מעצר בלא חקירת חשוד תחת אזהרה, בלא כתב אישום, בלא מסירת הראיות לעצור ובלא שהוא יודע מהי סיבת מעצרו – זוהי שלילת החירות החמורה ביותר, השרירותית ביותר, המקוממת ביותר והמפחידה ביותר.

מעצר בלא חקירת חשוד תחת אזהרה, בלא כתב אישום, בלא מסירת הראיות לעצור ובלא שהוא יודע מהי סיבת מעצרו – זוהי שלילת החירות החמורה ביותר, השרירותית ביותר, המקוממת ביותר והמפחידה ביותר

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מדובר במעשה מחפיר שהוא הניגוד המוחלט לכל שיטת משפט ליברל-דמוקרטית ולתפיסת העולם ההומניסטית שמונחת בתשתית שיטת המשפט הליברל-דמוקרטית. שיטת משפט שכבוד האדם וחירותו אמורים לעמוד במרכזה. לטעמי מדובר גם במעשה מחפיר גם בהתאם לתפיסת עולם דתית שלפיה "חביב אדם שנברא בצלם", אבל לא אדבר בשם תפיסה דתית שאיני מחזיק בה.

כליאת אדם במעצר כזה מכונה בשם המכובס "מעצר מנהלי". הכוונה היא כמובן למעצר שרירותי במובנו הקפקאי ביותר.

והנה, עצור מנהלי שכזה העז לשבות רעב לאורך תקופה ניכרת במחאה על שלילת חירותו השרירותית. ממשלת ישראל – מתוך פחד מפני תוצאות מותו המתקרב ולא מתוך שינוי תפיסה מוסרית – החליטה לקטוע את כליאתו השרירותית.

הסיכום המתגבש במסגרתו יסיים שובת הרעב והעציר המינהלי הישאם אבו הוואש את שביתתו לאחר 141 ימים וישוחרר ממעצרו המינהלי במהלך חודש פברואר הוא בשורה משמחת, אבל חשוב לזכור ולהזכיר: מעצרים מינהליים הם דרך נוספת להתעמר ולייצר עיוות דין נורא. >> pic.twitter.com/N2EbPkMUv5

— הוועד נגד עינויים – PCATI – لجنة مناهضة التعذيب (@stoptorture_il) January 5, 2022

בתגובה התמקמו בזעם מול בית החולים בו מאושפז העצור יהודים לא מעטים בראשות ליצן שטחי בעל תפיסת עולם כהניסטית (כלומר: גזענית במובן הירוד ביותר) שדורש תשומת לב בלתי פוסקת (ליצן שהפך לחבר פרלמנט בחסותו של בנימין נתניהו) בדרישה שלא "לשחרר את המחבל".

עצור מנהלי העז לשבות רעב לתקופה ניכרת במחאה על שלילת חירותו השרירותית. ממשלת ישראל – מתוך פחד מפני מותו המתקרב ולא משינוי תפיסה מוסרית – החליטה לקטוע את כליאתו השרירותית

איש מהם אינו יכול לומר מהי פעולת החבלה שביצע אדם זה. איש מהם לא יכול להצביע על פעולת טרור שהוא הורשע בה. איש מהם לא יכול לדבר על פשע כלשהו בו הורשע אדם זה. כלום. נאדה. שום דבר.

אבל מבחינתם הוא מחבל. מחבל שאין לשחררו. כי מהי חזקת החפות כשמדובר בפלסטיני? חזקת החפות מיועדת רק לבנימין נתניהו, כזכור.

הסיבה היחידה שבעטיה מתקשים ישראלים רבים לקבל את החובה לשחרר אדם שלא נשפט ולא הורשע בדבר (והם כלל אינם מעלים בדעתם שמעולם לא היה מקום לעצור אותו) היא אחת ויחידה:

מדובר בפלסטיני. ושחרורו פוגע בתחושת הגאווה הלאומית.

אז מה צופית? אלה הם גיבורי התרבות שלך? מרזל ובן גביר בעוד מופע … בביהח בו מאושפז הישאם אבו הוואש. בפינה לשיפוטכם. pic.twitter.com/qn8KFmTkIr

— מסתכלים לכיבוש בעיניים (@Mistaclim) January 4, 2022

היו יהודים בדרום אפריקה שנאבקו במשטר האפרטהייד. היו יהודים בארגנטינה של ממשל הגנרלים שנאבקו למען זכויות האדם. 2000 מהם הועלמו ונרצחו בידי משטר הגנרלים הנורא. יהודים עמדו בחזית מאבקה של האגודה לזכויות האזרח למען הפסקת אפליית האזרחים השחורים בארצות הברית. יהודים השתלבו במדינות רבות באקדמיה, במערכת המשפט, במערכת החינוך ובפוליטיקה כדי להיאבק למען זכויות האדם. נשיא בית המשפט העליון בהולנד למשל היה יהודי שהודח בנבזות לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים וירד למחתרת.

איש מהם אינו יכול לומר מהי פעולת החבלה או הטרור שביצע אדם זה או הורשע בה. אבל מבחינתם הוא מחבל. מחבל שאין לשחררו. כי מהי חזקת החפות כשמדובר בפלסטיני? חזקת החפות מיועדת רק לבנימין נתניהו, כזכור

אני לא מצליח לראות שום קשר בין היהודים הנפלאים הללו לבין אדוני הגזע העליון שמפגינים נגד שחרורו של אדם שלא הורשע בדבר.

שום קשר.

העיתונאי הפלסטיני פאיז אבו רמלה הותקף הערב על ידי פעיל ימין מחוץ לבית החולים אסף הרופא. אנשי ימין הפגינו במקום נגד שחרורו של הישאם אבו הוואש, שסיים את שביתת הרעב בת 141 הימים שלו אתמול. המשטרה לא עצרה את התוקף, ואבו רמלה נלקח לטיפול בבית החולים (צילום: שי קנדלר) pic.twitter.com/j36KAPea8Q

— שיחה מקומית (@mekomit) January 5, 2022

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

"מה רבים שאינם כבר בינינו" כתב חיים גורי בשירו "הרעות", שהיה לסמלה האלמותי של מלחמת העצמאות. האמירה הזאת מתחברת כנראה לתחושותיהם של ניצולים מקיבוצי העוטף שהתרסקו.

עשרות אנשים שהיו חלק מנוף חייהם היומיומי נעלמו לפתע ביום אחד שחור. מי שחי אי פעם בקיבוץ והשתייך לקהילה קיבוצית אולי מתקשה במיוחד לדמיין מצב שכזה. יוצאי קיבוץ כמונו גם מתקשים כנראה לתפוס איך אפשר לקום מהאפר ולהתחיל כמעט הכול מהתחלה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

בתחילת השבוע הציג ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי את ממשלתו החדשה, לאחר שקיבל את המנדט להרכיבה, למרות שברור כי מדובר בהליך שעתיד לקרוס מייד.

בניגוד להליך "עלה בידי" המקובל בישראל, בפולין הנשיא מעניק את הזכות להרכבת הממשלה למי שהוא חפץ ביקרו. רק לאחר הרכבת הממשלה שלו – היא עתידה לשרוד או ליפול בהצבעה הראשונה בפרלמנט הפולני, ובמקרה של אי-אמון תעבור זכות הרכבת בממשלה החדשה למפלגה השניה בגודלה.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.