הייתם צריכים להיות בוועידת שינוי האקלים ה־26 של האו"ם בגלזגו בעצמכם כדי להרגיש את האנרגיה והעוצמה שקרנו מ־40 אלף האנשים שהתכנסו במקום אחד כדי להציל את העולם.

בכל רגע נתון בזמן תקופת שהותי שם, גלים של נציגי משלחות – בעלי תפקידים ויועצים ממשלתיים, כלכלנים, מדענים, בנקאים, אנשי עסקים, נציגי ארגונים ללא כוונת רווח, ובהם פעילי אקלים צעירים – שטפו את המסדרון הראשי, המשתרע על פני יותר מקילומטר, בדרך לשורה בלתי נגמרת של פגישות, הרצאות ופאנלים.

בשני חללים דמויי האנגר, שבהם נישאו נאומי מפתח, מוקמו נציגי המדינות השונות על פי סדר האלפבית חוץ מישראל אותה הרחיקו, עד כמה שניתן, מהמשלחת האיראנית.

האירועים באולם הגדול ביותר התקיימו מתחת למייצג גלובוס ענק, ובמקומות אחרים במתחם הוצבו ביתנים של מדינות וארגונים, בהן הוצגו חידושים ופיתוחים הקשורים למשבר האקלים (ישראל לא הקימה ביתן כזה משום שהעדיפה להימנע מבזבוז כספים למקרה שהוועידה תבוטל בשל המגפה).

מנסים למצוא מקום לעבוד בוועידת האקלים ה־26 בגלזגו, סקוטלנד (צילום: סו סורקיס)

בעלי המחשבים הניידים, שניצלו את אלפי השקעים באולמות השונים, הצטופפו בשורה ארוכה על שולחנות וכיסאות מאיקאה, בשעה שאחרים ישבו על הרצפה, שעונים על הקירות, כותבים או מתעסקים בטלפונים הניידים שלהם, ממתינים לשעת כושר כדי לתפוס בעצמם כיסא.

במהלך היומיים הראשונים של הוועידה היה קשה לפלס דרך בין כל העיתונאים והצוותים הטכניים שהגיעו לצלם את המנהיגים הלאומיים שלהם. כשאותם מנהיגים עזבו, צבא של בירוקרטים, בעלי תפקידים טכניים ויועצים שונים תפסו את מקומם. הם התכנסו להרצאות בנושא שינויי האקלים וקיימו פגישות ודיונים בילטרלים ומולטילטרלים כדי לדון בפתרונות האפשריים.

בימים האחרונים של הוועידה חתמו מדינות רבות על שורה של התחייבויות, בין היתר, להמעיט את השימוש בפחם ולצמצם את פליטות המתאן

כל אחד מימי הוועידה הוקדש לנושא אקלימי שונה, ובימים האחרונים חתמו מדינות רבות על שורה של התחייבויות, בין היתר, להמעיט את השימוש בפחם, לצמצם את פליטות המתאן, לבלום את תהליכי בירוא היערות, שחיקת הקרקע ועוד.

אולם מחוץ למתחם בגלזגו, כ־100 אלף מפגינים הביעו תסכול וספקנות. סימן שאלה גדול מרחף מעל מידת ההצלחה שעשויה להניב הוועידה, זאת בזמן שהעולם כבר מפגר בהשגת היעדים שיאפשרו להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל־1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי.

המסדרון הראשי בוועידת האקלים ה־26 בגלזגו (צילום: סו סורקיס)

הייצוג הישראלי

ישראל זכתה לייצוג ראוי בגלזגו. לצד ראש הממשלה נפתלי בנט, המשלחת הישראלית כללה את שרות האנרגיה והגנת הסביבה, קארין אלהרר ותמר זנדברג, ועוד כמה אנשי צוות בכירים. נציג של אגף התקציבים במשרד האוצר וכלכלן מחקר מבנק ישראל טסו הלוך ושוב, ומבקר המדינה מתניהו אנגלמן יזם מושב מיוחד של מבקרי מדינות, לראשונה בוועידת האקלים.

עם זאת, לדיווחים על גודל המשלחת הישראלית – שכללה 120 נציגים – צריך להתייחס בעירבון מוגבל, היות שהמשלחת כללה מספר רב של מאבטחים ופעילים מארגונים ללא מטרות רווח. (פעילי הארגונים במדינות אחרות נרשמו באופן עצמאי; בישראל הם הורשו להצטרף למשלחת כי לא נרשמו לוועידה בזמן).

