ניצני דמוקרטיה בפעולה בכנסת ישראל

גדעון סער לצידו של גלעד קריב בוועדת החוקה של הכנסת, 8 בנובמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
גדעון סער לצידו של גלעד קריב בוועדת החוקה של הכנסת, 8 בנובמבר 2021

התיקון לחוק הסמכויות המיוחדות לקורונה לא עבר להצבעה שנייה ושלישית. אחרי שכמעט 17 אלף אזרחים ואזרחיות הביעו התנגדות בכתב לתיקון לחוק, במהלך 9 הימים של תהליך הפרסום המקוצר.

ביום שני האחרון ועדת חוקה חוק ומשפט התכנסה לדון בו – ונדמה שלראשונה מזה תקופה ארוכה נראו בכנסת ישראל ניצני דמוקרטיה בפעולה.

התיקון לחוק הסמכויות המיוחדות לקורונה לא עבר להצבעה שנייה ושלישית. אחרי שכמעט 17 אלף אזרחים ואזרחיות הביעו התנגדות בכתב לתיקון לחוק, במהלך 9 הימים של תהליך הפרסום המקוצר

חוק הסמכויות המיוחדות לקורונה המקורי נולד בחטא עוד בתקופת הממשלה הקודמת, תוך ניגוד עניינים, כאשר היווה, בין השאר, את הבסיס החוקי להגבלת זכות ההפגנה נגד נתניהו.

מי שהיו חברי האופוזיציה בימי ממשלת נתניהו, כולל שר הבריאות הנוכחי ניצן הורוביץ, עמדו אז אחד אחרי השני ותיארו את החוק שהעניק סמכויות לממשלה לפעול ללא פיקוח פרלמנטרי – כבלתי דמוקרטי. מכיוון שהחוק (שכבר הוארך) עומד לפוג בסוף השנה, הממשלה ביקשה להעביר תיקון שיאריך את תוקפו עד לסוף 2022 ואף מרחיב אותו בצורה שאפשר רק לכנות פרועה עד הזוייה.

בראשית דבריו, יו״ר הועדה ח״כ גלעד קריב הבהיר שהתיקון המוצע לא עובר להצבעה. נקודה. בהמשך הוא ביקש לדון ולהצביע על החלופה, שבה החוק הקיים יוארך לתקופה של עוד חודשיים, על מנת לכתוב נוסח חדש שמבטא איזון טוב יותר בין זכויות הפרט והדמוקרטיה ובין הצורך לנהל מגפה.

מבין השורות היה אפשר אולי להבין שעד כה ניהול המגפה נעשה ללא האיזון החשוב הזה. ח״כ קריב אף הדגיש שנוסח החוק והאיזונים הנדרשים בו עתידים להיות התבנית להתמודדות עם מצב חירום כמו מגפה, ותיאר את הצורך לייצר מדרג חומרה שמפעיל ומסיר סמכויות מיוחדות.

ח״כ גבי לסקי, שפתחה את הדיון בין חברי הכנסת, גם הדגישה את החשיבות של יצירת איזון בין סמכויות ובין זכויות הפרט, וחברי כנסת אחרים, מימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, הביעו התנגדויות לתיקון שמייתר את תפקידם כמי שאחראים לפיקוח על הממשלה.

מי שהיו חברי האופוזיציה בימי ממשלת נתניהו, כולל שר הבריאות הנוכחי ניצן הורוביץ, עמדו אז אחד אחרי השני ותיארו את החוק שהעניק סמכויות לממשלה לפעול ללא פיקוח פרלמנטרי – כבלתי דמוקרטי

לעומת זאת, שר הבריאות ניצן הורוביץ, ואחריו שרון אלרועי פרייס, משום מה פצחו כל אחד בתורו בביסוס עובדת המגפה, חומרתה בעבר, בהווה ואפשרויות עתידיות לקטסטרופה, כמו גם הדגשת החשיבות של החיסונים. ממש כאילו הם נואמים להמון אנטי-ווקסי בלתי נראה ולא בוועדה שהתכנסה לדון בתיקון לחוק הסמכויות. חוק שמבקש מחברי כנסת לאשר הכפלה של זמן השעיית הפיקוח הפרלמנטרי על החלטות ממשלה, או לאפשר מעקב דיגיטלי אחרי קטינים בני 14 ללא אישור הוריהם – למשך שנה תמימה.

אם ח״כ גדי יברקן לא היה מלבה את חוסר הסבלנות האקדמי של אלרועי פרייס עם שאלות על הנחיצות של חיסון ילדים, למופע המוזר הזה לא היה אפילו עלה תאנה. נדמה שנגמרה התקופה בה מספיק לנאום בפתוס או בהתנשאות מהולה במדע על חומרת המגפה כדי שהממשלה תקבל את כל משאלותיה ללא איזון עם זכויות אדם ואזרח בדמוקרטיה.

החלטת הועדה שלא להעביר את תיקון החוק להצבעה אלא להאריך בנתיים את החוק הקיים לחודשיים עד להבאת נוסח חדש לדיון והצבעה היא פשרה ראויה.

ממשלת ישראל קבעה מדיניות ניהול מסויימת בחזית הקורונה, ובין אם מסכימים עם המדיניות או לא, זה תפקידה ואף חובתה.

תפקיד ועדות הכנסת הוא לפקח על פעילות הממשלה ולמנוע ריכוז סמכויות מסוכן ולא מאוזן בידיה. ביום שני, זה בדיוק מה שועדת חוק חוקה ומשפט עשתה.

הורוביץ ואלרועי פרייס נשמעו כנואמים להמון אנטי-ווקסי בלתי נראה ולא בוועדה שדנה בתיקון לחוק, המבקש להכפיל את השעיית הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה, ומעקב דיגיטלי אחרי קטינים בני 14 לשנה

ויותר מזה, הנוכחות של שר הבריאות בוועדה, שעם חלקים ממדיניותו בקורונה אני לא מסכימה, מסמנת הבדל משמעותי בין הממשלה הזו וקודמתה: למרות התיקון לחוק שאפשר לפרש ככמיהה לדיקטטורה, עובדתית הממשלה הזו מוכנה לשחק במשחק שכלליו הם דמוקרטיה. לשתף פעולה עם הפיקוח הפרלמנטרי, ולא כפי שהיה בעבר – לפטר בצעקות את יו״ר הוועדה כמו בריוני מאפיה. דמוקרטיה נזכיר, זה לא תוכנית כבקשתך, אלא כפי שצ׳רצ׳יל תיאר זאת ״השיטה הכי פחות גרועה״.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 605 מילים
סגירה