שלט ברחבת הכותל ב-16 בפברואר 2020, כשמגפת הקורונה נדמתה כבעיה רק של סין (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
שלט ברחבת הכותל ב-16 בפברואר 2020, כשמגפת הקורונה נדמתה כבעיה רק של סין

ראיון הסינדרום הסיני

חברת הנדל"ן הסינית "אברגרנד" קרסה בעקבות חובות עצומים בסך 300 מיליארד דולר - והשלטון הסיני לא יוצא להצלתה ● אחרי מגפת הקורונה שהתפרצה בעולם לא מעט בגלל החשאיות הסינית, וכשכלכלת העולם תלויה יותר ויותר בסין, לא פלא שאנליסטים חרדים מפני קריסה בסגנון 2008 ● ד"ר דורון אלה, סינולוג מומחה, מרגיע חששות אך מזהיר מתי באמת נצטרך לדאוג

העונה החדשה של סדרת הטלוויזיה "תוכנית הבוקר" עלתה לפני שלושה שבועות באפל טיוי+. הפרק הראשון – שנקרא "השנה הכי פחות מוצלחת" – נפתח בצילומי רחפן יפהפיים של רחובות ניו יורק הנטושים בימי הסגר של שיא משבר הקורונה. עולה הכותרת "שלושה חודשים לפני כן" והעונה השנייה מתחילה עם שידור מיוחד מטיימס סקוור בערב השנה האזרחית החדשה 2020.

מכאן והלאה אנחנו, הצופים, יודעים שגיבורי הסידרה שועטים בעיניים עצומות אל תוך דרמה עולמית ענקית, רק שהם אינם מודעים לממדיה.

אלכס לוי (ג'ניפר אניסטון) וברדלי ג'קסון (ריס ווית'רספון) חוזרות להתקוטט על ההגשה והשליטה בתוכנית הבוקר הפופולרית ביותר בארצות הברית, שמתאוששת מדרמת מי-טו שטלטלה אותה בעונה הראשונה, כשמדי פעם עולה השאלה איך לטפל בסיפור המשעמם הזה, על התפרצות נגיפית מסובכת להבנה בסין הרחוקה, שלא ברור בכלל כמה היא מעניינת את הצופים האמריקאים ולפיכך גם את בעלי המניות של הרשת, שמעוניינים רק בנתוני הרייטינג.

מדי פעם עולה השאלה איך לטפל בסיפור המשעמם הזה, על התפרצות נגיפית מסובכת להבנה בסין הרחוקה, שלא ברור בכלל כמה היא מעניינת את הצופים האמריקאים

בשלושת הפרקים שכבר שודרו, הקורונה עוד לא מעניינת את אנשי "תוכנית הבוקר" כמעט בכלל. אבל ברור שתיכף היא תהפוך לסיפור הגדול של העונה.

אם ינסו בעונה הבאה של "תוכנית הבוקר" לשחזר את הנוסחה הדרמטית הזו ולהתאים אותה למציאות של 2021-2022, יכול להיות – אם כי עדיין מוקדם מדי לקבוע את זה בביטחון – שאת הווירוס המסתורי מסין, תחליף חברת נדל"ן סינית שנושאת את השם "אברגרנד".

הדרמה סביבה מדווחת בשבועות האחרונים בעיקר במדורי הכלכלה, והצניחה החופשית שלה לתוך בור עצום של חובות, שמגיעים לסך 300 מיליארד דולר, תוארו על ידי פרשנים רבים כבעלת פוטנציאל לצמוח במהירות לממדי משבר כלכלי עולמי בסגנון משבר הסאבפריים של 2008. השאלה האם אברגרנד היא "ליהמן בראדרס" החדשה עולה שוב ושוב.