לדיווחים על גודל המשלחת הישראלית – שכללה 120 נציגים – צריך להתייחס בעירבון מוגבל, היות שהמשלחת כללה מספר רב של מאבטחים ופעילים מארגונים ללא מטרות רווח

סמנכ"לית אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה שרון חצור עוסקת במשבר האקלים זה יותר משנתיים – מאז שהצטרפה למשרד – ומנהלת צוות שעובד על האסטרטגיה לשנת 2050. "מנקודת מבטנו, הוועידה מייצגת את שיא העבודה שלנו", היא אומרת.

"יש עוצמה שמרגישים כשבאים לוועידה כמו זאת ומבינים לאן העולם [הולך]", היא מציינת. "מספר האנשים והמסרים – זה חשוב מאוד לאנשי המדיניות". לדבריה, הוועידה העבירה מסר ברור מאוד, לפיו שינוי האקלים "הוא לא בעיה של ממשלה או חברה אזרחית או תעשייה, אלא הוא משהו שיכול להיפתר רק אם כולנו נעבוד יחד".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מדברת עם ארגונים לא ממשלתיים ירוקים מישראל (צילום: סו סורקיס/ Times of Israel)

"המשמעות היא שממשלות צריכות לוותר קצת על שליטה, ושהארגונים החברתיים צריכים לגלות הבנה", היא ממשיכה. "האתגר לא דומה לשום דבר שהכרנו קודם לכן. זה עולה מכל פגישה".

סכנת המתאן

אחד האתגרים שהועלו בגלזגו, ושהגורמים הרלוונטיים בישראל כבר עוסקים בו, הוא הפחתת פליטות המתאן – גז חממה שמרגע פליטתו נשאר באטמוספירה הרבה פחות זמן מפחמן דו־חמצני, אך משפיע על התחממות כדור הארץ פי 80 ב־20 שנותיו הראשונות. מוקדם יותר החודש הצטרפה ישראל רשמית ליוזמה אמריקאית–אירופית להפחתת פליטות המתאן בעד 30% עד 2030.

פעילות אנושית אחראית על לפחות 25% מפליטות המתאן בעולם, כך על פי הקרן להגנת הסביבה. רוב הפליטות מגיעות מחקלאות משק חי ותעשיית הנפט והגז. על פי הקרן להגנת הסביבה, שהפעילה בוועידת האקלים ביתן גדול תחת הכותרת "Methane Moment", צמצום הפליטות קצרות החיים הללו כעת תסייע בריסון התחממות האקלים עוד בתקופת חייהם של רבים מקוראי כתבה זו.

המלאכה הזאת תיעשה קלה יותר עם פיתוח לוויינים היכולים לקלוט ואף לכמת את פליטות המתאן על פני כדור הארץ, כך נאמר למשתתפי הוועידה. בישראל, משרד האנרגיה השיק פרויקט דו־שנתי למיפוי נקודות פליטת מתאן לאורך כל שרשרת האספקה של תעשיית הגז.

אילוסטרציה של טכנולוגיית לכידת פחמן: פיתוחים טכנולוגים מאפשרים לסנן ולסלק פחמן דו־חמצני מהאטמוספרה ולאחסן אותו מתחת לקרקע (צילום: IGphotography, iStock by Getty Images)

על פי רשות הגז הטבעי, לאורך רשת ההפצה הולכים לאיבוד כ־0.06 מיליון מ"ק, השקולים ל־40 אלף טונות מתאן, או 15% מכלל פליטות המתאן במדינה

על פי רשות הגז הטבעי, לאורך רשת ההפצה הולכים לאיבוד כ־0.06 מיליון מ"ק, השקולים ל־40 אלף טונות מתאן, או 15% מכלל פליטות המתאן במדינה. (תעשיית הגז חולקת על אופן מדידת הפליטות).

אולם, הטמנת פסולת אורגנית בישראל – שאין כרגע חובה להפריד משאר האשפה הביתית – אחראית לכ־77% מפליטות המתאן, כך על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה. מגזרי האנרגיה, החקלאות והשפכים אחראים לכל השאר.

