"בואו כמו שאתם". המוסמכים החדשים לרבנות בבית המדרש ע"ש שכטר, מימין לשמאל: הרבה נאוה ב. מאירסדורף, הרב דני וייננגר, הרב איתן קרול והרבה אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)
איתי נדב
הרבה נאוה ב. מאירסדורף, הרב דני וייננגר, הרב איתן קרול והרבה אמירית רוזן, הוסמכו לרבנות בסוף דצמבר בבית המדרש ע"ש שכטר, דצמבר 2021

יהדות בואו כמו שאתם

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

כשעבר עם משפחתו מפרדס כץ לפתח תקווה בגיל 13, איתן קרול התחיל ללמוד פרקי אבות בבית ספר ממלכתי-כללי וגילה עולם חדש ומופלא. "השתתפתי גם בתחרות ארצית של פרקי אבות ומאז הדת מפעמת בי, אבל לא מצאתי את עצמי באורתודוקסיה. הומו, ובצבא המפקד שלי היה חרד"לי שהסתכל עלי כמשהו מוזר ודחף אותי החוצה מהדת", הוא מוסיף בשיחה שמתקיימת בביתו בדרום תל אביב.

אחרי הצבא הדריך מחנה קיץ בארה"ב "וזה פתח לי עולם חדש ליהדות, ומאז 20 שנה בערך אני עם הרפורמים אבל חסר לי אצלם משהו. יש לי ילד שאני רוצה לעטוף בערכים יהודיים. סבלתי מיהדות שמדירה אותי, אז אני רוצה כזו שמקבלת ומחבקת ולא באה ואומרת לך כן או לא, הדלקת ונסעת, אלא כזו שיש בה יותר עומק.

"את זה מצאתי אצל הקונסרבטיבים, שיש להם את ההלכה ואת החופש. זה בדיוק זה", הוא אומר בעודו שולח את בנו בן החמש לשחק בחוץ עם הפליי-דייט מהשכונה.

"סבלתי מיהדות שמדירה אותי, אז אני רוצה כזו שמקבלת ולא אומרת לך כן או לא, הדלקת ונסעת, אלא כזו שיש בה עומק. את זה מצאתי אצל הקונסרבטיבים שיש להם הלכה וחופש"

"סבלתי מיהדות שמדירה אותי". הרב איתן קרול בביתו בשכונת עזרא בדרום תל אביב (צילום: עומר שרביט)
"סבלתי מיהדות שמדירה אותי אז אני רוצה כזו שמקבלת ומחבקת". הרב איתן קרול בביתו בדרום תל אביב

נקודת המוצא של נאוה ב. מאירסדורף הייתה שונה. בגיל 18 הלכה עם חברותיה מבית הספר בפתח תקווה להצהיר על דתיות. "בבית חרדי-לאומי גברים הולכים לישיבות גבוהות ובנות לסמינר או שירות לאומי, מתחתנים בגיל צעיר וממשיכים בחיים קבועים. מראש הוסללתי לשם", היא אומרת.

"לא היה מצב שאתגייס לצבא, כי כל הבנות הולכות יחד להצהיר שאנחנו ברבנות. עשיתי שירות לאומי, למדתי תואר ראשון במכללת אמונה, עשיתי מה שצריך", היא מוסיפה ומתעטפת בז'קט אדום שמגן מפני הקור במרכז ירושלים שבה נערך הראיון, אליו הגיעה מביתה בשכונת עין כרם.

מאירסדורף לקחה פנייה חדה מהנתיב החרד"לי שאליו הוסללה ובגיל 21 נסעה ללמוד בימוי במכללת UCLA בארה"ב.

"שם הכרתי את היהדות הליברלית. אמנם הזדהיתי עם העולם האורתודוקסי, השיח היהודי, העומק והעושר של ההלכה חשובים לי, אבל במקומות הליברליים הבנתי שאני יכולה לקחת יותר חלק. אתה שואל מתי יצאתי בשאלה? להיפך – רציתי להעמיק. עשיתי מהלך, ובשביל המשפחה שלי זה לא היה פשוט, יותר גרוע מלחזור בשאלה".

"במקומות הליברליים הבנתי שאני יכולה לקחת חלק. מתי יצאתי בשאלה? להיפך – רציתי להעמיק. עשיתי מהלך, ולמשפחה שלי זה לא היה פשוט, יותר גרוע מלחזור בשאלה"

"מתי יצאתי בשאלה? להיפך – רציתי להעמיק". הרבה נאוה ב. מאירסדורף בירושלים
"מתי יצאתי בשאלה? להיפך – רציתי להעמיק". הרבה נאוה ב. מאירסדורף בירושלים

גם אמירית רוזן נמצאת כיום במקום אחר מזה שהתחנכה אליו בשכונת בקעה בירושלים.

