משתתפים בסדנה של STEP במהלך סיור במוזיאון וויקפילד. חברת הפלרמנט איווט קופר בשורה השניה, שמאל-למטה, הצטרפה אליהם (צילום: Courtesy)
Courtesy

אפילו המלכה התרשמה יהודי בריטניה למען הפליטים הסורים

ארגון יהודי בריטי קיבל אות הוקרה מיוחד מהמלכה אליזבת, אחרי שפיתח תכנית מיוחדת להכשרה מקצועית של פליטים מסוריה ● "בתור יהודים, חוויית הפליט מוכרת לנו היטב. זה חלק מהסיפור שלנו"

לפני שלוש שנים, כאשר ג'ניס לופטקין, מנהלת התכניות של ארגון יהודי בבריטניה, הקימה תכנית להכשרה ולתעסוקה של פליטים סורים המגיעים לממלכה, היא לא דמיינה שהיא תקבל הוקרה מהמלכה על עבודתה.

אות הכבוד המלכותי, שמוענק על "הישג או שירות יוצא דופן לקהילה", ניתן לה בחודש שעבר, במהלך חגיגות יום ההולדת ה-93 של המלכה אליזבת השנייה.

התכנית שפיתחה לופטקין, שנקראת STEP, עוזרת לפליטים לזהות ולהתגבר על אתגרים במציאת עבודה, ומעמדיה לרשותם מומחי תעסוקה אישיים. התכנית גם מספקת שיעורים ללימוד השפה האנגלית, לצד הכשרות מקצועיות רלוונטיות.

לופטקין, שפוגשת אותנו במשרד הארגון היהודי World Jewish Relief בצפון לונדון, נרגשת מאוד מהמחווה המלכותית, ועדיין מנסה להצטנע. "אני מרגישה שזה כבוד לתכנית, שהוכרה על ידי משהו כה חשוב ומשמעותי", היא אומרת.

מאז שהתכנית הוקמה ב-2016, היא סייעה לכ-500 פליטים, יותר ממאה מהם עובדים כעת במגוון ענפים, ביניהם חברות כמו טסקו ומרקס אנד ספנסר.

ב-2015, כאשר ראש ממשלת בריטניה דאז, דייויד קמרון, הודיע כי 20 אלף פליטים סורים יקבלו אישור כניסה לבריטניה, בארגון חשבו כיצד לסייע להם.

באותו זמן, ארגון הצדקה בדיוק סיים לגייס כספים עבור פליטים סורים שברחו מהעימותים ליוון ולטורקיה, וחיפש דרכים נוספות לפעול למענם.

מהשיחות שלה עם ארגונים אחרים ורשויות מקומיות באזורים שבהם התיישבו הפליטים, לופטקין גילתה כי מצוקת התעסוקה הייתה הגדולה ביותר.

"הפליטים אמרו שהיה להם אפילו לגור, ושהייתה להם יכולת לשלוח את ילדיהם לבית הספר, אבל צרכים אחרים שלהם לא התמלאו", היא אומרת.

הסטטיסטיקות הראו כי לאחר 18 חודשים, רק 2%-3% מהפליטים מצאו עבודה בבריטניה, אומרת לופטקין, "כך שבהחלט היה צורך לפעול בנושא הזה".

שישה רבנים מ- United Synagogueהצטרפו למשתתפת ב-STEP ולבתה, פליטות שהגיעו לבריטניה בשנה שעברה, בביקור בקובנטרי (צילום: Courtesy)
שישה רבנים מ- United Synagogueהצטרפו למשתתפת ב-STEP ולבתה, פליטות שהגיעו לבריטניה בשנה שעברה, בביקור בקובנטרי (צילום: Courtesy)

הארגון הוקם כדי לעזור ליהודים שנמלטו מהנאצים

הארגון היהודי, שהיה קרוי בעבר Central British Fund, הוקם ב-1933 כדי לעזור ליהודים מול רדיפות הנאצים ולסייע להם כשהגיעו לבריטניה.

"בתור יהודים, חוויית הפליט מוכרת לנו היטב", אומרת לופטקין. "זה חלק מהסיפור שלנו. הקהילה הסורית מתפתחת ובונה את התשתית שלה, בדיוק כמו שאנחנו עשינו. זו גם קהילה מגוונת, בדיוק כמונו".