המשרד להגנת הסביבה קבע יעד של צמצום 47% מפליטות המתאן ממגזר השפכים עד 2030 ו־92% עד 2050. על מנת להתמודד עם הפליטות מפסולת אורגנית יוקמו כמה מתקנים גדולים לייצור דשן. בניית המתקנים אושרה לאחרונה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

ברוכים הבאים לעתיד

ראש הממשלה נפתלי בנט ניצל את הבמה שלו בגלזגו כדי להכריז שהתרומה הישראלית האמיתית למאבק בשינוי האקלים תגיע מהתעשייה הטכנולוגית. בתדרוך עיתונאים לפני נאומו הוא אמר כי יקים קרן לעידוד השקעות בטכנולוגיות אקלים. בגלזגו, השיח הטכנולוגי נשמע בכל פינה, ונדונו פתרונות שהדהימו בחוכמתם.

ראש הממשלה נפתלי בנט נואם בוועידת האקלים בגלזגו, 1 בנובמבר 2021 (צילום: חיים צח/לע"מ)

בעוד שהשימוש באנרגיה מתחדשת יחול על תחומים בהם המעבר לחשמול הוא קל יחסית כמו מכוניות ואוטובוסים, הוא לא יתאים עדיין לתחומי התעופה, הובלה ימית, תעבורה כבדה ותעשיות הפלדה והמלט.

בינתיים, בעולם מדברים כבר על המהפכה הבאה בתחום האנרגיה הנקייה – שימוש באנרגיית מימן – שמתקבלת מהפרדה וחיבור מחודש של היסודות הכימיים שמרכיבים מים. אף שניתן לייצר מימן במגוון דרכים – המימן הירוק נוצר ממקור אנרגיה מתחדש כמו אנרגיית שמש או רוח, בהליך אלקטרוליזה שמפריד מים למימן וחמצן.

בסוף השנה שעברה, כמה חברות ממדינות שונות הקימו את קואליציית ה"קטפולטת המימן הירוק" (Green Hydrogen Catapult), במטרה להגביר את ייצור המימן הירוק פי 50 בשש השנים הקרובות. בוועידת האקלים נטען כי הטכנולוגיה אמורה להפוך לתחרותית בתוך שבע עד שמונה שנים.

נושא הפסקת השימוש בפחמן במגזר התעשייה הכבדה עמד גם הוא במרכז. תהליך ייצור הפחמן כולל שאיבת אוויר, הפרדת הפחמן הדו־חמצני והובלתו למקום שבו ניתן לטמון אותו עמוק בליתוספרה הסלעית של כדור הארץ.

טרקטור עובד במטמנה ליד המפעל של UBQ בקיבוץ צאלים בדרום הארץ, 13 במרץ 2018 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) הבהיר בדו"ח ההערכה השישי שלו, שפורסם באוגוסט, כי פתרונות טבעיים, כמו נטיעת עצים ושיקום ביצות, לא יכולים לתת מענה לספיגת כל הפחמן הדו־חמצני הנדרש, ולפיכך יהיה צורך להוסיף תוכניות לסילוק פחמן באמצעים טכנולוגיים.

מנהל חברה גדולה לשאיבת פחמן מהאוויר – שמתכנן לבנות בשנה הבאה מתקן שאיבה משמעותי בארצות הברית – הכריז בוועידה כי הטכנולוגיה "ישימה, לא יקרה וזמינה".

בספטמבר, החברה השוויצרית קליימוורקס החלה להפעיל באיסלנד את מתקן לכידת הפחמן הגדול ביותר בעולם, ליד תחנת כוח גיאותרמית. המתקן, שמונע באמצעות אנרגיה תרמית מתחדשת, עושה שימוש במאווררי ענק לשאיבת אוויר מהסביבה.

הפחמן הדו־חמצני עובר סינון ומעורבב במים ואז מוזרם עמוק לאדמה, שם הוא בא במגע עם סלעי בזלת, עובר תהליך מינרליזציה ובסופו של דבר הופך לאבן. הנורווגים, שכבר החלו לאחסן פחמן דו־חמצני לפני שנים, השיקו פרויקט בשם לונגשיף, שמטרתו לאחסן פחמן דו־חמצני המיוצר על ידי תעשיות ברחבי אירופה – עמוק בקרקעית הים.

נוף של עיירת פחם בדרום סין (צילום: Tanes Ngamsom, iStock at Getty Images)

מאיפה הכסף?

כמו תמיד, כסף הוא זרז של שינוי. להלן כמה סוגיות רגישות שנדונו בוועידה.

