השרים אביגדור ליברמן ועודד פורר משוכנעים שהרפורמה המתוכננת לביטול התכנון בענף ההטלה (ביצים למאכל) תוזיל את מחיר הביצים ותעודד השקעות לשדרוג הלולים הישנים שאינם עומדים בסטנדרטים הרצויים בכל הנוגע לתברואה ולרווחת בעלי החיים.

השרים ליברמן ופורר משוכנעים שהרפורמה המתוכננת לביטול התכנון בענף ההטלה תוזיל את מחיר הביצים ותעודד השקעות לשדרוג הלולים הישנים שאינם עומדים בסטנדרטים בכל הנוגע לתברואה ולרווחת בע"ח

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אני מטיל בכך ספק.

ענף ההטלה הישראלי המפוקח והמתוכנן מצליח לעמוד במטרות העיקריות שהציבה לו המדינה:

1. הוא מספק לציבור חלבון באופן יציב ונגיש, וממלא בכך תפקיד במערך ביטחון המזון.
2. הוא מספק מקור פרנסה למשפחות המתגוררות בגליל ובכך הוא ממלא את מטרתו ההיסטורית, של התיישבות באזורים הסמוכים לגבול לבנון.

מצבור קרטוני הביצים, שהתרגלנו לנוכחותם במכולת, מתאפשר בזכות כמה כלי מדיניות עיקריים:

• קביעת כמות הייצור השנתית (תכנון כולל) והקצאת כמות ייצור לכל מגדל (תכנון פרטני).
• קביעת מכס על יבוא ביצים.
• פיקוח מחירים לצרכן.
• פיקוח וטרינרי לשמירה על בריאות הציבור.

לכל הכלים הללו יש היגיון וגם תועלת:

הייצור המקומי של ביצים יציב ומצליח לענות על הביקוש כל השנה, מלבד לקראת ארוחות החג של ראש השנה ופסח – אז הממשלה פותחת את השוק ליבוא נקודתי, שמספק פתרון יעיל.

אולם יבוא לאורך כל השנה, גם בהנחה שהוא כלכלי, לא יכול להוות חלופה משמעותית לייצור המקומי: רובן המכריע של הביצים האירופאיות, משם קיימת אפשרות כלשהי לייבא מבחינת שמירה על טריות, הן ביצים חומות. הישראלים אינם צורכים ביצים חומות בעיקר מטעמי כשרות, וניסיון שהיה לשווק אותן בארץ לא צלח.

יבוא לאורך כל השנה, גם בהנחה שהוא כלכלי, לא יכול להוות חלופה משמעותית לייצור המקומי: רובן המכריע של הביצים המיובאות הן ביצים חומות, שהישראלים אינם צורכים בעיקר מטעמי כשרות

הביצים הלבנות שבכל זאת מיובאות לישראל הן מעודפי היצרנים – אך בשנים האחרונות יש מגמת צמצום בעודפי הייצור הללו. בשנת 2019 היה באירופה עודף של 1% ובשנים 2021-2020 עודף של 2%. גם מחוץ לאירופה, אחוזים שוליים מסך תפוקת הענף בעולם נסחרים בין מדינות (2.8% בלבד בשנת 2019). כלומר, מדובר במזון שלרוב מיוצר קרוב יחסית למקום שבו הוא נצרך.

היבט נוסף הוא בריאות הציבור. ענף ההטלה בישראל מפוקח מקרוב על ידי השירותים הווטרינריים הישראליים. זה מצב בטוח ועדיף על פני פיקוח וטרינרי על מגדלים אוקראינים וטורקים, שהתגלו כמאתגרים ולא יציבים.

לאחרונה נטען שכ-31% מהלולים בארץ נגועים בסלמונלה. אך דו"ח השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מראה שבשנים 2020 ו-2021 שיעור הלהקות הנגועות בסלמונלה מהסוג המסוכן לבני האדם עמד על 0%-1.9% בלבד. זה אמנם לא 0% מוחלט, אבל הרבה יותר טוב בהשוואה ל"זוועות" שמתארים התומכים ברפורמה.

האם הממשלה בדקה האם ביטול התכנון בכלל יוביל להוזלת מחירי הביצים? קביעת תנאי כניסה גבוהים למגדלים חדשים מבחינת סוג הלול וגודלו תמשוך שחקנים חזקים וגדולים, כי רק הם יצליחו לעמוד בהשקעות הענק שנדרשות. בשלב ראשון הם יורידו את המחיר ויחסלו מתחרים, שלא יוכלו לעמוד במחירי הפסד, וכך ישתלטו על נתחי שוק גדולים. בשלב השני, יישארו בענף כמה עשרות בודדות של מגדלים לעומת 3,000 כיום. התוצאה תהיה שוק ריכוזי עם כוח עודף ליצרנים ומשווקים, שעלול להוביל למחיר גבוה לצרכן.

האם נבדק אם ביטול התכנון יוביל להוזלת מחירי הביצים? תנאי כניסה גבוהים למגדלים חדשים ימשכו שחקנים חזקים וגדולים שיצליחו לעמוד בהשקעות הענק שנדרשות, והם יורידו את המחיר ויחסלו מתחרים

אם בעקבות רפורמות קודמות בענף המזון, שלא תוכננו באופן אחראי ומקצועי, לא קיבלנו הוזלה במחיר, ולעתים אפילו חלה התייקרות – אין סיבה טובה להניח שהרפורמה בשוק הביצים תוביל למצב שונה באופן שבו היא מתוכננת.

התכנון המושמץ מתגלה ככלי מצויין כדי להימנע מיצירת שוק ריכוזי, אך גם כאמצעי שמאפשר לחקלאים לשדרג את איכות הלולים ולשפר את רווחת בעלי החיים. כיצד?

חקלאי בעל מכסה יכול לחזות בצורה טובה את הכנסותיו העתידיות ואף להשתמש במכסה שלו כדי לקבל מהבנק אשראי להשקעות.

אם יבוטל התכנון, הסיכוי שמשקים משפחתיים יסכימו ליטול על עצמם את הסיכון שכרוך בהשקעה של מיליוני שקלים בתשתית הלולים וזאת ללא כל יכולת להעריך את מצבם בשוק ואת הכנסתם הצפויה – סיכוי זה שואף לאפס.

https://t.co/4ClbyZhO1i

— כותרת בשינוי אדרת (@ILNewsDiff) December 28, 2021

עד כה לא ראינו כל ניתוח מעמיק של הממשלה שמצדיק את התמיכה ברפורמה. מכון יסודות פרסם לאחרונה נייר מדיניות בו הוא  מראה שהממשלה נוהגת כך כדרך קבע – כשהיא מוציאה לדרך רפורמות כלכליות משמעותיות ללא ניתוח והערכה כלכליים – לא לפני ולא בדיעבד.

אם יבוטל התכנון, הסיכוי שמשקים משפחתיים יסכימו ליטול את הסיכון שכרוך בהשקעת מיליוני שקלים בתשתית הלולים, ללא יכולת להעריך את מצבם בשוק ואת הכנסתם הצפויה – שואף לאפס

במקום לצפות להורדת מחירים אוטומטית, שאולי תבוא ואולי לא, ובדרך להרוס ענף חיוני לביטחון המזון ולפרנסה בפריפריה, רצוי שהממשלה תציג הוכחות מבוססות לטענות שלה, ומודלים כלכליים שיגבו את תחושות הבטן.

ברוך גורביץ' הוא מנהל מחקר ומדיניות במכון יסודות למדיניות ציבורית