80 שנה חלפו מאז הפך עמק קטן בצפון בירת אוקראינה לגיא ההריגה הנוראי ביותר של יהודי מזרח אירופה בתקופה השואה. אתר בו הנאצים ועוזריהם המקומיים ירו למוות בעשרות אלפי יהודים.
במשך יומיים בסוף חודש ספטמבר 1941, הביאו משתפי פעולה אוקראינים יותר מ־33 אלף יהודים לגבעות סביב גיא באבי יאר. שם רצחו חיילים נאצים קבוצות־קבוצות של יהודים חפים מפשע וחסרי אונים – ילדים, נשים וגברים מכל הגילים.
כשלא נותר איש בחיים נהגו הנאצים לקפוץ לבורות ההריגה כדי לחסל סופית את הגוססים ואת מי שהעמיד פני מת
לאחר שנורו למוות באמצעות תת מקלעים הם קרסו לבורות ההריגה. כשלא נותר יותר איש בחיים נהגו מבצעי הרצח לקפוץ לתוך הבורות כדי לחסל סופית את הגוססים ואת מי שהעמיד פני מת. אחר כך כיסו את הגופות בשכבת אדמה דקה והעמידו קבוצה חדשה מעל פי הבור בו קבורים אחיהם.
יום השנה ה־80 לטבח – ההוצאה להורג ההמונית הראשונה בירי, שלימים תכונה "שואת הכדורים" (על פי ספר שכתב הכומר פטריק דבואה) – צוין בסדרה של אירועי זיכרון. בישראל נערך טקס לכבוד אחד השורדים ובאוקראינה הונפק מטבע זיכרון.
יום השנה דרבן גם פרקליט גרמני שהחליט להעמיד לדין אדם שלדבריו הוא, אולי, מבצע הטבח האחרון שנותר בחיים: הרברט וואלר, גרמני בן 99.
הפרקליט האנס ברהם ושותפיו, רואים בניסיון להעמיד את וואלר לדין צעד סמלי. ניסיון אחרון לתקן עוול שנגרם אחרי עשרות שנים של היעדר פעולה מצד שלטונות גרמניה נגד כל מי שאחראי לפוגרום הגדול ביותר ביהודים במהלך השואה. מבין כ־700 מבצעי הטבח רק 10 הועמדו לדין והורשעו על הפשע.
בחודש שעבר נסע ברהם לקייב כדי לשוחח עם קרובי משפחה של קרבנות הטבח בבאבי יאר. זאת, כיוון שלפי החוק הגרמני זכותם של הצדדים שנפגעו מפשעים חמורים לפתוח בהליכים משפטיים פליליים כנגד נתבעים גם אם התובעים מחליטים שלא להעמיד לדין.
הוא מודע לכך שהסיכויים שבית המשפט יעניש נתבע כה מבוגר קטנים, אמר, אבל הוא עדיין מעוניין לראות את וואלר עומד לדין ומורשע
"אני רוצה שהאיש יובא לפני שופט", אמר ברהם לכתב העיתון "דר שפיגל". הוא מודע לכך שהסיכויים שבית המשפט יעניש נתבע כה מבוגר קטנים, אמר, אבל הוא עדיין מעוניין לראות את וואלר עומד לדין ומורשע אם יימצא אשם.
"מדובר בכפרה, בצדק מאוחר", הוא הסביר.
שמו של וואלר עלה לראשונה ב־2014 והובא לידיעת המשרד המרכזי בגרמניה לחקירת פשעי הנאצים במסגרת רשימה של 80 שמות שמסר להם אפרים זורוף – "צייד נאצים" מפורסם ממרכז שמעון ויזנטל. מדובר בשמות אנשי פלוגות הסער – האיינזצגרופן – שירו למוות ביותר משני מיליון יהודים במזרח אירופה בשנים 1941–1943.
