שוק המשכנתאות. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

בעולם מעלים ריבית, וגם בנק ישראל עשוי ליישר קו בשנה הבאה

בבריטניה ובארה"ב מתחילים להעלות ריבית בתגובה לאינפלציה המשתוללת וההבנה שהיא לא תופעה חולפת ● לבנק ישראל עדיין יש מרחב תמרון יחסי, אך גם הוא יצטרך לשקול העלאת ריבית כבר בשנה הבאה ● האיום העיקרי הוא על משכנתאות שנלקחו השנה בהיקפי שיא ● בנק הפועלים: "מעריכים שהריבית תעלה גם בישראל בשנה הבאה מעט אחרי ריבית הפד"

עידן הכסף הזול בעולם בדרך להסתיים וגם בארץ הריבית עשוייה לנוע בחזרה למעלה כבר בשנה הבאה.

העלאות הריבית המדורגות המתוכננות בבריטניה ובארה"ב הן תגובה להתגברות האינפלציה, ולמרות החשש מהאיום של האומיקרון על הפעילות הכלכלית. בהתאם לכך, גם בבנק ישראל עשויים לשנות דיסקט ולסיים שש שנים בהן הריבית היתה פחות מרבע אחוז.

אחת ההשלכות הכואבות של התרחיש הזה תהיה על רוכשי הדירות: הריבית האפסית ששוררת כרגע בישראל, 0.1% בלבד, שלחה את הישראלים לקחת משכנתאות בהיקפי שיא. אם הריבית אכן תתחיל לעלות בהדרגה בשנה הבאה, ההחזרים החודשיים צפויים לעלות ויגבר הסיכון לחדלויות פרעון של ההלוואות למשקי הבית הממונפים יותר.

האות להיפוך המגמה בריבית ניתן בשבוע שעבר משני צדי האוקיינוס האטלנטי.

ביום רביעי, הבנק הפדרלי בארה"ב הודיע על צמצום בקצב ההרחבה המוניטרית וציפייה לשלוש העלאות ריבית בשנה הבאה ועוד שתיים בשנה שלאחר מכן. בשוק ההון ובקרב חברי הפד עצמו מצפים כעת שהריבית האמריקאית תעלה מרבע אחוז כיום לרמה של 1.3% עד 1.6% בתוך שנתיים.

בנק ישראל יצטרך לשקול יישור קו עם בריטניה שהעלתה ריבית וארה"ב שמצפה לשלוש העלאות בשנה הבאה (צילום: Nati Shohat/FLASH90)
בנק ישראל. העלאות הריבית בבריטניה וארה"ב מאלצות גם את בנק ישראל להתחיל לחשוב בכיוון הזה (צילום: Nati Shohat/FLASH90)

ההודעה של הפד הגיעה בתגובה להתפרצות האינפלציה שכבר מתקרבת ל-7% בארה"ב – השיעור הגבוה ביותר מאז ממשל רייגן, בשנות השמונים. בחודשים האחרונים ניטש ויכוח בשאלה האם עליית המחירים היא תופעה חולפת, תוצאה של התייקרות מחירי האנרגיה ובעיות בשרשרת האספקה, או שהבעיה כאן כדי להישאר.

בנאומו מיום רביעי, יושב ראש הפדרל ריזרב ג'רום פאוול אותת שלא מדובר בתופעה חד פעמית, כאשר בניגוד לכל הפעמים הקודמות הפעם השמיט את המילה "טרנזיטורי" (מעברי) בהתייחסותו לסוגיה.

בנאומו מיום רביעי, יו"ר הפדרל ריזרב אותת שלא מדובר בהתפרצות רגעית, כאשר בניגוד לכל הפעמים הקודמות, הפעם השמיט את המילה "טרנזיטורי" בהתייחסותו לאינפלציה

גם בבריטניה האינפלציה קפצה לשיא של עשור, 5.1%, והבנק אוף אינגלנד הגיב בהעלאת הריבית כבר עכשיו לרבע אחוז. העיתוי הפתיע בגלל שאנחנו רק בתחילתו של גל האומיקרון שכבר מכה במשקים ברחבי היבשת. ההודעה של הבנק הבריטי הדגישה את הצורך בהידוק מוניטרי, וזה אומר שהם מתכוונים להמשיך להעלות ריבית בהדרגה לרמה של אחוז בתוך שנה.

