בחודש הבא מתוכנן אירוע שניתן לכנותו ללא ספק "ועידת פסגה סונית-שיעית". שני האישים החשובים ביותר במוסדות הדת הסוני והשיעי ייפגשו על מנת לתרום לקירוב לבבות בין מיליוני מוסלמים. הפגישה חשובה ביותר אחרי עשורים ממושכים של שפיכות דמים בין שני הזרמים באסלאם, בעיקר בעיראק ובסוריה. אולם נשאלת השאלה: מדוע דווקא עכשיו? מהי הפוליטיקה שמאחורי המפגש הדתי?
אירוע היסטורי עומד להתרחש בעולם המוסלמי. שיח' אוניברסיטת אל-אזהר (קהיר) הד"ר אחמד א-טייב, ראש המוסד החשוב ביותר בעולם הסוני, אמור לפגוש בחודש נובמבר את איאתוללה עלי סיסתאני ראש ה"חַוְּזַה" אוניברסיטת נג'ף בעיראק, המוסד החשוב ביותר בעולם השיעי.
ما هي ترتيبات زيارة #شيخ_الأزهر أحمد الطيب للعراق واللقاء المرتقب مع المرجع السيد علي #السيستاني.. وأي رسائل يبعثها احتضان #العراق للقمة الروحية بين الزعامتين الدينيتين؟ https://t.co/rqJXNcvfpg #العربية
— العربية مصر (@AlArabiya_EGY) October 26, 2021
ביקור זה מתואם עם רה"מ עיראק מוסטפא אל-כאזמי. המפגש החשוב התאפשר אחרי תווך ממושך של ג'ואד אל-ח'ואי יו"ר "מכון אל-ח'ואי" השיעי העיראקי.
אירוע היסטורי עומד להתרחש בעולם המוסלמי. שיח' אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד החשוב בעולם הסוני, אמור לפגוש את ראש ה"חַוְּזַה", אוניברסיטת נג'ף בעיראק, המוסד החשוב בעולם השיעי
הביקור מהווה חלק ממאמציו של רה"מ העיראקי להביא לעיראק יציבות ולקרב בין סונים ושיעים במדינה. האסטרטגיה היא להפגיש דווקא את ראשי הממסדים המתונים בעולמות הסוני והשיעי.
יש הקושרים את האירוע ההיסטורי למפגשים שניהל האפיפיור בנפרד עם כל אחד שני האישים ולמאמציו להביא לפיוס אחרי שנים של שפיכות דמים במזרח התיכון, בעיקר בתקופת דאעש.
"מאז המהפכה האסלאמית באיראן התרגלנו לחשוב על השיעים כמוסלמים קיצוניים ואלימים. לכן מפתיע שהאפיפיור פרנציסקוס בחר בביקורו…
Posted by זמן ישראל on Wednesday, March 10, 2021
פיוס אחרי מאבק ממושך
הסכסוך בין הזרמים הסוני והשיעי באסלאם נמשך כבר יותר מאלף שנה. הפיצול בין הזרמים אירע בימי הביניים, בעקבות הוויכוח על מיהו היורש החוקי של הנביא מחמד (שמת ב-632 לספירה).
הסכסוך בין הזרמים הסוני והשיעי באסלאם נמשך כבר יותר מאלף שנה. הפיצול בין הזרמים אירע בימי הביניים, בעקבות הוויכוח על מיהו היורש החוקי של הנביא מחמד (שמת ב-632 לספירה)
בשיעה (=סיעת עלי) טוענים כי היורש הבלעדי היה בן דודו של מחמד עלי בן אבי טאלב, וכי הוא לבדו מונה ליורש ע"י הנביא עצמו. מחמד השיא לעלי את בתו פאטמה שילדה לו שני בנים. לטענת השיעים, אחרי עלי היו אמורים לרשת אותו 12 צאצאיו "האִמַאמִים" (המנהיגים הפוליטיים והרוחניים). לעומת זאת, בסונה טוענים כי יורשי מחמד היו בני שבטו קורייש, לאו דווקא בני משפחתו הקרובה (כלומר ארבעת הח'ליפים הראשונים, שושלות אומייה ועבאס).
השיעים טוענים כי נגרם להם עוול מראשית האסלאם, וכי הסונים גזלו ממשפחתו של מחמד את השליטה באומה המוסלמית ורדפו את האמאמים ואת תומכיהם (השיעה) באכזריות רבה. שיא הרדיפה היה ללא ספק בטבח האכזרי שנערך בחוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, בכרבלא (עיראק) ב-680 לספירה, אירוע עליו מתאבלים השיעים בכל העולם כל שנה.