הצניחה החופשית של אברגרנד לתוך בור עצום של חובות, שמגיעים לסך 300 מיליארד דולר, תוארו על ידי פרשנים רבים כבעלת פוטנציאל לצמוח במהירות לממדי משבר כלכלי עולמי בסגנון משבר הסאבפריים של 2008

ואלה לא החדשות הכלכליות הרעות היחידות שמגיעות מסין: בחודשיים האחרונים מתרבות העדויות לכך שנשיא הרפובליקה שי ג'ינפינג והמפלגה הקומוניסטית ששולטת בסין, החליטו לשנות בדרמטיות את היחס למיליארדרים ולחברות הענק שצמחו בסין עשורים האחרונים.

מפלגת השלטון ממסגרת את נקיטת האמצעים האלו תחת ההגדרה "שגשוג משותף", מדיניות שמחייבת חברות ענק ובעלי הון "לתת בחזרה לחברה", על פי ג'ינפינג. כך "הותרמה" קבוצת עליבאבא בסכום של 15 מיליארד דולר, והמייסד והבעלים שלה ג'ק מא, שהיה כוכב ענק במערב, נעלם כמעט מהעין. וכך נראה שהשלטון המרכזי בסין מאפשר עכשיו לאברגרנד לקרוס, בלי לנקוף אצבע. מה שיכול להוביל לכדור שלג, שלא לומר צונאמי כלכלי עולמי.

ג'ק מא, יו"ר קבוצת עליבאבא, ב-2018 (צילום: AP Photo/Firdia Lisnawati)
ג'ק מא, יו"ר קבוצת עליבאבא, ב-2018 (צילום: AP Photo/Firdia Lisnawati)

אם זה נשמע כרגע רחוק ולא רלוונטי לחיים בישראל, זה המקום להזכיר שבין השנים 2001 לדצמבר 2020 תועדו בישראל 463 עסקאות של השקעה, מיזוגים ורכישות על ידי חברות סיניות (כולל מהונג קונג). על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתקופה הזו גדל הסחר בסחורות בין סין לישראל עד שסין הפכה לשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל (אחרי ארצות הברית) – יותר מכל מדינה אירופית בנפרד (אך לא יותר מהאיחוד האירופי בכללותו).

ב-2001 עמד היקף הסחר בין ישראל לסין על קצת יותר ממיליארד דולר. בסוף 2020 – אחרי הירידה בסחר בשנת הקורונה – הגיע היקף הסחר בין המדינות לכמעט עשרה מיליארד דולר.

ב-2001 עמד היקף הסחר בין ישראל לסין על קצת יותר ממיליארד דולר. בסוף 2020 – אחרי הירידה בסחר בשנת הקורונה – הגיע היקף הסחר בין המדינות לכמעט עשרה מיליארד

וזה לא רק הסחר בין המדינות: בשני העשורים האחרונים גדל מאוד היקף ההשקעות הסיניות בישראל, כשרוב מוחלט של עסקאות השקעה, מיזוג ורכישה נעשו בסקטור הטכנולוגי: 449 עסקאות בשווי מדווח של כ-9.138 מיליארד דולר (מתוך 463 עסקאות בשווי של 19.44 מיליארד דולר בסך הכול).

בתקופה הזו נחתמו בישראל שמונה השקעות סיניות בתחומי התשתיות בשווי כולל של כשישה מיליארד דולר. מתוכן ארבע עסקאות בתחום התחבורה, שתיים בנמלים ושתיים בתחום החשמל – כולן על ידי חברות בבעלות ממשלת סין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם סגן ראש הממשלה ליו ינדונג בבייג'יג, 21 במרץ 2017 (צילום: חיים צח/לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם סגן ראש הממשלה ליו ינדונג בבייג'יג, 21 במרץ 2017 (צילום: חיים צח/לע"מ)

עסקה אחת גדולה בוצעה בתחום החקלאות והנדל"ן (רכישת "תנובה"), עסקה אחת בתחום המחצבים (רכישת "אדמה" – לשעבר "מכתשים אגן"), שתי עסקאות השקעה במוסדות אקדמיים מובילים (בטכניון ובאוניברסיטת תל  אביב), עסקה גדולה בתחום הקוסמטיקה (רכישת "אהבה") ועסקה גדולה בתחום הטקסטיל (רכישת "בגיר").