הראשונה קשורה לניסיון לגרום למדינות המפותחות – שעשו הון מתיעוש המבוסס על דלקים מאובנים החל מהמאה ה־19 – להוציא מכיסן 100 מיליארד דולר מדי שנה כדי לעזור למדינות העניות יותר להתמודד עם הנזקים שיצרו אותם דלקים.

אבל אף אחד לא אוהב להוציא כסף, במיוחד אחרי ההוצאות הכבדות שנדרשו מאותן מדינות כדי לנסות ולבלום את מגפת הקורונה. האו"ם, שכשל להשיג את הסכום עד 2020, התחייב להשיג אותו עד 2023 (ישראל אינה בין התורמות).

סוגיה כלכלית נוספת שעלתה הייתה הקמת מנגנון פיצויים לאותן מדינות עניות בגין הנזקים הקשורים באקלים. כמו כן, נידון הצורך בהקמת מערכת בינלאומית למסחר באשראי פחמני. המערכת תאפשר למדינות העשירות יותר לרכוש אשראי פחמני כדי לממן פרויקטים לשיקום הסביבה ולסייע בקיזוז הפליטות שהם לא הצליחו למנוע.

סוגיה נוספת, הנוגעת לישראל באופן ישיר, היא איך לעודד בנקים, קרנות פנסיה ומוסדות פיננסיים אחרים להסיט את השקעותיהם מדלקי מאובנים לפרויקטים וטכנולוגיות ירוקים.

סוגיה נוספת, הנוגעת לישראל באופן ישיר, היא איך לעודד בנקים, פנסיות ומוסדות פיננסיים אחרים להסיט את השקעותיהם מדלקי מאובנים לפרויקטים וטכנולוגיות ירוקים

על חלון הראווה הודבקו מילותיה של פעילת האקלים גרטה טונברי, 6 בנובמבר 2021 (צילום: AP/Alberto Pezzali)

קרנות הפנסיה, הגמל והביטוח המובילות בישראל השקיעו יותר מ־50 מיליארד שקל במניות ובאיגרות חוב של תעשיית דלקי המאובנים

לפי מחקר שערך "פורום כסף נקי", שתוצאותיו פורסמו בחודש שעבר, קרנות הפנסיה, הגמל והביטוח המובילות בישראל השקיעו יותר מ־50 מיליארד שקל במניות ובאיגרות חוב של תעשיית דלקי המאובנים.

ממשלות נוטות להימנע מוויכוחים עם המגזר הפיננסי כמו שהן נוטות להימנע מעימותים עם התעשיות המזהמות הגדולות. אולם בגלזגו היה נראה כי גם בעולם הפיננסי חלחלה ההבנה שהשימוש בדלקים המאובנים הולך ופוחת, ושעל המוסדות לשנות את תיקי ההשקעות שלהן ולהתחשב בשינויי האקלים.

בישראל, את שינוי התפיסה הזה מוביל בנק ישראל. לאחרונה הוא הפיץ טיוטה המסדירה את נושאי ניהול הסיכונים הקשורים לאקלים וסביבה. המשרד להגנת הסביבה, מצדו, עובד על הקמת מאגר נתונים שיסייע למשקיעים לשפוט את מידת ידידותן של חברות שונות לפחמן, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלת על אופי השקעתם.

בגלזגו, קבוצה של 450 בנקים (בהם HSBC, בנק אוף אמריקה ובנקו סנטנדר), חברות ביטוח וחברות ניהול נכסים מ־45 מדינות התחייבו להסיט עד 130 טריליון דולר מפרויקטים המזיקים לסביבה (להוציא פחם בשנים הקרובות), כגון בירוא יערות לצורכי חקלאות – לטובת יוזמות המצמצמות שימוש בפחמן עד 2050.

נגיד בנק אנגליה, מארק קרני, 15 ביולי 2019 (צילום: Peter Byrne/PA via AP)

בגלזגו, קבוצה של 450 בנקים, חברות ביטוח וחברות ניהול נכסים מ־45 מדינות התחייבו להסיט עד 130 טריליון דולר לטובת יוזמות המצמצמות שימוש בפחמן עד 2050

הנגיד לשעבר של בנק אנגליה, מארק קרני, עומד בראש הברית הפיננסית של גלזגו (GFANZ), שהוקמה באפריל, לאפס פליטות נטו.

