עוד מכה לאילת הפרק הסביבתי בתכנית הסיוע בוטל ברגע האחרון

רגע לפני שהממשלה הציגה את תכנית הסיוע הענקית לאילת, הוצא ממנה הפרק הסביבתי, שכלל תכנית לטיפול בפסולת, טיפוח שטחים ציבוריים וקידום אנרגיה סולרית ● ב"צלול" טוענים: "זה מעיד על היחס לנושאי הסביבה, אף פעם לא מתייחסים אליהם כעוגן" ● במשרד רה"מ אומרים: מדובר בהנחיה של היועמ"ש

ישיבת הממשלה באילת (צילום: צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ)
צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ
ישיבת הממשלה באילת

בישיבת הממשלה החגיגית שנערכה בשבוע שעבר באילת הרעיף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלל הבטחות והציג תכנית סיוע של קרוב לחצי מיליארד שקל שאמורים לפצות את העיר ותושביה על סגירת שדה דב.

התכנית כוללת פרקים מפורטים בנושאי בריאות, תיירות, תעסוקה, תחבורה, חקלאות ועוד. היא לא כוללת פרק בנושאי סביבה. למעשה היה פרק כזה, אבל לתדהמת חלק מהמעורבים בהכנתו הוא הוצא מהתכנית ברגע האחרון.

אחרי סגירת שדה דב הוטל על עיריית אילת ומשרדי הממשלה השונים להכין תכניות לשדרוג העיר. בתחום הסביבה מתמודדת אילת עם אתגרים רבים והפרק הסביבתי בתכנית כלל תמיכות בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

פנלים לייצור אנרגיה סולרית (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
פנלים לייצור אנרגיה סולרית (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

אלה הנושאים העיקריים שנכללו בו:

  1. אנרגיות ירוקות: הגברת קצב הפקת החשמל הסולרי בעיר ופרויקטים להתייעלות אנרגטית. בעיריית אילת מקדמים תכנית שתהפוך את העיר לעצמאית מבחינה אנרגטית (תספק את כל האנרגיה שהיא צורכת), מה שמתבקש נוכח המספר הרב של ימי השמש שמהם העיר נהנית.
  2. טיפול בפסולת: באילת יש הרבה פחים ישנים, והעירייה מעוניינת להחליף אותם במכלים מוטמנים מתקדמים. אחת הסיבות: מתקפת העורבים ההודיים שהעיר סובלת ממנה בשנים האחרונות. העורבים ההודיים הם מין פולש ואגרסיבי שפורץ בקלות את הפחים הישנים וניזון משאריות המזון. ההנחה היא שאם לעורבים תהיה פחות גישה למזון קצב הריבוי שלהם ירוסן. האירוניה: השבוע עיריית אילת הגישה עתירה לבג"ץ נגד הממשלה, בדרישה שתאפשר לדלל את אוכלוסיית העורבים ההודיים באמצעות ירי. ייתכן שתקציב נדיב להטמנת הפחים היה מייתר את העתירה.
  3. טיפול בשפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים): בין הבניינים בשכונות הוותיקות באילת משתרעים שטחים רבים שנמצאים רשמית בבעלות התושבים, אבל בפועל מדובר בשטחים ציבוריים, שהתושבים לא מסוגלים לטפל בהם, והם נידונים להזנחה. בשנים האחרונות התחילה העירייה לקחת על עצמה את הטיפול בשטחים האלה, לגנן ולטפח אותם. התקווה הייתה שתמיכה ממשלתית תאפשר להגביר משמעותית את הקצב. "זו תכנית חברתית ממדרגה ראשונה", אומר גורם שמעורב בנושא, "זה מדכא שבכזו קלות ויתרו על זה".

באופן רשמי הפרק הסביבתי לא נזרק לפח, וסעיפיו הועברו לרשימה נפרדת של המלצות לממשלה הבאה. אלה כמובן הבטחות על הקרח משום שלא ידוע מי ירכיב את הממשלה הבאה ומה יהיה סדר היום שלה

אחרי שהושלמה כתיבת הסעיפים לפרק הסביבתי, וכשכבר נדמה היה שהוא יהיה חלק מהתכנית הסופית, הוא נחתך ממנה ברגע האחרון. לפי אחד ההסברים, האחראי לכך הוא היועץ המשפטי לממשלה: מכיוון שמדובר בממשלת מעבר, היועמ"ש אישר לכלול בתכנית רק נושאים שקשורים ישירות לסגירה של שדה דב.

אם זו אכן הסיבה, לא ברור איך, למשל, הקמת כלובים לגידול דגיגים (או כמו שהגדיר זאת ראש הממשלה בגאווה – 'טכנולוגיות מזון ימיות') קשורה לסגירת שדה התעופה.

תצפית אווירית על העיר אילת (צילום: Menachem Lederman/Flash90)
תצפית אווירית על העיר אילת (צילום: Menachem Lederman/Flash90)

באופן רשמי הפרק הסביבתי לא נזרק לפח, וסעיפיו הועברו לרשימה נפרדת של המלצות לממשלה הבאה. אלה כמובן הבטחות על הקרח משום שלא ידוע מי ירכיב את הממשלה הבאה ומה יהיה סדר היום שלה, ולהמלצות כאלה אין מעמד מחייב. בקיצור, הן נתחבו עמוק למגירה.

"זה מעיד על היחס לנושאי הסביבה", אומרת מאיה יעקובס, מנכ"לית עמותת 'צלול'. "אף פעם לא מתייחסים אליהם כעל עוגן, זה תמיד הדבר הראשון שחותכים". בשבוע שבו העולם כולו עוסק במשבר הסביבתי הגדול של דורנו והשלכותיו, נראה שסדר העדיפויות של ממשלת ישראל מסרב להתעדכן.

במשרד להגנת הסביבה העדיפו שלא להתייחס לדברים. ממשרד ראש הממשלה נמסר: "בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לתקופת הבחירות נכללו בהצעת ההחלטה הסופית סעיפים הנוגעים לבריאות, תיירות, תחבורה ותעסוקה בלבד. שאר הנושאים לרבות פרויקטי אנרגיות מתחדשות וטיפול בפסולת נכללו בנספח של ההחלטה שיובא לאישור הממשלה הבאה".

עוד 510 מילים
סגירה