המגפה שאחרי המגפה

לונג קוביד יותר ויותר אנשים סובלים מהתסמינים ארוכי הטווח של הקורונה ● אבל הטיפולים מוגבלים מאוד, ודווקא לסימפטומים הנפוצים כמעט ואין מענה אפקטיבי ● מומחים מתריעים שאין השקעה מספקת במחקר הלונג קוביד ● שיטות טיפול, כמו תאי לחץ, טרם נבדקו לעומק ● החדשות הטובות: "לרוב הגדול זה עובר תוך חצי שנה"

עייפות, צילום אילוסטרציה (צילום: IStock Photos)
IStock Photos
עייפות, צילום אילוסטרציה

ע. מתל אביב, בן 52, חלה בקורונה באוגוסט. הוא מוגדר רשמית כמחלים מהמגפה, אבל עדיין חולה.

"נדבקתי מהילדים, שסבלו יומיים-שלושה מחום ונזלת", הוא מספר, "קלטתי שאני לא מרגיש טוב. ביום הראשון עוד אמרתי, שטויות, ביום הבא התחילו כאבי ראש מטורפים שנמשכו עשרה ימים. כאבים פסיכיים ממש כמו רעש בדציבלים שאי אפשר לתאר. כאבים בכל הגוף וחום גבוה, יותר מ-39. ותחושה שאתה מפורק, תחושה של מוות.

"אנשים חושבים שקורונה שנחשבת קלה ולא מגיעה לאשפוז זה כמו שפעת, וזה כל כך לא נכון, זה שונה לחלוטין משפעת. מצד שני, אתה אומר תודה שאתה לא מאושפז ולא באקמו ולא חוווה את כל הזוועות שחווים החולים הקשים באמת. ואחרי שבוע וחצי התסמינים הכבדים חלפו וחשבתי שזה נגמר.

"חזרתי לתפקד כרגיל אבל לא חזרתי להיות אני עצמי. חוש הריח נשאר כמעט אפס, חוש הטעם חזר רק חלקית, ועיקר הבעיה היא שאתה חלש ועייף. לקח לי שבועות לחזור להתאמן בחדר הכושר והפער למה שהיה קודם נשאר עצום כולל העייפות המתמדת.

"אני מוצא את עצמי משתרך אחרי הילדים שלי ברחוב. ולפעמים מרגיש שאני מסתכל על עצמי מבחוץ, שאני לא ממש שם. מאז שכביכול הבראתי עברו חודשיים, ולא רק שהתסמינים לא עברו, המצב גם לא נמצא במגמת שיפור. חזרתי לחיים, אבל לא חזרתי. זה מתסכל".

עייפות, אילוסטרציה (צילום: IStock Photos)
עייפות, אילוסטרציה (צילום: IStock Photos)

ע. התייעץ עם רופא בעל שם ושאל אותו מה לעשות. לדבריו: "הרופא לא הצביע על טיפול או פיתרון כלשהו. במקום זה, הוא נאם על כך שזאת קורונה, שאסור לזלזל בה, צריך להיזהר ולא להידבק ולהתחסן וכו'. כאילו שזה יעזור לי במשהו הרי הייתי מחוסן.

"השורה התחתונה של הרופא הייתה שאין מה לעשות. שאלתי אותו, 'מה עם טיפול בתאי לחץ?' הוא אמר, 'אין לך סיכוי להשיג מקום בתאי לחץ, זה מיועד לאנשים עם תופעות נוירולוגיות קשות'".

הוא הפנה אותך למרפאה למחלימים?
"לא. למיטב הבנתי, במרפאות המחלימים אין טיפולים קונקרטיים שעוזרים לאנשים עם תופעות לונג קוביד כמו שלי, שנחשבות קלות יחסית. יכול להיות שאלך למרפאה כזאת, אבל הרופא לא המליץ לי עליה וגם בקופת החולים לא".

