סקירה אזורית בחסות איראן, סוריה הופכת יותר שיעית

האתר של סת זיינב כמוקד עליה לרגל למוסלמים שיעים ליד דמשק בסוריה (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
AP Photo/Hassan Ammar
האתר של סת זיינב כמוקד עליה לרגל למוסלמים שיעים ליד דמשק בסוריה

אין מתנות חינם: המשטר הסורי משלם כבר מספר שנים את החוב עבור הסיוע האיראני הצבאי-כלכלי במלחמת האזרחים. מלבד מכירה פומבית של נכסים סורים לאיראן, נאלצת הממשלה הסורית להעלים עין ממאמצי איראן להפיץ תעמולה שיעית בחברה ולנסות לשנות את אופייה המוסלמי-הסוני המסורתי של סוריה. בשבוע שעבר בוטלה לראשונה משרתו של המופתי (פוסק ההלכה) הסוני של המדינה. עד כמה עמוקה החדירה הדתית השיעית לסוריה? כיצד תהליך זה ישפיע על היחס לישראל?

*  *  *

סוריה נחשבת בעולם הערבי המוסלמי ל"מצודת הסונה", לב ליבה של המסורת הסונית השמרנית. המסגד האומיי בדמשק מסמל את שיא תפארתה של הח'ליפות הערבית הסונית בימי הביניים, שמרכזה היה בסוריה. אלא שבעשורים האחרונים התערער המצב ההיסטורי המסורתי.

סוריה נחשבת בעולם הערבי המוסלמי ל"מצודת הסונה", לב ליבה של המסורת הסונית השמרנית. אלא שבעשורים האחרונים התערער המצב ההיסטורי המסורתי

בשנות ה-60 תפסו את השלטון בסוריה בהפיכה צבאית קצינים ממפלגת הבעת', ברובם מהכת העלווית. שליטת המיעוט של העדה העלווית על הרוב הסוני הפכה לעובדה מוגמרת עם השתלטות משפחת אסד על השלטון (1970). 

החידה הדמוגרפית של סוריה

לפני מלחמת האזרחים חיו בסוריה כ-22 מיליון תושבים, שרובם מוסלמים סונים (כ-70%) אך היא נשלטת ע"י המיעוט העלווי (11%), כת שמקורה באסלאם השיעי. המיעוט העלווי שולט בסיועם של מיעוטים נוספים: האיסמעאילים, הנוצרים והשיעים מהזרם המרכזי.

אלא שמצב דמוגרפי זה השתנה לחלוטין. יש לקחת בחשבון את תוצאות מלחמת האזרחים (2011-2017): בין חצי מיליון למיליון הרוגים וכחמישה מיליון פליטים. רוב הנפגעים הם מקרב הרוב הסוני שקופח במשך שנים ארוכות, אליו השתייכה האופוזיציה. אלא שיש לקחת בחשבון גם את עשרות ההרוגים מקרב החיילים של המשטר, בהם עלווים רבים. בנוסף, מספר הפליטים ששבו לסוריה מאז סיומה של המלחמה ברוב האזורים (2017) אינו ידוע.

למשוואה המסובכת והבלתי מדויקת הזו מצטרף הגורם הדמוגרפי של שכירי החרב. איראן ייבאה לסוריה החל משנת 2012, וביתר שאת מ-2015, מיליציות של שכירים מקהילות שיעיות מאיראן, פקיסטן ואפגניסטן, וגם מעיראק ומלבנון (חיזבאללה). מדובר בעשרות אלפי אם לא מאות אלפי לוחמים ששהו ועדיין שוהים בסוריה תקופות ארוכות. לפי פרסומי האופוזיציה, רבים מהם נשארו בסוריה כתושבי קבע ויושבו בבתים שנעזבו ע"י פליטים.

המצב דמוגרפי בסוריה השתנה לחלוטין. יש לקחת בחשבון את תוצאות מלחמת האזרחים (2011-2017): בין חצי מיליון למיליון הרוגים וכ-5 מיליון פליטים. רוב הנפגעים הם מקרב הרוב הסוני שקופח שנים

הדוגמה הטובה ביותר לתופעה זו היא שכונת סת זיינב בבירה דמשק, שהפכה למושבה שיעית המכונה "קום הקטנה" (בקום עיר קודש ומרכז דתי באיראן). יש המכנים אותה בציניות "הדאחיה של דמשק" (כמו הפרבר הדרומי של ביירות). האופוזיציה הסורית כינתה את התיישבות השיעים בסוריה במילת הגנאי "מֻסְתַוְּטִינִין" (מתנחלים), מונח שהיה בעיקר בשימוש הפלסטינים עד כה.

