אני חולק עליך.
אני תומך בעסקה הגיונית להשבת החטופים, ומתרשם שראש הממשלה לא מקם אותה ממניעים פוליטיים. לכן, שמחתי מאוד על החלטת ההסתדרות לקיים את השביתה.
עם זאת, בהסתכלות כנה שלא מונעת מדעותיי האישיות, אני חושב שבית המשפט צדק.
בקרב משפחות החטופים עצמן יש מי שמתנגדים לעסקה (זה לא ברור לי, אבל זו עובדה), וברור שיש מחלוקת בציבור, ובין מפלגות פוליטיות.
אילו השאלה הייתה כפי שהצגת אותה – האם להחזיר חטופים או לא – כאן ברור שזו השאיפה של רוב רובו של הציבור. אבל השאלה האמיתית היא מה המחיר שנכון לשלם על אותה ערבות הדדית, וכאן זה לגיטימי (,ופוליטי) שיש דעות שונות.
המאבק לקיום מה שאנחנו חושבים שמוסרי ונכון צריך להיעשות בכלים מתאימים. אחרת נואשם, בצדק, כמי שמגמישים את הכלים והתפישות לפי האינטרס – אותו הדבר שבו אנחנו מאשימים, ובצדק רב בחלק מהמקרים, את הממשלה ותומכיה.

מה קורה בקנטון ירושלים רבתי?
איך עובד הצבא במדינה המשולבת הזו? משמר הגבול?
האם גדר ההפרדה מוסרת?
איך עובדות הרשויות המקומיות? האם על ריבוי הרשויות המיותר הקיים כיום מוסיפים עכשיו עוד רמה ומגדילים את הבירוקרטיה?
מה מידת העצמאות של כל קנטון מבחינת חינוך לדוגמה? לכל אחד מערכת חינוך נפרדת, עם הגשה נפרדת לבגרויות? איך האוניברסיטאות יודעות לקבל מועמדים מקנטונים שונים במקרה כזה? השאלה הזו נוגעת לגודל הקנטונים (במדינות אחרות יש אולי קנטון אחד בגודלה של כל מדינת ישראל)

נתניהו איבד כל קשר לאידאולוגיה. מבחינתו השלטון הוא המטרה.
הבעיה היא שלצורך כך הוא מקדם אנשים קיצוניים שהם מאוד אידאולוגיים, ועבורם השלטון הוא כלי למימוש האידאולוגיה הקיצונית שלהם.
כל עוד הם מאפשרים לו לשלוט – הוא ייתן להם מה שירצו, עד לגבול שבו עצם הנתינה להם תסכן את שלטונו יותר מידי.