הזמן של
Nir Shahar
א. הזמנים השתנו. לדוגמה, לפני כמה עשרות שנים הטרדה מינית של נשים הייתה דבר כמעט מקובל, ובכל מקרה כזה שהתייחסו אליו בסלחנות ולא ברצינות רבה מידי - דרכו של עולם. היום זה נתפס אחרת. דוגמאו... המשך קריאה

א. הזמנים השתנו. לדוגמה, לפני כמה עשרות שנים הטרדה מינית של נשים הייתה דבר כמעט מקובל, ובכל מקרה כזה שהתייחסו אליו בסלחנות ולא ברצינות רבה מידי – דרכו של עולם. היום זה נתפס אחרת. דוגמאות רחוקות יותר (אבל לא מאוד) – יחס לאנשים להט"ב, זכות בחירה לנשים, עבדות וכו'. ייהוד אזורים נוספים במדינה מרגיש מיותר כיום.
ב. המתנחלים חודרים לשטחים שבהם רוב פלסטיני, וחלקם אף יורדים לחייהם. בדומה (אם כי לא זהה) גם הגרעינים התורניים – חודרים ללב שכונות ערביות ומנסים לדחוק אותם החוצה. ההתיישבות היהודית במדינה לא נכנסה ליישובים ערביים ולא דחקה אותם החוצה, אלא נועדה למנוע רצף יישובי ערבי. הם הקימו יישובים חדשים, ולא ניסו להשתלט על יישובים קיימים. יש הבדל.
ג. יש חשיבות גם ל-איך, ולא רק ל-מה. יש הבדל באופן הפעולה בין אנשים הפועלים ממניע דתי, כי חושבים שהארץ הובטחה להם ע"י כח אלוהי, ומטרתם היא להגשים את השליחות שנתן להם, ובין אנשים חילוניים הפועלים מתוך מניע הנטוע בשיקולים גיאו-פוליטיים נטולי תפישה אמונית משיחית. זה לא בא לומר שכל אמונה באל היא טמטום, ושכל הבעת רגש דתי היא הדתה, אבל כן ישנם חלק מהמעשים שנעשים באצטלה דתית שהם בעייתיים, יותר או פחות.

מחשבה מעניינת על עיצוב הפינה הזו, והאפשרות לשפר אותה. עם זאת, הפתיח שקושר לכאורה בין שיפור העיצוב של פינת הלאום בכיתה ל(מענה) למתח נפשי ממגיפת הקורונה, אובדנות, אלימות וכו' - יציאה קיצו... המשך קריאה

מחשבה מעניינת על עיצוב הפינה הזו, והאפשרות לשפר אותה.
עם זאת, הפתיח שקושר לכאורה בין שיפור העיצוב של פינת הלאום בכיתה ל(מענה) למתח נפשי ממגיפת הקורונה, אובדנות, אלימות וכו' – יציאה קיצונית מפרופורציות

התבלבלת יחיאל - אוכלי חינם הם אנשים שלא עובדים, ומחכים שאחרים יפרנסו אותם. יש לא מעט כאלו במדינה, אבל לא השניים המדוברים.
סגירה
בחזרה לכתבה