עאישה עבאדי ז"ל נרצחה בשבוע שעבר בג'דיידה-מכר בגליל המערבי. בנוסף, למחרת מנהלת בית ספר בעראבה נורתה ונפצעה פצעים בינוניים. הפשיעה האלימה בחברה הערבית בישראל איננה תופעה חדשה, אבל בשנתיים האחרונות גם הציבור היהודי כבר לא יכול להתעלם ממנה: מספר ההרוגים עבר את המאה השנה. בן נרצח על קבר אביו, מותיר אחריו ילדים שלא מבינים מה קרה. עוד זה מדבר וזה בא.

משטרת ישראל מוכיחה את עצמה ככשלון מוחלט, כשהיא לא מסוגלת לפענח ולו 50% ממקרי הרצח. רצח! לא גניבה, לא שוד. רצח. החמורה בעבירות שבספר החוקים. ומשטרת ישראל? מציבה את היעד של מאה הרוגים לשנת 2022.

משטרת ישראל מוכיחה עצמה ככשלון מוחלט, כשהיא לא מסוגלת לפענח ולו 50% ממקרי הרצח. רצח! לא גניבה, לא שוד. החמורה בעבירות שבספר החוקים. והמשטרה? מציבה יעד של מאה הרוגים ל-2022

מסקר במסגרת פרויקט "מדד זכויות האדם" של מכון "זולת" – לשוויון וזכויות אדם, שפורסם בשבוע שעבר, עולה כי הציבור מאוחד באמונה שהמשטרה איננה מתפקדת. מבין האזרחים הערבים שנשאלו, 71% העניקו למשטרה ציון נכשל – 54% אמרו שתפקודה גרוע מאד, ו-17% אמרו שתפקודה "רק" גרוע. באוכלוסיה הכללית היתה הסכמה דומה: 35% העריכו את תפקודה כגרוע מאד, ו-30% כגרוע.

במאבק בפשיעה בחברה הערבית, המשטרה הציבה "יעד" של כמאה נרצחים https://t.co/A0OVuBM7wP

— Haaretz הארץ (@Haaretz) October 25, 2021

רוב אזרחי ישראל מכירים את המשטרה כגוף שבור, כזה שאין טעם לפנות אליו לעזרה. גוף שהמפכ"ל הנוכחי שלו, רנ"צ יעקב שבתאי, משתמש באקדח כדי להצביע על מצגת.

לאזרחי ישראל הערבים תפישה קשה אף יותר על המשטרה. הם זוכרים אותה – יהודים נוטים לשכוח – ככלי מרכזי של דיכוי האזרחים הערבים במהלך שנות המשטר הצבאי.

לאזרחי ישראל הערבים תפישה קשה אף יותר על המשטרה. הם זוכרים אותה – יהודים נוטים לשכוח – ככלי מרכזי של דיכוי האזרחים הערבים במהלך שנות המשטר הצבאי

אזרחי ישראל הערבים זוכרים איך המפכ"ל הקודם, רוני אלשיך, העליל עלילת דם על מורה, יעקוב אבולקיען, מאום אל חיראן, שנורה ואז הופקר לדמם למוות על ידי שוטרים שירו בו ללא עילה; והם זוכרים איך המערכת המשפטית צופפה שורות סביב השוטרים והמפכ"ל.

בכירים במשטרה: המפכ"ל שלף אקדח בדיון כדי להצביע על מצגת. במקרה אחר, "שיחק" עם סכין במהלך דיון ופצע קצין שישב לידוhttps://t.co/h1yawDw95n

— ???? Shlomit Levi-Kedar (@shlomit_kedar) October 26, 2021

המשטרה טוענת בשנה האחרונה כי היא איננה יכולה להתמודד עם משבר הפשיעה במגזר הערבי בלי שתקבל סיוע מהציבור עצמו. זו טענה שיש אמת בבסיסה, אבל זו טענת ביצה ותרנגולת.

ראשית, כדי לשכנע אנשים להעיד נגד ארגוני הפשיעה, יש צורך לספק להם הגנה סבירה. עד כה המשטרה כושלת בכך. זו בעיה מוכרת מתופעות דומות, בישראל ובעולם. אבל יש בעיית עומק קשה יותר: במשך יותר מדי שנים המשטרה התייחסה אל האוכלוסיה הערבית כאל אויב. ובהתאם, האוכלוסיה התרגלה לראות במשטרה גוף מסוכן.

הפתרון יהיה ארוך ועל כן יש להתחיל בו מיד:

• משטרת ישראל חייבת לגייס שוטרים בשיעור שזהה לשיעור הערבים באוכלוסיה – 20%.
• בלי הכרת החברה הערבית והכרת השפה שלה, למשטרה אין את היכולת להתמודד עם הבעיה. המשמעות, בין השאר, היא שכל השוטרים חייבים לדעת ערבית מדוברת, וחייבים להכיר את החברה – ולא, לא באמצעות "מומחי" השב"כ, שההתמחות שלהם היא הוצאת הודאות שווא.
• המשטרה חייבת לטפל בבעיה החמורה מכולן, שהיא הקלות יוצאת הדופן שבה ניתן להשיג נשק. לצורך כך, היא תצטרך להתחיל לחקור את הכמות יוצאת הדופן של גניבות נשק מצה"ל, ולהביא להעמדתם לדין של חיילים ומפקדים שמשתפים פעולה עם ארגוני הפשיעה.
• ומעל לכל – חייבים לייבש את ביצות העוני, העדר ההשקעה, העדר העתיד שהן-הן אלה שמתדלקות את הפשיעה.

כדי לשכנע אנשים להעיד נגד ארגוני הפשיעה יש צורך לספק להם הגנה. המשטרה כשלה בכך. וחמור מכך, במשך שנים המשטרה התייחסה לציבור הערבי כאל אויב, והציבור התרגל לראות במשטרה גוף מסוכן

מדינת ישראל חייבת לקבל את אזרחיה הערבים כאזרחים מלאים – לא בלית ברירה, לא באנחת חוסר רצון, אלא קבלה מלאה. הממשלה הנוכחית הבטיחה תקציבים גדולים לפיתוח; זו התחלה טובה, אבל צריך לזכור שהמשטרה היא כלי מגן, אבל לא כלי בונה. את זה נצטרך לעשות כולנו יחד.

ד״ר אליאס מטאנס הוא חבר ועד מנהל במכון זולת לשוויון וזכויות אדם וכיהן כסגן ראש עיריית חיפה בין השנים 2004-2007. מטאנס הוא פעיל חברתי הפועל למען שוויון זכויות של הציבור הערבי בישראל, לקידום חיים משותפים בחיפה, לקידום חינוך ותעסוקה לאזרחי ישראל הערבים ומנהל קרן מלגות לסטודנטים ערבים. כיום מכהן מטאנס בוועדת המרכזים העירונית בעיר חיפה. מטאנס החל את פעילותו הפוליטית ב-1984 כחבר ועידת רצ. בשנת 1992 נבחר מטאנס להנהלת מרצ וכיהן כנשיא ועידת מרצ.