משבר הקורונה משפיע על מצבם הנפשי של יותר ויותר ישראלים, ומערך בריאות הנפש מתקשה להתמודד עם הכמות האדירה של הפניות.

"אנחנו רואים עלייה במספר האנשים שאושפזו במערך הפסיכיאטרי לראשונה בחייהם, עלייה במספר בעלי המקצועות החופשיים שהגיעו לאשפוז פסיכיאטרי כפוי, עשרות עורכי דין שאושפזו בכפייה. בעבר כמעט ולא ראינו את אנשי המקצוע האלה מגיעים למצב הזה", מספר עו"ד דניאל רז, מנהל תחום אשפוז כפוי בסיוע המשפט במשרד המשפטים.

עו"ד רז מסביר איך כל זה קרה: "מצבם הנפשי של הרבה מאוד אנשים התדרדר בגלל מצב כלכלי קשה וחוסר ודאות. חלקם הם מבוגרים, שבגלל הבדידות שנכפתה עליהם נכנסו למצב פסיכוטי קשה.

"מצבם הנפשי של הרבה מאוד אנשים התדרדר בגלל מצב כלכלי קשה וחוסר ודאות. חלקם הם מבוגרים, שבגלל הבדידות שנכפתה עליהם נכנסו למצב פסיכוטי קשה"

"במצב הזה, כשאין מענה בקהילה, והתורים למומחים בתחום בריאות הנפש במרפאות הציבוריות ארוכים מדי, המצב לא משתפר ואנשים מוצאים את עצמם מאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים. ואני מדבר על אנשים נורמטיביים שלא הכירו את המערכת לפני הקורונה".

הנתונים, שנחשפים כאן לראשונה, מעידים על עלייה משמעותית של כ-25% במספר הדיונים וההכרעות המשפטיות בעניין מאושפזים בכפייה בחודשים מאי, יוני ויולי 2021 אל מול התקופה המקבילה בשנת 2020.

עו"ד דניאל רז (צילום: משרד המשפטים)

"כשיש עלייה כל כך דרמטית במספר הדיונים המשפטיים בערעורים שאנו מגישים מטעם המאושפזים בכפייה, זו אינדיקציה ישירה לעלייה במספר המאושפזים בכפייה", מסביר עו"ד רז.

"אנחנו רגילים לעלייה שנתית של כ-5% במספר הדיונים שמתקיימים בכל המחוזות. אבל מתברר שדווקא לקראת התפרצות הגל הרביעי של הקורונה, ברגיעה שאחרי הגל השלישי, הרבה אנשים מצאו את עצמם במצב נפשי קשה יותר מהרגיל".

נתון נוסף שהוצג בוועדת הבריאות בכנסת שנערכה בסוף אוגוסט מעיד על עלייה משמעותית באורך האשפוז הפסיכיאטרי בכפייה. מספר ימי האשפוז הכפוי עלה ב-13% בכל הארץ, ובבתי החולים הפסיכיאטריים במחוז תל אביב והמרכז זה מגיע עד כדי 20%.

"תיארנו לעצמנו שבעקבות הקורונה נראה עלייה בפניות ובמשך האשפוז, אבל לא חשבנו שזה יהיה כל כך דרמטי", אומר רז.

"אנחנו עוקבים אחרי המצב מתחילת משבר הקורונה ושמנו לב שבתוך הגל עצמו של קורונה, ראשון, שני, שלישי וגם עכשיו ברביעי, יש ירידה מתונה בפניות אלינו ועלייה חלה כשמצב המגפה נרגע ומתייצב. כך שאני מעריך בצורה גסה שבתום הגל הרביעי תהיה לנו עלייה נוספת של פניות להליכים משפטיים".

"המשבר נמשך כבר הרבה זמן, והלכידות החברתית – שאולי הייתה פה בתקופת המחאה החברתית כנגד הממשלה הקודמת, או בתקופת הסגרים כשכולם היו באותה הסירה – כבר לא קיימת", מסביר הפסיכיאטר ד"ר צבי פישל, היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה בישראל ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. "רבים המשיכו בחייהם וחזרו לשגרה, אחרים נותרו מאחור, בודדים יותר מתמיד, עדיין מתמודדים עם החרדות ועם חוסר ודאות.

