התחממות היחסים בין איחוד האמירויות לדמשק הגיעה השבוע לשיאה, כששר החוץ האמירתי עבדאללה בן־זאיד ערך ביקור רשמי בבירה הסורית.

בשלוש השנים האחרונות מחממת אבו דאבי את יחסיה עם בשאר אל־אסד. היא זו שהתחילה את הטרנד הזה. אחריה הצטרפו גם ירדן ומצרים, ומאחורי הקלעים – ערב הסעודית. באבו דאבי חושבים כי זה לא סביר שהמדינות הערביות יוותרו על סוריה ויותירו אותה בידי איראן.

התועמלנים האמירתיים טוענים ברשתות כי עדיף לאיחוד האמירויות למלא תפקיד מרכזי באזור, לנסות ולהשפיע על אל־אסד כדי להרחיק אותו בהדרגה מידידיו האיראנים.

המדינות הערביות זוכרות את מה שקרה בעיראק בשנת 2003, אז איראן השתלטה על מוקדי הכוח בקלות ובמהירות והשאירה את העולם הערבי המום. עתה הן לא מתכוונות לחזור על אותה טעות ולצפות בטהרן משתלטת על קרקע ערבית גם בסוריה ובלבנון.

שר החוץ האמירתי עבדאללה בן־זאיד ונשיא סוריה בשאר אל־אסד, 9 בנובמבר 2021 (צילום: SANA via AP, File)

השאלה הגדולה היא, האם התסריט הזה של שיתוף פעולה כלכלי־מדיני עם אל־אסד, תוך כדי הרחקתו מהאיראנים, הוא בכלל אפשרי? בסוף השבוע התפרסמה ברשת אל־ערביה הסעודית־אמירתית ידיעה על כך שאל־אסד לכאורה גירש מפקד של כוחות קודס, שפעל בסוריה בניגוד לרצונו.

מומחים רבים שחוקרים את סוריה ואת יחסי הכוחות בין אסד לטהרן ומוסקבה הטילו ספק בדיווח הזה. זאת משום שצבאו של בשאר אל־אסד, שנותר חלש ומפורר, נשען על קביים איראניות על מנת להמשיך ולמשול על אותם חלקים בסוריה שנכבשו מידי המורדים.

כאמור, הצבא של אל־אסד לא מסוגל לעמוד לבדו במשימה הזאת ורוסיה לא מעוניינת להקריב את אנשיה בשדות הקטל הסורי. מי שנותר בזירה הם הכוחות הפרו־איראנים שמסייעים לאל־אסד לייצב את המערכת ולתחזק את השליטה על הארגונים הסוררים.

האם התערבות כלכלית של איחוד האמירויות או, למשל, של בחריין, תגרום לאל־אסד להיפרד מהאיראנים? כל עוד הוא נאחז בשלטונו בזמן שחלקים נרחבים מאוד בעם הסורי מתנגדים לו, אל־אסד ימשיך להישען על האיראנים. הם, מצדם, כבר השקיעו מיליארדים כל כך רבים בסוריה, כך שוויתור על השפעתם במדינה הזו לא בא בחשבון.

נשיא סוריה בשאר אל־אסד בארמון הנשיאות בדמשק, 17 ביולי 2021 (צילום: Syrian Presidency via Facebook via AP)

יש רק לקוות שכניסת איחוד האמירויות לסוריה (שגרמה לזעם רב בארה"ב) תאזן מחדש את האזור, או לכל הפחות תייצר לאיראן אתגרים נוספים בזמן שהם מנסים ליישר את ההדורים עם איחוד האמירויות.

ניסיון החיסול בעיראק עשוי להוביל לממשלה רחבה

ראש ממשלת עיראק מוסטפא אל־כאזמי זכה ביום ראשון להשכמה מהסוג הגרוע ביותר. המעון הרשמי שלו, שנמצא ב"רובע הירוק" בבגדאד – שם ממוקמים גם משרדי ממשלה ושגרירויות זרות – הותקף על ידי מל"טים חמושים.

בעקבות כך, מספר אנשים נפצעו. ראש הממשלה אל־כאזמי, לשעבר איש המודיעין הקשוח שהבטיח להנחיל חוק וסדר בעיראק, שרד את ניסיון ההתנקשות. לאחר מכן, בנאום לאומה, הוא הבטיח להעניש את האשמים בתקיפה.

