איש לא יכול לומר מהי פעולת החבלה שביצע, אבל מבחינתם הוא מחבל

הישאם אבו הוואש העציר המנהלי הפלסטיני ששוחרר אחרי שביתת רעב, צילום מסך מתוך וידאו של Al Jazeera English
הישאם אבו הוואש העציר המנהלי הפלסטיני ששוחרר אחרי שביתת רעב, צילום מסך מתוך וידאו של Al Jazeera English

מעצר בלא חקירת חשוד תחת אזהרה, בלא כתב אישום, בלא מסירת הראיות לעצור ובלא שהוא יודע מהי סיבת מעצרו – זוהי שלילת החירות החמורה ביותר, השרירותית ביותר, המקוממת ביותר והמפחידה ביותר.

מעצר בלא חקירת חשוד תחת אזהרה, בלא כתב אישום, בלא מסירת הראיות לעצור ובלא שהוא יודע מהי סיבת מעצרו – זוהי שלילת החירות החמורה ביותר, השרירותית ביותר, המקוממת ביותר והמפחידה ביותר

מדובר במעשה מחפיר שהוא הניגוד המוחלט לכל שיטת משפט ליברל-דמוקרטית ולתפיסת העולם ההומניסטית שמונחת בתשתית שיטת המשפט הליברל-דמוקרטית. שיטת משפט שכבוד האדם וחירותו אמורים לעמוד במרכזה. לטעמי מדובר גם במעשה מחפיר גם בהתאם לתפיסת עולם דתית שלפיה "חביב אדם שנברא בצלם", אבל לא אדבר בשם תפיסה דתית שאיני מחזיק בה.

כליאת אדם במעצר כזה מכונה בשם המכובס "מעצר מנהלי". הכוונה היא כמובן למעצר שרירותי במובנו הקפקאי ביותר.

והנה, עצור מנהלי שכזה העז לשבות רעב לאורך תקופה ניכרת במחאה על שלילת חירותו השרירותית. ממשלת ישראל – מתוך פחד מפני תוצאות מותו המתקרב ולא מתוך שינוי תפיסה מוסרית – החליטה לקטוע את כליאתו השרירותית.

בתגובה התמקמו בזעם מול בית החולים בו מאושפז העצור יהודים לא מעטים בראשות ליצן שטחי בעל תפיסת עולם כהניסטית (כלומר: גזענית במובן הירוד ביותר) שדורש תשומת לב בלתי פוסקת (ליצן שהפך לחבר פרלמנט בחסותו של בנימין נתניהו) בדרישה שלא "לשחרר את המחבל".

עצור מנהלי העז לשבות רעב לתקופה ניכרת במחאה על שלילת חירותו השרירותית. ממשלת ישראל – מתוך פחד מפני מותו המתקרב ולא משינוי תפיסה מוסרית – החליטה לקטוע את כליאתו השרירותית

איש מהם אינו יכול לומר מהי פעולת החבלה שביצע אדם זה. איש מהם לא יכול להצביע על פעולת טרור שהוא הורשע בה. איש מהם לא יכול לדבר על פשע כלשהו בו הורשע אדם זה. כלום. נאדה. שום דבר.

אבל מבחינתם הוא מחבל. מחבל שאין לשחררו. כי מהי חזקת החפות כשמדובר בפלסטיני? חזקת החפות מיועדת רק לבנימין נתניהו, כזכור.

הסיבה היחידה שבעטיה מתקשים ישראלים רבים לקבל את החובה לשחרר אדם שלא נשפט ולא הורשע בדבר (והם כלל אינם מעלים בדעתם שמעולם לא היה מקום לעצור אותו) היא אחת ויחידה:

מדובר בפלסטיני. ושחרורו פוגע בתחושת הגאווה הלאומית.

היו יהודים בדרום אפריקה שנאבקו במשטר האפרטהייד. היו יהודים בארגנטינה של ממשל הגנרלים שנאבקו למען זכויות האדם. 2000 מהם הועלמו ונרצחו בידי משטר הגנרלים הנורא. יהודים עמדו בחזית מאבקה של האגודה לזכויות האזרח למען הפסקת אפליית האזרחים השחורים בארצות הברית. יהודים השתלבו במדינות רבות באקדמיה, במערכת המשפט, במערכת החינוך ובפוליטיקה כדי להיאבק למען זכויות האדם. נשיא בית המשפט העליון בהולנד למשל היה יהודי שהודח בנבזות לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים וירד למחתרת.

איש מהם אינו יכול לומר מהי פעולת החבלה או הטרור שביצע אדם זה או הורשע בה. אבל מבחינתם הוא מחבל. מחבל שאין לשחררו. כי מהי חזקת החפות כשמדובר בפלסטיני? חזקת החפות מיועדת רק לבנימין נתניהו, כזכור

אני לא מצליח לראות שום קשר בין היהודים הנפלאים הללו לבין אדוני הגזע העליון שמפגינים נגד שחרורו של אדם שלא הורשע בדבר.

שום קשר.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 449 מילים
סגירה