"האזור הזה הוא המרחב של האורתודוקסיה המודרנית הליברלית", היא אומרת בראיון שנערך בבית הכנסת של הקהילה שלה בתלפיות-מזרח בירושלים. "בתקופה של ההורים שלי, כשהעסיקו רב בעצם לקחו זוג – אבל מי שקיבל את המשכורת היה הגבר. גדלתי במרחב דתי-לאומי שבו נשים כן לומדות תלמוד אבל אין נשים רבות, זה היה מחוץ לגדר.

"הייתה לי התלבטות גדולה כי גדלתי בזרם האורתודוקסי שהוא המקובל וההגמוני במרחב הישראלי. חששתי שללכת למרחב הקונסרבטיבי ישמוט את השטיח תחת רגלי ואאבד לגיטימציה לעבור בין העולמות", היא מוסיפה.

מתחילת החודש למאירסדורף ורוזן נוסף התואר "רבה" ולקרול "רב". שלושתם הגיעו ממקומות שונים על הרצף הדתי-חילוני וסיימו את ההסמכה לרבנות בבית המדרש לרבנים על שם שכטר, במטרה לצאת לדרך כיזמים של קהילות דתיות-מסורתית – כלומר קונסרבטיביות. זה הזרם שבו הם מקווים לשלב בין הלכה לחופש, מה שלא היו יכולים לעשות במוסדות אורתודוקסיים.

שלושתם הגיעו ממקומות שונים על הרצף הדתי-חילוני וסיימו את ההסמכה לרבנות בבית המדרש ע"ש שכטר, במטרה לצאת לדרך כיזמים של קהילות דתיות-קונסרבטיביות

"גדלתי במרחב דתי-לאומי שבו נשים כן לומדות תלמוד אבל אין נשים רבות". אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)
"גדלתי במרחב דתי-לאומי שבו נשים כן לומדות תלמוד אבל אין נשים רבות". אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)

יהדות עם שוויון

התנועה הקונסרבטיבית (וכן הרפורמית) נתפסת בישראל כשייכת ליהדות ארה"ב ופחות לארץ. ואכן, רק מאה וקצת רבנים הוסמכו מבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ב-30 השנים האחרונות.

אלא שהתמורות בחברה הישראלית עשויות להצביע על כך שהדרישה לסוג כזה של רבות ורבנים צפוי לגדול בהרבה, בין שיבואו מהזרם הקונסרבטיבי, הרפורמי, או מהשוליים של המוסדות האורתודוקסיים.

התמורות בחברה הישראלית עשויות להצביע על כך שהדרישה לסוג כזה של רבות ורבנים צפוי לגדול בהרבה, בין שיבואו מהזרם הקונסרבטיבי, הרפורמי, או מהשוליים של המוסדות האורתודוקסיים

"יותר אנשים רוצים להיות דתיים אבל שוויוניים ושבבית הכנסת שלהם גברים ונשים יעשו את כל התפקידים, ייספרו למניין ויקראו בתורה ויהיו שליחי ציבור", אומר הרב אבי נוביס דויטש, שבשבע השנים האחרונות עומד בראש בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר.

"יש גם המון ישראלים שרוצים לצעוד עוד צעד במסע היהודי שלהם ומחפשים יהדות משמעותית אבל כזו שבה החוזה ברור ולא מאיים על הבחירה שלהם.

"יותר אנשים רוצים יהדות עם שוויון וכזו שלא תאיים על הבחירה שלהם". הרב אבי נוביס דויטש (צילום: מיכל פתאל)
"יותר אנשים רוצים יהדות עם שוויון וכזו שלא תאיים על הבחירה שלהם". הרב אבי נוביס דויטש (צילום: מיכל פתאל)

"התפקיד שלנו זה לאפשר להכיר יותר מגוון, להעמיק היכרות עם התנ"ך, פרשת השבוע, התלמוד, הסידור והחגים והאפשרויות ולהשאיר את הבחירה בידי כל אחד", הוא מוסיף.

 

להערכתו, יש כ-50 אלף ישראלים שהיו בוחרים בבית כנסת שוויוני אם היה כזה בנמצא באזור שלהם, והגרעין הקשה של בתי כנסת קונסרבטיביים מונה רק כ-15 אלף איש – אף שבסקרים נמצא שכ-7% מגדירים עצמם ככאלה.

"הביקוש גדול מההיצע. אין מספיק רבנים לתת מענה למי שצריך", אומר דויטש, ששואף להגדיל את קצב הכשרת הרבנים במוסד שבראשו הוא עומד.