ידם של הסונים הייתה על העליונה כמעט לאורך כל ההיסטוריה המוסלמית. כיום מהווים השיעים כ-15% מהמוסלמים, והסונים 85%. אולם ישנן מדינות בהן השיעים מהווים קבוצה אתנית גדולה ואף רוב: איראן 90%, עיראק 60%, בחריין (60%), תימן (50%) ולבנון (40%).
בעיראק מקווה הממשלה כי מפגש שני הבכירים בעולם האסלאם, א-טייב וסיסתאני, ישדר מסר של מתינות ופיוס לכל העולם המוסלמי ולעיראק בפרט. עיראק קרועה מזה שנים ארוכות דתית וגיאוגרפית בין שלוש קבוצות: הערבים השיעים במזרח, הכורדים הסונים בצפון והערבים הסונים במערב. בשנים האחרונות עברו האוכלוסיות בעיראק הקצנה דתית מסוכנת, השיעים בהשפעת איראן (בעיקר מיליציות "הגיוס העממי") והסונים תחת כיבוש דאעש (2017-2014).
יד הסונים הייתה על העליונה ברוב ההיסטוריה המוסלמית. כיום השיעים הם כ-15% מהמוסלמים, והסונים 85%. אך יש מדינות בהן השיעים מהווים קבוצה אתנית גדולה ואף רוב, כמו באיראן 90% ובעיראק 60%
המוסד השיעי שארגן בחשאי את הקשר עם אל-אזהר נקרא ע"ש אבו אל-קאסם אל-ח'ואי (1992-1899), הסמכות העליונה בעולם הערבי השיעי. בין תלמידיו המפורסמים מחמד אל-באקר, אותו הוציא להורג סדאם חוסיין, ועלי סיסתאני שירש את תפקידו כאיאתוללה גדול של העולם השיעי.
מוסד אל-ח'ואי מתאמץ כבר שנים רבות לקיים את מצוות ה"תַקְרִיבּ", קירוב לבבות בין אנשי דת סונים ושיעים ולהילחם ב"פִתְנַה", השנאה העדתית המביאה לשפיכות דמים.
יו"ר מוסד אל-ח'ואי הקודם, שהיה בנו של אל-ח'ואי, נפגש אף הוא בשנת 2001 עם שיח' אל-אזהר הקודם ד"ר סייד טנטאוי. כאשר למד טנטאוי באוניברסיטת בצרה בסוף שנות ה-60, נהג להצטרף לשיעוריו של האיאתולה הגדול אל-ח'ואי. כך נוצר מצב נדיר ויוצא דופן, בו איש דת סוני למד אצל סמכות דתית שיעית.
כבר בראשית שנות האלפיים העלו במכון אל-ח'ואי רעיון לפתוח מרכז לימוד משותף, סוני-שיעי בשם "מכללת האג'תהאד" (מאמץ הלמידה וקביעת הלכה) בה יילמדו נושאי הלכה משותפים לשני הזרמים וגם יכירו בכירי הדת אחד את מנהגיו ואמונותיו של הצד השני. עדיין לא הוסכם היכן תהיה המכללה, ייתכן שבמצרים ליד אוניברסיטת אל-אזהר, או באמירויות בפרויקט "הבית האברהמי" שנועד לקרב מוסלמים, נוצרים ויהודים, או בסעודיה ליד עיר הקודש מכה, תחת חסות "איגוד העולם האסלאמי", המעודד בתקופה האחרונה שיח מתון וליברלי בעולם המוסלמי.
גישור אפשרי?
רוב נקודות המתיחות בין סונה לשיעה הן סביב נושאים תאולוגיים הקשורים ללגיטימיות השלטון בעולם האסלאם. כאמור, בעיקר סביב דמותו של עלי בן אבי טאלב. כל ימי האבל השיעים במועדים בהם נרצחו (ע"י שליטים סונים) מהווים מוקד למתיחות דתית. השיעים רואים במושאי ההערצה של העולם הסוני, כמו הח'ליף עומר למשל, דמויות שליליות. לא מעט שיעים בהיסטוריה נענשו בחומרה ע"י השלטונות הסונים על קללת המנהיגים הסונים. המצווה השיעית לקלל את מי שפגע באמאמים השיעים עדיין מעוררת מתח רב באסלאם.
