הרמטכ"ל כוכבי נאם בטקס סיום קורס טייס בשבוע שעבר ויצא נגד האמרה "הטובים לסייבר" (אותה ראה על שלט פרסום בהרצליה). לדברי כוכבי, הססמה הזו מייצגת אובדן דרך, משום שהטובים באמת, לראייתו, הם הלוחמים שמוכנים לסכן את חייהם.

בטקס סיום קורס טייס יצא הרמטכ"ל נגד האמרה "הטובים לסייבר" (שראה על שלט פרסום בהרצליה). לטענתו היא מייצגת אובדן דרך, משום שהטובים באמת, לראייתו, הם הלוחמים שמוכנים לסכן את חייהם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

יש באמירה של הרמטכ"ל מספר רבדים ששווים התייחסות מעמיקה:

הרובד הראשון הוא החשיבות של ממד הסייבר בלחימה המודרנית. השני הוא חשיבות הסייבר בלחימה הצה"לית, והשלישי הוא הערך הנתפס (והכלכלי) שיש לבוגרי יחידות הסייבר אל מול בוגרי צבא אחרים.

הרמטכ"ל כוכבי: "הטובים – זהו ערך על זמני, שניצב כצוק שלא נשחק מול אופנות, מגמות ושינויים חברתיים. טובים הם אלו שעושים משהו בשביל מישהו. משהו טוב, חשוב וערכי, ובלי לשאול מה יוצא לי מזה"@ItayBlumental pic.twitter.com/r9IYJ6RnbZ

— כאן חדשות (@kann_news) December 22, 2021

ב-20 השנים האחרונות עבר עולם הסייבר המלחמתי מהפכה והוא נתפס היום כממד הלחימה החמישי. ברוב צבאות העולם הוקמו פיקודי סייבר ייעודיים מתוך הבנה שהממד הזה מצריך יכולות שונות מאלו של הממדים האחרים. הממד הזה מאפשר לבצע פעולות שהיו בלתי אפשריות לפני כן – כמו לנטרל תחנת כוח בלחיצת כפתור מבלי לפגוע פיזית בשום מבנה או לסכן חיי אדם. מתקפות סייבר צבאיות אירעו באיראן, אוקראינה, גאורגיה ואסטוניה (לפחות אלו שפורסמו באופן גלוי) והוכיחו את העוצמה האדירה של הממד הזה.

ב-20 השנים האחרונות עבר עולם הסייבר המלחמתי מהפכה ונתפס היום כממד הלחימה החמישי. ברוב צבאות העולם הוקמו פיקודי סייבר ייעודיים מתוך הבנה שהממד הזה מצריך יכולות שונות

צה"ל (ומערכת הביטחון בכלל) היה מהראשונים בעולם שהבינו את הפוטנציאל הגלום בסייבר ופעל לבנות את הכוח בממד זה. ראשית את היכולת ההתקפית ולאחר מכן את יכולת ההגנה בסייבר, ומיישם באופן פעיל (לפחות על פי פרסומים זרים) מגוון של יכולות איסוף, תקיפה ומניעה במרחב זה אל מול שלל של איומים.

מובן שבנייה של מערך זה הצריכה שינוי ארגוני נרחב (שכלל בין היתר הקמה של חטיבת הגנה בסייבר וחלוקת סמכויות בינה לבין גופים אחרים בצבא), בניית תשתיות טכנולוגיות ובניית ההון האנושי הנדרש לתפעול מערך זה.

בנושא זה יישם צה"ל מתודות שפותחו לפני עשרות שנים לאיתור, מיון וסינון מועמדים מתאימים לתפקידי עילית (כמו שממיינים מלשב"ים לקורס טייס וסיירת מטכ"ל). רק שהפעם הדגש היה על יכולות טכנולוגיות מסוימות ולא על כושר גופני או יכולת קבלת החלטות תחת לחץ. צה"ל למד להכשיר בזמן שיא את המועמדים המתאימים ביותר, ונותן להם לעסוק בתפקידים שבהם הם "נוגעים בידיים" בטכנולוגיות המתקדמות בעולם.

מובן שחייל שעבר תהליך מיון והכשרה ועסק באופן אינטנסיבי בליבת העיסוק הטכנולוגי הוא נכס לכל חברת טכנולוגיה. לכן, כשהוא יוצא לאזרחות עם אותו ידע וניסיון הוא הופך למצרך המבוקש ביותר של תעשיית ההייטק, הרותחת מגיוסים ואקזיטים.