יש כ-50 אלף ישראלים שהיו בוחרים בבית כנסת שוויוני והגרעין של בתי כנסת קונסרבטיביים מונה רק כ-15 אלף איש, אף שבסקרים כ-7% מגדירים עצמם ככאלה

את שתי הרבות והרב שאיתם שוחחנו הוא מגדיר כיזמים, "סטארט-אפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח".

במקום משקיעים ולקוחות, שלוש המוסמכות לרבנות שרואיינו לכתבה זו, קוראות לשכנים שלהן 'לבוא כמו שאתם': בלי תנאים מוקדמים ועם סיכוי להתיידד עם הסידור, לעשות שבתות וחגים ואולי לשלב חוג יהדות לילדים מבלי לחשוש מהדתה.

הם מציעים חיבור קהילתי בעידן של מסכים ומשטר בריאותי של ניתוק והפרדה. רק שבמקום ללכת על תפקיד של רב קהילה בנוסח האורתודוקסי, הם מקימים אותה באופן שישקף את החזון שלהם.

טקס הסמכת הרבנים החדשים בבית מדרש ע"ש שכטר. מימין לשמאל: הרב אבי נוביס דויטש, הרבה נאוה ב. מאירסדורף, הרב דני וייננגר, הרב איתן קרול והרבה אמירית רוזן, הרב דיאנה וילה, הרב ד״ר ר׳ מימי פייגלסון, 31 בדצמבר 2021 (צילום: איתי נדב)
טקס הסמכת הרבנים החדשים בבית מדרש ע"ש שכטר. מימין לשמאל: הרב אבי נוביס דויטש, הרבה נאוה ב. מאירסדורף, הרב דני וייננגר, הרב איתן קרול והרבה אמירית רוזן, הרב דיאנה וילה, הרב ד״ר ר׳ מימי פייגלסון, 31 בדצמבר 2021 (צילום: איתי נדב)

יהדות בלי הדתה

כשיצאתי מהבית ברחוב גדיש בסיום הראיון עם קרול, אחת השכנות ביקשה ממנו מכונת תספורת לילדים. סוג הקירבה הזה שהוא מייצר באישיותו איפשרה לו לבנות בחמש השנים האחרונות קהילה דתית מעורבת שמבקשת לחבק את כל מי שהדת מדירה וכוללת משפחות גאות ואמהות חד-הוריות, ועל הדרך לחזק את זיקתם ליהדות.

הוא שם קרוב שני עשורים, ולאחר שנולד בנו בהליך פונדקאות הקים את "הבית בגדישתא".

"תמיד עשיתי חגים לאנשים שלא היה להם איפה לעשות אבל הוספתי שיעורים וקבלות שבת כדי שאנשים יוכלו להכיר את השיח החדש, פתאום אנשים שמכירים אותי ממקומות אחרים באים ומקבלים בית יהודי חם. אנשים מהשכונה שמהלכים בין לבין גם מצאו פה מענה, כמו למשל מישהי חד הורית שחזרה בתשובה.

"תמיד עשיתי חגים לאנשים שלא היה להם איפה לעשות אבל הוספתי שיעורים וקבלות שבת כדי שעוד אנשים יוכלו להכיר שיח חדש. פתאום הם באים ומקבלים בית יהודי חם"

"זה תמיד היה פה, ואז אמרתי לעצמי אם אתה עושה את זה אז תלמד כמו שצריך ולפני ארבע שנים הלכתי ללמוד רבנות בשכטר. עכשיו סיימתי ואני מטפח את הקהילה. בהתחלה קראתי לזה 'הבית היהודי' ואז החלפתי ל'בית בגדישתא".

הרב איתן קרול עם חברי קהילת "הבית בגדישתא". "איפה שיש הדרה לשם אני הולך" (צילום: באדיבות המצולם)
הרב איתן קרול עם חברי קהילת "הבית בגדישתא". "איפה שיש הדרה לשם אני הולך" (צילום: באדיבות המצולם)

קרול מקיים את היהדות השוויונית כחלק מתפיסת עולם של הימנעות מהדרה ואפליה. באותו אופן, את בנו הוא שולח לגן חילוני, "גם כי יש לו אבא הומו וגם כי הרבה הורים שולחים את ילדיהם לגן הדתי כדי שלא יהיו איתם זרים. אני אומר, איפה שיש הדרה לשם אני הולך. אני בכל הקבוצות של נדכאי החברה: הומו, חד-הורי, שכונת מצוקה, ספרדי-עיראקי מצד אמא, וחצי גרמני מצד אבא.