"המשבר נמשך כבר הרבה זמן, והלכידות החברתית כבר לא קיימת. רבים המשיכו בחייהם וחזרו לשגרה, אחרים נותרו מאחור, בודדים יותר מתמיד, עדיין מתמודדים עם החרדות ועם חוסר ודאות"

"הכלים שהיו זמינים לאנשים כדי להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר, כמו לצאת עם חברים או לטוס לחו"ל נפגעו. היעדר סולידריות ומשבר מתמשך יכולים להביא אנשים למצוקה נפשית שעוברת את גבול היכולת שלהם להכיל את המצוקה, והם זקוקים לטיפול".

המרכז לבריאות הנפש בכפר שאול (צילום: נועם מושקוביץ/פלאש90)

ביקורים תכופים במחלקה הסגורה

מאז פרוץ משבר הקורונה, מתריעים ומעידים הפסיכיאטרים העובדים במערכת הציבורית על תנאי מחייה לא אנושיים שבהם מוחזקים המטופלים  ותנאי עבודה בלתי אפשריים שאיתם מתמודדים אנשי צוות, כפי שנחשף בזמן ישראל בתקופת הסגר הראשון.

כעת העדויות  והנתונים מגיעים מעורכי הדין של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, המייצגים את מרבית החולים הפסיכיאטריים המאושפזים בכפייה בישראל, ומבקרים תכופות במחלקות הסגורות.

אשפוז בכפייה של אדם בוגר יכול להתרחש בשני מצבים:

• אשפוז בצו בית משפט: כאשר החולה ביצע עבירה פלילית ובית המשפט מחליט שהעבירה בוצעה מתוך מצב פסיכוטי והוא מגיע לבית החולים פסיכיאטרי במקום להגיע לבית סוהר. מדובר בכ-25% מהמקרים.
• אשפוז בהליך אזרחי: כאשר הפסיכיאטר המחוזי מחליט שהחולים מסוכנים לעצמם או לסביבה. כאן מדובר בכ-75% מהמקרים.

הרוב המוחלט – כ-90% מהמאושפזים בכפייה בהליך אזרחי – מגישים ערעור על עצם האשפוז, וזכאים לעורך דין מטעם הסיוע המשפטי, שמייצג אותם בוועדות. בכל יום נתון מגיעות מאות בקשות של מאושפזים ברחבי הארץ לוועדות במטרה להשתחרר מהמחלקות הסגורות.

"בשנת 2020 טיפלנו בכ-6,000 תיקים של אשפוז כפוי", אומר רז. "מרבית הפניות לאשפוז כפוי בהליך האזרחי מגיעות מבני המשפחה שמתקשים להתמודד עם אדם במצב פסיכוטי בתוך הבית. בימי הקורונה יותר קשה להכיל אדם כזה בתוך הבית. המשפחות מתלוננות על כך שאין להן יכולת להשיג טיפול לחולה והמצוקה עולה באופן ניכר.

"מרבית הפניות לאשפוז כפוי בהליך האזרחי מגיעות מבני המשפחה שמתקשים להתמודד עם אדם במצב פסיכוטי בתוך הבית. בימי הקורונה יותר קשה להכיל אדם כזה בבית"

המרכז לבריאות הנפש בכפר שאול (צילום: נועם מושקוביץ/פלאש90)

"לעתים מדובר באנשים ללא עורף משפחתי והפנייה מגיעה מהשכנים שחוששים לשלום החולה שעלול לפגוע בעצמו או באחרים, ולעתים מדובר בדרי רחוב. אין לנו עדיין נתון מדויק לגבי החלוקה המגדרית של המאושפזים בכפייה, אבל אני יכול לומר בזהירות שיש יותר גברים – מכיוון שאשפוז בכפייה דורש רף אלימות גבוה וגברים מגיעים למצבים האלה יותר מנשים.

"אין לנו עדיין נתון מדויק לגבי החלוקה המגדרית של המאושפזים בכפייה, אבל אני יכול לומר בזהירות שיש יותר גברים – מכיוון שאשפוז בכפייה דורש רף אלימות גבוה וגברים מגיעים למצבים האלה יותר מנשים"

"כאשר הפנייה מגיעה לפסיכיאטר המחוזי, הוא מזמן את החולה לבדיקה בהסכמה ואם האדם מסרב להגיע, המומחה מוציא הוראת בדיקה, האדם מובא בכוח ואם המומחה משתכנע שהאדם אכן חולה וגם מסכן ברמה הפיזית ובאופן מיידי את עצמו או את האחרים, הוא נותן צו אשפוז.

