הדיון בעתירות נגד החלטת משרד האוצר לבטל את הסבסוד על מעונות יום למשפחות חרדיות, הבהיר שיש עתירות שהשופטים פשוט רוצים להתגייס למענן. את ההיבט המשפטי צריך אמנם לאתר, את הנימוקים עוד יהיה צורך לגבש ולנסח – אבל במאבק העיקרי העותרים כבר ניצחו, והוא המאבק על ליבם של השופטים.
בתום הדיון אתמול (רביעי), ששודר בשידור חי באתר הרשות השופטת, ביקשו השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין מהצדדים להישאר במקומם, בעוד שהם עצמם יצאו להתייעצות.
זה לא לקח יותר מכמה דקות: בתום ההתייעצות חזרו השופטים לאולם, והודיעו על החלטתם להוציא צו על-תנאי בשתי העתירות, המורה לממשלה לנמק בתוך שבועיים ימים מדוע לא יידחה לתחילת שנת הלימודים הבאה מועד כניסתה לתוקף של התקנה החדשה, השוללת את הסבסוד הניתן למשפחות חרדיות על מעונות יום לגילאי 0-3.
ההחלטה הזו חריגה מכמה בחינות: בדרך כלל, לא לוקח לשופטים כל-כך מעט זמן לקבל החלטה לאחר דיון, ותוך דילוג אפילו על מראית עין של התלבטות; כמו כן, לעתים נדירות בלבד בית המשפט מלחיץ את הממשלה בלוחות הזמנים שהוא קובע: אם תשובת המדינה צריכה להגיע בתוך שבועיים, פירוש הדבר שפסק דין סופי יינתן בטווח של החודש-חודשיים הקרובים.
בדרך כלל, לא לוקח לשופטים כל-כך מעט זמן לקבל החלטה לאחר דיון, ותוך דילוג אפילו על מראית עין של התלבטות; כמו כן, לעתים נדירות בלבד בית המשפט מלחיץ את הממשלה בלוחות הזמנים שהוא קובע
אפשר שהתרחיש יתגלגל באופן אחר: אם הממשלה תבין את הרמז, היא עשויה להודיע בימים הקרובים שהיא מקבלת את "הצעת" השופטים, ודוחה את מועד יישום התקנה החדשה לספטמבר 2022, על מנת לאפשר לכל המשפחות שעתידות להיפגע ממנה להיערך בהתאם.
זו לא תהיה תבוסה, אלא רק דחיית מועד הניצחון: אחרי הכול, הצו על-תנאי שהשופטים הוציאו אינו מדבר על ביטול ההחלטה הממשלתית, אלא רק על דחיית מועד כניסתה לתוקף.
ללא צו ביניים
תקציר הפרקים הקודמים: זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שר האוצר, הכריז אביגדור ליברמן בתחילת חודש יולי על כוונתו לקצץ בסבסוד מעונות יום לקהילה החרדית. זעם המפלגות החרדיות הביאו את ליברמן, יחד עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, לדחות את מועד כניסת התקנה החדשה לתוקף, אך לא לבטלה לגמרי.
בתחילה נדחה המועד ל-1 בנובמבר, ונכון לעכשיו, השיטה החדשה שתונהג בעניין זה, של מבחני התמיכה – אמורה להיכנס לתוקף בעוד ימים ספורים, ב-15 בנובמבר.
העותרים ביקשו מבית המשפט להקפיא בצו-ביניים את כניסתה לתוקף, אך נוכח הבהרות המדינה שניתן יהיה לשפות את כל המשפחות המסתמכות על הסבסוד גם בדיעבד, היה והעתירות יתקבלו, דחו השופטים את הבקשה לצו-ביניים.
לשיטת המדינה, תכליתו של הקיצוץ הוא "להגדיל את שיעור ההשתתפות בתעסוקה הן של נשים חרדיות והן של גברים חרדים". בדיון אתמול התעניינו השופטים איך התכלית הזו מתיישבת בדיוק עם הקיצוץ בסבסוד למעונות יום. או בפשטות: היכן ההורים אמורים לשים את ילדיהם בעוד הם עצמם מצופים ללכת לעבודה.