על פי ממצאי החקירה של כוחות הביטחון העיראקיים – מיליציה פרו־איראנית היא זו שאחראית על ניסיון ההתנקשות.

המיליציות הפרו־איראניות – שנחלו תבוסה בבחירות – האשימו את ממשלת אל־כאזמי בגניבת הבחירות, איימו עליו ועל אנשיו והתעמתו עם אנשי כוחות הביטחון בבגדאד

זה היה ברור לרבים עוד לפני שפורסמו הממצאים. בשבועות שחלפו מאז הבחירות לפרלמנט העיראקי, המיליציות הפרו־איראניות – שנחלו תבוסה בבחירות – האשימו את ממשלת אל־כאזמי בגניבת הבחירות, איימו עליו ועל אנשיו והתעמתו עם אנשי כוחות הביטחון בבגדאד ובערים אחרות.

אם ניסיון ההתנקשות היה צולח, ייתכן שהסיפור הזה היה נגמר אחרת לגמרי ועיראק כבר היום הייתה מצויה במלחמת אזרחים. בלי שום ספק, נחצה קו אדום על ידי כוח פוליטי וצבאי שמקבל גיבוי מטהרן. אך משום שראש הממשלה שרד את המתקפה – האיראנים מיהרו לבגדאד על מנת להכחיש את מעורבותם והדגישו כי לא יעמדו בדרכה של הממשלה שתקום בעיראק.

גם אל־כאזמי לא מעוניין לזעזע את הספינה. כבר עכשיו אנשיו מאותתים שהוא מוכן לאפשרות שתקום ממשלה רחבה, שתכלול לא רק את המנצחים – המנהיג השיעי מוקתדא א־סדר ומפלגות אחרות – אלא גם את המפסידים – הכוחות הפרו־איראנים שמעוניינים לשמור על נכסיהם, ונחושים להמשיך ולשחק את המשחק הפוליטי.

אף שהמתח בעיראק ממשיך להיות גבוה – הטלטלה הנוכחית, לפחות בינתיים, לא הופכת לרעידת אדמה או לשרפה שמאיימת לכלות את המערכת הפוליטית השברירית כולה.

עיראקים חוגגים את נצחונו של מוקתדא א־סדר בבחירות לפרלמנט, 11 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Khalid Mohammed)

נישואים אזרחיים באבו דאבי – רק ללא מוסלמים

אבו דאבי ממשיכה להוביל את המזרח התיכון עם רפורמות אזרחיות. השבוע פרסמה איחוד האמירויות סדרה של חוקים חדשים שמסדירים את תחומי  הנישואין, הגירושין, הירושה ומשמורת הילדים עבור התושבים הלא מוסלמים. לשם אכיפת החוקים תקים אבו דאבי בית משפט חדש. בית המשפט יתנהל בערבית ובאנגלית, לטובת אוכלוסיית העובדים הזרה שאינה דוברי ערבית.

החוקים החדשים יהיו תקפים רק לתושבי אבו דאבי. בשאר אזורי איחוד האמירויות החוקים הנוגעים למעמד האישי נותרו ללא שינוי. במהלך השנים האחרונות חלו תמורות רבות בחוקים האמירתיים שכעת מאפשרים יותר חירויות אזרחות לתושבי המדינה.

איחוד האמירויות ממשיכה להיות קובעת הטרנדים במזרח התיכון, וסביר להניח שהמגמות הללו בקרוב יזלגו גם למדינות האחרות באזור

החוקים הנוקשים שאסרו על צריכת אלכוהול בוטלו או שונו וזוגות לא נשואים יכולים להתגורר תחת קורת גג אחת. כרגיל, איחוד האמירויות ממשיכה להיות קובעת הטרנדים במזרח התיכון, וסביר להניח שהמגמות הללו בקרוב יזלגו גם למדינות האחרות באזור.

מצרים מתחילה להקשיח את עונשם של עברייני המין

אחרי עשרות שנים בהן נלחמו אקטיביסטיות מצריות למען החמרת העונשים לאנסים ומטרידנים – נראה שגם בתי המשפט במצרים החלו לשנות את הגישה לפשעים האלה, והתחילו להחמיר עם עבריינים המין.

קורבנות של מילת נשים במצרים, ארכיון (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

בית המשפט בקהיר גזר השבוע על פסיכיאטר ילדים בשם מיכאיל פהמי מאסר עולם בגין תקיפה מינית של קטינות. פהמי טיפל בעשרות נערות קופטיות קטינות ותקף אותן מינית בזמן שהוא משכנע אותן ש"זה לטובתן", תוך כדי שהוא מנצל את מעמדו כרופא.

