סקס, אנטישמיות וקורונה

סרטו החדש של הבמאי הרומני הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, עוסק בדעות קדומות, סקס, שקרים ואנטישמיות ● "מין חסר מזל או פורנו משוגעים", שנבחר לייצג את רומניה באוסקר, הוא סאטירה חברתית נוקבת שלא מפחדת לגעת בנושאים הנפיצים ביותר

קטיה פסקריו ב"מין חסר מזל או פורנו משוגעים" (צילום: Magnolia Pictures)
Magnolia Pictures
קטיה פסקריו ב"מין חסר מזל או פורנו משוגעים"

זה מתחיל בסצנת סקס אגרסיבית ומסתיים בוויכוח על הוראת השואה.

זהו העולם המוזר והבלתי נשכח – לטוב ולרע – המוצג ב"מין חסר מזל או פורנו משוגעים" ("Bad Luck Banging Or Loony Porn") – סרט רומני יוצא דופן שזכה בפרס דב הזהב היוקרתי בפסטיבל הסרטים בברלין 2021, ונבחר לייצג את רומניה באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.

אף שרומניה אישרה מוקדם יותר החודש חוק המחייב ללמד את נושא השואה בתיכונים – המורה להיסטוריה, שעומדת במרכז הסרט "מין חסר מזל", הייתה כנראה מתייחסת אליו במידה של ספקנות.

מורה להיסטוריה בבית ספר יוקרתי בבוקרשט מצלמת קלטת סקס עם בעלה ומעלה אותה לאתר אינטרנט למבוגרים. כשתלמידיה מגלים את הסרטון היא חוששת שתאבד את עבודתה

בסרט, שצולם בשנה הראשונה של מגפת הקורונה, מורה להיסטוריה בבית ספר יוקרתי בבוקרשט (קטיה פסקריו) מצלמת קלטת סקס עם בעלה ומעלה אותה לאתר אינטרנט למבוגרים. כשתלמידיה מגלים את הסרטון היא חוששת שתאבד את עבודתה.

בשליש הראשון של הסרט נראית אמי, המורה בסרט, משוטטת ברחבי בוקרשט. בשליש השני הסרט משנה כיוון ומאמץ, בסגנון המזכיר את יצירתו של הבמאי הצרפתי ז'אן־לוק גודאר, שיח אנליטי על משמעויות מילים והגדרות ("ילדים: אסירים פוליטיים של הוריהם").

בשלישי האחרון של הסרט מתקיימת אסיפה של הורים ומורים שבמהלכה נאלצת המורה אמי להגן על המוניטין שלה ולהדוף את הדרישות הקוראות לפיטוריה. כאן משנה העלילה לפתע כיוון והופכת לדיון על אנטישמיות רומנית.

ההורים – שמנסים לאסוף ראיות שיתמכו בטענותיהם כי אמי היא מורה לא מוסרית – טוענים כי בשיעורי ההיסטוריה שלה שעוסקים בשואה, היא מספרת לתלמידיה שגדודי רומנים, ולא רק נאצים, רצחו יהודים מרצונם.

אחת הדמויות באספה מכנה את השיעורים האלה "שטיפת מוח" (הציטוט מגיע מפי כומר שעוטה מסכה ועליה הכיתוב "אני לא יכול לנשום". האם הוא אחד מההורים? הסרט לא מספק תשובה).

קורבנות יהודים של פוגרום לאסי ברומניה ב-1 ביולי, 1941 (צילום: (ויקישיתוף))
קורבנות יהודים של פוגרום לאסי ברומניה, 1 ביולי 1941 (צילום: (ויקישיתוף))

ההורים גם מזדעזעים לשמוע שאמי ציטטה בשיעוריה את חנה ארנדט, הפילוסופית היהודייה־גרמניה, שטענה שציונים אינם חשובים כמו ידע, וכי לימדה את תלמידיה סיפור שכתב הסופר היהודי־רוסי איסאק באבל, אף שלא נכלל בתוכנית הלימודים.

"היטלר ומפקדי המחנות היו כולם יהודים שהרגו את בני עמם כתירוץ להקמת מדינת ישראל!" קובע אחד ההורים, גנרל בדימוס לבוש מדי צבא

כשאמי טוענת להגנתה שאינה יהודייה, אחד ההורים מאשים אותה ש"המוסד שילם לה". האשמות אנטישמיות כאלה רווחות בחלקו האחרון של הסרט. "היטלר ומפקדי המחנות היו כולם יהודים שהרגו את בני עמם כתירוץ להקמת מדינת ישראל!" קובע אחד ההורים, גנרל בדימוס לבוש מדי צבא.