בקיצור – גם אם נדמה לנו שלא, מה שקורה עכשיו בסין רלוונטי מאוד לחיים בישראל, ועלול להכניס אותם לטלטלה של ממש בהמשך.

את הנתונים על ההשקעות הסיניות בישראל שלפתי מהמסמך "השקעות סיניות בישראל: התפתחויות ומבט לעתיד" שפורסם ב-18 בינואר השנה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב. מחבר המסמך, ד"ר דורון אלה, הוא עמית מחקר בתוכנית סין של המכון ועמית פוסט דוקטורט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים.

תחומי המחקר של אלה נוגעים בעיצוב מוסדי של ארגונים בין-לאומיים, מדיניות סין במסגרת ארגונים בין-לאומיים, מנגנוני פיקוח על השקעות זרות, מדיניות ההשקעות של סין ויחסי סין-ישראל. הוא נראה כמו הבן אדם הכי מתאים בסביבה להפנות אליו את השאלה הנגועה בחרדה, האם מה שקורה עכשיו בכלכלה הסינית צריך להדאיג אותנו כמו הידיעות הראשונות על הקורונה.

מחאה נגד מכירת תנובה לתאגיד הסיני אפקס ב-2014 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
מחאה נגד מכירת תנובה לתאגיד הסיני אפקס ב-2014 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

אלה שומע את השאלה וצוחק. "אני זוכר שהתראיינתי לגלי צה"ל בינואר 2020 וטלי ליפקין-שחק אמרה לי 'יש עכשיו איזה משהו חדש בסין, קורונה' ואמרתי לה 'אה, זה נראה לי כמו הסארס, רק טיפה פחות חזק'. חשבתי אז שהקורונה היא סארס מוחלש. ואז קרה מה שקרה בעולם. אז אולי כדאי להיזהר עם תשובות לשאלות כאלה".

מאז הקורונה אנחנו בתחושה כנראה מבוססת שמה שאנחנו יודעים שקורה בסין הוא לא יותר מקצה הקרחון. ומטבע הדברים אי הידיעה ואי הוודאות מעוררים חרדות.
"נכון. ולכן אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיו ההשלכות של מה שקורה שם. ובסופו של דבר, גם סינולוגים מומחים וחוקרי סין לא יודעים בדיוק מה קורה שם. אם אין לך מקורות מודיעיניים מסווגים של ארגוני ביון, אתה נשען על מקורות סיניים, והמקורות הסיניים נשלטים על ידי הממשל.

"יש פה באמת בעיה אינהרנטית בחקר סין. אז אנחנו לא יודעים למשל אם אברגרנד היא החברה היחידה על סף קריסה. אולי יש עוד חברות שהולכות לקרוס? ואז באמת ייווצר משהו הרבה יותר גדול".

"יש פה באמת בעיה אינהרנטית בחקר סין. אז אנחנו לא יודעים למשל אם אברגרנד היא החברה היחידה על סף קריסה. אולי יש עוד חברות שהולכות לקרוס? ואז באמת ייווצר משהו הרבה יותר גדול"

בוא נתקצר את הפרקים הקודמים בפרשת אברגרנד למי שהחמיצו את תחילת העונה.
"אברגרנד זו חברת נדל"ן ענקית, אחת החברות הגדולות ביותר בסין, שבנתה פרויקטים עצומים בכל רחבי סין. היא לא רק בונה אותם אלא גם מספקת שירותים. מתפעלת אותם לאורך זמן.

משרדי חברת אוורגנאד בהונג קונג (צילום: AP Photo/Vincent Yu)
משרדי חברת אוורגנאד בהונג קונג (צילום: AP Photo/Vincent Yu)

"היא מעסיקה ישירות יותר מ-200 אלף עובדים ומעורבת ביותר מאלף פרויקטים שבהם עובדים יותר משלושה מיליון עובדים. והיא לקחה בשנים האחרונות המון הלוואות מבנקים סינים בבעלות ממשלתית, ועכשיו לא מסוגלת להחזיר את החובות שלה".