ב־2017 החל המשרד לחקור את וואלר אך הפסיק את החקירה כשהתברר שהוא הוצב בבאבי יאר כחובש ולכן לא ניתן להוכיח שנטל חלק פעיל בהריגות. ברהם, בן 73, אמר ל"דר שפיגל" שהוא לא קונה את הטיעון הזה. "לאיזה צורך מביאים חובש לטבח?"
זורוף סיפר שהוא חולק את אותה תחושה. יחידת האיינזצגרופן תפקדה ככל יחידה צבאית שחבריה נטלו חלק בכל המשימות. "זה מגוחך. הרי זה לא שהיו קיימות יחידות איינזצגרופן שהרגו יהודים וקבוצות איינזצגרופן אחרות שלא", אמר זורוף.
"זה מגוחך. הרי זה לא שהיו קיימות יחידות איינזצגרופן שהרגו יהודים וקבוצות איינזצגרופן אחרות שלא"
כמעט כל מבצעי הטבח בבאבי יאר חמקו מהעמדה לדין. ההיסטוריונית פרנסיסקה דייויס מעריכה שכ־700 בני אדם נטלו חלק במבצע הרצח ההמוני הזה.
אחרי המלחמה, במשפטי נירנברג, נידון נאצי אחד – פול בלובל – למוות בגלל פשעים שביצע בבאבי יאר ובמקומות אחרים. שניים אחרים ריצו עונשי מאסר. ב־1968 נערך משפט נוסף שבו נגזרו בין 4 ל־15 שנות מאסר על שבעה נאשמים. שלושה אחרים זוכו מפשעים אלה, האחרונים מבין מבצעי הטבח.
"הטיפול הקלוקל ב[פשעי] באבי יאר לא הולם מדינת חוק", אמר ברהם. לדעתו, באבי יאר לא מעוררת כל זיכרון אצל הגרמנים היום, ללא קשר לגילם. "כשאני שואל אנשים אם הם שמעו על באבי יאר, הם שואלים אותי אם זה שם של עיר במונגוליה".
גם באוקראינה לא יודעים הרבה על באבי יאר, במידה מסוימת זאת אשמת המשטר הקומוניסטי שסירב במשך עשרות שנים לציין את יום השנה לטבח. זאת כחלק ממדיניות נרחבת להמעיט בערך סבלם של היהודים בשואה, וכחלק מהנרטיב הסובייטי של הקרבה פטריוטית במאבק נגד הנאצים.
לשם תיקון העוול הזה מקימים כעת פעילים ותורמים בסיוע הרשויות באוקראינה מרכז זיכרון לשואת באבי יאר – מוזיאון חדש הממוקם באתר עצמו. מספר ניסיונות קודמים להנציח את זכר הקרבנות לא עלו יפה ובמשך עשורים זכר האירוע הטרגי צוין רק במספר אנדרטאות קטנות ומוזנחות באזורים בהם להקות כלבים משוטטות ביום ושיכורים מתגודדים בלילה.
![טקס לציון 80 שנה לטבח באבי יאר באוקראינה, 6 באוקטובר 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/10/5-1024x640.jpg "טקס לציון 80 שנה לטבח באבי יאר באוקראינה, 6 באוקטובר 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)")
עתה, הבנק המרכזי של אוקראינה הנפיק מטבע זיכרון לציון 80 שנה לטבח – יוזמה ראשונה מסוגה באוקראינה.
בישראל התכנס מושב בחודש שעבר כדי לציין את הטבח. יושב ראש הכנסת מיקי לוי העניק מדליה למיכאל סידקו, אחד הניצולים האחרונים מהטבח. באותה עת הוא היה בן 6.
בסרטון וידאו שהופק לציון יום השנה מספר סידקו כיצד משתף פעולה אוקראיני היכה את אחותו למוות בזמן שאמו מחזיקה בזרועותיה את אחיו בן ארבעת החודשים. אמו התמוטטה ומשתף הפעולה הרג את התינוק. "אני זוכר הכול, עד לפרט האחרון. אבל אני לא רוצה לזכור. זה מכאיב מדי", הוא אומר.