באותו אופן, את בנו הוא שולח לגן חילוני, "גם כי יש לו אבא הומו וגם כי הרבה הורים שולחים את ילדיהם לגן הדתי כדי שלא יהיו איתם זרים. אני אומר איפה שיש הדרה לשם אני הולך"

"מהמקום הזה אני רוצה שייקבלו אותי ויאהבו אותי אבל זה לא יקרה אם לא תקבל אחרים. אין לך זכות להתלונן ששונאים אותך אם אתה שונא את האחר. הילד שלי יגדל על בסיס שוויון.

"יש עוד סיבה לכך שאני שולח אותו לגן חילוני: אני מעדיף להיות הסמן הימני, להוביל את המהלך, ללמד את הילדים שבאים וגם אם הם שונאים את הדת יגידו 'לא נורא, זה איתן', כי הם לא מרגישים מאויימים ממני. יש לי חופש ללמד את הילדים יהדות בלי לעשות להם הדתה".

הוא חושב שהזרמים הליברליים צריכים לקבוע יותר עובדות בשטח במאבקם המתמיד מול ההגמוניה האורתודוקסית.

"התנועות המסורתית והרפורמית צועקים, תנו לנו להתפלל בכותל באופן שוויוני. מה אתן צועקות? עשרים שנה לא קיבלתם כלום. פעם הלכתי עם האקס שלי לפאב ולא היה מקום אז הוא התיישב במרווח צר על הספסל, לקח לעצמו מקום ואמר לי הנה יש פה עוד קצת וככה ישבנו פה בנוח.

"ככה עושים פה גם בהשתלטויות על שטחים, שים ברזנט ותחכה. יגידו לך להוריד אז תוריד. כך עושים פה וגם החרדים עובדים ככה, סטטוס קוו? פעם לא הייתה רכבת ולא היו בעיות תנועה שחייבו את העבודות בגשר יהודית".

במרכז: הרב איתן קרול בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר (צילום: איתי נדב)
במרכז: הרב איתן קרול בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר. "חופש ללמד יהדות בלי הדתה" (צילום: איתי נדב)

התשוקה לאמונה והפעילות הקהילתית ניכרים בדבריו, שספוגים בחכמה יהודית אותה הוא מעביר לתושבים גם בליווי רוחני.

"לקחתי סידור אורתודוקסי והפכתי לקונסרבטיבי. כתוב פה 'שמור אותי מעזי פנים ומעזות פנים', אל תהיה שוויצר, זה מכוון אותך לדרך חיים מסויימת, ענוה, אתה קורא את זה בבוקר ויש לך כיוון לחיים. או 'שים אותי לחן ולחסד ורחמים בעיניך ובעיני כל רואי'. צריך להיות טוב לא רק לאלוהים, אם אני אדרוך עליך עכשיו מה שווה שאני טוב?"

כמי שפועל בשכונה מוחלשת קרול ניצב בפני אתגר כלכלי, שכן כדי לגייס משאבים ממקורות חיצוניים הוא יצטרך להראות שיש לפעילות תמיכה גם בקהילה עצמה.

רבני קהילות בדרך כלל מתקיימים ממשכורת של עמותת הקהילה ורק אז יכולים לגייס השלמות מקרנות ומהמדינה וגם בהקשר הזה הוא שואב כוחות מהחכמה היהודית. "'אל יתן למות רגליך', זה אומר לך תעשה, ובשבילי עם הפונדקאות והבית הזה שעלו הרבה כסף המשמעות היא שאלוהים שומר עלי".

מחאה של התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב מול הרבנות הראשית ב-2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מחאה של התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב מול הרבנות הראשית ב-2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"מפתחים מעבדת תפילה"

ברגע המפגש הרבה נאוה ב. מאירסדורף מושיטה לי יד לשלום. יום לפני כן נבדקה לקורונה כדי לפגוש את אמה, אך היא לא שומרת נגיעה. שם משפחתה המקורי הוא ברנשטיין ואת הנוכחי קיבלה מבעלה, הרב ירח, שאותו הכירה בחברותא בשכטר שם גם הוא למד לרבנות.

שניהם הקימו את הקהילה השוויונית בעין כרם לפני חמש שנים והמפגשים בשבתות וחגים מתקיימים בבתים של חברי הקהילה שמונה בסך הכל כ-50 איש. "אנחנו נודדים בין מקומות וחצרות, ספר תורה אמור להגיע בשבוע הבא, כל פעם משאילים מה שצריך מהתנועה המסורתית".

