בבחירות 2022 נראה שמוקד העניין הוא איתמר בן-גביר. אותו בן גביר שהתגאה בכך ששבר את הסמל של הרכב של רבין, שהתראיין כשבסלון ביתו דיוקן של ברוך גולדשטיין. האיש מתרוצץ בין האולפנים, מחפש פרובוקציות ועל פי הערכות שונות מפלגתו תשיג מספר מנדטים דו-ספרתי, והוא ישתלב ברצון בקואליציה ימנית-דתית.
נשים רגע בצד את הדיון הפוליטי ונתמקד בתופעה הרחבה יותר – זו שבה השוליים מתקרבים למרכז, מאומצים על ידו והופכים לתופעה מקובלת (לצורך הדיון אני עושה שימוש במלה "מרכז" כתחליף למלה הלועזית "מיינסטרים" ולא כתיאור של מרכז פוליטי בין שמאל וימין).
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
מזל טוב! ישראל חגגה לא מזמן 74 אביבים. תוך 74 שנים צמחה האוכלוסייה פי 12 – יותר מכל מדינה מערבית אחרת. אבל זה לא הולך להעצר כאן. בעוד שלוש שנים יוולד הישראלי ה-10 מיליון, ועד שנת 2050, כך לפי התחזיות, הצפיפות פה תהיה 724 איש בקמ"ר ממוצע – זינוק של כ-65% לעומת המצב כיום ויותר ממדינות כמו הודו וטייוואן.
תוך 74 שנים צמחה האוכלוסייה פי 12 – יותר מכל מדינה מערבית אחרת. בעוד 3 שנים יוולד הישראלי ה-10 מיליון, ועד 2050, לפי התחזיות, הצפיפות פה תהיה 724 איש בקמ"ר ממוצע – זינוק של כ-65%
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לאחרונה חזרנו מטיול קצר באירופה הקלאסית. שתינו יין מיקב עתיק, ישנו בארמון מהמאה ה-18 שהוסב למלון, וכמובן אכלנו מאכלים שמוכנים בדרך מסורתית מזה מאות שנים. למעשה, כמעט בכל מקום שאליו הבטת, ניבטו אליך בחזרה מאות שנות היסטוריה, שאותה המקומיים מוקירים ומכבדים מאוד. במקומות רבים יש תמונות או ציורים של אותו מקום (נגיד – מסעדה) לפני מאה שנה והיום, והם מתגאים על כך שהמקום עבר שינויים מועטים ככל האפשר.
לאחרונה חזרנו מטיול קצר באירופה הקלאסית. שתינו יין מיקב עתיק, ישנו בארמון מהמאה ה-18 שהוסב למלון, ואכלנו מאכלים שהוכנו בדרך מסורתית מזה מאות שנים
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מי שגדל בשנות ה-70 וה-80, יודע לספר איך כל הלו"ז היומי שלנו נסוב סביב לוח משדרי הטלוויזיה. ידענו בדיוק מתי ישודרו הסדרות האהובות עלינו ודאגנו להיות בבית באותה שעה.
"מבט לחדשות" בשעה תשע בערב נהנתה ממאה אחוז רייטינג, וכמוה סדרות זרות כמו דאלאס, שושלת ומקגייוור. מוסף העיתון שהכיל את לוח המשדרים נשמר בקנאות עד ליום שישי הבא, ושינויים לא מתוכננים בלוח המשדרים התקבלו בתדהמה וזעם.
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
לאחרונה ביקרתי בעיר גדולה בארצות הברית. הזמנתי מונית מאובר, שילמתי על כוס קפה עם הטלפון ומדי פעם גיהצתי את כרטיס האשראי שלי. במה לא השתמשתי? במזומן.
ולא בכדי – הרבה מקומות כבר לא מקבלים מזומן.
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
לפני קצת יותר מ-30 שנה נפל דבר. לראשונה, מלחמה שודרה בשידור חי ברחבי העולם. השנה הייתה 1991, ורשת CNN הצעירה שידרה את מלחמת המפרץ הראשונה: המתקפה האמריקאית על בגדד, הקורמורנים שטבולים בנפט, בארות נפט עולות באש ומתקני צבא עיראקים מושמדים בחימוש מדוייק.
לפני קצת יותר מ-30 שנה נפל דבר. לראשונה מלחמה שודרה בשידור חי ברחבי העולם. השנה הייתה 1991, ורשת CNN הצעירה שידרה את מלחמת המפרץ הראשונה
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
פרשת NSO התפוצצה בקול גדול ועדיין מתנהלת, אבל נדמה שרב הנסתר על הגלוי. רבים מבכים את אובדן הפרטיות בעוד שאחרים לא מבינים בכלל מה הבעיה. אז בואו נעשה קצת סדר בדברים.
משטרות, צבאות וגופי ביון אספו מודיעין מאז ומתמיד. בהתחלה בצורת מודיעין אנושי (לתחקר אנשים מה הם יודעים) וחזותי (מה הם ראו), יותר מאוחר נוסף גם איסוף של מקורות כתובים (מסמכים סודיים של האויב).
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
שלטי חוצות, פרסומות בטלוויזיה, מסיבות ענק, ארוחות שף ואופציות במיליונים. ככה מצטיירת תעשיית ההייטק בשנה האחרונה (לפחות על פי העיתונות הכלכלית ומהדורות החדשות), והמתבונן מהצד יכול רק לחוש רגשות תסכול, תיעוב או קנאה. יוצרי ארץ נהדרת תפסו באופן מדוייק את רוח התקופה שבה "כל אחד רוצה לעבוד בהייטקס".
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני חושב שהדבר הכי משמעותי שקרה בעקבות ההנפקות הכושלות בשנת 2021 היא שלחברות הזנק יהיה קשה יותר לגייס עובדים. העובדים האיכותיים, המנוסים ומביניי העניין יעברו לחברות מבוססות , מצליחות ובעיקר מונפקות שבהם מקבלים מניות ולא אופציות.
"אומת הסייבר!", "סטרטאפ הסייבר עושה אקזיט חלומי!", "מתקפת סייבר נרחבת", נראה שבכל יום אנחנו נחשפים לחדשה אחרת בנושא סייבר. כל כך הרבה, למעשה, עד שלאדם הממוצע קשה בכלל להבין על מה מדובר.
אז בואו נעשה קצת סדר בסייבר. סייבר הוא שם כולל למגוון הפעולות המתרחשות בעולם הווירטואלי. בעשורים האחרונים הביטוי קיבל קונוטציה מלחמתית, וכיום, כשאומרים "סייבר", מתכוונים לעולם של התקפה ומגננה בסייבר.
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
לפני כמה שבועות, כהכנה לסופה "כרמל", בוטלו הלימודים בכמה ערים בארץ והתלמידים הונחו להישאר בבתים. זאת מתוך כוונה למזער את הסיכון שילכדו בבית ספר בזמן הצפה או שיטפון. בעוד שאפשר לראות את הצעד הזה כצעד מניעתי חכם, אני רואה בו עדות לכך שהתשתיות העירוניות במדינה מפגרות ביותר ולא מסוגלות להתמודד עם אירועי קיצון במזג האוויר.
לקראת הסופה "כרמל" התלמידים הונחו להשאר בבתים כדי למזער את הסיכון שילכדו בביה"ס בזמן הצפה או שיטפון. לדעתי זו עדות לכך שהתשתיות העירוניות במדינה מפגרות ולא מסוגלות להתמודד עם מזג אויר קיצוני
יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם