).

מבחינת האסטרטגיה הישראלית – צריך להודות – ישראל נכשלה כשלון עמוק במערכה מול אתרי הגרעין והמדענים האיראנים. הדחיפה של הממשל האמריקני לצאת מהסכם הגרעין תוך התבססות על לחץ כלכלי ופעולות עלומות, לא הביאו לתוצאה המקווה. להיפך– מהלכים אלו, רק יצרו קונצנזוס בהנהגה האיראנית באשר לצורך לקדם משמעותית את תוכנית הגרעין, פגעו קשות במשטר הפיקוח על אתרי הגרעין האיראנים, והכי חמור – יצרו את האשליה כאילו ניתן לגלגל לאחור את תוכניתה הגרעינית של איראן בצעדים אלו.

אך נראה כי בישראל ישנה התפכחות מהמדיניות השגויה הזו. הנכונות הישראלית לקבל חזרה אמריקנית להסכם הגרעין, והנכונות הישראלית שלא לתקוף את האמריקנים סביב נושא זה, מהווים הכרה כי איראן בתחום ההעשרה נמצאת בנקודת האל חזור, והפתרון היחידי לגלגל את התוכנית לאחור הוא חזרה להסכם הגרעין.

גנץ: נוכל לקבל הסכם גרעין חדש עם איראן, מקבל את גישת ארה"ב https://t.co/vn7LPaTdk7

— Haaretz הארץ (@Haaretz) September 15, 2021

אסטרטגית, ישראל נכשלה כשלון עמוק במערכה הזו. דחיפת הממשל האמריקני לצאת מהסכם הגרעין תוך התבססות על לחץ כלכלי ופעולות עלומות, לא הביאו לתוצאה המקווה. להיפך

על ישראל להזהר שלא לעמוד בחזית הבמה במערכה מול הגרעין האיראני. כמעט בכל תרחיש, בין אם זה חזרה להסכם או בוודאי אם המציאות ההסכמית בין איראן והמעצמות תתמוטט, ישראל תצטרך את עזרת המעצמות, ובוודאי את זו של ארצות הברית. לכן כל פעילות שתדחוף את ישראל לקדמת הבמה, לאו דווקא תסייע לה לגייס את העולם למערכה מול הגרעין האיראני.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).