ההערות האנטישמיות של ההורים חושפות את בורותם, את סלידתם מצוענים, את האמונה שלהם בתיאוריות קונספירציה הנוגעות להתפשטות מגפת הקורונה ואת הנוסטלגיה הסמויה למשטרו הפשיסטי של הרודן יון אנטונסקו.

ההורים הזועמים מושתקים לעתים קרובות, ובמקום שנשמע את טענותיהם נשמע דיבוב בקולו של דמות סרטי האנימציה וודי הנקר. לא ברור אם מדובר בביקורת על החברה המודרנית או סתם בהצגת קריקטורה טיפשית – כנראה שמדובר במעט משני הדברים.

תומכי QAnon ברומניה משתתפים בעצרת נגד צעדי הממשלה למניעת התפשטות הקורונה בבוקרשט, 10 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo)
תומכי QAnon ברומניה משתתפים בעצרת נגד צעדי הממשלה למניעת התפשטות הקורונה בבוקרשט, 10 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo)

התסריטאי והבמאי הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה יודע שהקהל שלו יזדעזע מתוכן הסרט – ומנצל זאת לטובתו. הסקס משמש כמשחק מקדים, אם תרצו, להוקעת ניסיונות טיוח הזוועות ההיסטוריות שביצעה רומניה, ובכלל זה בסירובה להודות ששיתפה פעולה עם הנאצים. מנקודת מבט זו, ניתן לתאר את הסרט כפארסה זועמת.

אף שג'ודה עצמו אינו יהודי, הוא מתעניין מאוד בסיפורים שמערערים את הנרטיב הלאומי של רומניה בנוגע ליחסה ליהודים.

הסאטירה שלו משנת 2019, "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים", (“I Do Not Care If We Go Down In History As Barbarians”) עוסקת באומנית שמנסה לביים מופע חוצות על הטבח באודסה שאירע בשנת 1941, שבו חיילים רומנים, שפעלו בהוראת אנטונסקו, טבחו עשרות אלפי יהודים.

בדומה ל"מין חסר מזל", "ברברים" הוא סרט מריר וציני שלא מאמין שהציבור ייקח בעצמו אחריות כנה על ההיסטוריה הלאומית שלו. השם, "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים", מקורו בנאום ידוע לשמצה של אנטונסקו. הנאום נושא קונוטציות חיובית בתרבות הרומנית עד היום, גם שנים אחרי הוצאת אנטונסקו להורג בגין פשעי מלחמה.

בשני הסרטים האמורים, הגיבורים משמשים מעין ממלאי מקום של ג'ודה, אומנים ומחנכים שמנסים להעביר את המסר הנכון בתוך ים של דעות קדומות.

סרטיו המוקדמים של הבמאי הרומני התעמקו גם הם בנושאים יהודים–רומנים, ביניהם "לבבות מצולקים" – עיבוד לרומן של הסופר היהודי־רומני מקס בלכר, ושני סרטי התעודה, "האומה המתה" ו"יציאת הרכבות", שעסקו בשיתוף הפעולה של הרומנים עם הנאצים בתקופת השואה.

הסרט לא מתמקד רק ביהודים אלא באיך דעות קדומות הופכות תחת לחץ, כמו בזמן מגפה עולמית, את החברה לכזו שלא ראוי לחיות בה

"מין חסר מזל" הרבה יותר שובב ושערורייתי מיצירותיו הקודמות – יש בו הרבה עירום גרפי והוא רחב יריעה יותר מהסרטים המוקדמים שלו. הסרט לא מתמקד רק ביהודים אלא באיך דעות קדומות הופכות תחת לחץ, כמו בזמן מגפה עולמית, את החברה לכזו שלא ראוי לחיות בה.

כל אינטראקציה חברתית בסרט – החל בלקוח בחנות מכולת שצועק על קופאית וכלה בנהג שפוגע בכוונה בהולך רגל במעבר חצייה – מתארת חברה על סף קריסה מוחלטת.

אזהרת ספוילר: בסצנה האחרונה, אמי הזועמת הופכת באופן בלתי מוסבר לגיבורת־על, לוכדת את כל ההורים ברשת ענקית ועושה להם משהו שאינו מתאים לצפייה במקום העבודה. "אמרתי לכם שהיא יהודייה!" קורא אחד מההורים הלכודים, בזמן שהם חוזים בכוחות העל שלה. בסוף הסרט הצופים נשארים בתחושה של שאט נפש, אך לאו דווקא כפי שג'ודה התכוון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 781 מילים ו-1 תגובות
סגירה