אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְטָטָה 108

שאולי מ"ארץ נהדרת" הבטיח שעוד מעט כולנו נוכל לרדת אל המלחמה בטרנינג וכפכפים. הנבואה התגשמה מהר מהמצופה

לא עובר שבוע בלי קטטה המונית בישראל. את הדיווחים מלווים פוסטים של אזרחים מודאגים, שדורשים מהממשלה להפעיל מיד את חיל האוויר, את המוסד ואת הארסנל הגרעיני, אבל רק אחרי שתתפטר לאלתר, ממשלה של גנבים. אפילו בורא עולם נקרא להופיע מייד ובעוצם ידו להעניש את חוטאי סדום. זה בשעה שבאזור ים המלח בכלל ובסדום בפרט דווקא רגוע יחסית. אולי כי יש שם יותר בולענים מאנשים.

לא עובר שבוע בלי קטטה המונית בישראל. את הדיווחים מלווים פוסטים הדורשים מהממשלה להפעיל מיד את חיל האוויר, את המוסד ואת הארסנל הגרעיני, אבל רק אחרי שתתפטר לאלתר, ממשלה של גנבים

איפה שיש אנשים – מתפתחות קטטות, בוסניה סטייל. קטטה בין חמולות בפתח בית חולים סורוקה הסתיימה עם ארבעה פצועים מדקירות ו-19 עצורים. המון מג'לגוליה תקף מאבטחים בבית חולים מאיר ונהדף על ידי שוטרי יס"מ. ברמב"ם המאבטחים נוטשים, כי הם לא מסוגלים להגן על הרופאים מהחבורות האלימות שמגיעות לבית החולים.

קטטה המונית במלון הרברט סמואל בירושלים הסתיימה בפציעת אנשי צוות. קטטה המונית בהופעה של ראפר בחדרה הסתיימה בשישה פצועים. קטטה בין שתי חבורות בצומת קריית אתא הסתיימה ברצח. קטטה בין אוהדי בית"ר ירושלים ביציע בבלומפילד הסתיימה בפוסט של אלי אוחנה, ובהצהרה של משה חוגג, כשהוא עוד חגג. לפעמים החגיגה נגמרת.

המילה הזו, "קטטה", נהנית ממקדם ריכוך וחמידות, כאילו מדובר בהתגוששות בין נערים שובבים בהפסקה בבית הספר. כשמתפרסמים סרטוני האבטחה – כסאות כתר פלסטיק מוטחים בעוצמה, קורבן מקופל על הריצפה וסופג בעיטות בכל חלקי גופו, קולות ירי עולים מהחשיכה, זכוכיות מתנפצות – מגיעים הכעס, החרדה והתסכול לנוכח מה שבערוצים המסחריים מכנים בטון מזרה אימה "האלימות המשתוללת ברחובות ישראל" שהיא כמובן תוצאה של "אובדן המשילות".

קטטות המוניות הן לא רק סיפור על קטטות, אלא בעיקר סיפור על המוניות. אירועים אלימים מתרחשים כל הזמן בין אנשים. קטטה היא אירוע אלים בעל מאפיין מיוחד – היא מתרחשת תמיד בין שתי קבוצות.

קטטות המוניות הן לא רק סיפור על קטטות, אלא בעיקר סיפור על המוניות. אירועים אלימים מתרחשים כל הזמן בין אנשים. קטטה היא אירוע אלים בעל מאפיין מיוחד – היא מתרחשת תמיד בין שתי קבוצות

אזרחים נורמטיביים צועדים על קרום דקיק של תרבות, מעל התהום שבו אורבת תמיד מפלצת האלימות. אתה יכול להיות האדם השלו ביקום, מרוצה ממהלך חייך, משקה את גינת המיינדפולדנס שלך, לא תוחב את אפך לעסקיהם של אחרים, לא חם-מזג ולא שש להתעמת, ובכל זאת אתה עלול – בצירוף חסר מזל של נסיבות – להיקלע לסיטואציה אלימה.

ואז עלולה לפרוץ גם ממך כל האלימות שהצלחת לרסן עד כה, בעזרת מוזיקה משובחת, סדרות טובות, אהבה וחומרים מאלחשים שונים, לא כולם חוקיים. כולנו, באשר אנחנו בני אנוש, יודעים בדיוק מה מרגיש הבן אדם שחוטף את הג'נאנה בתור, מול הפקיד בביטוח לאומי, או בחדר המיון. ההבדל בינינו לבינו, שאנחנו מצליחים לרסן את האלימות הזו שגואה גם בנו. מרסנים, אבל גם מכירים אותה.

קטטה היא סיפור אחר לגמרי. אף אזרח נורמטיבי לא יכול אפילו לדמיין את עצמו נקלע לסיטואציה אלימה, כשהוא מוקף בחבורה.

זה לא משנה אם יש לך אחלה חבר'ה, גברים אחד אחד, ואתם יוצאים מדי פעם לטיולים אתגריים במדבר, לבושים בפויקה ומתקלחים בקפה שחור על הכיפאק; או שאתה מוקף במתכנתים חובבי מטא דאטה בחברת ההייטק בדרך ליוניקורן; או שאתה חבר בקבוצת רכיבה בבגדי לייקרה צבעוניים צמודים, שמשכימה מדי שבת לדווש בהרי ירושלים.

בכל מקרה, אין מצב שאם תסתבך, החבורה הזו שלך תתייצב מאחוריך, עם מוטות ברזל בידיים ורצח בעיניים. זה פשוט לא יכול לקרות.

נניח שאסתבך בעניין כלשהו שיתדרדר לאלימות. מי ישלפו אלת בייסבול מהמרתף ויתייצבו מאחורי? אבנר, יובל, שלום ותני מזמן ישראל? החברים מאבטיפוס? הפרלמנט של יום שישי מ"המנזר"? בחיים לא. מקסימום יתנו קצת תמיכה נפשית, כולל רצף האימוג'ים המתאים (חיבוק, דאגה, אגרוף, ניידת משטרה) ואולי איזו עצה משפטית. יכול להיות שאבנר יכתוב כמה מילים כשהכול ייגמר.

נניח שאסתבך בעניין כלשהו שיתדרדר לאלימות. מי ישלפו אלת בייסבול מהמרתף ויתייצבו מאחורי? אבנר, יובל, שלום ותני מזמן ישראל? החברים מאבטיפוס? הפרלמנט של יום שישי מ"המנזר"? בחיים לא

אנחנו, האזרחים הנורמטיביים, יכולים לחטוף מכות ואם לא תהיה ברירה אולי גם נצליח להחזיר. אנחנו לא יכולים להיקלע לקטטה, כי אין לנו כנופייה.

החמולה הבדואית החמושה בנגב, המתנחלים שמתפרעים בדרום הר חברון, הערבים שהציתו את בתי היהודים בעכו, הכנופייה שהתארגנה לתפוס ערבי ולפרק אותו בבת ים, "אנשי השמירה" שתקפו שוטרים בכפר קאסם, חיילי משפחות הפשע שמטילים אימה בערי הפריפריה – אלה רק החזרות הגנרליות לקראת הפרק הבא: עידן המיליציות.

ימנים יכעסו, כנראה בצדק, נגד הסימטריה בפסקה הקודמת, שלא באמת קיימת בין המיליציות הערביות והבדואיות – ומידת ההרס, האלימות והאימה שהן זורעות לאחרונה – לבין האלימות המאורגנת בחברה היהודית, שהיא מצומצמת בהיקפה.

אבל חוסר הסימטריה מתקיים גם בצד השני של המשוואה: כשיהודים מתפרעים בשטחים, או משתוללים בסמטאות ירושלים במצעד הדגלים וצועקים "מוות לערבים", הם יודעים שהצבא והמשטרה מאחוריהם. וכשידווחו בטלוויזיה על עוד "קטטה בין מתנחלים לפלסטינים בדרום הר חברון", לרוב המוחלט של הצופים לא יהיה מושג שמדובר בעצם בקטטה בין אימפריה לרועה כבשים.

השמאל לדורותיו, מ-1967 והלאה, הזהיר שאי אפשר יהיה לשלוט לאורך זמן בעם אחר בלי שהאלימות הזו תחזור לנשוך אותנו בישבן. "שלום עכשיו" נראית בדיעבד כמו סיסמה חלולה ומזיקה. נראה אותנו מסתדרים עם "לום עכשיו".

השמאל לדורותיו הזהיר שאי אפשר יהיה לשלוט לאורך זמן בעם אחר בלי שהאלימות הזו תחזור לנשוך אותנו בישבן. "שלום עכשיו" נראית בדיעבד כמו סיסמה חלולה ומזיקה. נראה אותנו מסתדרים עם "לום עכשיו"

מה שאנחנו רואים בפתח בתי החולים, בעכו, בלוד, בדרום הר חברון, בכפר קאסם, הוא רק הפריוויו לקראת הפרומו של הבקרוב של סרט האימה שמצפה לנו בעידן המדינה האחת בין הים לירדן, כשמיליציות חמושות שונות – ערביי 48', בדואים, חמאס, פת"ח, נוער הגבעות, יוצאי הסיירות, ממשיכי ה-101, נאמני איציק אברג'יל, פלוגות המגן של יצחק תשובה – ילחמו אלה באלה כשהאזרחים הנורמטיביים יורידו ראש ויתפללו לימים טובים יותר.

תשאלו את השכנים מלבנון. הם יספרו לכם איזה כיף זה להידרדר למדינה שמנוהלת על ידי מיליציות. חיל האוויר, כיפת ברזל וצוללות גרעיניות לא יעזרו פה. גם ההייטקיסטים שלא יברחו בזמן למקומות נוחים יותר, יתקשו להועיל. מה הם יעשו? יפתחו אפליקציה נגד דקירות?

תשאלו את השכנים מלבנון. הם יספרו לכם איזה כיף זה להידרדר למדינה שמנוהלת על ידי מיליציות. חיל האוויר, כיפת ברזל וצוללות לא יעזרו פה. גם ההייטקיסטים שלא יברחו בזמן למקומות נוחים יותר, יתקשו להועיל

ימנים יטענו שזה מה שקורה כשהריבון מפחד למשול ולא מפעיל מספיק כוח, כדי שלכולם יהיה ברור מי בעל הבית. שמאלנים יטענו שבעיות מורכבות כאלה אי אפשר לפתור בכוח, אלא רק בעזרת חינוך, צמצום פערים, עידוד פעילות משותפת, צדק חברתי. והממשלות השונות ימשיכו לא לעשות דבר, כי כל ממשלה שלא תקום כאן, תאלץ לשרוד איכשהו בתוך המשוואה הזו, שאי אפשר לפתור אותה בעזרת שתי נוסחאות הקסם הישראליות: "זבנג וגמרנו" או קמפיין להעלאת המודעות.

זבנגים היו בלי סוף, ולא רק שלא גמרנו, בקושי התחלנו. וקמפיין "ישראל מתקוטטת" – כולל הסלוגן המבריק ששווה את 150 אלף השקלים שישולמו עבורו, "מי שמתקוטט מתמוטט" – ישפיע על הכנופיות האלימות בדיוק כמו שקמפיין "ישראל מתייבשת" שכנע אותם לקצר את זמן המקלחת.

שאולי של אסי כהן סיכם את הנושא הכי טוב במערכון "מלחמת האזרחים" הבלתי נשכח של "ארץ נהדרת":

"זו לא מלחמה שצריך להכריז עליה ולצאת בהצהרות. פעם הבאה שמתחילה קטטה בבריכה עם כיסאות פלסטיק ושמשיות בראש, פשוט לא להתערב, לא לעצור את זה, לתת לזה לגדול, להתפתח. גם בטבע, כששתי זברות רבות, זברה שלישית באה ומפרידה ביניהם? לא. גם לא צריך עכשיו לארוז תיקים ולנסוע למלחמה בשיירות וג'יפים ומשאיות. לא, זה פה מתחת לבית. זה מה שיפה. אתה יורד למלחמה עם טרנינג וכפכפים".

נראה לי שכבר התחלנו.

עוד 1,151 מילים
סגירה