לעומת ארה"ב ובריטניה, בגוש האירו חוששים יותר מהקורונה ומחידוש הסגרים כך שאין לבנק האירופי כוונה להעלות ריבית בשנה הבאה למרות שגם שם האינפלציה כבר כמעט ב-5%.

בנק אוף אינגלנד, 16 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)
בנק אוף אינגלנד. עם אינפלציה של 5%, הם מתכוונים להעלות את הריבית בהדרגה לרמה של אחוז (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

לבנק ישראל יש עוד זמן

האם נגיד בנק ישראל אמיר ירון והוועדה המוניטרית בבנק ישראל יישרו קו עם ארה"ב ובריטניה כבר בשנה הבאה? בשני הבנקים הגדולים הדעות חלוקות.

בנק הפועלים הביעו דעה נחרצת יחסית בהערכה שהריבית אכן תעלה בשנה הבאה בשיעור מינורי לרמה של רבע אחוז.

בסקירה השבועית, כלכלני הפועלים כתבו כי "האינפלציה הנמוכה בישראל ביחס לעולם מאפשרת לבנק ישראל לדחות את תחילת העלאת הריבית, וזה כשלעצמו מגביר את האינפלציה במחירי הנכסים ובעיקר הנדל"ן.

"אם בוחנים שיקולים מקרו-יציבותיים נוספים שקשורים לשינויי מחירים, כמו הנדל"ן והאשראי במשק, אלו מצדיקים מדיניות מוניטרית פחות מרחיבה גם בישראל. אנו מעריכים לכן שהריבית תעלה גם בישראל בשנה הבאה מעט אחרי ריבית הפד".

"הנדל"ן והאשראי במשק מצדיקים מדיניות מוניטרית פחות מרחיבה גם בישראל. אנו מעריכים לכן שהריבית תעלה גם בישראל בשנה הבאה מעט אחרי ריבית הפד"

בבנק לאומי מציינים שהספינה המוניטרית בעולם מתחילה לשנות כיוון, אך הם חושבים שנכון להיום קצת מוקדם מדי לדבר על עליית ריבית גם בישראל. אפשר להבין את זה, כאשר השבוע נפתח בירידות שערים בבורסות בעקבות התפרצות האומיקרון.

כלכלני הבנק גיל בפמן ודודי רזניק כתבו השבוע בסקירתם כי "האינפלציה בישראל מצויה סביב רמות השיא וצפויה להתחיל לרדת בהדרגה אל תוך שנת 2022. בנק ישראל צפוי להמתין עד למספר העלאות ריבית בפועל בארה"ב לפני שיעלה את הריבית בארץ … לא נראה כי לבנק ישראל יש כרגע סיבות רבות להעלאות ריבית.

"עם זאת, השבוע האחרון המחיש כי בנקים מרכזיים מתחילים לשנות את הכיוון לכיוון ניצי יותר … לכן, ייתכן ולקראת סוף 2022, ובהנחה כי הפד יעלה את הריבית לפחות פעמיים עד אז, ישקול בנק ישראל העלאת ריבית קלה, גם אם סמלית בלבד".

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: צילום: דוברות האוצר)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן. בבנקים חלוקים בשאלה אם הריבית תעלה כבר בשנה הבאה

בשני הבנקים מסכימים כי לבנק ישראל יש מרחב תמרון יחסי שמאפשר לו לדחות את העלאת הריבית כאן, הודות לאינפלציה שאמנם מורגשת מאוד בסל הצריכה המקומי, אך עדיין נמוכה בחצי ממה שקורה באירופה ובארה"ב. עם זאת, מדד המחירים לצרכן אמנם עומד על 2.4%, אך לא כולל התייקרות חריגה של 10.3% במחירי הדירות השנה, כך שהוא לא נותן את התמונה המלאה.

לבנק ישראל יש מרחב תמרון יחסי שמאפשר לדחות את העלאת הריבית, הודות לאינפלציה שאמנם מורגשת מאוד בסל הצריכה המקומי, אך עדיין נמוכה בחצי מאירופה וארה"ב

לכאורה הידיים של בנק ישראל כבולות ביכולת להעלות ריבית בגלל התחזקות השקל, (כל העלאה מזמינה עוד תנועות הון שיגבירו את המגמה הבעייתית הזו). אלא שלמעשה הנגיד הישראלי בכל מקרה יעלה את הריבית רק אחרי שהיא תעלה גם בארה"ב, כך שלפחות מול הדולר והליש"ט מרווח הריביות הנוכחי יישמר, ואילו מול היורו השקל עשוי לפתוח פער כי באירופה הריבית לא תעלה.