אמש ערכה ממשלת אוקראינה טקס זיכרון בבאבי יאר בהשתתפות נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי היהודי, נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא גרמניה פרנק־ואלטר שטיינמאייר.
![נשיא המדינה יצחק הרצוג באוקראינה, טקס לציון 80 שנה לטבח באבי יאר, 6 באוקטובר 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/10/1-1024x640.jpg "נשיא המדינה יצחק הרצוג באוקראינה, טקס לציון 80 שנה לטבח באבי יאר, 6 באוקטובר 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)")
אולם בד בבד עם המודעות הגדלה והולכת באוקראינה לאירועי הטבח, ישנם גם גילויים מטרידים של שבחים המופנים למשתפי הפעולה שאפשרו את הטבח ולעתים גם השתתפו בו בעצמם.
בשנים האחרונות למשל נקראו רחובות רבים בערי אוקראינה על שם רומן שוקביץ', מפקד המיליציות האוקראיניות של האס אס שחייליו רצחו אלפי יהודים. הוא ולאומן אוקראיני נוסף, שטפן בנדרה, נחשבים לגיבורים משום שחברו לגרמניה הנאצית נגד ברית המועצות.
בקייב הודיעו הרשויות כי בכוונתן להציב שלטים לזכר ראש העיר בימי המלחמה ולדימיר באהאזי משום שאף הוא נרצח בבאבי יאר.
בהאזי נרצח יחד עם עשרות אלפי לא יהודים אחרים, אלא שזה קרה חודשים אחרי הטבח ביהודי המקום ורק לאחר שתחילה שיתף פעולה עם הכיבוש הנאצי
בהאזי נרצח יחד עם עשרות אלפי לא יהודים אחרים, אלא שזה קרה חודשים אחרי הטבח ביהודי המקום ורק לאחר שתחילה שיתף פעולה עם הכיבוש הנאצי. ישנם עדים שסיפרו כי ראו את בהאזי צופה ברצח היהודים בבאבי יאר כשעדיין היה בן בריתם של הנאצים.
הכוונה להוקיר את זכרו בהקשר של באבי יאר עוררה מחאות מצד הוועד היהודי האוקראיני, אחת הקבוצות המייצגת את האינטרסים של יהודי המקום. שתי המגמות – העלאת זכר הקרבנות והנצחת זכר מבצעי הטבח, "אינן עולות בקנה אחד", אמר זורוף, שסיפר כי דיפלומטים ישראלים, פולנים, גרמנים ואמריקאים מחו בפני השלטונות על צעדים אלה.
זלנסקי הבהיר היטב כי אינו רואה בעין יפה מתן כבוד לאנשים כדוגמת בנדרה, אך לא אסר על כך או התערב כדי למנוע זאת. אילו היה עושה כן בוודאי זה לא היה עוזרת לפופולריות הדועכת שלו או לתוכניתו לערוך רפורמה כלכלית.
"האוקראינים יצטרכו בסופו של דבר להחליט מה עמדתם בנושא", אמר זורוף. "אני מאמין שהם יבחרו בחירה נכונה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועם כל הכבוד לנחישות לעשות צדק מאוחר, הרי אחת המטרות היא להרתיע פושעים בהווה ובעתיד, אבל איזו הרתעה זו אם הפרקליט המכובד מתעלם מהטבח שעורכים בני הרוהינגה במיאנמר גם בטבח שעורכת הכת הצבאית בבני עמה, או התעלמותו ממה שעושה המדינה היהודית בעזה משאירה מיליון ילדים ללא מי שתיה ראויים… או תדאג להעמיד לדין צלפים שהרגו מאות ופצעו אלפים מפגינים לא חמושים מעבר לגדר…