במסגרת העיסוק בסוגיות של אחריות חברתית ואחווה, ראוי לבחון את החיבור האידיאולוגי עליו מצהיר ארגון עיסקי, כאשר הוא מכריז על מדיניות האחריות התאגידית שלו ופעילות תרומתו לקהילה: מה בבסיס העמדה של אותם עסקים? האם זו נתינה בלבד? האם זו קביעה ערכית המייצגת את הגוף הנותן? מה חשיבות דעתם של העובדים באותו ארגון המחליט להיות מעורב בקהילה כלשהי ומי קובע את מידת המעורבות ונושאי הפעילות?

במסגרת העיסוק בסוגיות אחריות חברתית, ראוי לבחון את החיבור האידיאולוגי עליו מצהיר ארגון עיסקי, בהכריזו על מדיניות האחריות התאגידית שלו ותרומתו לקהילה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ישנם פערים משמעותיים באופן שבו ארגונים שונים תופסים "אחריות תאגידית". כמי שעוסק בזהות כמנוף לשינוי ארגוני, אסביר כיצד יוצרים חיבור בין התרומה לקהילה לזהות האישית של עובדי הארגון, אשר משפיעה באופן משמעותי יותר על הארגון.

ארגונים עסקיים מייצרים, מעסיקים, חלקם גם מפתחים, מחדשים ולוקחים סיכונים. עצם קיומם מעניק להם השפעות משמעותיות בסדרי גודל כאלו ואחרים על הכלכלה ועל החברה.

מושגים כמו: תרומה לקהילה, מעורבות חברתית, אחריות תאגידית ועיסקית – כולם שמות שצצו במהלך השנים כהגדרת תרומת העסקים לקהילה בה הם פועלים. הם גם נוצרו והתפתחו במקביל לצמצום מעורבותה של המדינה בתחומי רווחה ועליית ארגוני מגזר שלישי.

אין חדש איפה בעובדה שהמגזר העסקי לוקח חלק בפעולות שונות למען החברה בעיקר בתרומות כספיות ובשווה כסף, שהועברו לארגוני המגזר השלישי לצורך סיוע לנזקקים.

עסקים התורמים לקהילה, עושים זאת מתוך הבנת הערך של אחריות חברתית-ערכית: הערכה כי מעורבות כזו או שילוב שלה בפעילות החברה, תתרום לתדמית החברה ולתוצאות העסקיות. ההתבגרות והחדשנות בתחום מייצגות תפיסה מתקדמת של אחריות תאגידית המחדדת ערכים נוספים ולעיתים מפתיעים.

עסקים התורמים לקהילה, עושים זאת מתוך הבנת הערך של אחריות חברתית-ערכית: הערכה כי מעורבות כזו או שילוב שלה בפעילות החברה, תתרום לתדמית החברה ולתוצאות העסקיות

אם בעבר היה מדובר לרוב בתרומות כספיות רנדומליות, הדפוס המתקדם הוביל לעסקים הרואים עצמם מחויבים לקהילה ופועלים לקידום מטרות חברתיות כחלק מהמדיניות העסקית שלהם. גישה זו באה לידי ביטוי בתחומי פעולה ספציפיים המכוונים לאוכלוסיות יעד מגוונות ויש לה ביטוי תקציבי לא מבוטל.

פעילות זו הופכת את הדיון בחשיבות אחריות חברתית של עסקים ותרומתם לרווחת הקהילה למרכזי, ומדגישה את חיוניות מעורבות העסקים בחיי היומיום של הקהילה ובזמני משבר.

נטילת אחריות חברתית ע"י עסקים הפכה לחלק מאסטרטגיה עסקית – ניהולית, שבה האחריות התאגידית והמעורבות בקהילה נתפסת כנושאת עימה תרומה ממשית לקיימות העסק ומובנית יותר בהתנהלות הארגונים עצמם.