מעבר לכך, פערי הריביות פחות רלבנטיים להתחזקות השקל שכן התחזקותו נובעת יותר מייצוא שירותי הייטק, שמשתקפים בעודף גדול של מעל 5 מיליארד דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

בשורה התחתונה, בנק ישראל יוכל לחכות קצת, אך אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה והקורונה תדעך, הוא יצטרף למגמה בעולם ויעלה ריבית לרמה של רבע אחוז לפחות.

 (צילום: istockphoto)
בנק ישראל יכול לחכות קצת, אך עשוי להעלות ריבית לרבע אחוז כבר בשנה הבאה (צילום: istockphoto)

סכנה במשכנתאות

בהנחה שהתרחיש של היפוך מגמה בריבית הוא הנכון גם בארץ, אחד האיומים העיקריים הוא על נוטלי המשכנתאות.

הבנקים מתקשים כרגע לעמוד בעומס של הביקוש, כאשר מתחילת השנה נלקחו משכנתאות בהיקף שיא של 104 מיליארד שקל לעומת 70 מיליארד בשנה הקודמת. בנובמבר האחרון החלק של המשכנתאות בריבית פריים התקרב ל-40%.

מתחילת השנה נלקחו משכנתאות בהיקף שיא של 104 מיליארד שקל לעומת 70 מיליארד בשנה הקודמת. בנובמבר האחרון החלק של המשכנתאות בריבית פריים התקרב ל-40%

זה קרה אחרי שבתחילת השנה בנק ישראל הסיר מגבלה של 33% בלבד שאפשר היה לקחת עד אז בריבית פריים, והעלה את הרף ל-66%. כל זה אומר שאם וכאשר הריבית במשק אכן תתחיל לטפס למעלה, בעוד שנה או מאוחר יותר, חלק גדול יותר מההחזרים החודשיים על המשכנתאות יתייקרו.

"מספיק שמשנים עשירית אחוז בריבית על המשכנתה וההחזרים יכולים לעלות במאות ואלפי שקלים, בייחוד לאלה שלקחו משכנתאות עם החזר של מעל 5,000 שקל לחודש", אומרת דליה עסיס, שמאית מקרקעין. היא חושבת שבנק ישראל מיהר מדי לשחרר את המגבלה על שליש בריבית פריים על משכנתאות.

דליה עסיס (צילום: אלן צ'פלסקי)
דליה עסיס (צילום: אלן צ'פלסקי)

"אנחנו עשר שנים בריבית פחות או יותר אפסית. אם נושפע ממה שקורה בעולם והריבית תתחיל לעלות, אותם אנשים שלקחו משכנתה במינוף גבוה ותמהיל של 60% בריבית פריים יימצאו בסכנה וזה עלול ליצור זעזוע.

"הרבה מהם לא יוכלו לעמוד בהחזרים והמעין בועה שנוצרה כאן עלולה להתפוצץ. הגדלת מגבלת הפריים גרמה לכך שהריבית הכללית של המשכנתאות כרגע זולה יותר מקודם.

"זה הגדיל את התיאבון למשכנתאות במינוף יותר גבוה ותידלק חלק מהעליות בשוק הנדל"ן. אם הריבית בעולם תעלה וגם פה זה יגרום לכאוס. לא כל השוק הוא בועה אבל מאז שהסירו את המגבלה כל חודש אנחנו שוברים שיא בלקיחת משכנתאות. יש סכנה שהבועה הזו תתפוצץ ואז הבנקים יוציאו דירות למכירה בשוק בכינוסים".

"אם הריבית בעולם תעלה וגם פה זה יגרום לכאוס. לא כל השוק הוא בועה אבל מאז שהסירו את מגבלת הפריים כל חודש אנחנו שוברים שיא בלקיחת משכנתאות וזה מסוכן"

מה היית מייעצת למי שצריך להחליט על תמהיל המשכנתא היום, כאשר הריבית עדיין אפסית?
"הייתי מסכנת כמה שפחות בפריים. מי שמסתכל 30 שנה קדימה יכול לחשוב שהריבית תישאר אפסית? אני לא יודעת".

עוד 1,083 מילים
סגירה