בתשובה לשאלה מה בעצם הם עושים, היא משיבה "מתפללים. אנחנו לא בית כנסת רגיל, התפילה שלנו מאוד פלואידית וכוללת הרבה רבדים שאולי לא פוגשים בכל בית כנסת ויכולה לכלול התכווננויות אחרות כמו מדיטציה, צ'אנטינג, קצת מחכמת המזרח ושילוב מהמקורות היהודיים.

"אנחנו לא בית כנסת רגיל. התפילה שלנו מאוד פלואידית וכוללת רבדים שאולי לא פוגשים בכל בית כנסת ויכולה לכלול התכווננויות אחרות כמו מדיטציה, צ'אנטינג וקצת מחכמת המזרח"

"אנחנו מפתחים מעבדת תפילה שבה בוחנים מרחבים בלי גבולות. יש העמקה ותרגולים, זה משתנה. פעם אחת עשינו צ'י קונג, כל פעם מגיע משהו אחר. כשקראנו עשרת הדיברות התמקדנו בהם, שבוע שעבר התמקדנו בקריאת שמע: שעה וחצי קראנו רק קריאת שמע, זה לא מתאים לכל אחד.

"מפתחים מעבדת תפילה שבה בוחנים מרחבים בלי גבולות". הרבה נאוה ב. מאירסדורף יושבת במרכז (צילום: אוסף פרטי)
"מפתחים מעבדת תפילה שבה בוחנים מרחבים בלי גבולות". הרבה נאוה ב. מאירסדורף יושבת במרכז (צילום: אוסף פרטי)

"מתפללים איתי אנשים מכל הרצף. הם רוצים להעמיק בזהות הדתית שלהם, ההגדרות לא משחקות תפקיד. המניין שוויוני ובפועל זו הדרך שהכי נוחה להתפלל כי מביאים אנרגיה זכרית ונקבית לתפילה מול הקב"ה וזה עוצמתי וללא מחיצות, אבל התפילה היא לפני השוויון. יושבים במעגלים ולמי שזקוק למרחב מגדרי נפרד אפשר לשים מחיצה, אבל עד עכשיו זה לא קרה.

"המניין שוויוני ובפועל זו הדרך שהכי נוחה להתפלל כי מביאים אנרגיה זכרית ונקבית לתפילה מול הקב"ה וזה עוצמתי וללא מחיצות, אבל התפילה היא לפני השוויון"

מאיפה התשוקה שלך לדבר הזה?
"הרב ארתור גרין אמר שהיהדות לא יותר או פחות טובה מאף דת אחרת אבל הנשמה שלי מדברת את השפה היהודית ואני לא מסוגלת לדבר שפה אחרת, כשקראתי את זה בכיתי כי אלה החיים שלי וזה נכון".

מאירסדורף נסעה ללמוד תאטרון בלוס אנג'לס בגיל צעיר שלא על מנת לחזור, אלא שעם פטירת אביה החליטה לשוב ולחיות בארץ. "המשכתי כאן בתאטרון. גרתי בתל אביב ועבדתי בהמון הפקות, אנסמבל כאן, תמונע, פרינג', מאוד תל אביב. את עבודת הגמר שלי בתואר עשיתי עם בן לוין, האחיין של. עשינו הצגה בתוך בית כנסת. נעתי על הרצף שבין העולם היהודי והיצירה.

"ניסיתי להמשיך לשלב ויותר העמקתי בעולם היהודי ומשם זה חוזר להתחלה. היה לי חלום להביא את בית הכנסת לתאטרון, אולי עכשיו קורה הדבר ההפוך, אז אני עושה מעין storytelling".

"ניסיתי להביא את בית הכנסת לתאטרון, עכשיו אני עושה את ההפיך, storatelling". נאוה ב. מאירסדורף (צילום: איתי נדב)
"ניסיתי להביא את בית הכנסת לתאטרון, עכשיו אני עושה את ההפיך, storatelling". נאוה ב. מאירסדורף (צילום: איתי נדב)

את הבחירה בשיוך לקונסרבטיבים היא מסבירה בכך ש"הם שמרנים והלכתיים אבל גם חיים במרחב תרבותי מודרני. אני שומרת ומחוייבת להלכה אבל גם לעולם בו אני נמצאת ולכן יש לי מקום כאשה. אם יש לנשים זכויות אז יש לנו גם חובות והם ללמוד תורה ולהתפלל. אני לא אגיד שחובתנו להניח תפילין אבל אני רואה את זה כחובה שלי".

