בשבוע שעבר התפוצץ ברעש גדול התחקיר של כאן 11 נגד איש התקשורת ובכיר הקהילה הגאה גל אוחובסקי. על פי התחקיר, אוחובוסקי תקף מינית שני גברים איתם נפגש. בהמשך הגיעו פניות נוספות למערכת. בעקבות התחקיר החלה המשטרה בבדיקת הטענות, קראה ל"כל מי שנפגע באירוע" למסור לה דיווח על כך, ולאחר מכן פתחה בחקירה רשמית.

בניגוד לזירה התקשורתית, אשר בה כבר מתמודד למעשה אוחובסקי עם "כתב אישום" ציבורי, התיק המשטרתי מתחיל מנקודת פתיחה בעייתית. בשתי העדויות הראשונות שהתפרסמו, הבעייתיות נובעת מהקושי לזקק את החלקים בקשר המיני בין אוחובסקי למתלוננים, שהתבצעו ללא הסכמת המתלוננים.

בניגוד לזירה התקשורתית, שבה אוחובסקי כבר מתמודד עם "כתב אישום" ציבורי, התיק המשטרתי מתחיל מנקודת פתיחה בעייתית. הקושי לזקק את החלקים בקשר המיני, שהתבצעו ללא הסכמת המתלוננים

בשתי התלונות הראשונות ניתן להסיק כי מדובר בתיק מורכב, אשר התלונות בו שונות באופן משמעותי מהתלונות המוכרות בתיקי עבירות מין. בעדות השלישית, עדותו של מעסה שהגיע לביתו של אוחובסקי לצרכי עבודה, הקושי גדול אף יותר: האם הטענות הן על הטרדה מינית או ניסיון למעשה מגונה? האם הייתה תקיפה (סטירה)? ובמיוחד, תצטרך המשטרה לבדוק מדוע המשיך המעסה להגיע למפגשים האלו במשך חודשים, בעודו עובר הטרדות מיניות. ולאחר כל זאת, על פניו מדובר במקרה החלה עליו התיישנות.

נחזור לשתי העדויות הראשונות שפורסמו. על פיהן, המתלוננים כנגד אוחובסקי למפגשים לא היו מעוניינים בחלק מהמעשים שבוצעו במהלך האקט המיני. כלומר, אותם שותפים למפגש היו מעוניינים בקיום היחסים, אך לא היו מעוניינים בחלקים ממנו או בפעולות או מעשים ספציפיים שבוצעו במהלך המפגש.

במרבית המקרים בהם קיימות טענות על פגיעות מיניות, מדובר במקרים שבהם האירועים כולם אינם בהסכמה. למשל, חיבוק, נשיקה, נגיעות ואפילו מגע מיני מלא – בהם כלל המעשה המדובר איננו בהסכמה. על פי המתלוננים נגד אוחובסקי,  המגע המיני הכולל (המפגש עצמו ותוכנו) נעשה בהסכמה ומרצון אך חלק ממנו, לא היה מוסכם.

במרבית המקרים בהם נטען לפגיעות מיניות, למשל חיבוק, נשיקה, נגיעות ואפילו מגע מיני מלא – כלל המעשה המדובר איננו בהסכמה. על פי העדויות הללו, המגע המיני הכולל נעשה בהסכמה ומרצון, אך חלק ממנו לא היה מוסכם

יחד עם זאת, לעיתים קרובות תיקי עבירות מין לרוב הם תיקים שיש בהם קושי ראייתי מובנה. במקרים רבים, קיים טשטוש רב במסרים שעוברים בין הנפגע לפוגע. משכך, ניתן לראות בשנים האחרונות תהליך של "הקלה" ראייתית והכללה של מקרים גבוליים יותר בתוך הרף של תחולת העבירה.

עיקר החקירה בתיק יתמקד בשאלה עד כמה היה ברור לאוחובסקי כי המתלוננים נגדו לא היו מעוניינים בחלק ספציפי באקט המיני. בשלב הראשון בחקירה, לפיכך, תבקש המשטרה מהמתלוננים להבהיר באופן חד משמעי כי באקט המיני נכללו חלקים בהם לא היו מעוניינים, וכי ציינו זאת בזמן אמת. במצב בו המתלוננים יסוגו בהם מהטענות, או שגרסתם תהיה חלקית מדי, נראה שהחקירה לא תוכל להבשיל להליך משפטי.

מנגד, אם המתלוננים יבהירו בצורה ברורה, כי הם לא היו מעוניינים באותו חלק של האקט ואוחובסקי התעלם מבקשותיהם, הרי שיהיה סיכוי גבוה יותר לכך שהתיק יגיע לכדי כתב אישום.

עניין נוסף שעשוי לעורר קושי משפטי כרוך באופי האקט שלא היה מוסכם. כך למשל, במצב שבו הייתה הסכמה למגע מיני מוגבל או מצומצם בהיקפו, והצד הנחקר כפה יחסים מלאים, הרי שייתכן שהדבר יגביר את הסיכוי של ההליך לכדי אישום. מנגד, אם חוסר ההסכמה או הנוחות היה לתנוחה, מגע במקום ספציפי או דברים ברוח שכזו, ייתכן שהדבר לא יוכל להוביל לכדי אישום.

עיקר החקירה יתמקד בשאלה עד כמה היה ברור לאוחובסקי כי המתלוננים לא היו מעוניינים בחלק ספציפי באקט המיני. המשטרה תבקש שיבהירו כי באקט נכללו חלקים כאלה וכי ציינו זאת בזמן אמת

לסיכום: התחקיר שפורסם בהחלט נותן בסיס ראשוני לפתיחה של בדיקת הטענות. יחד עם זאת, לאור מורכבות ההליך, הקושי בבירור האשמה והנסיבות המיוחדות יחסית של התיק הזה נראה, כי הערכות או תחזיות כי החקירה תגיע לכדי הגשת כתב אישום, מוקדמות מדי.

עומר בללי הוא עורך דין פלילי