ע' ביקש מקופת החולים שלו, מאוחדת, הפנייה לטיפול בתא לחץ. בקופה אמרו כי הם אינם מממנים טיפול כזה לחולי קורונה ולונג קוביד. "בסופו של דבר, נראה שאין מה לעשות חוץ מלתת לזמן לעבור ולקוות שזה יעבור ולא להשתולל עם יותר מדי מאמץ. זה מפחיד, כי פגשתי כמה אנשים שחווים תופעות כאלה כבר יותר משנה.

"התחושה שלי, שהיא לא מבוססת כי אני לא רופא ולא איש מדע, היא שהקורונה קיימת, היא הפכה לחלק מהחיים, וכל המשאבים עדיין מופנים למניעה, מגבלות, חיסונים. אבל מה עם הטיפול במי שכבר נמצא ברגע שאחרי, שכבר נדבק ועדיין חולה, תקופה ארוכה? הוא נשאר חסר מענה, ואני לא יודע כמה משאבים מושקעים בפתרון לאנשים במצבי".

"הקורונה קיימת, הפכה לחלק מהחיים, ועדיין, המשאבים עדיין מופנים למניעה, מגבלות, חיסונים. מי שכבר נדבק ועדיין חולה, תקופה ארוכה, נשאר חסר מענה"

פרמדיק מבצע פעולות החיאה בחולה שהתמוטט (צילום: iStock Henfaes)
פרמדיק מבצע פעולות החיאה בחולה שהתמוטט (צילום: iStock Henfaes)

משקיעים במניעה, הטיפול הוזנח

משיחות עם מומחים ומאמרים שמתפרסמים בעיתונות המדעית העולמית עולה שתחושותיו של ע' אינן מופרכות. יש מומחים שטוענים שההשקעה בטיפול בלונג קוביד אינה מספקת ושהטיפול בהם הוזנח לעומת ההשקעה העצומה במניעת התחלואה.

הבעיה, לדבריהם, איננה בהשקעה בטיפול השוטף בחולי הלונג קוביד, לפחות בישראל. מערכת הבריאות בישראל מעמידה לרשותם מרפאות מחלימים שבהן הם מטופלים במיטב הכלים הקיימים לטפל בהם.

הבעיה היא בתחום המחקר, והיא בעיה עולמית: המחקר של הלונג קוביד, לפי אותם מומחים, מתקדם לאט ונמצא בפיגור אחרי ההתקדמות המדהימה בהתמודדות עם הקורונה עצמה ופיתוח החיסונים, שנהנים ממשאבים בלתי מוגבלים ממש. התוצאה היא שהכלים הטיפוליים העומדים לרשות הרופאים במרפאות המחלימים מוגבלים וכאלה הן גם תוצאות הטיפולים.

"המחקר העולמי לא מבין מספיק את בעיית הלונג קוביד", אומר ד"ר פארס דראושה, מומחה לרפואה פנימית ומחלות ריאה, האחראי על מרפאת מחלימי קורונה במרכז הרפואי הדסה. לדברי דראוושה: "לא נעשה מספיק מחקר בסיסי על התסמינים ארוכי הטווח".

"עדיין לא נעשה מספיק מחקר כדי שנבין את הבסיס המולקולרי של המחלה, וכדי לענות על שאלות בסיסיות כמו האם וכמה מדובר במחלה אוטואימונית. כיוון שעשרות אלפי ישראלים ומיליונים רבים של אנשים בעולם חולים בלונג קוביד, זאת בעיה".

תלמידים מקבלים חיסון לקורונה בתיכון עמל בבאר שבע, 17.3.2021 (צילום: פלאש 90)
תלמידים מקבלים חיסון לקורונה בתיכון עמל בבאר שבע, 17.3.2021 (צילום: פלאש 90)

מספר מאמרים שפורסמו באתר המדעי הנחשב The Lancet מתריעים על היעדר מידע, מחקר והשקעה מספיקים בלונג קוביד.