יותר ויותר ארגונים מעורבים בנושא הפרויקט הקהילתי שבו מעורב העסק, אשר נבחר במישרין על ידי התאגיד עצמו. כספי התרומות נתרמים ישירות לאוכלוסיות או לארגונים המקדמים מטרה אותה בחר הארגון: ילדים באזור הצפון, חיזוק אוריינות מתמטית, סיוע לקשישים ועוד. לעיתים גם חלק מעובדי הארגון גויסו לפעולות התנדבות על חשבון המעסיק בתיקון בתים, תמיכה בהוראה או באפיקים אחרים.

לאחר שנים של פעילות במודל מוכוון מטרה המשרת את תדמית החברה, עלתה השאלה העוסקת במקומם של עובדי הארגון בתהליך האחריות התאגידית: מה התמורה של פעולות אלו לעובדים וכיצד היא תורמת לתחושת הגאווה האישית שלהם? לתחושת סיפוק וערך אישי של העובד.ת וכיצד המעורבות בנתינה ובעשייה מחזקות אותם – כמעורבים ומעניקים לחברה.

אם בעבר היה מדובר לרוב בתרומות כספיות רנדומליות, הדפוס המתקדם הוביל לעסקים הרואים עצמם מחויבים לקהילה ופועלים לקידום מטרות חברתיות כחלק מהמדיניות העסקית שלהם

כל ארגון עסקי מושתת על שלושה יסודות:

1. הראשון הוא השוק ומרחב הפעולה.
2. השני היא הרגל המקצועית – ההון האנושי והפיננסי.
3. היסוד השלישי הוא שייכות – משמעות ויחסי אנוש פנים ארגוניים.

אין אחד בלי השני. אך ארגונים רבים רואים את הסביבה כמובנת מאליה ומזניחים את הבין אישי לטובת המשימתי.

הגרסה החדשנית של האחריות התאגידית והחברתית, בין היתר בהובלת ה-OECD, מחדדת תפיסות אקולוגיות אשר מחברות את הפרט, הקהילה והסביבה כמאזנות את הקפיטליזם "הטהור", אשר חסרונותיו מתגלים במשברים הסביבתיים והכלכליים של השנים האחרונות..

לפיכך, השלב הבא במעורבות החברתית של ארגונים הוא המעניין ביותר. כאשר הפעילות החברתית, המופנית כלפי חוץ, חודרת פנימה לארגון ומתחילה להשפיע על אופן ניהול משאבי האנוש של הארגון וניהולו העסקי. מתוך הבנה שתפיסה ערכית משותפת, היכרות עם מרחב הפעולה וחיבור אישי ממקום זהותי ואולי רגשי – הם מאפייני האחריות החברתית.

אולם כדי שהתרומה לקהילה תהיה משמעותית לחברה ותורמת לארגון, נדרש גם שינוי חשיבה ארגוני ההופך את התרומה לקהילה לשיטת עבודה, המערבת את העובדים בארגון באופן אקטיבי.

האופן המשמעותי ובר הקיימא בתרומתנו לארגון, הוא האופן בו הפעילות לאחריות חברתית תורמת לארגון בפן ההון החברתי: אם הארגון יגדיר את ערכיו החברתיים כשיטת עבודה ויטמיע אותם תחילה פנימה במובן של "walk the talk", הוא ייהנה מלכידות חברתית רבה יותר, מסירות והתמדה של העובדים, כמו גם מפעילות אותנטית לטובת החברה במובן של "זה מי שאנחנו" ולא רק "זה מה שאנחנו עושים".

אם הארגון יגדיר את ערכיו החברתיים כשיטת עבודה ויטמיע אותם פנימה במובן של "walk the talk", הוא ייהנה מלכידות חברתית, מסירות והתמדה של העובדים, כמו גם מפעילות אותנטית לטובת החברה

כשהשיח על אחריות חברתית הופך שיח זהותי, הוא הופך לאישי, ארגוני, סביבתי ותורם למינוף הארגון והעשייה למען הקהילה.

אנחנו האנשים להם חיכינו.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.