בוגר כזה יכול להתחיל לעבוד באופן מיידי (ורובם אכן עושים כן, ומשלימים לימודים אקדמיים מאוחר יותר או מוותרים לחלוטין על האקדמיה) ולהרוויח סכומים שהם מהגבוהים במשק. חייל "רגיל" לעומתו, ישתחרר, יעבוד בעבודות בשכר נמוך (מלצר, מאבטח, מתדלק), יחסוך שקל לשקל, יילך ללמוד (ובמהלך הלימודים ימשיך לעבוד בעבודות סטודנט בשכר נמוך), ובסוף הלימודים ינסה להיקלט בשוק העבודה בתפקיד זוטר ובשכר שנמוך משמעותית מהשכר אותו ירוויחו בוגרי הסייבר.

חייל "רגיל" ישתחרר, יעבוד בעבודות בשכר נמוך (מלצר, מאבטח, מתדלק), יחסוך שקל לשקל, יילך ללמוד (ויעבוד בעבודות סטודנט בשכר נמוך), ובסוף הלימודים ינסה להיקלט בשוק העבודה בתפקיד זוטר ובשכר נמוך

אפילו אנשים עם יכולות טכניות (שלא שירתו בתפקיד טכנולוגי) שהשתחררו מהצבא, למדו תוכנה באוניברסיטה ומנסים להתקבל לחברות הייטק, יתקשו להתחרות עם בוגרי 8200 ויתחילו את חייהם המקצועיים בתפקידי "ג'וניור" (מפתח זוטר). את הפער הזה הם ידביקו כעבור שנים רבות – אם בכלל.

מבחינה זו צודק הרמטכ"ל בכך שהוא מנסה לעודד מועמדים לשירות להתגייס לקרבי. הוא מבין שמי שיתגייס לשירות כזה יודע שהוא מתחיל את החיים שלאחר הצבא בנקודת נחיתות משמעותית, ולכן רק אנשים עם מוטיבציה שונה (כגון ציונות, הגשמה עצמית וכו') יסכימו להתגייס לתפקידים אלו.

החשש הוא כמובן שלא ימצאו מספיק אנשים שמוכנים לבצע את התפקידים הקרביים שהם מסוכנים, קשים, ובמבט קדימה – גם כפויי טובה (ע"ע מערכון "ארץ נהדרת" על היחס לצנחן שנזנח בטרמפיאדה).

מכיוון שצה"ל לא מנותק מהעולם סביבו, תהיה זו טעות מצד פיקוד הצבא לצאת "נגד הסייבר".

• ראשית, כפי שראינו – צה"ל חייב לשמר את עליונותו בתחום הסייבר. ייתכן מאוד, שאם יהיו בידי הצבא כלי סייבר מתאימים, נוכל לבצע פעולות מסוימות באמצעי סייבר ודרך כך לחסוך בחיי אדם של לוחמים קרביים. לכן הצבא משקיע וישקיע המון משאבים בפיתוח ההון האנושי הזה, גם על חשבון הלוחמים.
• שנית, הצבא לא יוכל להילחם בתעשייה שפורחת פה בארץ, וחבל שינסה לעשות כך. אותם אנשים שעובדים בחברות סייבר ממשיכים בגאווה לבצע שירות מילואים באותן יחידות, והידע הנצבר תורם גם ליכולות הצבא וגם לתעשייה.

אם הרמטכ"ל רוצה לעשות צעד אקטיבי, הוא צריך להתמקד בצמצום הפער לאחר השירות. לדוגמה, אפשר להחליט שכל לוחם שירצה בכך יקבל הכשרה טכנולוגית בסיסית בת חצי שנה על חשבון הצבא. כך לוחמים יחושו שהשירות הקשה שביצעו מוערך וגם יקבלו סט כלים אותו יוכלו לממש לאחר מכן באזרחות.

אם הרמטכ"ל רוצה לעשות צעד אקטיבי, הוא צריך להתמקד בצמצום הפער לאחר השירות. לדוגמה, אפשר להחליט שכל לוחם שירצה בכך יקבל הכשרה טכנולוגית בסיסית בת חצי שנה על חשבון הצבא

ונסיים בנקודת מבט סוציולוגית. המשפט "הטובים לטייס" נטבע על ידי עזר וייצמן וביטא את הרוח המיליטריסטית-מצ'ואיסטית שרווחה אז בארץ. הייתי שמח אם בשנת 2022 נחליף את האתוס הזה באתוס של "הטובים לרפואה" או ה"‎טובים לחינוך".

ואם רוצים לקחת את העניינים צעד אחד קדימה – למה להסתפק בטובים? הרי נשים טובות לא פחות מגברים. השירות ברוב התפקידים הקרבים עדיין אינו פתוח בפניהן, אבל אין שום מניעה שלא ימלאו את היחידות הטכנולוגיות. את הססמה "הטובות לסייבר" אני באופן אישי מוכן לאמץ.

יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.