היא מגדירה את עצמה כאדם לא פוליטי כך שהשיחה לא גלשה לנושאי דת ומדינה. עם זאת, היא כן מתווכת את ההשקפה שלה לחברי הקהילה בליווי רוחני וגישור על הפער בין הרצונות שלהם לציווי ההלכתי:

"הרבה פעמים הם בעצם רוצים לדעת משהו אחרי וזה תמיד מגיע ממקום רגשי כי בשביל שאלה הלכתית תמיד אפשר לעשות גוגל ולקבל כמה פסיקות. אבל אפשר גם לפנות אליי כדי לקבל כיוון מהמסורת ההלכתית. מישהי שאלה אם היא יכולה לנסוע בשבת להורים שלה ולחזור הביתה כי אין סיכוי שתישאר לישון שם.

"הרבה פעמים הם בעצם רוצים לדעת משהו אחרי וזה תמיד מגיע ממקום רגשי כי בשביל שאלה הלכתית תמיד אפשר לעשות גוגל ולקבל כמה פסיקות. אבל אפשר גם לפנות אליי כדי לקבל כיוון מהמסורת ההלכתית"

"אמרתי לה שהלכתית אני לא יכולה להתיר נסיעה בשבת ולא צריך אותי בשביל לקבוע את זה. אבל אם היא רוצה לדעת מה חשוב יותר, המשפחה או השבת, אז בסופו של דבר זה תהליך. היא צריכה להקשיב לעצמה ומה היא צריכה עכשיו. את בתהליך של בדיקה והתקרבות וזה משהו שאני אומרת לחיילים בתהליך הגיור, אני לא רוצה שיעברו מאפס למאה, בקבלת מצוות חשוב התהליך של הבדיקה".

"היהדות מאתגרת אותנו להיות נון-קונפורמיסטיים". הרבה אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)
"היהדות מאתגרת אותנו להיות נון-קונפורמיסטיים". הרבה אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)

ברוח הזמן היא משקפת את השאלות והתשובות ההלכתיות גם ברשת חברתית. "לאחרונה פתחתי פרופיל ציבורי, jewishiscoolish, ואני מקבלת שם המון פניות על שאלות הלכתיות מחבר'ה עם השקפה ליברלית, חלקם מתביישים לשאול פנים מול פנים. זה יכול להיות על שנת שמיטה, כיסוי ראש לנשים ותפילין או מהות השבת.

"פתחתי פרופיל ציבורי, jewishiscoolish, ואני מקבלת שם המון פניות על שאלות הלכתיות מחבר'ה עם השקפה ליברלית, חלקם מתביישים לשאול פנים מול פנים"

"המנעד רחב ומגיע מאנשים שמחפשים את הגבול בין החיוב ההלכתי לחיים המודרניים, כמו למשל טבילה במקווה לפני נישואים. בעיני יש משהו רוחני בטבילה לאשה לפני יחסים ומצד שני המקוואות ברשות הרבנות מצפים שרק נשים נשואות ייכנס לטבול אז יש פער, או שאני נכנסת ומשקרת שאני נשואה או שאני לא טובלת".

תפתחי בקרוב גם טיקטוק?
"בשלב זה אני עדיין לומדת את הסטוריז והרילז, מנסה לעשות את זה כיף".

"קהילה כמרכז שכונתי"

בבית הכנסת של קהילת מורשת אברהם בתלפיות מזרח בירושלים הכסאות מסודרים במעגלים, ואין מחיצה להפרדת נשים. הקירות מעוטרים בבדי רקמה גדולים ועל בימת החזן רקום דווקא פסוק משיר השירים שמדבר על קהל המתפללים בלשון נקבה: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני".

"היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני". הפסוק שנבחר לעטר את הבמה פונה לקהל המתפללים בלשון נקבה. בית הכנסת של קהילת מורשת אברהם בתלפיות מזרח בירושלים
"היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני". הפסוק שנבחר לעטר את הבמה פונה לקהל המתפללים בלשון נקבה. בית הכנסת של קהילת מורשת אברהם בתלפיות מזרח בירושלים

הקהילה שנוסדה כאן לפני 50 שנה היא אחת הוותיקות של התנועה המסורתית בארץ והחל מלפני שנה מכהנים בה ביחד הרב דוד גודמן וכעת גם אשתו, הרבה אמירית רוזן שהוסמכה לרבנות בשכטר בתחילת החודש.

"זו קהילה של 90 משפחות, לא המצאנו את הגלגל אבל זו הפעם הראשונה שיש להם רבה אשה, הצענו את עצמנו כעסקת חבילה. אנחנו רואים את הקהילה כמרכז שכונתי, עם חוג שליחות ציבור, דאגה למיעוטי יכולת וכמובן גם תפילות בחגים שמושכים הרבה אנשים.