ובאווגראנד האמינו למה שכתבו עליהם – שהם 'גדולים מכדי ליפול'?
"בדיוק. הם חשבו את זה. אבל כנראה שבמפלגה החליטו עכשיו להראות שהם נותנים גם לענקיות ולענקים ליפול, גם אם בטווח הקצר זה יכול לפגוע במאות אלפי סינים שיאבדו את מקומות העבודה שלהם ויהפכו מובטלים".

"כנראה שבמפלגה החליטו עכשיו להראות שהם נותנים גם לענקיות ולענקים ליפול, גם אם בטווח הקצר זה יכול לפגוע במאות אלפי סינים שיאבדו את מקומות העבודה שלהם ויהפכו מובטלים"

מדובר על חוב בסדר גודל דמיוני של 300 מיליארד דולר. אברגרנד לקחה את ההלוואות בעיקר מבנקים סיניים, או גם מהבנקאות העולמית?
"בעיקר מבנקים סינים. היה לה יותר קל לקבל הלוואות במימון מסובסד מבנקים סינים בבעלות ממשלתית. הבנקים האלה הם שאפשרו לה להיכנס לחוב כל כך גדול.

"החברה לוותה ולוותה ולוותה, בנתה הרבה בתים, ובגלל שיש בועת נדל"ן בסין, היא לא מצליחה למכור אותם באותו קצב שבו היא בנתה. היא נשארה עם המון בתים שהיא לא הצליחה למכור או להשכיר – תלוי באופי הפרויקט – אבל היא המשיכה ללווות והמשיכה לבנות עוד.

אתר בניה בבייג'ינג של חברת אברגרד, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo)
אתר בניה בבייג'ינג של חברת אברגרד, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo)

"בסופו של דבר, החברה הגיעה למצב שבו החוב החיצוני גבוה מדי. ובסופו של דבר היא קרסה. הייתה ציפייה שהממשלה הסינית תבוא ותעשה בייל-אאוט. תבוא ותכסה את החוב הזה, בתמורה לכל מיני תנאים. אבל ממשלת סין, כרגע לפחות, לא מחלצת את החברה הזאת ונותנת לה פשוט להתפרק".

מה שיכול להוביל לכך שבנקים סינים גדולים יתמוטטו, לא?
"אני לא חושב שזה יקרה לבנקים הסינים הגדולים, כי הם בבעלות הממשלה, והיא לא תיתן להם ליפול. בנקים קטנים שהם לא בבעלות ממשלתית ונחשפו לאברגרנד יכולים למצוא את עצמם בבעיה".

"אני לא חושב שזה יקרה לבנקים הסינים הגדולים, כי הם בבעלות הממשלה, והיא לא תיתן להם ליפול. בנקים קטנים שהם לא בבעלות ממשלתית ונחשפו לאברגרנד יכולים למצוא את עצמם בבעיה"

איך כל זה יכול להשפיע על הכלכלה העולמית?
"לאברגרנד היו כל מיני נכסים לא רק בתוך סין, וכל מה שקורה בסין משפיע כמובן גם על המסחר בבורסות אחרות בעולם. הרבה גורמים מעורבים ומושפעים ממה שקורה שם עכשיו".

עד כמה זה נראה כמו משבר שיכול להשפיע גם עלינו?
"אני לא יודע עד כמה הבנקים, הקרנות ובתי ההשקעות שלנו חשופים למה שקורה שם. לדעתי לא באופן גבוה. לכן, מבחינת האזרח הישראלי, המשבר הזה עדיין רחוק, או לפחות ככה זה נראה כרגע".

המשרדים הראשיים של חברת אברגרנד בשנזן, סין (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
המשרדים הראשיים של חברת אברגרנד בשנזן, סין (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

זה מבחינת הסחר, ההשקעות והמעורבות הישראלית בסין. מה לגבי ההשקעות הסיניות בישראל?
"אז ככה – החברות הפרטיות וקרנות ההון סיכון הסיניות משקיעות בעיקר בהייטק. בעוד שהחברות הממשלתיות הסיניות – שהן בדרך כלל חברות בנייה, חברות שבונות תשתיות, חברות אנרגיה – משקיעות בעיקר בתשתיות ישראליות. נמל חיפה. הרחבת נמל אשדוד. הקו האדום של הרכבת בתל אביב. החברות האלה הן בבעלות ממשלת סין, ושם לדעתי אין חשש.

