בין השנים 1957-1989, תחת אריק מילקה, שירות הבטחון המדיני של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, השטאזי, הפך לאחד מארגוני המעקב ומשטור היעילים, המקיפים ופורצי הדרך בעולם. בשיא, מעל 100,000 עובדים וכחצי מיליון משת"פים ניהלו מעקב אחר שליש מאזרחי גרמניה המזרחית, 6,000,000 אזרחיות ואזרחים.

השטאזי הפך לאחד מארגוני המעקב ומשטור היעילים, המקיפים ופורצי הדרך בעולם. בשיא, מעל 100,000 עובדים וכחצי מיליון משת"פים ניהלו מעקב אחר שליש מאזרחי גרמניה המזרחית, 6,000,000 אזרחיות ואזרחים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

עם נפילת חומת ברלין התגלה היקף התיעוד של חיי אנשים חפים מפשע: 111 קילומטר של תיקיות, 15,500 שקים עם מסמכים גרוסים וקרועים, שמתוכם בינתיים מתנדבות ומתנדבים חיברו מחדש 1.67 מיליון עומדים.

בארכיון השטאזי בברלין כמחצית מחומרי מעקב מולטימדיה זמינים: 1.95 מיליון צילומים ושקופיות, 2,876 סרטונים ו-22,700 הקלטות שמע. כיום נפגעי ונפגעות המשטר המזרח גרמני רשאים להזמין את תיקיית המעקב אחריהם.ן, כולל עמודים קרועים שחוברו כמו פאזל. ואולי כך להרכיב לעצמם.ן את הזהות שהמדינה לקחה להם.ן.

עטיפת הספר שטאזילנד

משנת 1976 השטאזי אימץ נוהל חדש – זרסטסונג – מעקב לשם בניית פרופיל עומק, שהיה הבסיס לדיכוי ורדיפה פסיכולוגים. המטרה היתה לערער אמון וקשרים אישיים על מנת לרסק קרבנות מבחינה נפשית, במקום לענות או לכלוא אותם, דבר שהיה יותר קשה להצדיק מבחינה חוקית וציבורית.

בספר המופת של אנה פנדר "שטאזילנד: סיפורים מאחורי חומת ברלין", בעלת הבית של פנדר, יוליה, מתארת כיצד הוזמנה לחידוש תעודת זהות שהפכה לפגישה עם קצין שטאזי. הקצין ישב מולה עם ערימת מכתבי אהבה לחבר איטלקי ממנו כבר נפרדה, עבר איתה אחד אחד, וביקש לוודא שהוא תרגם נכון כל שם חיבה ובדיחה. אחר כך ביקש ממנה להפוך למשתפת פעולה.

אנשים לא מבינים למה חשובה פרטיות עד שהיא לא נלקחת מהם.

מ-1976 השטאזי אימץ נוהל חדש – זרסטסונג – מעקב לשם בניית פרופיל עומק, כבסיס לדיכוי ורדיפה פסיכולוגים. המטרה: לערער אמון וקשרים אישיים כדי לרסק קרבנות מבחינה נפשית, במקום לענות או לכלוא אותם

החלטת "ממשלת השינוי" להחיות את היוזמה למעקב של שירות הבטחון הכללי אחרי אזרחים חפים מפשע לעולם לא יכולה להיות מידתית או מוצדקת, גם אם מרוב וריאנטים נגמור את כל האלף-בית היווני ונעבור לפיניקי.

שר הבריאות ניצן הורוביץ ניסח זאת היטב בעצמו כשהיה באופוזיציה:

"כל הערב מדברים פה במליאה על 'איכון' פלאפונים וכו' – בולשיט. זה כל כך הרבה יותר מ'איכון'. כל התנועות שלך, הפגישות (וגם הסמסים ועוד הרבה דברים שהשב"כ יודע להוציא) וגם של אלפי האנשים שהיו בסביבתך – וכל פקיד יוכל לגשת למידע הזה! אני אזרח חופשי ואני לא מוכן שהממשלה תיכנס לי ככה לחיים".