"זו קהילה של 90 משפחות, לא המצאנו את הגלגל אבל זו הפעם הראשונה שיש להם רבה אשה, הצענו את עצמנו כעסקת חבילה. אנחנו רואים את הקהילה כמרכז שכונתי"

"המרחב הזה הוא גם חברתי ומנסה לתת כלים לאנשים להרגיש שהיהדות היא שלהם ולחזק את המקום שבו נשים וגברים יכולים להוביל תפילה. הקהילה מלומדת, שוויונית ומאוד נטועה במקורות. אנשים פה רואים את עצמם כמשפיעים על השכונה ועיצוב הזהות הישראלית בכלל, הרבה מהם ממקימי התנועה המסורתית בארץ ומעורבים באפשרויות גיור ופסיקות הלכה".

היא אמנם גדלה במרחב האורתודוקסי, אך את ההשקפה קיבלה בירושה יחד עם הייחוס של אביה, לשעבר הרב הראשי של אירלנד ולפני כן של דרום אפריקה.

כסאות במעגלים ללא הפרדה מגדרית. בית הכנסת של קהילת מורשת אברהם בתלפיות מזרח בירושלים (צילום: עומר שרביט)
כסאות במעגלים ללא הפרדה מגדרית. בית הכנסת של קהילת מורשת אברהם בתלפיות מזרח בירושלים (צילום: עומר שרביט)

"אבי דיבר נגד האפרטהייד ולא חידשו לו ויזה ואז עבר לאירלנד, שם אני נולדתי וכשהייתי בת 3 עלינו לארץ. גדלתי בבית ספוג ביהדות ודאגה לסביבה ובעלי חיים. אבי היה ממייסדי רבנים לזכויות אדם ובאופן אירוני הוא ספג ביקורת לא רק על זה שהארגון מקדם גם זכויות לפלסטינים אלא דווקא בגלל שיתוף הפעולה שלו עם זרמים רפורמים וקונסרבטיביים.

"אבי היה ממייסדי רבנים לזכויות אדם ובאופן אירוני הוא ספג ביקורת לא רק על זה שהארגון מקדם גם זכויות לפלסטינים אלא דווקא בגלל שיתוף הפעולה עם רפורמים וקונסרבטיביים"

ההסמכה שלו הייתה מלב העולם החרדי ולא יכלו להתעלם מזה. לאבי יש יכולת לנוע בין העולמות: הוא מייעץ לרבנות בנושאים בין דתיים, מכהן בבורד של מרכז בין דתי סעודי והיה בוועדת נורמליזציה של יחסי ישראל והוותיקן. אני מאמינה שאלוהים דורש מאיתנו לפעול מתוך תחושה ש'יש גב'. כשפועלים מתוך עוצמה שהיא בתוכנו ואפשרית אם נפעל יחד".

רוזן ממשיכה את הקו הזה ופעילה בפורום בין דתי בנגב ששאף לחבר בין קהילות בדואיות ומוסלמיות לקהילה הנוצרית והיהודית. היא מגדירה את עצמה טבעונית ומנסה לשלב מודעות ל"סביבה יחד עם צדק חברתי ותיקון עולם במרחב של רוח ותורה", כלשון התקציר שנשלח אודותיה לצורך הראיון.

"היהדות שגדלתי עליה חיה ובועטת ומאתגרת אותנו להיות נון קונפורמיסטים. יש רעיון של מעט המחזיק את המרובה, אנחנו לא צריכים להיות רוב כדי לקבל לגיטימציה. אם יש בטחון ורוח גבית גם קבוצה קטנה יכולה להשפיע".

"אנחנו רואים את הקהילה כמרכז שכונתי". הרבה אמירית רוזן בפעילות ט"ו בשבט בקהילת מורשת אברהם בתלפיות-מזרח בירושלים (צילום: קהילת מורשת אברהם)
"אנחנו רואים את הקהילה כמרכז שכונתי". הרבה אמירית רוזן בפעילות ט"ו בשבט בקהילת מורשת אברהם בתלפיות-מזרח בירושלים (צילום: קהילת מורשת אברהם)

את התפקיד שלה היא רואה ככזה שחורג מהמרחב הדתי וכולל גם עירנות לבעיות אישיות של חברי הקהילה.

"יש פה ועדת חסד של דאגה לחולים ואנשים בבידוד או משפחות בקשיים ונשים שילדו. מופנית אלינו שאלות של אמונה או אנשים שבאים עם בעיות של דכאון וצריכים לשים לב שאם מישהו צריך טיפול אז להפנות למקומות נכונים. במידה רבה גם בשביל זה אנחנו כאן, להיות מרכז ולב קהילתי שנמצא איתך בשמחות ובכאבים, לחגוג איפה שטוב וכואב".

