השטחים הפתוחים בגלילות, שבין תל אביב לרמת השרון (צילום: יואב קרמר)
יואב קרמר

בריכת החורף החדשה שנחנכה השבוע במעמד ראש עיריית תל אביב היא יותר ממקווה מים - היא הצהרה וניסיון לקבוע עובדות בשטח ● גורל השטח הפתוח על גבול תל אביב ורמת השרון מתקרב להכרעה, והבריכה היא צעד חשוב בהפיכתו לפארק אקולוגי אזורי

בטקס חגיגי נחנכה לפני מספר ימים בריכת חורף חדשה בתל אביב. כ-200 מוזמנים ישבו על כיסאות שהוצבו בצל העצים, ילדי שבט הצופים המקומי יצאו במחול, וראש העירייה רון חולדאי נשא דברים מאחורי סטנד מאולתר שנלקח מאודיטוריום רוזין שברמת אביב ג' הסמוכה.

בחורף הבא, אם יתרצו שערי שמיים, כבר אמורים להישמע שם קולות הקרקור המלבבים של צפרדעים ושאר בעלי חיים שמאכלסים מקורות מים שאמנם אינם טבעיים – אבל הניסיון מלמד שהטבע נענה להם בשמחה.

רק שבריכת החורף שנחנכה בסמוך לקו הגבול בין תל אביב לרמת השרון, היא הרבה יותר מסתם מקווה מים. היא מאחז, הצהרה, דרך יצירתית לייצר מציאות ולנסות לקבוע עובדות בשטח במערכה הסוערת שמתרחשת בימים אלה על גורלו של אחד משטחי הקרקע היקרים והחשובים בישראל. "ביצה ומגדל", כינה השבוע את הבריכה החדשה גורם בתחום התכנון.

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי חונך בריכת חורף חדשה באקופארק גלילות, דצמבר 2021 (צילום: דין אהרוני רולנד)
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי חונך בריכת חורף חדשה באקופארק גלילות, דצמבר 2021 (צילום: דין אהרוני רולנד)

כי מבחינת רשות מקרקעי ישראל, השטח שהוכרז כבריכת חורף אמור דווקא להפוך לשכונה עם בטון, אספלט ודשא מלאכותי.

"עכשיו, אחרי שזה הפך לנכס טבע רשמי, נראה אותם מעלים עליו את הדחפורים", אמר גורם שעוקב אחרי המאבק.

2,100 דונם של שטח פתוח משתרעים, או אולי צריך לומר לכודים, בין הבתים האחרונים של תל אביב לבין רמת השרון, בין כביש 5, דרך נמיר, איילון צפון ורמת אביב ג'. השטח המכונה פי גלילות הוא אחרון מסוגו באזור המרכז, ובתרגום לנדל"ן הוא שווה מיליארדים.

רק שגורל השטח נתון במחלוקת עזה: רשות מקרקעי ישראל מובילה כבר מספר שנים תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור, שתכלול פארק ציבורי מלאכותי בחלקה הצפוני. אלא שככל שחולף הזמן, התוכנית הזו נתקלת בהתנגדות גוברת והולכת.

רשות מקרקעי ישראל מובילה כבר מספר שנים תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור, שתכלול פארק ציבורי מלאכותי בחלקה הצפוני. אלא שככל שחולף הזמן, התוכנית הזו נתקלת בהתנגדות גוברת והולכת

גורמי מקצוע וסביבה טוענים שהתוכנית אינה מציעה פתרונות בתחומים קריטיים כמו ניקוז ותחבורה ציבורית, וחוזרת על כל הטעויות שנעשו בשכונות שנבנו בעשורים האחרונים ברחבי הארץ.

נחל אחיה ביום גשום (צילום: יואב קרמר)
נחל אחיה ביום גשום (צילום: יואב קרמר)

בעוד אנשי המקצוע מתדיינים, מי שהצליח לשנות את כללי המשחק ולנער את המערכת הוא דווקא אדם אחד שהגיע מחוץ לה – עו"ד צעיר שגר בסמוך בשם יואב קרמר.

קרמר הפך את המאבק על עתיד השטח הפתוח הזה למפעל חייו, והצליח לסחוף אחריו קהילה שלמה – אלפי תושבים, תנועות נוער וכעת גם את העיריות השכנות, רמת השרון ותל אביב.

קרמר הפך את המאבק על עתיד השטח הפתוח הזה למפעל חייו, והצליח לסחוף אחריו קהילה שלמה – אלפי תושבים, תנועות נוער וכעת גם את עיריות רמת השרון ותל אביב

אני פוגש אותו ביום חורף שטוף שמש בחורשת דרזנר – מקבץ העצים שמחבר בין בתי רמת אביב ג' לשטח הפתוח. עם מגפי גומי ושקית שאליה הוא תוחב כל בדל סיגריה ופריטי פסולת שהוא נתקל בהם תוך כדי הליכה, הוא רחוק מלהיראות כמו פרקליט מעונב.

קרמר לא מתנגד לתכנית ולבנייה: הוא רק מציע להפוך אותה. להזיז את הבניינים והכבישים צפונה, ובמקום פארק סינתטי עם דשא מלאכותי, להגדיר את 200 הדונמים שמשתרעים בין רמת אביב ג' לערוץ נחל אחיה – הנחל הרביעי והאלמוני של תל אביב (אחרי הירקון, איילון והפרדס) – כאקופארק: שטח טבעי פתוח שמטופח לתועלת הציבור.