מאמר שפורסם בלאנסט בדצמבר 2020 שנכתב בידי קבוצת רופאים וחוקרים בריטים, תחת הכותרת "ההנחיות לטיפול בלונג קוביד צריכות לשקף את הניסיון המתהווה" מתח ביקורת על הנחיות של רשות הבריאות הבריטית (NHS) למרפאות ולרופאים במרפאות לטיפול בלונג קוביד.

המאמר מתריע על כך שההנחיות נותנות מענה בעיקר לחולי הלונג קוביד הקשים – בעיקר אלה שסובלים מקשיי נשימה קשים וארוכים, ואינן כוללות מענה לחולים הקלים יחסית שסובלים רק מקשיים כמו תשישות כרונית.

"ההערכה היא שכ-190 אלף אנשים באנגליה לקו בסימפטומים שנמשכו יותר מחמישה שבועות", נכתב במאמר. לכן, נטען כי הרופאים המטפלים והרשויות המנחות אותם "זקוקים להבנה מקיפה יותר של המאפיינים הקליניים והאופי הפיזי של הלונג קוביד". לשם כך, טענו כותבי המאמר, יש צורך במחקר נוסף.

ההנחיות של ה-NHS לא השתנו מאז, והביקורת עליהן, וכן על היעדר המידע המדעי המספיק שיאפשר לשפר אותן, נותרה רלוונטית.

בדיקת קורונה בלוד, 1 בדצמבר 2020; צילום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
בדיקת קורונה בלוד, 1 בדצמבר 2020; צילום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

בישראל פורסמו הנחיות כאלה רק לאחרונה, ב-6 בספטמבר. רופאים שאיתם שוחחנו אומרים שמערכת הבריאות בישראל התנהלה עד כה לפי ההנחיות הבריטיות, וטוענים שההנחיות הישראליות שפורסמו כעת מבוססות על ההנחיות הבריטיות וסובלות מבעיות דומות לאלה שמאפיינות את ההנחיות של ה-NHS.

מאמר אחר שפורסם בלאנסט בחודש יוני מאת האפידמיולוגי האמריקאי קרלוס דל ריו והנוירופסיכיאטר הקנדי מתיו ג' ברוק, תחת הכותרת "הלונג קוביד חשף נקודת עיוורון ברפואה", מציין כי הממשל האמריקאי לא תקצב כלל את חקר הלונג קוביד עד פברואר 2021.

רק ב-23.2 השנה הקציב הממשל האמריקאי סכום של 15 מיליארד דולר לחקר המחלה – סכום שמתגמד ליד ההשקעה האמריקאית בחקר מגפת הקורונה עצמה וכמובן בסגרים, המגבלות והחיסונים שנועדו למנוע את התפשטותה.

לפי אותו מאמר, למדע חסר מידע על לא רק על הלונג קוביד, אלא על תופעות דומות של סימפטומים ארוכי-טווח במחלות אחרות, ותיקות ומוכרות, כמו, למשל, מחלת הנשיקה (מונוקלאוזיס). כותבי המאמר רואים בקיומו של הלונג קוביד הזדמנות להבין טוב יותר את התופעה של סימפטומים ארוכי טווח במחלות שונות.

"רבים מתסמיני הלונג קוביד מופיעים גם אצל חולים ארוכי טווח במחלות אחרות. למרות שחולים רבים חולים בסימפטומים כאלה מזה שנים ארוכות, ההבנה שלהם עדיין דלה, וחלקם עדיין מסתוריים", נכתב במאמר. "חלק מהתסמינים עדיין לא ניתנים לאיבחון ולהסבר דרך בדיקות דם ואיבחוני מוח".

המאמר מציין גם כי "החולים (במחלות ארוכות אחרות) סובלים מיחס ציני ומרגישים שהרפואה מתעלמת מהם, בניגוד לעניין התקשורתי והציבורי שמעורר הלונג קוביד. המספר הגדול והגדל של חולי קורונה עם סימפטומים ארוכים, והעניין שהם מעוררים, מעניקים לנו אפשרות להבין טוב יותר סימפטומים ארוכי טווח של מחלות בכלל".