הסיפור הזה התפרסם ברשת כבר לפני חודשים רבים, כשפעילות פמיניסטיות החלו לפרסם פוסטים תחת האשטג שנשא את ראשי התיבות של שמו. אולם רק מעטים האמינו שבסופו של דבר האיש ייענש בחומרה.

כמו כן, התברר שהאיש כלל אינו פסיכיאטר מוסמך – דבר נפוץ במצרים, שם מומחים רבים פועלים ללא רישוי ורישיון. פהמי פעל בקהילה הקופטית בקהיר במהלך שנים רבות והתקיפות שביצע התרחשו בין השנים 2014 ל־2020.

בית המשפט גזר מאסר עולם גם על שני צעירים שהשתתפו באונס קבוצתי בשנת 2015 בחוף הצפוני במצרים. הם תועדו בסרטון שהופץ והפך לוויראלי. הסרטון אפשר לרשויות החוק לזהות את התוקפים ולהתחיל את ההליך המשפטי נגדם.

הפגנה נגד אלימות מינית במצרים, 2014 (צילום: AP Photo/Amr Nabil, File)

החוקרים השיגו את הראיות המרשיעות תוך כדי חקירת אונס קבוצתי אחר שהתקיים במלון פיירמונט בקהיר בשנת 2014

החוקרים השיגו את הראיות המרשיעות תוך כדי חקירת אונס קבוצתי אחר שהתקיים במלון פיירמונט בקהיר בשנת 2014. המקרה זכה לתהודה ציבורית גדולה ונפתח דיון נרחב על אוזלת ידם של רשויות החוק במדינה.

זמן קצר לאחר שנבחר לנשיאות, עבד אל־פתאח א־סיסי הבטיח לטפל ביד קשה בתופעה של  עבריינות מין, ואף ביקר בבית החולים אישה שנאנסה. עבור המדינה השמרנית מדובר בשינוי תודעתי משמעותי ביותר. אף ש־100% מהנשים המצריות מדווחות כי חוו פגיעה, תקיפה או הטרדה מינית בשלב כלשהו בחייהן –רק מעטות מעיזות להגיש תלונה במשטרה, שם לרוב הן זוכות ליחס מזלזל ופוגע.

היום הזה בתולדות המזה"ת: יאסר ערפאת מת

ב־11 בנובמבר 2004, לאחר שבועיים של אשפוז בבית החולים הצרפתי הצבאי, המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת הלך לעולמו.

לאחר שחלה התדרדרת במצבו הרפואי הוא הוטס לירדן ומשם הועבר לצרפת. בזמן אשפוזו רווחו בציבור הפלסטיני שמועות רבות. בחלקן נטען כי ערפאת הורעל על ידי ישראל או על ידי אחד מסוכניה. גופתו של ערפאת הוטסה לקהיר שם נערכה לו הלוויה ממלכתית, בה השתתפו מנהיגים ערביים ובינלאומיים רבים.

יאסר ערפאת באו"ם ב־1988 (צילום: AP Photo/Rudi Blaha)

מסוק צבאי הוביל את גופתו של ערפאת ממצרים לרמאללה, שם המתינו לו המונים רבים. עם נחיתת המסוק התברר שאלמנתו של ערפאת, סוהא, נשארה בקהיר. צעירים רבים ניסו לפרוץ אל המסוק ואל בניין המוקטעה, שם התקיימה פרידה מה"ראיס".

יריות רבות נורו במהלך הלוויתו, ולרגע היה נדמה שההמון המשולהב יפרוץ אל מוקטעה וינסה לחטוף את ארונו של ערפאת על מנת להגשים את משאלתו להיקבר בירושלים. שנים לאחר שהובא לקבורה זמנית ברמאללה (ברשות הפלסטינית מאמינים כי לאחר שתקום מדינה פלסטינית – ערפאת ייקבר מחדש בירושלים) נותחה גופתו, וצוותים של חוקרים קבעו שלא נמצאו עדויות להרעלה.

יחד עם זאת, רבים ברשות הפלסטינית ומחוץ לגבולותיה עדיין מאמינים שערפאת הורעל על ידי ישראל או על ידי יריביו הפוליטיים.