"במעמד זה מסבירים לו שהוא זכאי לייצוג משפטי ואם הוא רוצה להיות מיוצג, אנחנו נכנסים לתמונה. עורכי הדין שלנו מגיעים למחלקות, נפגשים עם המיוצגים, מקשיבים לסיפור שלהם ומייצגים אותם בוועדות השחרור".

צפיפות, רעש והזנחה

עורכי הדין מטעם הסיוע המשפטי מבקרים באופן קבוע – פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע – בכל אחד מ-72 המחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הפסיכיאטריים, ובחלק מבתי החולים הציבוריים הרגילים, וחשופים לתנאים הקשים שנמצאים בהם המטופלים.

אחד מעורכי הדין של הסיוע המשפטי מתאר את מצב הצפיפות בבית חולים באזור הצפון: "אתה רואה 20 או 30 איש יושבים בלובי של המחלקה, ששטחו לכל היותר 40 או 50 מטר. זו אווירה שקשה כמעט לכל אדם לשהות בה במשך זמן ממושך, גם מבלי שיהיה מתמודד נפש.

צפיפות בבית חולים פסיכיאטרי

"הרעש והצפיפות מוסיפים על הלחץ בו הוא שרוי, מעבר לעובדה שהצפיפות מעצם טבעה פוגעת בפרטיות המטופל היא פוגעת באפשרות שלו למצוא פינה בה הוא ירגיש מרחב פרטי. לפני כחודש ייצגתי מטופלת שציינה במפורש שהפריע לה שהיא נמצאת במחלקה צפופה כאשר יתר המטופלים כמעט כולם גברים".

ד"ר פישל מתריע על מצב משברי בשירותים הפסיכיאטריים כבר מפרוץ מגפת הקורונה בישראל. "החדרים צפופים, השירותים משותפים ואין אפשרות לעשות הפרדה בין החולים במחלקות. גם בעיניים אנחנו רואים הזנחה – קירות מתפוררים וצנרת רעועה בבתי החולים".

"החדרים צפופים, השירותים משותפים ואין אפשרות לעשות הפרדה בין החולים במחלקות. גם בעיניים אנחנו רואים הזנחה – קירות מתפוררים וצנרת רעועה בבתי החולים"

על פי הנתונים שהציג פישל בוועדת הבריאות בכנסת, התפוסה הממוצעת במחלקות הפסיכיאטריות בישראל היא 110%, כאשר המצב האידיאלי הוא 85% בלבד. שיעור המיטות במערך האשפוז הפסיכיאטרי עומד על 0.42 מיטות לאלף נפש, כאשר ממוצע מדינות ה-OECD הוא 0.75 מיטות לאלף נפש.

"חדרים שנבנו עבור 2-3 אנשים מכילים כיום 5-6 חולים. הם ישנים מיטה ליד מיטה, ואין להם אפילו אפשרות להוריד את הרגליים", אומר פישל. "לכן, בחודש יולי הגיש איגוד הפסיכיאטריה וההסתדרות הרפואית עתירה לבג"ץ שבה אנו מבקשים מבית המשפט לקבוע מהו מרחב המחיה המינימלי לו זכאי מטופל בחדר בבית חולים פסיכיאטרי".

לעתירה הצטרפו גם הסיוע משפטי במשרד המשפטים וארגון "בזכות", והיא הוגשה באמצעות הקליניקה לקידום הזכות לבריאות של אוניברסיטת רייכן על ידי עו"ד אפרת גלר ניצן.

ד"ר צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

מהנתונים עולה עוד כי קיים מחסור של 80-100 תקנים לא מאויישים בפסיכיאטרים מומחים. מצבת כוח האדם בצוותי סיעוד בבתי החולים הפסיכיאטריים הם כמחצית מהקיים בממוצע במדינות ה-OECD. המצוקה הקשה והמתמשכת במערך הפסיכיאטרי מובילה לאלימות במחלקות הפסיכיאטריות הן כלפי המטופלים והן כלפי הצוות הרפואי.