בשורה התחתונה, כותבי המאמר מדגישים כי "הדבר החשוב ביותר כעת הוא ללמוד את הלונג קוביד לעומק וללא הנחות מוקדמות" – מחקר שלדעתם טרם התבצע מספיק. ובהיעדר מידע, קשה לפתח דרכי טיפול.

מזרק ממולא בתמיסה שמוזרקת נגד נגיף הקורונה במתחם חיסונים של מכבי בתל אביב, 22 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מזרק ממולא בתמיסה שמוזרקת נגד נגיף הקורונה במתחם חיסונים של מכבי בתל אביב, 22 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

משרד הבריאות מזהיר מתאי לחץ

אחד הטיפולים שנחקרים כיום כדרך אפשרית לטיפול בלונג קוביד, בעיקר במקרים הקשים יותר, הוא תאי לחץ (תאי חמצן). תא לחץ הוא מבנה דומה לצוללת, בעל מבנה עמיד ללחץ גבוה, שהמטופל נמצא בתוכו ונושם חמצן או תמהיל של גזי נשימה בלחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי, וכך מעלה את רמת החמצן ברקמותיו. הטיפול בתאי לחץ מיועד לסיבוכים של סוכרת, נזקי קרינה, סיבוכים של ניתוחים, זיהומים בעצמות, דקומפרסיה ועוד.

במרכז הרפואי אסף הרופא נמצאת אחת המעבדות המובילות בעולם למחקר ופיתוח של טיפולים בתאי לחץ (לפי בית החולים – המעבדה המובילה בעולם). במעבדה מתבצע בימים אלה מחקר מקיף, ככל הידוע הראשון מסוגו בעולם, על האפשרות שתאי לחץ ישמשו לטיפול בלונג קוביד.

מנהל המחקר והפיתוח של אסף הרופא, הפרופסור אפרתי שי, אומר: "תאי לחץ מסייעים לחידוש רקמות מוח פגועות. מאחר ולונג קוביד כולל במקרים מסוימים פגיעות מוחיות, אנחנו בודקים אם תאי הלחץ יכולים לעזור לחולי לונג קוביד שסובלים מפגיעות קוגניטיביות. עשינו פיילוט למחקר, עם מספר קטן של אנשים, והתוצאות שלו מאוד מבטיחות. זה כל מה שאני יכול להגיד בעניין. המחקר אמור להסתיים בעוד כשלושה חודשים".

עד שיסתיים המחקר ויתקבלו תוצאות מחקריות התומכות בכך, משרד הבריאות בישראל אוסר על שימוש בתאי לחץ כטיפול בלונג קוביד. מאז תחילת המגפה צצו מרפאות פרטיות שהציעו טיפול כזה לחולי קורונה, בנוסף לטיפול בתאי הלחץ למטרות אחרות.

משרד הבריאות פרסם בספטמבר שעבר אזהרה שלא להסתייע בתאי לחץ במרפאות שלא קיבלו אישור, והזהיר את מפעילי המרפאות מעונשים כבדים על הפעלת מרפאות כאלה. זאת, לפי המשרד, כיוון ש"טיפול בתאי לחץ אינו נעדר תופעות לוואי, ושימוש לא נאות בו עלול לסכן את החולה ולגרום  פגיעות בריאותיות במערכות הגוף". הקורונה דווקא לא הוזכרה באותה אזהרה.

תאי לחץ בבית החולים אסף הרופא (צילום: תמיר נוי)
תאי לחץ בבית החולים אסף הרופא (צילום: תמיר נוי)

יש טיפול למקרים הקשים, לא לקלים

מספרם המדוייק של חולי הלונג-קוביד אינו ידוע, וההערכות נעות בין 8% ל-20% מכלל הנדבקים בקורונה שסובלים מתסמינים שנמשכים יותר משבועיים. התופעות קיימות בכל הגילאים ואצל בני שני המינים, אף שהן נפוצות יותר, כנראה, בקרב נשים.