עו"ד יואב קרמר וראש עיריית תל אביב רון חולדאי חונכים בריכת חורף חדשה באקופארק גלילות, דצמבר 2021 (צילום: דין אהרוני רולנד)
עו"ד יואב קרמר וראש עיריית תל אביב רון חולדאי חונכים בריכת חורף חדשה באקופארק גלילות, דצמבר 2021 (צילום: דין אהרוני רולנד)

לשטחים טבעיים בישראל יש נטייה להפוך לחצר אחורית מוזנחת ולפח האשפה של עברייני פסולת. זה בדיוק מה שקרה גם לפי גלילות – עד שקרמר והתושבים נכנסו לתמונה, גירשו את העבריין, גרמו לעיריות לפנות את מצבור הפסולת המכוער והתחילו לטפח ולנקות כל מטר מרובע באזור.

בסיור קצר בשטח מתעוררת התהייה – מי המשוגע שבכלל חשב לבנות על פיסת גן העדן הזו? שביל העפר מתפתל על גדת הנחל, ועובר בין שלל עצים, פרחים, מרבדים ירוקים, ציפורים ובעלי חיים (בין הדיירים: תנים, ארנבים, קיפודים, חרדונים, קרפדות וצבים). בשבתות מגיעים לכאן אלפי ישראלים שמטיילים בין מערות אפקה הקדומות לרכס הכורכר.

בסיור קצר בשטח מתעוררת התהייה – מי המשוגע שבכלל חשב לבנות על פיסת גן העדן הזו? שביל העפר מתפתל על גדת הנחל, ועובר בין שלל עצים, פרחים, מרבדים ירוקים, ציפורים ובעלי חיים

האם משבר הקורונה לא לימד אותנו כלום על חיוניותם של שטחים כאלה בקרבת הערים הגדולות? האם אירועי ההצפות של השנים האחרונות והדיון על משבר האקלים לא סייעו לחלחול ההבנה שעל שטחים כאלה, שכל כך מעט נותר מהם בגוש דן עתיר הבטון, צריך לשמור בצמר גפן?

שלדג גמדי באקופארק גלילות (צילום: עידו למפרט)
שלדג גמדי באקופארק גלילות (צילום: עידו למפרט)

להפתעתם הנעימה של קרמר וחבריו למאבק, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בראשות האדריכלית דניאלה פוסק, קיבלה לפני כשנה וחצי חלק גדול מהטענות נגד התוכנית והורתה לרמ"י לחזור לשולחן השרטוטים. זה לא קרה.

במקום לחזור עם גרסה מתוקנת, ברמ"י החליטו לפסוע במסלול שעוקף את מוסדות התכנון. לשרת הפנים איילת שקד אין סבלנות לממבו ג'מבו הזה של שטחים פתוחים וטבע עירוני, והיא החליטה להעביר את התכנית לקידום מהיר בוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים לדיור) – שם אין התנגדויות ואין ביטוי לתושבים מציקים ועיריות לעומתיות.

ואכן, לפני כחודשיים החליטה ועדת השרים לענייני פנים להעביר את הטיפול במתחם פי גלילות לוותמ"ל. שרת התחבורה מרב מיכאלי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שסבורות שהתכנית עתירת נזקים, הגישו ערעור ודרשו דיון חוזר – כך שכעת כולם נמצאים בהמתנה מתוחה להכרעה.

בוותמ"ל, אגב, כבר התחילו לעבוד על התכנית וללמוד את הפרטים, אבל גורמים שמקורבים לוותמ"ל מבקשים להרגיע את קרמר והתושבים ולומר שגם אם התוכנית, בסופו של דבר, תונח על שולחן הוועדה המזורזת, זה לא אומר שהיא תאשר באופן אוטומטי את מתווה הבנייה של רמ"י.

גורמים שמקורבים לוותמ"ל מבקשים להרגיע את קרמר והתושבים ולומר שגם אם התוכנית, בסופו של דבר, תונח על שולחן הוועדה המזורזת, זה לא אומר שהיא תאשר באופן אוטומטי את מתווה הבנייה של רמ"י

שילוט שהציבו תושבי הסביבה באקופארק גלילות (צילום: אביב לביא)
שילוט שהציבו תושבי הסביבה באקופארק גלילות (צילום: אביב לביא)

הוותמ"ל של היום היא לא הוותמ"ל של פעם, אומרים הגורמים. התפיסות התעדכנו, כבר לא רואים רק סטטיסטיקה של יחידות דיור מול העיניים, ואם התכנית לא טובה, אזי שום דבר לא מקודש.

בעוד כולם ממתינים, קרמר קובע עובדות בשטח: בכניסה לשטח הטבעי ניצב מעקה בטון צבוע עם הכיתוב "אקופארק גלילות". על פחי האשפה הודבקה מדבקה תואמת. בלב השטח הוצבו שלטים עם הסבר על שלל בעלי החיים והצמחים במקום, והצימוק שבעוגה הירוקה – בריכת החורף.

מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב, הגיע למקום לסיור, התאהב ונתן אור ירוק לפרויקט. "החלוצים עסקו בייבוש ביצות", אמר קרמר הנרגש במעמד ההשקה, "היום ציונות זה להקים ביצות". והרמז ברור: את הביצה הזו יהיה קשה מאוד לייבש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הגיע הזמן הנכון . תושבים וקהילה מגובשת יכולים וחובה עליהם לייצר שינוי ולהיות חלק ממנו. יש לנו השפעה על המרחב והסביבה שלנו, כתושבים. יכולת ההחלטה אינה מוגבלת רק למתכננים רמי ויזמים.
עוד 930 מילים ו-1 תגובות
סגירה