הבחירות בגרמניה לא היו באמת צמודות כמו שדווחו כלי התקשורת במרדפם אחר כותרת פשוטה ומרתקת. יש בלגן שם, כן. אך במבט מסוים, הבחירות השבוע הניבו תוצאה שהמתונים והליברלים בישראל, ארצות הברית ובמדינות רבות באירופה יכולים רק לייחל לה.

הבחירות בגרמניה לא היו צמודות כמדווח בתקשורת. יש בלגן שם, כן. אך הבחירות השבוע הניבו תוצאה שהמתונים והליברלים בישראל, ארה"ב ובמדינות רבות באירופה יכולים רק לייחל לה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נכון שלסוציאל-דמוקרטים (SDP) יש רק יתרון קל על ברית המרכז-ימין של הקנצלרית הפורשת אנגלה מרקל: תוצאות ראשונות (מהימנות) מעניקות להם 206 מושבים מתוך 735 (או 28% מהמושבים בבונדסטאג) מול 196 (27%) עבור שמרנים (או CDU/CSU למי שממש אוהב ראשי תיבות).

אולם בדיוק כמו בישראל, לרוב היחסי הזה אין באמת משמעות. צריך רוב של 50% ועוד אחד בבונדסטאג, ואת זה לא קיבלה אף מפלגה מאז המלחמה. זו התמונה המלאה יותר:

הירוקים

עם אג'נדה אקולוגית מתונה למדי ולא כל כך רחוקה מזו של ה-SPD, זכו 118 מנדטים (16%). זה דווקא מאכזב עבורם שכן סקרים מוקדמים העניקו להם את הבכורה.

מפלגת השמאל (LINKE)

שנתפסת כשלוחה של הקומוניסטים לשעבר, זכתה ב-39 מושבים (כ-5%). כיוון שקבוצה זו מתנגדת לנאט"ו והקומוניסטים עדיין לא השתקמו מהריסות הקומוניזם, היא כרגע איננה אטרקטיבית כשותפה קואליציונית (לגרמניה עדיין לא הגיעה פוליטיקת ה"אין גבול ואין בושה" הנהוגה בישראל).

הדמוקרטים החופשיים (FDP)

יש גם את הדמוקרטים החופשיים (FDP), מפלגה ליברלית מהסוג הישן, המוכר, והסביר: גברים שאוהבים את הסקטור העסקי ובענייני חברה הם די מצפוניים ומתקדמים (אבל לא יותר מדי). הם זכו ב-92 מושבים (12.5%). החבר'ה האלה תמכו בסוציאל דמוקרטים של הלמוט שמיט עד שנות ה-80, ואז ערקו להלמוט קוהל השמרן, ומאז מזגזגים. הם רואים את עצמם כמרכז, סוג של "שינוי" של הגרמנים (או "יש עתיד", רק בלי עתיד); אחרים רואים בהם ימין כלכלי, אבל מה שבטוח זה שהם לא חלק מהימין הפופוליסטי של תקופתינו הקודרת.

אי לכך יש 455 מושבים (62%) שאינם נמצאים בשום אופן באזור של המפלגה הרפובליקנית האמריקאית העכשווית, הליכוד/ימין הישראלי, הכנופיות שמנהלות את פולין והונגריה, הלאומנים הצרפתים, או כל דבר שדומה לכל אלה.

יש 455 מושבים (62%) שאינם נמצאים באזור המפלגה הרפובליקנית האמריקאית העכשווית, הליכוד/ימין הישראלי, הכנופיות שמנהלות את פולין והונגריה, הלאומנים הצרפתים, או כל דבר שדומה לאלה

ומה עם השאר?