ילדים, שאצל מרביתם הקורונה חולפת ללא סימפטומים, סובלים לעתים מתסמונת פוסט-קורונה PIMS, שמופיעה דווקא זמן-מה, לרוב כמה ימים, אחרי שהם מפסיקים להיות חיוביים לנגיף.

כיום קיימות מרפאות למחלימים מקורונה במרבית בתי החולים הגדולים בישראל, כולל הדסה, איכילוב, שיבא, רמב"ם, סורוקה, השרון, שניידר, בני ציון, פוריה ועוד. קופות החולים אמורות להפנות כל חולה לונג קוביד למרפאות. לחולים מומלץ להגיע למרפאות באופן קבוע והן מעניקות להם מעקב, הדרכה, תמיכה נפשית וטיפולים עד כמה שניתן לטפל.

"הטיפול בלונג קוביד תלוי בסוג התסמינים", אומר ד"ר דראושה, "זאת מחלה עם מגוון עצום של תסמינים. בדרך כלל, בגדול, תסמיני הלונג קוביד נמצאים בקורלציה לתסמינים שהחולה סבל מהם בזמן שהיה חולה קורונה.

"אצל חולי הקורונה הקשים, לרוב המבוגרים ובעלי מחלות הרקע, יש תופעה קשה של נזק ריאתי קשה. הם מתקשים לנשום, חלקם עדיין תלויים בחמצן, ולפעמים מתפתחות צלקות בתוך הריאות. לאלה אנחנו נותנים טיפולים תרופתיים, חלקם מבוססי סטרואידים, שמונעים נזק דלקתי קבוע וגם עוזרים לנזק הקיים לסגת בהדרגה. לרוב זה טיפול עם תוצאות טובות.

ד"ר פארס דראושה במרפאת המחלימים בהדסה (צילום: דוברות הדסה)
ד"ר פארס דראושה במרפאת המחלימים בהדסה (צילום: דוברות הדסה)

אלה שחולים בקוצר נשימה קשה וארוך אנחנו מפנים לטיפול שיקומי אמבולטורי שאליו הם מגיעים פעמיים בשבוע.

"תופעת לוואי קשה נוספת, ודי נדירה, היא פגיעה במוח. במצב של מחסור ארוך בחמצן, בגלל הקורונה עצמה או בגלל ההנשמה, עלול להיווצר נזק למוח. אנחנו מפנים את המקרים הללו לנוירולוגים".

רוב חולי הלונג קוביד הקשים מבריאים בזכות הטיפולים הללו?
"כן. זה לוקח זמן, חודשים, אבל הטיפולים עובדים והרוב מבריאים. דווקא אצל החולים הקלים, שהם הרוב, קשה לנו יותר לתת מענה. אצל חולי הקורונה הקלים, שזה בעיקר הצעירים, גם תסמיני הלונג קוביד לרוב קלים יותר, ועדיין, מדובר בתופעות שגורמות סבל רב. הם סובלים מעייפות וחולשה, פגיעה בזיכרון, קוצר נשימה, אבדן טעם וריח ונשירת שיער.

"את אלה שסובלים מקוצר נשימה אנחנו שולחים לפיזיותרפיה נשימתית. מהניסיון בשטח זה עובד יפה מאוד אחרי שישה עד שמונה טיפולים.

"אלה שסובלים מפגיעה קוגניטיבית נשלחים לריפוי בעיסוק למשך כמה שבועות. לרוב מצבם משתפר, קשה לדעת עד כמה השיפור נובע מהטיפול, אבל הוא עוזר. לעייפות וחולשה ואבדן הטעם והריח לא ידוע על טיפול קליני קונקרטי ויעיל".