קיים מחסור של 80-100 תקנים לא מאויישים בפסיכיאטרים מומחים. מצבת כוח האדם בצוותי סיעוד בבתי החולים הפסיכיאטריים הם כמחצית מהקיים בממוצע במדינות ה-OECD

המשבר במערך האשפוז הפסיכיאטרי נובע, בין השאר, בשל העדר זמינות של השירותים שניתן לקבל בקהילה. זמן ההמתנה הממוצע להערכה ראשונית על ידי פסיכיאטר בשירות הציבורי עומד על חודש, וההמתנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי במרפאה עומד על 8-12 חודשים.

משבר הקורונה העצים והעמיק את המשבר. "אנחנו נמצאים עמוק בבור שהלך ונחפר במשך 26 שנים לפחות. יש שיגידו שמאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק ב-1995 ויש שיגידו שמאז קום המדינה", אומר פישל.

"דור שהולך ונבנה עם מערכת פסיכיאטרית מקופחת, עם חולים שהם האחרונים בסדר העדיפויות של המערכת. בכל הפרמטרים אנחנו נמצאים בתחתית העולם המערבי.  מבחינתנו הסיבה העיקרית והלא מודעת היא הסטיגמה. מזלזלים בחולים האלה, מפחדים מהם ומזניחים אותם. וכך מגיעים למספרים לא הגיוניים להקצאות בתקציבים".

מערך בריאות הנפש בארץ מקבל כ 3.5-4% מתקציב הבריאות השנתי. זאת כאשר התקצוב במדינות ה-OECD נע בין 5% ל-18%. "בסגר הראשון הערכנו כי בשנים הקרובות המערכת תצטרך להתמודד עם תוספת של כעשרה אחוזים של מטופלים במערך בריאות הנפש (כפי שנחשף בזמן ישראל, א"ט). עכשיו אנחנו רואים שהמספרים הכפילו את עצמם", אומר פישל.

שר הבריאות ניצן הורוביץ בביקור בבית החולים לבריאות הנפש אברבאנל, 22 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בדיוני תקציב המדינה הוחלט להעלות את תקציב הבריאות בשני מיליארד שקלים, מתוכם 400 מיליון שיוקצו לבריאות הנפש. פישל חושש כי מדובר בעוד הבטחה שלא תתממש.

"מדובר בתוספת חשובה ונכבדה, אבל משרד הבריאות והממשלה הקודמת אישרו קפסולה תקציבית של 150 מיליון שקל ייעודית להתמודדות עם קורונה, והתקציב הזה מעולם לא הגיע. הכסף נעלם אי-שם בין משרד הבריאות למשרד האוצר".

"משרד הבריאות והממשלה הקודמת אישרו קפסולה תקציבית של 150 מיליון שקל ייעודית להתמודדות עם קורונה, והתקציב הזה מעולם לא הגיע. הכסף נעלם אי-שם בין משרד הבריאות למשרד האוצר"

תגובת משרד הבריאות

"כפי שהצהיר שר הבריאות, בריאות הנפש תעמוד בשורה הראשונה של סדר העדיפויות המשרדי.

"בדיונים על תקציב המשרד סוכם על שורה של צעדים משמעותיים בתחום בריאות הנפש, ביניהם הקצאת סכום של 50 מיליון שקל לקיצור זמני המתנה לטיפול נפשי בקהילה. מבחן תמיכה לקופות יפורסם בקרוב, ובהתאם להיענות הקופות יבחן המשרד צעדים המשכיים בנושא.

"מלבד זאת, התקבל תקצוב של כ-40 מיליון שקל לטובת פתיחת מסגרות שיקומיות חדשות, בהן עתידים להשתלב מאות מהמאושפזים אשפוז פסיכיאטרי ממושך. מהלך זה, מלבד השיפור באיכות הטיפול למטופלים, צפוי להקל על מערך האשפוז ולשפר את איכות הטיפול.

"תקצוב נוסף מיועד להרחבת מענים נוספים בקהילה, כגון בתים מאזנים ושירותים נוספים שיחזקו את הרצף הטיפולי וימנעו אשפוזים.

"מלבד זאת, יוקצו 400 מיליון שקל לשדרוג תשתיות בבתי החולים הפסיכיאטרים, במהלך רב-שנתי".