"כששומעים משתתפים מדברים על הילדים שלהם – שהם רוצים שיהיו בטוחים, השאיפות שלהם עבורם, שהם אוהבים את מערכת החינוך אבל לא תמיד מבינים מה הילדים של הם אומרים כי הם מדברים עם מבטא בריטי – כל אלו דברים שמוכרים לנו. שמענו סיפורים דומים מההורים והסבים שלנו"

לדבריה, חלק מהפליטים שהשתתפו בתכנית סיירו יחד עם קבוצת רבנים בעיר קובנטרי. "כשהלכנו לבית הקברות היהודי שם, אנשים החלו לדבר על הדמיון בין הקבורה היהודית למוסלמית", אומרת לופטקין. "זה היה מדהים".

והיא מספרת גם על תחושה של שותפות גורל. "יהודים הגיעו לבריטניה בשנות ה-1800 – הפליטים הסורים לפני שבועיים או שלושה חודשים", אומרת לופטקין, בחיוך. "אבל נראה שאנחנו עדיין נושאים איתנו את הניסיון הזה.

"כששומעים משתתפים מדברים על הילדים שלהם – שהם רוצים שיהיו בטוחים, השאיפות שלהם עבורם, שהם אוהבים את מערכת החינוך אבל לא תמיד מבינים מה הילדים של הם אומרים כי הם מדברים עם מבטא בריטי – כל אלו דברים שמוכרים לנו. שמענו סיפורים דומים מההורים והסבים שלנו".

במרבית המקומות שבהם פועלת התכנית, לא קיימת קהילה יהודית משמעותית. ועדיין, "התקבלנו בברכה", אומרת לופטקין. "אני לא יכולה לחשוב על מישהו שאמר 'אנחנו לא רוצים לקבל את העזרה שלכם'. יש כל כך הרבה אתגרים בתחומים שונים בחיים בבריטניה ואנשים ומעריכים כל תמיכה שהם מקבלים".

הנסיך וויליאם משוחח עם פליטים סוריים בירדן, 2018 (צילום: AP Photo/Raad al-Adayleh)
הנסיך וויליאם משוחח עם פליטים סוריים בירדן, 2018 (צילום: AP Photo/Raad al-Adayleh)

כולם יכולים להתקבל לתכנית

לופטקין לא מעמידה תנאי סף כלשהם בפני פליטים שמעוניינים להשתתף בתכנית. "יכול להיות שהם לא מדברים אנגלית, אבל אם יש להם רצון לעבוד, אנחנו נמצא להם עבודה ונספק את הפעילויות המתאימות עבורם", היא מסבירה.

כשהיא נשאלת האם המודל שלה יכול להיות מיושם במדינות אחרות, היא משיבה כי הכל תלוי בשוק העבודה המקומי, כמו גם בגישה הכללית לפליטים שם.

"הצגתי לאחרונה את התכנית באירוע ממשלתי, שבו השתתפו גם נציגים ממדינות אחרות", היא מספרת. "אני חושבת שהמסר המרכזי הדהד אצל האנשים, אבל נציג של מדינה אחת – אני לא זוכרת איזו מהן – אמר כי יש אצלם דעה שלילית לגבי פליטים, והוא לא רואה איך תכנית כזו תעבוד שם".

לופטקין מגלה כי התכנית פעילה על אש קטנה גם ביוון, אך "שם הרבה יותר קשה. הסביבה והגישה שונות לחלוטין, וגם השפה היוונית קשה יותר ללימוד".

למרות שהפרויקט שלה פועל רק מספר שנים, האתגר המרכזי הוא בעצם הלך המחשבה, אומרת לופטקין – הן מצד מפעילי התכנית, והן מצד המשתתפים.

"זה אכן קשה, אנחנו צריכים להתגבר על מחסומי שפה ותרבות, צריכים להבין את התעסוקה בבריטניה. אבל אנחנו יכולים", אומרת לופטקין בהדגשה. "עם התמיכה הנכונה והפעילויות הנכונות, אנחנו יכולים להגיע למקום בו אנו צריכים להיות".

עוד 668 מילים
סגירה