החודש שודר בתוכנית "עובדה" התחקיר "חמישים גוונים של שחור" שעסק בניסן גבני, דמות מוכרת מעולם ה-BDSM ובעליו של מועדון הטאבו שעוסק באותם נושאים. על פי התחקיר, במועדון ובעיקר בדירתו של גבני המכונה "המכללה", מספר נשים נפגעו מינית.

מהתיאורים של הנשים שהתראיינו לכתבה עולות טענות משני סוגים:

עומר בללי הוא עורך דין פלילי

בשבוע שעבר התפוצץ ברעש גדול התחקיר של כאן 11 נגד איש התקשורת ובכיר הקהילה הגאה גל אוחובסקי. על פי התחקיר, אוחובוסקי תקף מינית שני גברים איתם נפגש. בהמשך הגיעו פניות נוספות למערכת. בעקבות התחקיר החלה המשטרה בבדיקת הטענות, קראה ל"כל מי שנפגע באירוע" למסור לה דיווח על כך, ולאחר מכן פתחה בחקירה רשמית.

עומר בללי הוא עורך דין פלילי

לאחרונה התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו בערוץ 12 והשיב לשאלות הרבות שהוצגו בפניו. בין השאלות, נשאל רה"מ האם שוחח עם ארנון מילצ'ן לאחר שהוגש נגדו כתב האישום. נתניהו השיב בחיוב ולא פירט על תוכן השיחה (לטענת נתניהו בירך אותו ב"חג שמח", אם כי התברר מאז שהשיחה לא התקיימה סמוך לחג כלשהו). מילצ'ן, כידוע, משמש עד נגד רה"מ, בעיקר בתיק 1000, בו נאשם רה"מ בקבלת מתנות ממילצ'ן.

יש לומר כי על פי הפרסומים, עדותו של מילצ'ן, יחד עם אחרים, בעייתית, בלשון המעטה, ומסבכת מאוד את רה"מ. ככל שימצא שעדותו של מילצ'ן מהימנה, יחד עם יתר העדים בשרשרת, עשוי רה"מ להיות מורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים. השלכות העניין ברורות.

על פי הפרסומים, עדותו של מילצ'ן בעייתית, בלשון המעטה, ומסבכת מאוד את רה"מ. ככל שימצא שהעדות מהימנה, יחד עם יתר העדים בשרשרת, עשוי רה"מ להיות מורשע בעבירת מרמה והפרת אמונים. השלכות העניין ברורות

מכאן, שניתן להבין את ההתעניינות הרבה, הן של רה"מ והן של הפרקליטות בעדותו של מילצ'ן. אם מילצ'ן יטיב עם רה"מ, הדבר עשוי להצילו. אם יאמר דברים שאינם טובים לרוה"מ, הדבר עשוי להביא להרשעתו.

שיחה של נאשמים עם עדים נגדם היא דבר מאוד לא מקובל ולא נפוץ. במקרים שבהם העדים אומרים דברים שמזיקים לנאשם, הם לרוב הופכים ל"אויבים" האחד של השני, בעיקר בשל העובדה שהעד יביא להפללה של הנאשם. אם העד לא מסר דברים שיש בהם כדי להפליל את הנאשם, לרוב הם לא יהפכו ליריבים, אך כנראה שהעד לא ישמש כעד במשפט (כיוון שאין בכוחו להועיל למאשימה).

במקרים חריגים מאוד ניתן לראות המשך קשר בין נאשמים לעדים,.לרוב זה קיים כאשר בני משפחה קרובה מעידים נגד קרוביהם – אישה שמעידה נגד בעלה, אח נגד אח או הורה נגד צאצא ולהיפך. במקרים כאלו, הקשר הוא תמיד קרוב ונמשך לפני המשפט וגם לאחריו. זה, ככל הנראה, אינו המצב בין רה"מ למילצ'ן. אינני מכיר מכיר את טיב היחסים ביניהם, אך נראה כי לא מדובר ביחסים קרובים והדוקים עד כדי כך.

בשל חריגות השיחה בין רה"מ למילצ'ן, בצדק חוששת הפרקליטות מניסיון להשפיע על עדותו של מילצ'ן. מעצם השיחה מתעורר חשש לביצוע מספר עבירות: הטרדת עד, ניסיון לשבש מהליכי משפט או הדחה בעדות. דברים אלו מתעצמים לאור העימות הקודם בין הפרקליטות לסניגורו של רה"מ.

יחד עם זאת, אין שום הגיון בבחינת המעשים על ידי הפרקליטות. ראשית, אין איסור הקבוע בחוק נגד יצירת קשר בין נאשם לעד. לעיתים מוטל איסור כאמור במסגרת של הליך של תנאים מגבילים, אך זה אינו המצב כאן.

שנית, אפילו אם נעשה ניסיון ללחוץ על מילצ'ן בצורה מפורשת או משתמעת, לשנות את עדותו, הרי שהדבר, לרוב, קשה מאוד. מילצ'ן מסר מספר עדויות בחקירותיו. אם יחזור על דבריו במשטרה, הרי שהוא לא "נענה" להקלה לכאורה עם רה"מ. אם הוא ישנה את דבריו, הוא עלול להיות מוכרז "עד עוין" ואז ייעשה שימוש בהודעותיו במשטרה.

אפילו אם נעשה ניסיון ללחוץ על מילצ'ן לשנות את עדותו, מפורשות או במשתמע, הרי שלרוב זה קשה מאוד. מילצ'ן מסר כמה עדויות בחקירותיו. אם יחזור על דבריו במשטרה, הרי שלא "נענה" להקלה לכאורה עם רה"מ

שלישית, מעצם קיום השיחה, לא נלמד על חשד לביצוע עבירה, אלא רק על קיומה של שיחה. לצורך בחינת האפשרות שהתקיימה עבירה, יש צורך לגבות עדות ממילצ'ן על שיחותיו עם רה"מ. הדבר מצריך, כמובן, פתיחה בחקירה, שבתורה מצריכה אישור של היועמ"ש.

כל הפעולות הללו, שוב מביאות את הסכסוך למחוזות שמחוץ למעשים נשוא כתב האישום – המקום שאליו רה"מ מנסה למשוך את הדיון, והפרקליטות נגררת לפעולות שעשויות להיראות כרדיפה של רה"מ.

עומר בללי הוא עורך דין פלילי

נתונים שחשפנו לאחרונה מראים כי בישראל חיים כיום 72,000 פליטים ומבקשי מקלט שנמלטו ממלחמות ורדיפות, והם מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן. מחד – איומים ביטחוניים וכלכליים זהים לאלה שמתמודדים איתם כל הישראלים, ומאידך – הדרה מהגנות בסיסיות ודחיקה לשולי החברה.

85% מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, לעומת 21% מהאוכלוסייה הכללית, ו-56% בחוסר ביטחון תזונתי חמור – פי חמישה מהממוצע הלאומי. אלה לא רק מספרים – זו מציאות חיים בלתי נסבלת של בני אדם, משפחות, ילדים, שחיים כאן, בינינו.

עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, המעניקה זה 17 שנים שירותים פסיכו-סוציאליים לקהילת הפליטים ומבקשי המקלט ופועלת לקידום זכויותיהם.

המערכה מול איראן הביאה לדחיית הוועידה הבינלאומית למימוש פתרון שתי המדינות, שהייתה אמורה להיערך השבוע במטה האו"ם בניו יורק, אבל אסור שניתן למי שמבקשים להסית אותנו מהעיסוק במציאת פתרון לסוגיה הישראלית פלסטינית, להצליח במבוקשם.

הוועידה המתוכננת היא יוזמה משותפת של ערב הסעודית וצרפת בהשתתפות מדינות נוספות, שמטרתה לקדם צעדים מעשיים לפתרון הסכסוך ושפיכות הדמים. צרפת וסעודיה נחושות לערוך את הוועידה ברגע שיתאפשר, אבל ישראל שוב אינה חלק מהשיח. כי מבחינת ממשלתה הנוכחית, עצם אזכור פתרון שתי המדינות, מהווה סיכון לשרידותה הפוליטית.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

נעמי שטרנברג היא פעילת שלום וזכויות נשים. מנהלת תחום סכסוך ומגדר ביוזמת ז׳נבה, ומנהלת שותפה של קואליציית שתי המדינות. דוקטורנטית לפסיכולוגיה של הסכסוך הישראלי פלסטיני באוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת.

"אז נדבר ביום חמישי הבא?" אמרתי לו בסיום השיחה.
"אהה, נדבר ביום חמישי הבא", הוא אמר ואז הוסיף: "אם עדיין נהיה בחיים".

כי החיים הם רולטה – ובישראל על אחת כמה וכמה. בית קזינו ממוצע בלאס-וגאס מכיל כמות הימורים קטנה יותר ביממה מאשר החיים בישראל ביום רגיל. ועכשיו אנחנו משתתפים מדי יום ביומו בהימור הגדול מכולם – רולטה רוסית.