הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

דייגים במרינה הקיימת באשקלון (צילום: יעקב לדרמן)
יעקב לדרמן
דייגים במרינה הקיימת באשקלון

*הגלובוס השחור: מזהם השבוע

הבעיה הדחופה ביותר במדינת ישראל היא המחסור בחנייה. ליאכטות. זו המסקנה מהתוכנית שרשות הספנות במשרד התחבורה תציג בשבוע הבא לוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

כפי שנכתב כאן לפני כשנה, התכנית הזו אמורה להפקיע שישה חופים בישראל מידי הציבור ולהפוך אותם למרינות. לוקחים את החוף ממיליוני ישראלים שמצטופפים ומשוועים לכל גרגר – ומעבירים אותו לכמה אלפי בעלי אמצעים שמחזיקים ספינות פרטיות.

ועוד לא דיברנו על הנטייה המוכחת של מרינות לעצור את זרימת החול הטבעית מכיוון דרום – ובכך לתרום להצרת רצועת החוף ולהגדלת הסכנה של התמוטטות מצוקי הכורכר.

מי שיכולה לעצור את התוכנית המקוממת הזו היא שרת התחבורה מרב מיכאלי, אבל בינתיים לא ברור מה עמדתה. המשרד להגנת הסביבה מתנגד באופן נחרץ, ארגוני הסביבה מפציצים את לשכת מיכאלי בפניות, אבל בשורה התחתונה, הדיון בוועדת התכנון מתקרב והתוכנית עדיין מאיימת להתממש.

כאן עתידה לקום המרינה בחדרה, אוקטובר 2020 (צילום: אביב לביא)
כאן עתידה לקום המרינה בחדרה, אוקטובר 2020 (צילום: אביב לביא)

אחרי הכול, איפה בעלי היאכטות יטילו עוגן אם לא יארגנו להם מקומות חנייה בתל אביב (על חשבון החוף היפהפה שמצפון לרידינג), בבת ים, בנתניה, בחדרה, בנהריה ובחיפה (בת גלים)?

למרבה הצער, חלק מראשי הערים חושקים מאוד במרינה. בעיריית חדרה, למשל, משוכנעים שהיא תהפוך אותם למעצמת תיירות, כמו שכידוע קרה לאשקלון (ספוילר: לא קרה).

חלק מראשי הערים חושקים מאוד במרינה. בעיריית חדרה, למשל, משוכנעים שהיא תהפוך אותם למעצמת תיירות, כמו שכידוע קרה לאשקלון (ספוילר: לא קרה)

צריך לקוות שהחברים בוועדת התכנון יזכרו שהם יושבים שם בשליחות הציבור – שהוא הבעלים האמיתיים של חופי הים וכך זה צריך להישאר.

*הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

הגלובוס הירוק מתפצל השבוע ונוחת בשני מקומות מעט מפתיעים.

המרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא הוא לא מהגדולים והנוצצים בין בתי החולים, אבל המרפסת האקולוגית-טיפולית שחנך השבוע יכולה לעורר קנאה בקרב ילדים שמאושפזים בבתי חולים אחרים. היא פשוט נראית כמו הכול חוץ מבית חולים.

המרפסת האקולוגית-הטיפולית במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא (צילום: באדיבות בית חולים מאיר)
המרפסת האקולוגית-הטיפולית במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא (צילום: באדיבות בית חולים מאיר)

המרפסת, שמכילה בין השאר מתחם לגידול צמחי מרפא ותבלין ומתחם לגידול ירקות, סמוכה לחדרי האשפוז ותאפשר לילדים לחוות קצת טבע, לנשום קצת ירוק ולהתנסות בפעולות שנוסכות רוגע וריפוי כמו זריעה וגינון.

המראות מהמרפסת בכפר סבא החזירו אותי הרחק לאחור, אל גיל 10, שבו אושפזתי למשך שבוע שנמרח כמו נצח. אחרי ימים ארוכים של בהייה בקירות בגוון קרם בפנימית של איכילוב, הייתי מוכן למכור כליה בשביל לראות ערוגת פרחים או לחבק עץ. את הכליות השאירו לי, אבל הוציאו את התוספתן.

המחצית השנייה של הגלובוס משוגרת לעיריית קריית ביאליק, שקיבלה השבוע חותמת ממשלתית רשמית (של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג) על חוק העזר העירוני שאוסר להכניס כלים חד-פעמיים לפארקים ציבוריים – או, אם לדייק, ל"גן ציבורי, חורשה או שדרה וכל מקום אחר ברחוב שצמחים צומחים בו, וכן אגם או בריכה שברשות הרבים".

ראש העירייה אלי דוקורסקי לקח על עצמו משימה לא פשוטה: לגרום לאוכלוסייה של עיר מנומנמת לשנות הרגלים ולהיגמל מההתמכרות לחד"פים. כדי לסייע לגמילה הוא יציב עמדות לשטיפת כלים בגינות הציבוריות ובפארקים.

ראש עיריית קריית ביאליק לקח על עצמו משימה לא פשוטה: לגרום לאוכלוסייה לשנות הרגלים ולהיגמל מההתמכרות לחד"פים. כדי לסייע לגמילה הוא יציב עמדות לשטיפת כלים בגינות הציבוריות ובפארקים

פארק הבנים בקריית ביאליק (צילום: עיריית קריית ביאליק)
פארק הבנים בקריית ביאליק (צילום: עיריית קריית ביאליק)

"אם הילדים התרגלו שאסור לקטוף פרחי בר", הוא אומר, "והתרגלו להביא את האוכל לבית ספר בכלים רב-פעמיים, נוכל להטמיע גם את השימוש בכלים רב-פעמיים במרחב הציבורי".

יופי של חזון, עכשיו נותר רק לבצע ולאכוף.

*טיפ ירוק לשבת

לא מזמן הייתי קרוב מאוד לעשות תאונה עם האופניים. אם זה היה קורה, האשמה הייתה מונחת במלואה על כתפיה של ג'ודי ניר מוזס שלום.

תוך כדי רכיבה שמעתי אותה מספרת ברדיו על ההלם שפקד אותה כשביקרה בדירתו של בנה, שחי בברלין ומקיים אורח חיים ירוק למשעי. מתברר שהבחור קונה רק את האוכל שהוא צריך, עושה קומפוסט, ומה ששבר את המרואיינת – לובש בגדים יד שנייה!

בשלב הזה פרץ צחוק בלתי נשלט כמעט גרם לי להתנגש בעץ. יד שנייה?? ירחם השם.

ביגודית, חנות בגדים יד שנייה של ויצ"ו (צילום: ויצ"ו)
ביגודית, חנות בגדים יד שנייה של ויצ"ו (צילום: ויצ"ו)

נזכרתי באנקדוטה הזו כשבתי הלכה השבוע לבקר חברות שמתנדבות ב"ביגודית" של ויצ"ו. היא לא בנתה על שופינג, אבל הפקדתי בידיה 100 שקל והזכרתי לה שכשהייתה בת 10 יצאה משם עם חולצה מקסימה.

למרות שהיא נעצה בי חיוך ספקן של מתבגרת, כעבור שעתיים היא חזרה עם בציר משובח: סוודר, חולצה קצרה, חולצה ארוכה, ופסגת ההישגים – ז'קט קורדרוי יפהפה. הכול ביחד ב-80 שקל שיועברו לנשים בסיכון, ויש הרבה כאלה בישראל.

חיסכון לסביבה, חיסכון לכיס, תרומה לחברה. חפשו את ה"ביגודית" הקרובה לביתכם.

עוד 642 מילים
סגירה