אתרים דתיים שיעים

אחת התופעות המדאיגות ביותר את הרוב הסוני במדינה, היא הקמתם של אתרים שיעים, חלקם היסטוריים וחלקם חדשים מומצאים, לצורך יצירת מרכזי עלייה לרגל לאוכלוסייה השיעית. מטרתם של קברי הצדיקים השיעים לחזק את "המעבר היבשתי", אותו מעבר צבאי מאיראן עד ללבנון, דרך עיראק וסוריה. לאורך כל המסלול מוקמים אתרים דתיים שיעים האמורים לשמש הסוואה לפעילות צבאית וגם תשתית אזרחית שיעית לחניה ואספקה ללוחמי המיליציות השיעיות ואנשי משמרות המהפכה האיראניים.

העלייה לרגל (זִיַארַה) של השיעים לאתר סת זיינב הפכה לאירוע המוני. אם בעבר עלו לשם כמה אלפי שיעים, הרי שבשנים האחרונות מדובר במאות אלפים. השיעים מעריצים את זיינב, נכדתו של הנביא מוחמד ומנהיגת הניצולים מטבח כרבלא בעיראק, בו מת חוסיין בן עלי (680 לספירה). ביום הטבח מתאבלים השיעים ועולים לרגל לקברי משפחתו.

אחת התופעות שמדאיגות את הרוב הסוני במדינה, היא הקמת אתרים שיעים, חלקם היסטוריים וחלקם חדשים מומצאים, לצורך יצירת מרכזי עלייה לרגל לאוכלוסייה השיעית

קברים של ניצולות נוספות מכרבלא שהפכו לקדושות שיעיות מהווים בשנים האחרונות מוקדים לעלייה לרגל, כגון בנותיו של חוסיין, רוקייה וסוכיינה בדמשק. אפילו טיפת דם שזלגה מראשו הערוף של חוסיין הנמצאת על אבן בעיר חלב, הפכה למוקד חשוב של עלייה לרגל שיעית בצפון סוריה.

איראן תרמה גם כספים לשיפוץ ובנייה מחדש של קברו של חוסיין בן חמדאן אל-חציבי, מייסד הדת העלווית שהיה גם איש הלכה שיעי חשוב. קבר זה מהווה מקום עלייה לרגל משותף, לשיעים ועלווים כאחד.

אוניברסיטאות שיעיות

עד לשנות האלפיים התקיימו בסוריה רק שני חַוְּזות – מרכזי לימוד שיעים בדמשק: החוזה של ח'ומייני והחוזה של סת זיינב. מאז הוקמו עשרות חַוְּזות, חלקן סניפים של אוניברסיטאות דתיות איראניות, עם מלגות נדיבות לתלמידיהן. לא מעט מתלמידי המוסדות הללו נשארו והתיישבו בסוריה, קיבלו אזרחות ואף עסקו בתעמולה להפצת השיעה והאסכולה הג'עפרית.

ביטול משרת פוסק ההלכה הסוני

ב-15 לחודש הנוכחי פרסם הנשיא אסד צו בעל משמעויות מרחיקות לכת. צו מספר 28 נקרא בשם המכובס "הרחבת סמכויות המועצה ההלכתית של משרד הווקף (הדתות)", אך למעשה, לפי תוכנה, מבוטלת למעשה לראשונה בהיסטוריה של סוריה משרת המופתי (פוסק ההלכה) של סוריה.

החודש פרסם אסד צו בעל משמעויות מרחיקות לכת, תחת השם המכובס "הרחבת סמכויות המועצה ההלכתית של משרד הווקף", שמבטלת בפועל, לראשונה בהיסטוריה של סוריה, את משרת המופתי של סוריה

פרשנים בעולם הערבי פרשו צעד זה כחמור ביותר. כתבי עיתון "אל-קודס אל-ערבי" היוצא בלונדון הביעו תמיהה וזעם על ההחלטה.

סמכותו של המופתי עברה למועצת הפסיקה, בה משמשים לא פחות משבעה אנשי דת שיעים, בעלי נטייה פרו-איראנית. סעיף 2 בצו קובע כי ההלכה תיקבע "על בסיס כל האסכולות באסלאם", כלומר גם שיעה.

כתבי העיתון ראיינו את בשיח' מוטיע אל-בטין, ראש "המועצה האסלאמית הסורית" (ארגון אופוזיציה), שהביע זעזוע מההחלטה:

"אין חשיבות רבה לעובדה שפיטרו את המופתי הסוני אחמד חסון, בו השתמש המשטר להצדקת פשעיו. הסכנה הגדולה היא שאין כעת בסוריה מופתי כלל, מה שמשרת את מטרתה של איראן לשנות את זהותה של סוריה ולהחליש את מעמדו של הרוב הסוני".

לטענת מומחים משפטיים, השיעים, המהווים בקושי אחוז מהאוכלוסייה, יקבלו ייצוג בלתי פרופורציונלי ויהוו לא פחות משליש מחברי ועדת הפסיקה. יש החוששים שהניסוח "כל האסכולות" כולל אפילו אנשי דת מכתות כמו עלווים, דרוזים ואסמעאילים.

נדל"ן איראני

"המכירה הפומבית של סוריה" כפי שמכנים מנהיגי האופוזיציה את ההשתלטות האיראנית על נכסים סורים, כוללת מכירה של חלקים מנמל לאד'קיה ונדל"ן של סורים שברחו מהמדינה ולא שבו.

"אין חשיבות רבה לפיטורי המופתי הסוני אחמד חסון, בו השתמש המשטר להצדקת פשעיו. הסכנה היא שאין כעת בסוריה מופתי, מה שמשרת את מטרת איראן לשנות את זהות סוריה ולהחליש את מעמד הרוב הסוני"

שלטון בשאר אל-אסד חוקק מספר חוקים בשנים האחרונות, המאפשרים לשוהים זרים לרכוש רכוש בסוריה (חוק מס. 11 משנת 2011) בתנאי שישמשו משלחות דיפלומטיות וארגונים אזוריים ותרבותיים. חוקים אחרים מאפשרים לממשלה להפקיע נכסים של מהגרים שלא שבו לבתיהם. כל החוקים הללו נועדו לאפשר את ההשתלטות האיראנית על נכסי הנפקדים.

אין "זכות השיבה" לסונים

במלחמת האזרחים תחת הסיסמה "המלחמה בטרור", ערכו הצבא הסורי והמיליציות השיעיות טיהור אתני באזורים רבים בסוריה, בהם המרחב שבין חומס לחלב, דיר א-זור במזרח ולאד'קיה במערב (האזור העלווי). חיזבאללה ערך טיהור אתני באזורי קלמון ואל-קוצייר הסמוכים לגבול לבנון, עליהם השתלט.

לא מעט פרשנים בעולם הערבי כתבו כי מצב הפליטים הסונים בסוריה גרוע בהרבה מזה של הפליטים הפלסטינים מ-1948 ו-1967. עשרות אלפים מאנשי האופוזיציה הסונית פונו מאזורים שכבש המשטר בסיוע רוסי לאדליב שבצפון מערב סוריה, בתקווה כי יחוסלו שם בשלב האחרון של המלחמה, מעין "מחנה ריכוז".

פרשנים רבים בעולם הערבי כתבו כי מצב הפליטים הסונים בסוריה גרוע בהרבה מזה של הפליטים הפלסטינים. עשרות אלפים מאנשי האופוזיציה הסונית פונו לאדליב, בתקווה שיחוסלו שם בהמשך, מעין "מחנה ריכוז"

קרוב לוודאי שהמצב בסוריה לא ישוב לקדמותו בטווח הקרוב. מחנות הפליטים הסורים בלבנון, טורקיה וירדן מתרוקנים אט אט. הפליטים ממשיכים למדינות אחרות במזרח התיכון ובאירופה ואינם שבים לסוריה, שהיא מדינה הרוסה וענייה.

הנשיא אל-אסד אינו מעוניין בשיבתם של הפליטים, שרובם תומכי אופוזיציה סונים. רבים מהפליטים נמנעים מלשוב מחשש כי יחוסלו, ייעצרו או שייאלצו לחיות תחת מעקב המוח'אבראת (המשטרה החשאית).

תעמולה שיעית מופעלת כל הזמן ובכל רחבי סוריה. העוני, הרעב והמחלות (גם קורונה) מסייעים להצלחת התעמולה. כפרים שלמים מוכנים לקיים טקסים שיעים בתמורה לאספקת מזון. צעירים רבים מעדיפים להתגייס למיליציות שיעיות המציעות משכורת ותנאים טובים יותר מהצבא הסורי.

אין ספק כי מטרת השיעיזציה של סוריה היא להקים תשתית אזרחית ודתית שתסייע להפוך את המדינה כולה לחזית מלחמה איראנית נגד ישראל. אלא שתהליך זה אינו מדאיג רק את ישראל, אלא בעיקר את מיליוני הסונים, החוששים כי מעוזה של הערביות הסונית יהפוך לזירה איראנית ושיעית.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,229 מילים
סגירה