לפי עמדת הפרקליטות, מבחני התמיכה החדשים אינם כוללים את הקריטריון בדבר "לימודים תורניים" של אחד ההורים כקריטריון המאפשר למשפחה לקבל את הסבסוד הממשלתי למעון יום או משפחתון, ובמקום זאת הם נדרשים לעבוד או ללמוד ב"לימודים מוכווני תעסוקה". נתון זה יאלץ את שני ההורים במשפחות חרדיות לצאת לעבוד, על מנת להיות זכאים לתמיכה הממשלתית.
"לא מדובר על זכויות אדם"
עו"ד שמואל מקלב, המייצג חלק מהעותרים, שיתף את השופטים בפתח הדיון אתמול במצבו הנפשי. "אני מתרגש בשל כובד האחריות המוטלת על כתפינו", הוא אמר, "גם הבוקר כשיצאתי לתפילת שחרית במודיעין עילית, עיר מגוריי, עשרות אברכים ליוו אותי בברכת הצלחה. אנו שומעים בחלל האולם פעימות ליבם של 20,000 בתי אב".
על אף ההתרגשות והתכונה בקרב הקהל החרדי שהגיע לאולם בית המשפט העליון, השופט פוגלמן ביקש למקד את הדיון המשפטי בשתי שאלות: סמכות הממשלה לשנות מדיניות כלכלית, ושאלת עיתוי כניסתו לתוקף של המשטר החדש.
ככל שנקפו הדקות, התברר שבשאלה הראשונה השופטים אינם מתכוונים להצר את צעדיה של הממשלה, אלא לכל היותר להתערב בשאלה השנייה ולהכווין את שאלת העיתוי.
"כאן לא מדובר על זכויות אדם", אמר פוגלמן, "אלא על סובסידיות. לאדם אין זכות מוחלטת בסובסידיות, מבחינת מהות זו לא פגיעה בזכות". ובהמשך הבהיר: "מדיניות הממשלה משתנה מעת לעת ובית המשפט לא מתערב במדיניות הכלכלית עצמה. שינוי מדיניות הממשלה הוא לגיטימי".
"כאן לא מדובר על זכויות אדם אלא על סובסידיות. לאדם אין זכות מוחלטת בסובסידיות, מבחינת מהות זו לא פגיעה בזכות. מדיניות הממשלה משתנה מעת לעת. שינוי מדיניות הממשלה הוא לגיטימי"
כשהגיע תורה של נציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן, התמקדו השופטים בשאלה כיצד משפיע על האוכלוסייה הרלוונטית השינוי המהיר בעמדת הממשלה: בתחילת יולי עוד פרסמה הממשלה את מבחני התמיכה הקודמים, המאפשרים למשפחות חרדיות שבהן האב לומד בכולל או בישיבה, לקבל את הסבסוד, וזמן קצר לאחר מכן התמונה התהפכה.
"כפי שהבנתי", שאל פוגלמן, "חודש יולי אתה יודע אם תקבל תמיכה או לא. אז זה אומר שמי שנרשם למעון ידע מה מצבו בשנת הלימודים".
השופט שטיין ביקש להקביל את הסובסידיה שמקבל המגזר החרדי למימון הממשלתי של ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות: "אנו יודעים ששכר הלימוד שסטודנטים מקבלים הוא מסובסד. האם יכול להיות שהממשלה תעלה את שכר הלימוד באופן דרסטי כשתלמיד סיים את שנה א' וצריך לעלות שנה? למה מה שלא מקובל בעולם האוניברסיטאות מקובל בעולם המעונות? אנו הרי יודעים שהממשלה מסבסדת את האוניברסיטאות".
"אנו יודעים ששכר הלימוד שסטודנטים מקבלים הוא מסובסד. האם יכול להיות שהממשלה תעלה את שכר הלימוד דרסטית כשתלמיד סיים את שנה א' וצריך לעלות שנה?"
אך בשלב הזה של הדיון, גם נציגת הפרקליטות וגם השופטים ידעו שנביחתם גרועה מנשיכתם. ואכן, מנוסח ההחלטה להוציא צו על-תנאי התברר, שההתערבות הבג"צית לטובת המגזר החרדי תתמקד בדחיית מועד כניסתם לתוקף של מבחני התמיכה החדשים, ולא בעצם המדיניות הממשלתית החדשה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם