הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מזרח תיכון מתחדש

הגלובוס הירוק של השבוע הולך להסכם המים-תמורת-חשמל עם ירדן - דוגמה לדרך היחידה שבה מדינות יכולות להתמודד עם משבר האקלים: באמצעות שת"פים אזוריים ● הגלובוס השחור: הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים תיכנס לתוקף בעוד שבועיים, ויותר מדי סימנים מראים שמיחזור הבקבוקים בישראל ישקע לתוך כאוס אחד גדול ● והטיפ: ממתק טבעוני שגם קרניבורים יאהבו

ראש רשות המים גיורא שחם (מימין) ושרת האנרגיה קארין אלהרר חותמים על הסכם אספקת המים מישראל לירדן, 12 באוקטובר 2021 (צילום: רפי בן חקון, לע"מ)
רפי בן חקון, לע"מ
ראש רשות המים גיורא שחם (מימין) ושרת האנרגיה קארין אלהרר חותמים על הסכם אספקת המים מישראל לירדן, 12 באוקטובר 2021

*הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

התקשורת חגגה אתמול את חילוצם של בני הזוג הישראלים מהמעצר בטורקיה והחמיאה לטיפול הדיסקרטי והיעיל של בכירי הממשלה בפרשייה. זה חשוב ומשמח כמובן, אבל לממשלה הייתה השבוע הצלחה נוספת, מהותית ובעלת השלכות אסטרטגיות וארוכות טווח, שנדחקה לשולי המהדורות.

הסכם המים-תמורת-חשמל עם ירדן הוא דוגמה לדרך היחידה שבה מדינות יכולות להתמודד עם משבר הסביבה ועם מה שהאקלים עוד מכין לנו: שיתופי פעולה אזוריים, כשכל צד מביא אל השולחן את מה שיש לו להציע וחולק עם השכן את המשאבים שבהם בורך.

ירדן צמאה למים; ישראל צמאה לשטחים העצומים שנדרשים כדי להציב שדות של פאנלים סולאריים. מדובר ב-win-win קלאסי. לאור מערכת היחסים העכורה וחוסר האמון ששרר בין המלך עבדאללה לבנימין נתניהו, קשה להאמין שההסכם הזה היה מתממש אלמלא חילופי השלטון בישראל.

לאור מערכת היחסים העכורה וחוסר האמון ששרר בין המלך עבדאללה לבנימין נתניהו, קשה להאמין שההסכם הזה היה מתממש אלמלא חילופי השלטון בישראל

לצד המחמאות לממשלת השינוי, חשוב להזכיר: גם בישראל יש שטח עצום שממתין להתכסות בפאנלים סולאריים, אבל זה קורה באיטיות משוועת ובפיגור גדול אחרי היעדים וההבטחות. הכוונה כמובן לגגות.

ד"ר גדעון ברומברג
ד"ר גדעון ברומברג

בהזדמנות זו כדאי להזכיר אדם שכבר שנים חופר על שת"פ אזורי כזה לכל מי שמוכן לשמוע: ד"ר גדעון ברומברג, מנכ"ל "אקופיס המזרח התיכון", אופטימיסט חסר תקנה שמסתובב בהתמדה על התפר שבין ישראל, פלסטין וירדן, זורע זרעים של שיתופי פעולה ורוקם חזון של מזרח תיכון חדש וירוק. רעיונות שברומברג מטפטף כבר 20 שנה מתגשמים עכשיו והופכים לתוכניות אופרטיביות.

כשהאוונגרד הופך לזרם המרכזי זה יכול להיות סימן מדאיג מאוד או משמח מאוד. השבוע מותר קצת לשמוח.

*הגלובוס השחור: מזהם השבוע

מהרגע הראשון של הדיון שנערך ביום שלישי בוועדת הכלכלה בכנסת היה ברור שיהיה אקשן. גילה גמליאל באה עם נאום מוכן ולא הייתה לה שום כוונה לעשות לתמר זנדברג נעים בגב.

על הפרק: עוד שבועיים, 1 בדצמבר, נכנסת לתוקף הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי השתייה המשפחתיים (ליטר וחצי). גמליאל, השרה הקודמת להגנת הסביבה, העבירה את החוק לפני שנה; זנדברג, השרה הנוכחית, אמורה ליישם.

אחרי שני עשורים של דחיות וכניעה לאינטרסים של חברות המשקאות, העברת החוק נחשבת לאחד הרגעים המוצלחים של המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות. ובכל זאת, רגע לפני שהוא נכנס לתוקף, באוויר עומד ניחוח של כישלון. לגמליאל היה חשוב להבהיר מי לדעתה חתומה עליו: "זה היה אמור להיות יום חג", אמרה בדרמטיות אופיינית, "אבל נראה שהוא יום אבל".

רגע לפני שהחוק נכנס לתוקף, באוויר עומד ניחוח של כישלון. לגמליאל היה חשוב להבהיר מי לדעתה חתומה עליו: "זה היה אמור להיות יום חג", אמרה בדרמטיות אופיינית, "אבל נראה שהוא יום אבל"

בכנס על תחבורה שנערך לאחרונה, אמר יעקב נתניהו, ראש הרשות לתחבורה ציבורית (שיסיים בקרוב את תפקידו), שבכל הנוגע לקידום התחבורה הציבורית, הממשלה נמצאת במקום הנכון משתי בחינות חשובות: השקפת עולם ותקציב. עכשיו, אמר, נותר האתגר הקטן של הניהול. הביצוע.

נראה שהתיאור הזה מתאים גם למצבו של המשרד להגנת הסביבה ביחס לחוק הפיקדון. יותר מדי סימנים מראים שב-1 בדצמבר מיחזור הבקבוקים בישראל ישקע לתוך כאוס אחד גדול.

המכונות האוטומטיות שהישראלים היו אמורים להטיל לתוכן את הבקבוקים פשוט לא הוצבו בסניפים של רשתות השיווק. כרגע יש כ-180 בלבד בכל הארץ, עוד 220 בדרך, ואם לא יהיו אלפים, לא תהיה לרוב הציבור נגישות למיחזור. מי שבונה על הרצון הטוב של עובדי הסופר – שיהיה לו בהצלחה.

המכונות שהישראלים היו אמורים להטיל לתוכן את הבקבוקים פשוט לא הוצבו בסניפים של רשתות השיווק. כרגע יש כ-180 בלבד בכל הארץ, עוד 220 בדרך, ואם לא יהיו אלפים, לא תהיה לרוב הציבור נגישות למיחזור

בעוד האפיק החדש בקושי קיים, האופציה הוותיקה והמוכרת – המיחזוריות – הולכת ונעלמת מהרחובות. עיריות רבות החלו לפנות אותן, במועצה אזורית חוף כרמל אפילו הוציאו הנחייה מפורשת לתושבים להשליך את בקבוקי הליטר וחצי לפחים הירוקים – חזרה של עשרות שנים לאחור מבחינת הטיפול בפסולת בישראל.

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, טוענת שבעלי רשתות השיווק פשוט לא האמינו שהחוק באמת יקוים. הם היו משוכנעים שבתפר בין הממשלות, ובעזרת קומבינה ולובי מהסוג המוכר, הם יצליחו איכשהו לטרפד אותו בדרך. לכן הם לא טרחו להתכונן ולהצטייד במכונות, ויעשו הכול כדי להכשיל את החוק.

מכונה למיחזור בקבוקים בסניף יוחננוף ביד אליהו, תל אביב (צילום: אביב לביא)
מכונה למיחזור בקבוקים בסניף יוחננוף ביד אליהו, תל אביב (צילום: אביב לביא)

במשרד להגנת הסביבה נחושים לא לתת לזה לקרות, הגדילו את כמות הפקחים שיטפלו במרכולים הסוררים והפקידו את הטיפול בהפרות בידי המועצה הישראלית לצרכנות. על אף הצעדים האלה, גם זנדברג ואנשיה יודעים שהסיכוי שהכניסה של החוק לתוקף תעבור חלק קלוש למדי.

במשרד להגנת הסביבה נחושים לא לתת לזה לקרות, הגדילו את כמות הפקחים שיטפלו במרכולים הסוררים והפקידו את הטיפול בהפרות בידי המועצה הישראלית לצרכנות

תסריט אפשרי: בסוף החוק יקוים וניתן יהיה להחזיר בקבוקים בכל הגדלים ולקבל את דמי הפיקדון, אבל בדרך אל הסוף הטוב הזה יהיו כאן בלגן גדול וחילופי האשמות.

ולצד זה, חשוב לזכור: רכישה של שתייה בבקבוקי פלסטיק היא פעולה מיותרת ומזיקה מכל בחינה – כלכלית, בריאותית וסביבתית. מי ששותה מים מהברז לא משלם פיקדון ולא צריך להתחנן בפני בעל המכולת שיקבל את הבקבוק בחזרה.

*טיפ ירוק לשבת

"למרות שזה טבעוני זה טעים", הוא אחד המשפטים המרגיזים ביותר שאפשר להגיד, ובכן, לטבעונים. וזה בדיוק מה שאני שומע בכל פעם שאני מכבד חברים אוכלי-כל (או למצער צמחונים) בקופסת פלורנטין של רשת הקונדיטוריות היפואית-תל אביבית "פיס אוף קייק".

פלורנטין טבעוני של "פיס אוף קייק" (צילום: "פיס אוף קייק")
פלורנטין טבעוני של "פיס אוף קייק" (צילום: "פיס אוף קייק")

מדובר בקינוח נהדר שעשוי מדפי שקדים מקורמלים מצופים בשוקולד בלגי מריר. הוא מהווה את גולת הכותרת במבחר הטבעוני המרשים של "פיס אוף קייק" והוא סותם את הפה – לפחות לכמה דקות של הנאה – לקרניבורים שטוענים שיש סתירה מובנית בין טבעוני לטעים.

עוד 823 מילים
סגירה