ציוץ של ניצן הורוביץ

פרטיות אינה חשובה רק לאנשים שעושים משהו לא בסדר. כולנו רוצים ורוצות לשלוט באיך אנחנו בוחרים להציג היבטים שונים של עצמנו, למי ומתי. לא צריך להיות עבריין כדי לרצות ללכת לשירותים עם דלת סגורה.

פרטיות, השליטה על הגבול בין הפרטי לציבורי, היא צורך פסיכולוגי בסיסי. צורך בסיסי כמו בטחון. למעשה אין בטחון בלי פרטיות ובלי הכרה בפרט ובפרטי.

המידע הכי תמים, מחוץ להקשרו, בשליטה של זר, יכול לרסק אדם. זה ברור לנו כשמדובר למשל בתיעוד ללא הסכמה של אקט מיני. לא צריך אפילו להפיץ תיעוד כזה, עצם הידיעה שמידע כזה נמצא בידיים של אדם אחר משנה יחסי כח, מפשיט אדם מכבודו והופך אותו לפגיע.

כל מידע, לא רק פלילי או מיני, בידיים של זר, משנה את יחסי הכח. ועוד לא נכנסנו למצב שבו המידע שגוי.

פרטיות אינה חשובה רק לאנשים שעושים משהו לא בסדר. כולנו רוצים לשלוט באיך נבחר להציג היבטים שונים שלנו, למי ומתי. לא צריך להיות עבריין כדי לרצות ללכת לשירותים עם דלת סגורה

אבל ניצול לרעה לעולם לא יכול לקרות אצלנו!

על השאלה האם ממשלת ישראל ואזרחיה מוכנים לבצע מעקב ולבנות פרופילים על אנשים חפים מפשע יש לנו תשובה: מערכת זאב כחול, מאגר מידע צבאי שתואר כ"פייסבוק של פלסטינים", לא רק שנמצא בשימוש, אלא שחיילים מעירים ילדים בוכים באמצע הלילה כדי להזין למערכת עוד תמונה לכאורה.

צה"ל אמנם הצהיר שהוא מפסיק עם המיפויים בבתי פלסטינים לאור "פיתוח כלים שמאפשרים להשיג מידע". אבל השיטות החדשות, בין היתר באמצעות מערכת ה"זאב הכחול" שנחשף בוושינגטון פוסט, הן לא פחות פולשניות – ובעיקר לא משנות את המהות של הכיבוש, שכל העולם עדיין רואה | דעה https://t.co/WQULr3s2Go

— המקום הכי חם בגיהנום (@ha_makom) November 23, 2021

על השאלה האם ממשלת השינוי מוכנה לסדר את המציאות רטרואקטיבית כדי להפוך את מושאי המעקב שלה לטרוריסטים, יתכן שגם על זה יש לנו תשובה: בני נגץ הכריז על 6 ארגוני זכויות אדם פלסטינים כארגוני טרור, לתדהמת הקהילה הבינלאומית, אחרי שהתגלה ש-NSO ביצעה מעקב אחרי פעילים עם טלפונים ישראלים. החוק אוסר מעקב כזה אם הם אינם מוגדרים כיעדים בטחוניים.

ממשלת השינוי מבקשת שנסמוך עליה שהפעם מדובר במעקב "מידתי" אחרי אזרחים חפים מפשע. יסלחו לי הפוליטיקאים שהתהפכו 180 מעלות בשנייה שקיבלו כח, על כך שקשה לי לשים בידיהם את הפרטיות והעצמיות שלי ושל משפחתי.

יסלח לי ניצן "בולשיט" הורוביץ – שלא היה מספיק יסודי אפילו למחוק את הציוצים של עצמו נגד מעקב שירות הבטחון הכללי מתקופת ביבי – אבל אני לא סומכת עליו שיבצע באנשים חפים מפשע מעקב "מידתי".

יסלח לי ניצן הורוביץ – שלא היה מספיק יסודי אפילו למחוק את הציוצים של עצמו נגד מעקב שב"כ מתקופת ביבי – אבל אני לא סומכת עליו שיבצע באנשים חפים מפשע מעקב "מידתי"

פעם אסור היה להשוות לנאצים. עכשיו אסור להשוות לשטאזי.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.