השמרנים

נתפסים כמרכז ימין, אך הם בעצם הגרסה המתונה ביותר לכך בזירה הפוליטית העולמית. כן, מרקל הייתה קשוחה עם יוון בעניין החילוץ הכלכלי (זוכרים את "גרקסיט" לפני כעשור?). אך לאחרונה היא הפכה ליפת הנפש שפתחה את שערי גרמניה להמוני פליטים מהמזרח התיכון. מבחינת הלאומנים (והגזענים) של היבשת, זה הפך אותה למייצגת המובהקת של חולשת הדעת המערבית אל מול פלישה תרבותית עויינת – ממש אידיוטית שימושית של הליברלים הפראיירים עלי אדמות.

המפלגת הלאומנית AfD (הברית למען גרמניה)

החבורה המפחידה הזו מיוצגת על ידי המפלגת הלאומנית AfD (הברית למען גרמניה) שזכתה ב-83 מושבים (11%). זאת המפלגה היחידה שניתן לכנותה באופן חד משמעי כימנית במובן העכשווי של המונח. ולמרות האנטישמיות הפושה בה, אין ספק שהיא גם בעלת הברית הטבעית ללאומני ישראל; שם ירגיש סמוטריץ' הכי בבית.

אז לסיכום: רק 39% מהמושבים בבונדסטאג החדש הם ימניים ממש, ורובם בכלל במפלגתה של מרקל, שתיעבה הן את דונלד טראמפ והן את בנימין נתניהו מסיבות מדיניות וגם אישיות).

רק 39% מהמושבים בבונדסטאג החדש הם ימניים ממש, ורובם בכלל במפלגתה של מרקל, שתיעבה הן את דונלד טראמפ והן את בנימין נתניהו (מסיבות מדיניות וגם אישיות)

ישראלים שחרדים מהכיוון הלאומני והפופוליסטי שהתחיל בבגיניזם והדרדר לביביזם יכול רק לקנא במצב העניינים בגרמניה (שם גם מחצית מהאוכלוסיה עונה בסקרים שאין לה זהות דתית).  גם האמריקאים לא במצב מזהיר.

למען ההגינות, יש דרך נוספת להסתכל על התמונה. אם אתה סופר את הליברלים בימין – ויש גרמנים שיתעקשו על כך – אז יש תיקו עם יתרון של כמה מושבים בודדים לימין בבונדסטאג. זה לא רלוונטי בגלל החרם על הלאומנים, וגם כאמור הימין הזה הוא לא באמת ימין, אבל בכל זאת, סיבוכון.

אף אחד לא יודע בדיוק מה יצא מזה. האפשרות הסבירה ביותר היא כנראה קואליציה של ה-SDP עם הירוקים והליברלים עם אולף שולץ מה-SDP כקנצלר. זה יהיה סוג של נצחון לשמאל. ממשלה כזאת תתמוך באיחוד האירופי, תתמוך בדמוקרטים בארה"ב ובשתי מדינות אצלנו.  הבורסה הגרמנית תאהב את זה.

אפשרות אחרת היא עדיין "ממשלת אחדות" עם השמרנים. זה היה בעצם המודל לממשלות אחרונות תחת מרקל. המדיניות תהיה דומה לזו של האפשרות הראשונה – אולי קצת פחות ירוקה.

אי-וודאות כזו עשוייה להיות סימן לכך שהשיטה לא עובדת (כמו בעוד הרבה מקומות). אבל מצד שני גרמניה מקיימת בחירות כמו שעון שוויצרי כל ארבע שנים, כמעט כל פעם.

האפשרות הסבירה ביותר היא קואליציית סוציאל דמוקרטים עם הירוקים והליברלים עם אולף שולץ כקנצלר. סוג של נצחון לשמאל. עם תמיכה באיחוד האירופי, בדמוקרטים בארה"ב ובשתי מדינות אצלנו

לפני ארבע מערכות בחירות בגרמניה השנה הייתה 2009; לפני ארבע מערכות בחירות בישראל השנה הייתה דקה לפני הקורונה. זה ההבדל בין מצב טעון שיפור למצב שירד מן הפסים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com