"אני לא מאמין שתיווצר בעיה בבניית התשתיות בארץ, שחברות סיניות מעורבות בהן. הן ימשיכו לבנות ולבצע את המכרזים שבהם הן זכו. ויש השקעות שכבר נעשו, בחברות כמו 'תנובה' או 'אדמה', שנרכשו על ידי חברות סיניות. אלה עסקאות שכבר נסגרו. הן מאחורינו".

אם אני חברת הייטק ישראלית שנמצאת על סף השקעה של קרן סינית, אני צריך להתחיל לדאוג?
"בקרנות ההון סיכון הסיניות יש עכשיו חוסר ודאות גדול בגלל מה שקורה. וכאן יכול להיות שבאמת נראה שינוי, אם החברות האלה יתחילו לחשוש להשקיע בחו"ל. לא רק בגלל משבר אברגרנד. בגלל הקמפיין של הממשלה הסינית נגד כל מיני חברות כמו עליבאבא, טנסנט (החברה שמפעילה את אפליקציית ההודעות הפופולארית בסין, WeChat – א.ב.ד), או חברת DiDi.

"בקרנות ההון סיכון הסיניות יש עכשיו חוסר ודאות גדול בגלל מה שקורה. וכאן יכול להיות שבאמת נראה שינוי, אם החברות האלה יתחילו לחשוש להשקיע בחו"ל. לא רק בגלל משבר אברגרנד"

"פתאום יש כאן אי-ודאות. חברות סיניות לא יודעות אם הן יעלו בקרוב על הכוונת של הממשלה הסינית. אם אני מנכ"ל סיני, אני לא יודע – יכול להיות שהממשלה תדרוש ממני מחר למכור את אחת החטיבות שלי? יכול להיות שהיא תדרוש ממני לבצע שינוי מהותי באופי העסקים שלי בסין או מחוץ לסין?"

ד"ר דורון אלה (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר דורון אלה (צילום: באדיבות המצולם)

או תדרוש ממני לתרום 15 מיליארד דולר לכלכלה הסינית, כמו שקרה לעליבאבא.
"נכון. עליבאבא בעצם 'התנודבה' על ידי הממשלה להשקיע במיגור העוני. והכל תחת הסיסמה של 'שגשוג משותף', שזו המדיניות החדשה של הממשלה בסין".

אז יכול להיות שגם בישראל נראה נסיגה מהשקעות שכבר כמעט נסגרו.
"כן. בעיקר בתחומי הטכנולוגיה ששם אנחנו רואים הרבה השקעות סיניות, במגוון חברות. חברות IT, חברות רובוטיקה, מוליכים למחצה, קלינטק, פינטק ועוד ועוד. שם, סביר להניח שמשאים ומתנים שכבר התחילו יוקפאו.

"ייתכן שהשקעות עתידיות יידחו או יבוטלו, עד שהחברות הסיניות עצמן יבינו בדיוק מה קורה ואיפה הן עומדות. איפה המפלגה תאפשר להן להשקיע, איזו השקעה תתקבל בעין יפה בסין ואיזו לא.

"ייתכן שהשקעות עתידיות יידחו או יבוטלו, עד שהחברות הסיניות עצמן יבינו בדיוק מה קורה ואיפה הן עומדות. איפה המפלגה תאפשר להן להשקיע, ואיפה לא"

"לדוגמה: יש חברה סינית שנקרא 'טל אדיוקיישן גרופ', זה נשמע שם ישראלי אבל זו חברה סינית, והיא רכשה בישראל סטארטאפ אחד או שניים שעוסקים בחינוך מקוון. ועכשיו, אחרי כל הקמפיין הזה של 'שגשוג משותף', הם לקחו את החברה הזאת, שהייתה חברה פרטית למטרות רווח, והפכו אותה למלכ"ר. לחברה ללא מטרות רווח. אז מה קורה להשקעות שלה? מה קורה לחברות הישראליות שהיא רכשה? לא ברור. בעצם הוציאו להן את העוקץ הכלכלי, המסחרי".