לא מעט שיעים בהיסטוריה נענשו בחומרה ע"י השלטונות הסונים על קללת המנהיגים הסונים. המצווה השיעית לקלל את מי שפגע באמאמים השיעים עדיין מעוררת מתח רב באסלאם
אולם בנושאי פולחן והלכה ההבדלים קטנים יחסית וניתנים לגישור. השיעים מחמירים יותר מהסונים בנושאי אכילה ונישואים. לסוני, בניגוד לשיעי, מותר לשאת יהודייה ונוצרייה (אם כי לא מומלץ). לסוני מותר לאכול מאכלי ים ולשיעי רק דג עם קשקשים. לשיעים מותרת ה"מותעה" – נישואים לזמן קצוב, ובסונה הדבר נחשב לזנות לכל דבר.
לשיעים ולסונים יותר דומה משונה: על שניהם מוטלים 5 "עמודי האסלאם": אמונה באל אחד ובשליחו מחמד, 5 תפילות ביום למכה, צדקה לעניים, צום רמדאן וחג' (עלייה לרגל למכה). לאישה סונית ושיעית אסור לשאת מי שאינו מוסלמי (יש נישואי תערובת בין שני הזרמים), אסור לאכול בשר חזיר או פגר וכולם חוגגים את שני החגים: אל-אדחא (הקרבן – זכר עקידת ישמעאל) ואל-פִטר (שבירת צום הרמדאן).
הסכסוך הדתי קיבל תפנית במאה ה-16 כאשר השושלת הצפווית כפתה את הדת השיעית באיראן. מאז הייתה איראן למעצמה שיעית המאיימת על העולם הסוני (בעבר האימפריה העות'מנית וכיום המדינות הסוניות באזור).
מטרות פוליטיות
ההתקרבות הדתית בין שתי הסמכויות בעולם המוסלמי בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. בשנים האחרונות מתרחב הפער בין מנהיגי השיעה הערביים בעיראק לבין השיעה הפרסית באיראן.
ההתקרבות הדתית בין שתי הסמכויות בעולם המוסלמי בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. בשנים האחרונות מתרחב הפער בין מנהיגי השיעה הערביים בעיראק לבין השיעה הפרסית באיראן
הפער אינו רק תחרות על הסמכות הדתית בין נג'ף בעיראק למתחרה הוותיקה – אוניברסיטת קום באיראן. מדובר במרי ממש של השיעים בעיראק נגד הפוליטיקאים העיראקים המושחתים, הנתמכים ע"י איראן ומנציחים את מצב העוני והעליבות של השיעים בדרום-מזרח עיראק.
יתר על כן, יחס האזרחים השיעים למיליציות הפרו-איראניות השתנה מן הקצה לקצה. אם בעבר ראו בהן כוח המגן על השיעים מפני דאעש, הרי שכעת רואים בהן אויב מר, בעיקר בעקבות הירי שביצעו על מפגינים בשנתיים האחרונות.
האוכלוסייה השיעית בעיראק מאסה גם היא בצעדים שעושה איראן כדי להוכיח את עוצמתה מול עיראק, כגון קטיעת זרם החשמל ואף הצבת סכרים על מקורות מים הזורמים לעיראק.
ממשלת עיראק פועלת לאחרונה להתנתק מהתלות באיראן, ולפני כחודשיים חתמה עם מדינות המפרץ וירדן על הסכם אספקת חשמל חלופי במקום איראן. בבחירות האחרונות בעיראק נחלו מפלגות פרו-איראניות מפלה עצומה.
ההתקרבות הדתית בעיתוי הזה נועדה לאותת למדינות הסוניות כי עיראק מעוניינת לחזור לחיק העולם הערבי ולהתרחק מאיראן שהביאה על עיראק רק קנאות דתית, עוני וחורבן.
עיראק מקווה שהפנייה לעולם הסוני תרחיק אותה מהסנקציות הכלכליות של המערב ומהמצוקה הכלכלית והטרור המאפיינים את כל בעלות הברית של איראן. הפיוס עם העולם הסוני יקרב את עיראק הנשלטת כיום ע"י השיעים הערבים למעצמות צבאיות כמצרים וסעודיה ולמדינות העשירות במפרץ הפרסי.
ממשלת עיראק פועלת להתנתק מהתלות באיראן, ולפני כחודשיים חתמה עם מדינות המפרץ וירדן על הסכם אספקת חשמל חלופי במקום איראן. בבחירות האחרונות בעיראק נחלו מפלגות פרו-איראניות מפלה עצומה
האם מפגש אל-אזהר עם נג'ף אכן יניב את התוצאות הרצויות ויחזק את המתונים בעולם המוסלמי? אולי יביא תהליך זה לקרע בעולם השיעי? או אולי יעורר מחאה בקרב מתנגדי השיעה הקנאים בעולם הסוני? ימים יגידו. יש לקוות שרוח המתינות הדתית תביא בטווח הארוך גם לפיוס עם ישראל.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם