קשה למצוא מישהו שמבין את הסיבה האמיתית למתקפה המפתיעה והלא שגרתית של ראש הממשלה נפתלי בנט ביום שלישי האחרון נגד החרדים.
אף אחד, גם בין היועצים והאנשים שמכירים את בנט היטב, לא יודע לומר האם ההתבטאויות הללו היו שליפה, או אמירה מתוכננת שבאה להעמיק את הקרע מול החרדים, להבליט את הייחודיות של הציוני הדתי הליברלי וכך גם להשיג קולות ממקומות אחרים, אולי שני הדברים גם יחד.
"עליתי לבמה לשיר, מחפש קהל", שר שלום חנוך. בנט עלה לבמה במוזאון לסובלנות בירושלים, מבנה חדש ומחריד למראה, וחיפש בסיס תמיכה. הציונות הדתית ברובה כבר לא אתו, אבל בנט רוצה לשמר לפחות את המנדט של המתונים מבחינה מדינית ודתית, אלה שנפגעו לאורך השנים מההתנשאות החרדית והרבנים שעלבו בהם ולא מוכנים לסלוח.
אלה הם אנשי גבעת שמואל, רבני צוהר ותומכיהם, החבר'ה של הרב מיכאל מלכיאור – שהיה פעם חלק ממפלגת העבודה – וחובשי כיפה סרוגה הומניסטים, שאין להם כתובת אחרת במפה הפוליטית. החרדים מכנים את האוכלוסייה הזו "חובשי הכיפה השקופה".
אחד הבכירים ששוחחתי איתם אתמול טען כי בנט דיבר בעצם באנגלית אל הקהילה הקונסרבטיבית והרפורמית בארצות הברית, כדי לשדר להם תמיכה בגיור, במתווה הכותל ובנושאים אחרים. כך הוא מנסה גם לשפר דרכם את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית.
בהקשר הזה מזכירים גם את האמירה של בנט באותו אירוע, ש"לא הייתי רוצה ישראל בלי שמאל", בטענה שכך אפשר להתווכח לטובת כולם. מעולם לא נשמעה מחווה כזו מפיו של בנט לעבר מי שראה סכנה פוליטית על גבול הבוגדנות הלאומית.
בנאום שנשא ב-2015 במכון הישראלי לדמוקרטיה לרגל 10 שנים להתנתקות אמר בנט: "מי שרצה שנעשה את ההתנתקות רצה גם שניסוג מהגולן. זה אותם האנשים. אילו היינו שומעים בקולם גם, אז דאע"ש היו היום משכשכים את רגליהם בכנרת, במקרה הטוב – והיא הייתה אדומה מדם".
כך או כך, בנט הופך את המאבק בחרדים לדגל. זה האקזיט הפוליטי החדש שלו. אולי הוא נגרר לשם בעקבות המתקפות הארסיות נגדו של הפוליטיקאים והפובליציסטים החרדים, שכבר מכנים אותו פרעה שמנע ילודה יהודית, או משווים אותו לגבלס.
מהפכת הכשרות של השר לשירותי דת מתן כהנא, איש מפלגתו של בנט, רק מחריפה את היחסים. זו כבר מלחמה על ג'ובים במועצות הדתיות ומערך משגיחי הכשרות. כל מי שחושב שהחרדים יצטרפו לממשלה הזו תחת בנט צריך לשמוע את ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה שנכנס להיסטריה רק מול ההערכה הזו.
וזה רק ילך ויחמיר על רקע התחושה החרדית נגד ממשלת בנט-לפיד. אתמול (חמישי) ביקרה שרת הפנים איילת שקד בבני ברק. הביקור עורר סערה על רקע הקרע עם בנט והממשלה.
סגני ראש העיר מטעם ש"ס ויהדות התורה החרימו את הביקור, כמחאה על הפגיעה בדיור החרדי. ח"כ משה ארבל מש"ס טען ש"זו יריקה בפרצופן של אלפי משפחות חרדיות שימשיכו לגור בחניונים ומחסנים כי שקד ואלקין ביטלו את קמת העיר החרדית בשפיר".
כדאי לשים לב, בנט מנסה לקחת היום קולות גם מהמאגר האנטי-חרדי של שני שותפיו הנאמנים בממשלה ובקואליציה, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן. על פי הסקרים, המהלך של ראש הממשלה לא צובר תאוצה, אבל היתרון של בנט הוא בחולשתו הפוליטית. אין לו מה להפסיד והוא יכול לנסות בכל הכיוונים.
מבחינה זו, בנט דומה וגם שונה מראש עיריית ירושלים משה ליאון שאין לסיעתו אף חבר במועצת העיר. ליאון הצליח לבנות לעצמו מעמד ציבורי איתן בעיר מאז נבחר, וסביר להניח שייבחר לקדנציה נוספת אם יתמודד. בנט עדיין לא שם, אבל הדרך לבחירות עוד ארוכה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בנט יתפס לעולם כמי שתיחמן את המחנה שלו, עשה שטיקים וטריקים
ואמר ש…" פחות מ-10 מנדטים זה לא לגיטימי להיות ראש ממשלה", כמו כן: מעלה מחירים בלי סוף, מיסים ללא הגיון. כלים חד פעמיים ניתן לעשות חוק שישווקו רק כלים מחומר מתכלה. למה לא עשו??? בלתי נתפס..
הוא גם לא עולה בסקרים. הסקרים המחמיאים ביותר מעניקים לו 5-6 מנדטים למרות הרוח היחידה שהיא רוח גבית חזקה והתבטלות השרים סביבו כדי להבליט אותו ועבודת היחצנים סביבו.
רבותי. זה לא עובד. אנחנו וגם אף אחד לא קונים את זה. אף אחד גם לא מכיר בו כראש הממשלה כולל חבריו כולל כל הציבור. סחטן כרוני (ככה התבטאה בעבר מיכאלי). 6 מנדטים כשהתיקים שקיבלו כבדים מאוד. למה? "אחרת הוא לא היה נכנס לממשלה".