והסינים גם מושקעים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב.
"נכון. מה זה מושקעים? בטכניון יש תרומה, של 130 מיליון דולר, של לי קה שינג שהוא מיליארדר מהונג-קונג. ובאוניברסיטת תל אביב הייתה השקעה סינית של יותר ממאה מיליון דולר. אבל בנושא הזה, של השקעות באקדמיה, אני לא רואה סיבה לחשש.

המיליארדר ההונג-קונגי לי קה שינג ב-2018 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)
המיליארדר ההונג-קונגי לי קה שינג ב-2018 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

"הסינים רואים בישראל מקור לידע וחדשנות ויזמות וכל הבאז-וורדז האלו. הם בעצם רואים בהשקעה באקדמיה הישראלית השקעה שיש לה הרבה יתרונות לאומה הסינית, שמעוניינת לשפר את היכולת החדשנית שלה ואת יכולת היזמות של אנשיה".

וגם לחזק את האחיזה של סין במקומות שונים בעולם, מן הסתם, במסגרת המאבק מול ארצות הברית על הדומיננטיות העולמית.
"פה אתה כבר נכנס למאקרו של ההשקעות הסיניות בעולם ומה המטרה שלהן. יש לסינים שתי מטרות, בערך כמו שאמרת: אחת היא מטרה כלכלית גרידא – השגת רווח.

"מטרה נוספת היא באמת להעביר טכנולוגיות וידע חשובים בחזרה לסין. וגם ליצור איזושהי אחיזה או מינוף כלכליים שיוכלו להיות מתורגמים למינוף פוליטי על ידי מעורבות רבה יותר בכלכלות של מדינות. אבל זה קורה בעיקר במדינות שהן לא מפותחות ועשירות, אלא במדינות יותר מתפתחות. בישראל, לסין אין אחיזה גדולה, יחסית".

למה כדאי לנו לשים לב? מה יגרום לך לא לישון טוב בלילה?
"ברגע שתתחיל בעיה בשרשראות האספקה, שאחד הקצוות שלהן נמצא בסין. וגם העניין של אנרגיה. יש בסין בעיה רצינית של אנרגיה שכדאי לעקוב אחריה".

מה יגרום לך לא לישון טוב בלילה?
"ברגע שתתחיל בעיה בשרשראות האספקה, שאחד הקצוות שלהן נמצא בסין. וגם העניין של אנרגיה. יש בסין בעיה רצינית של אנרגיה שכדאי לעקוב אחריה"

תחנת פחם בהיג'ין במרכז מחוז שנז'י בסין (צילום: AP Photo/Olivia Zhang)
תחנת פחם בהיג'ין במרכז מחוז שנז'י בסין (צילום: AP Photo/Olivia Zhang)

ערים שלמות שסובלות מהפסקות חשמל יזומות.
"נכון. כי יש מחסור בפחם. מחסור בגז. יש ערים שהחליטו לעשות הפסקות חשמל יזומות, על מנת שאפשר יהיה להמשיך את התוצרת התעשייתית".

כמה אזרחים סינים נפגעים מהמחסור הזה באנרגיה?
"זו בדיוק אחת השאלות שאין לך שום סיכוי לקבל עליה תשובה אמיתית. ממשלת סין לעולם לא תגלה כמה אנשים נפגעים מהדבר הזה. אי אפשר לדעת. אבל אם שני המשברים האלו – המשבר של שרשראות האספקה ומשבר האנרגיה – יתרחבו, אז תהיה בעיה. כי יתפתח מחסור עולמי, וזה כבר משבר שאי אפשר לדעת איך הוא יתפתח".

עוד 2,122 מילים
סגירה