"מופנית אלינו שאלות של אמונה או אנשים שבאים עם בעיות של דכאון וצריכים לשים לב שאם מישהו צריך טיפול אז להפנות למקומות נכונים. במידה רבה גם בשביל זה אנחנו כאן"

הישיבה המשותפת בבית הכנסת הזה קיימת שנים רבות אך בשבע השנים האחרונות יש בו גם שוויון בתפילה. אמירית ודוד בעלה, ("אישי", כפי שהיא מכנה אותו), נושאים דרשות וקוראים בתורה אבל לא צריכים להחזיק את העסק הזה לבד, כי "יש פה המון אנשים שיודעים לקרוא בתורה והוביל".

על התפיסה שהתנועה הקונסרבטיבית היא משהו ששייך ליהדות ארה"ב היא אומרת כי "זה נכון שהעולם הזה התפתח בארה"ב יותר מאשר באירופה ובארץ אבל יש לו מקום גם פה. אנשים רוצים את מה שטוב לילדים שלהם ומה שנכון להם ופחות מרגישים שצריכים לשלם מס שפתיים לזהויות שהיו חלק מהם בעבר.

"הדבר הכי גרוע בשביל דת זה שהמדינה תכפה אותה על האוכלוסייה". הרבה אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)
"הדבר הכי גרוע בשביל דת זה שהמדינה תכפה אותה על האוכלוסייה". הרבה אמירית רוזן (צילום: איתי נדב)

מה אתה חושבת על האמירה של שר הדתות מתן כהנא שהיה מעדיף שכולם יהיו אורתודוקסים?
"המילה אורתודוקס היא לטינית וההפרדות האלה הן תגובה למהפיכה התעשייתית והחילון, כל קבוצה התמודדה עם הדברים האלה אחרת. חבל שהוא מתבטא כך. נכון שיש הבדלי גישה אבל מצד שני הכל פה נמצא על רצף בין מסורת להתחדשות.

"הרפורמות בכשרות ובגיור שהוא עצמו יזם מצויות במרחב האורתודכסי ויש היום מוסדות אורתודוקסים שמכשירים נשים לרבנות, באפרת יש בית כנסת שעומדת בראשו אשה אף שהיא לא תקרא לעצמה רבה. לכן זה נאיבי מצדו לדבר על כך שהאורתודוקסיה היא הבון טון".

מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
"אני חושבת שלאנשים צריכה להיות אפשרות לנוע ממקום למקום ויחליטו במצפון האישי שלהם אם לנסוע או לא. אני מחנכת את הבת שלי שלא נוסעים בשבת ולא משתמשים באמצעים טכנולוגיים אבל תחב"צ בשבת זה גם נכון יותר סביבתית. הדבר הכי גרוע בשביל דת זה שהמדינה תכפה אותה על האוכלוסייה. דת פורחת במרחב שנעשה מבחירה.

"אני מחנכת את בתי שלא נוסעים בשבת אבל תחב"צ בשבת זה נכון סביבתית. הדבר הכי גרוע זה שהמדינה תכפה דת על האוכלוסייה. דת פורחת במרחב שנעשה מבחירה"

"בעקבות הלימודים שלי הכרתי את כותל המשפחות שאמנם אין בו גישה לאבנים כרגע אבל מאפשר להביא ספר תורה ולקיים מניינים שוויוניים. בגלל שהמרחב האורתודוקסי הוא הגמוני אנשים לא מכירים את האפשרויות האלה".

נשות הכותל בתפילות ראש חודש בכותל המערבי, 5 בנובמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
נשות הכותל בתפילות ראש חודש בכותל המערבי, 5 בנובמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ברמה החינוכית רוזן שואפת להקנות גם לילדים את האפשרות של מרחב תפילה שוויוני, ומזכירה שבשישי האחרון תלמידי בית ספר ממלכתי-כללי הגיעו לבית הכנסת שלה לחגוג 'מסיבת סידור' וראו שיש שם רבה ויושבים ביחד. "אנחנו לא אומרים שלא אכפת לנו מהמקורות אלא מוצאים את המקורות השוויוניים במסורת ומראים שאפשר להסתמך עליהם.

"הילדים כאן מובילים סגירה של תפילה ואחת מהן דואגת שכולם יידעו מה עושים ומנהלת אותם מגיל צעיר. היא עושה עבודה כל כך טובה שכשהייתה עם קורונה אז כל האחרים שהדריכה ידעו בדיוק מה לעשות וזה בזכותה. זו הייתה הוכחה שהיא יכולה להוביל ולטעת באחרים את היכולת להוביל כשהיא לא נמצאת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 3,099 מילים ו-1 תגובות
סגירה