קרני, כלכלן, בנקאי והשליח המיוחד של האו"ם לענייני אקלים ופיננסים, הוא קול מוביל בנושאי סביבה בשנים האחרונות, והמשרד להגנת הסביבה של ישראל ממלא אחר ההנחיות שניסח כדי לחייב את המגזר הפיננסי לאחריותיות. בפאנל שערך בוועידה השתתף גם סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, שהפך לפעיל סביבתי.

הצורך להפחית את פליטות הפחמן לאפס צריך לעצב את המערכת הפיננסית כולה, אמר קרני. בכלכלה של אפס פליטות נטו, כמות הפחמן שנפלט מקוזזת עם כמות הפחמן שנלכד ומאוחסן. המשתתפים בוועידה סיפרו שעברו "ממדינה למדינה, מחברה לחברה" כדי להבחין בין מי שטוב לסביבה למי שרע לסביבה.

צ'רלס אמונד, מנכ"ל חברת ההשקעות הגלובלית CDPQ, התריע כי המגזר הפיננסי צריך להיות "שאפתן אבל גם פרגמטי". הוא התייחס גם למורכבות שבניסיונות להבין אם פרויקט להשקעה הוא טוב או רע לאקלים: "אני זוכה לתשבחות כשאני משקיע בטורבינות רוח, אבל צריך לזכור שהן עשויות מפלדה, נחושת ובטון" – חומרים הפולטים גזי חממה בתהליך הייצור שלהם.

המשרדים הראשיים של מורגן סטנלי בניו יורק (צילום: Ajay Suresh, CC BY 2.0, Wikimedia Commons)

"אני זוכה לתשבחות כשאני משקיע בטורבינות רוח, אבל צריך לזכור שהן עשויות מפלדה, נחושת ובטון"

אחרים התייחסו לחשיבותן של איגרות חוב ירוקות, שמונפקות על ידי לווים לצורך גיוס מימון לפרויקטים בעלי השפעה סביבתית חיובית. כמה בנקים כבר החליטו להפחית את עלויות ההלוואה עבור חברות ירוקות.

"אנחנו יוצרים כללי יסוד חדשים לתעשייה חדשה", אמרה אודרי צ'וי, סמנכ"לית הקיימות הראשית במורגן סטנלי, שהודיעה כי התאגיד התחייב בספטמבר האחרון להשיג אפס פליטות מהשקעות פיננסיות עד 2050. לדבריה, הכללים החדשים מחייבים יצירה של "אמצעים וקריטריונים למדידה ואחריותיות", לצד שקיפות וסטנדרטיזציה של הכללים בכלל התעשייה, אמרה צ'וי.

המשנה למזכ"ל האו"ם ומנהלת הסוכנות הסביבתית של האו"ם אינגר אנדרסן אמרה בדיון: "אם אנחנו רוצים להגביל את עליית הטמפרטורה ל־1.5 מעלות צלזיוס, ההפחתה לאפס נטו צריכה להתממש בעשור הקרוב. אז יש הזדמנויות אמיתיות למשקיעים במגזרים כמו התחבורה וההובלה הימית, ואנחנו צריכים להתנתק מפחם ומגז".

החלטות ההשקעה צריכות להיות "מבוססות מדע, מגוונות וכלל־משקיות", היא הוסיפה.

משאית המונעת על ידי מימן נוסעת בכביש (צילום: audioundwerbung, at iStock by Getty Images)

אופטימיות זהירה

מהצד החיובי, כפי שניסח זאת גורם במשרד להגנת הסביבה, ועידת האקלים הדגישה עד כמה המשבר יצא מתחום הסביבתנות גרידא אל לב הדיון הפוליטי, הכלכלי והחברתי.

אבל העבודה האמיתית מתחילה רק עכשיו, כשכל מי שחתם על התחייבויות יצטרך לקיים אותן הלכה למעשה, ויהיה צורך לעודד את מי שלא מתכוון לעשות זאת. מדינות רבות, ובכללן ישראל, חתמו בוועידה על רשימה ארוכה של התחייבויות.

הבעיה היא שהאחראיות הגדולות ביותר לפליטת גזי חממה, כמו סין, רוסיה והודו, לא מגויסות באותה מידה למאמץ להפחתת פליטות

הבעיה היא שהאחראיות הגדולות ביותר לפליטת גזי חממה, כמו סין, רוסיה והודו, לא מגויסות באותה מידה למאמץ להפחתת פליטות. שתי הראשונות התחייבו לאפס פליטות נטו רק עד 2060, והודו רק עד 2070 (עם כמה יעדי ביניים).