ד"ר פארס דראוושה, המרכז הרפואי הדסה (צילום: פולינה גוייכמן כהן, המרכז הרפואי הדסה)
ד"ר פארס דראוושה, המרכז הרפואי הדסה (צילום: פולינה גוייכמן כהן, המרכז הרפואי הדסה)

"אנחנו ממליצים לרוב למי שסובלים מחולשה על חזרה הדרגתית לפעילות. לא לחזור בבת אחת לרמת הפעילות שלפני המחלה, אבל גם לא להישאר פאסיבי, אלא כל פעם להוסיף קצת פעילות. החולשה תעבור כמעט בכל מקרה, החזרה ההדרגתית לפעילות עשויה לעזור לגוף להתמודד איתה טוב יותר.

"אנחנו ממליצים למי שסובלים מחולשה לא לחזור בבת אחת לפעילות, אבל גם לא להישאר פאסיבי, אלא כל פעם להוסיף קצת פעילות. החולשה תעבור, החזרה ההדרגתית עשויה לעזור להתמודד איתה טוב יותר"

"לחסרי הטעם והריח הדבר היחיד שאנחנו יכולים להמליץ הן הרחות. מדובר בפגיעה עצבית, וכדי לשקם את העצב כדי לאמן אותו. מריחים כמה פעמים ביום דברים עם ריח חזק כמו קינמון ופלפל. לא יודע כמה זה עוזר, אבל זה בטח לא מזיק. אנחנו גם נותנים מרשמים לספריי של סטרואידים, כמו אלה שחולי נזלת כרונית משפריצים לעצמם".

זה לא נשמע כמו טיפולים רפואיים אפקטיביים במיוחד.
"אני מבין, אבל אלה הטיפולים ההמלצות והסיוע שיש לנו לתת לחולי הקורונה הקלים יותר".

מהמעקב שלכם, רוב המקרים הקלים עוברים, בין אם זה מהעזרה שאתם נותנים להם ובין אם זה מעצמם?
"כן. בפירוש כן. אצל הרוב התופעות עוברות תוך כחצי שנה. יש מקרים שזה לוקח יותר, אבל הם נדירים. אני יודע שזה הרבה זמן, ודווקא בגלל זה חשוב לי להעביר את המסר, כדי לשמור על אופטימיות, שמסייעת בהבראה".

עד כמה הלונג קוביד מושפע לדעתך ממרכיבים נפשיים?
"קשה לדעת, בגלל המידע החסר על הלונג קוביד כולו, ובגלל שתמיד קשה לבודד את המרכיב הנפשי, אבל אין לי שום ספק שהוא קיים. המחקר מראה שלכמחצית מחולי הלונג קוביד יש קשיים נפשיים, כמו חרדה, דיכאון, PSD ולעתים אף OCD.

|ההשפעה היא דו כיוונית: המחלה הפיזית, הכאב, המחנק, המחסור בחמצן, החולשה והפגיעות העצביות יוצרים מצוקה נפשית, והמצוקה הנפשית מכל מה שמסביב גורמת לבעיות נפשיות, נוירולוגיות וכנראה גם פיזיולוגיות.

"הבידוד שכל חולה קורונה נשלח אליו ואנשים רבים נשלחו אליו יותר מפעם אחת, הסגרים, הריחוק החברתי, ההפחדה במדיה סביב המגפה, הם דברים שבאופן חד משמעי פוגעים בבריאות. לכן האופטימיות חשובה בעיניי. לטפל ככל האפשר, להיות במעקב רפואי, להבין שזה ארוך, אבל לדעת שזה יעבור".

"המחקר מראה שלכמחצית מחולי הלונג קוביד יש קשיים נפשיים. המחלה הפיזית, גורמת לבעיות נפשיות, והמצוקה הנפשית מכל מה שמסביב גורמת לבעיות נפשיות, נוירולוגיות וכנראה גם פיזיולוגיות"

עוד 1,964 מילים
סגירה