כך שעדיין לא ברור איך העולם מתכוון להגביל את עליית הטמפרטורה הגלובלית ל־1.5 מעלות צלזיוס בשעה שהאו"ם טוען כי הדבר יצריך קיצוץ של 45% בפליטות הפחמן עד סוף העשור הנוכחי.

משפחה שנפגעה משיטפון שטה בסירה עם העזים שלה במחוז מוריגון שבצפון־מזרח מדינת אסאם בהודו, 31 ביולי 2016 (צילום: AP Photo/Anupam Nath, File)

תוסיפו לזה כמה מודלים קודרים שחוזים שהטמפרטורה העולמית תעלה ב־2.7 מעלות צלזיוס עד 2100 בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי (על פי דו"ח פערי הפליטות של האו"ם), וכי העולם רחוק מלעמוד בעלויות ההיערכות הנדרשות, שיכולות להגיע ל־280–500 מיליארד בשנה עד 2050 עבור המדינות המתפתחות בלבד (על פי דו"ח פערי ההיערכות של האו"ם).

ועידת האקלים ה־26 מעוררת דיסוננס בהתחשב בשאלות הרבות העולות לגבי יכולתו של האו"ם – גוף חסר שיניים – להביא לשינוי המערכתי הרחב והעמוק הדרוש להישרדותה של האנושות בטווח הארוך.

Wow. This is truly what people power looks like.#FridaysForFuture #UprootTheSystem https://t.co/4UiaoUd7e1

— Greta Thunberg (@GretaThunberg) November 5, 2021

בלימת שינויי האקלים דורשת מנהיגות אמיצה, דבר נדיר גם בזמנים הטובים ביותר, השקעה של סכומי כסף מרובי אפסים יותר מכפי שבן תמותה רגיל יכול לתפוס ורמת שיתוף פעולה שתוכל לגרום למערכות מורכבות לאין שיעור לעבוד בתיאום ולנוע יחד לעבר עתיד ירוק יותר, למרות מיטב מאמציה של תעשיית דלקי המאובנים לעצור אותן.

על פי דיווח של הבי־בי־סי, בוועידה השתתפו יותר נציגים מתעשיית דלקי המאובנים מנציגי המדינות הבודדות. הוועידה משכה אליה אח"מים רבים בחליפות אופנתיות, שטסו לגלזגו במטוסים פרטיים פולטי פחמן. עם זאת, רוב האח"מים צפו בוועידה על גבי מסך בלבד.

ברזילאי ילידי בוועידת האקלים (צילום: סו סורקיס)

הם, כמובן, נעדרו מהתורים הארוכים בכניסה למתחם הוועידה, שם היה אפשר לשמוע סיפורים על השפעת שינוי האקלים על חייהם של אנשים אמיתיים. צעיר אחד סיפר כי בצורת וציקלונים חזקים פוקדים את מולדתו אסוואטיני שבאפריקה (לשעבר סווזילנד), בזמן שאחרים תיארו ממטרים אלימים ובלתי סדירים הגורמים לשיטפונות ולהרס היבולים בגאנה ובגאבון.

במקביל, באזור הביתנים, ילידים ברזילאים עטו כיסויי ראש מסורתיים במחאה על כריתת היערות באמזונס בהובלת הנשיא ז'איר בולסונארו. האם ועידת האקלים תעשה משהו בנידון או שפעילת האקלים השוודית גרטה טונברי צדקה כשאמרה לאלפי המפגינים הצעירים בגלזגו שהוועידה איננה יותר מ" פסטיבל גרינווש גלובלי"?

בתחילת החודש אמר השליח המיוחד של ארצות הברית לענייני אקלים ג'ון קרי לחדשות ערוץ 4 הבריטי כי הוא לא מאשים אף אחד על תחושות התסכול. "אנחנו מפגרים מאחורי המקום שבו אנחנו צריכים להיות", הוא אמר, "אבל יש רבים שעובדים קשה ויש יוזמות מדהימות ופורצות דרך. סכומים ענקיים מונחים על השולחן, יותר מכפי שראינו אי פעם בעבר".

"משהו שונה קורה כאן בוועידה הזאת", הוא סיכם.