שיירת משוריינים רוסית בדרך לגבול אוקראינה, 18 בינואר 2022 (צילום: AP Photo)
AP Photo
שיירת משוריינים רוסית בדרך לגבול אוקראינה, 18 בינואר 2022

אחרי שהפכה את סוריה למגרש אימונים, רוסיה מוכנה לפלוש לאוקראינה

רוסיה למדה על בשרה במלחמה עם גאורגיה את נקודות האכילס שלה בתחום המודיעין והמל"ט ● הצבא הרוסי רכש מל"ט מהתעשייה האווירית הישראלית, עדכן אותו והפעיל אותו בסוריה – גם נגד ישראל ● 48 אלף חיילים רוסים תורגלו והוכשרו בתקיפות משולבות בסוריה משנת 2015, ומומחים טוענים שאותה טקטיקה תסייע להם גם באוקראינה כדי למקסם הישגים ולמזער אבדות

רוחות מלחמה מנשבות במזרח אירופה. המסרים המאיימים של וושינגטון ומוסקבה הסיטו את הפוקוס של מדיניות החוץ האמריקאית –  לא עוד סין או שיחות גרעין מול איראן, אלא הגנה על אוקראינה. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין כינס מסיבת עיתונאים ביום שישי האחרון והצהיר ש"למוסקבה יש את היכולות" לכבוש חלקים נרחבים מאוקראינה.

יותר מ־100 אלף חיילים רוסים הוצבו לאורך הגבול עם אוקראינה. לדברי אוסטין, כמו גם לדברי שגרירת ארה״ב לאו"ם לינדה תומאס־גרינפילד, הרוסים החלו בקמפיין תודעה כוזב ברשתות החברתיות כדי לייצר עילה לתחילת פעולה צבאית.

התקשורת האמריקאית מתמקדת בזמן האחרון ברמה המבצעית והצבאית של הכוחות הרוסיים. הדיווחים מלווים בסופרלטיבים רבים. "בעודם שוקלים מתקפה באוקראינה, רוסיה מציגה יכולת צבאית חדשה", כך נכתב בוושינגטון פוסט לפני כמה ימים. במקביל, בניו יורק טיימס דיווחו: "צבא רוסיה, שבעבר היה שחוק, הוא כיום צבא מודרני וקטלני".

מכוני מחקר וצבאות זרים עוקבים באדיקות אחר השינויים של היכולות הצבאיות הרוסיות. כבר ב־2014 העולם חזה ביכולות הצבאיות המשופרות של רוסיה בעת הפלישה לחצי האי קרים וההשתלטות עליו.

חיילים רוסים בגבול עם אוקראינה (צילום: Engelberthumperdink)
חיילים רוסים בגבול עם אוקראינה (צילום: Engelberthumperdink)

אולם עתה, ב־2022, הרוסים מיומנים הרבה יותר. הם שכללו את יכולותיהם ותרגלו פעילות מבצעית צבאית בסוריה. בשנת 2015 רוסיה התערבה במלחמה בסוריה כדי לשמר את שלטונו של בשאר אל־אסד. במשך כמה שנים תקפו הרוסים מהאוויר בסוריה בזמן שכוחות קרקע מיוחדים חיסלו מורדים וקבוצות טרור שונות.

במהלך המעורבות הרוסית בסוריה גבר השימוש בנשקים מונחים מדויקים, מל"טי תקיפה ומודיעין, כל זאת תוך כדי שימוש בטקטיקת תקיפה אווירית עם מינימום פגיעה בכוח האדם הרוסי

במהלך המעורבות הרוסית בסוריה גבר השימוש בנשקים מונחים מדויקים, מל"טי תקיפה ומודיעין, כל זאת תוך כדי שימוש בטקטיקת תקיפה אווירית עם מינימום פגיעה בכוח האדם הרוסי. המדיניות המוצהרת הייתה להתייחס לסוריה כ"מרחב אימונים". צוותי הלוחמים הוחלפו כל שלושה חודשים, כך שמקסימום טייסים, מפעילי כטב"מים ולוחמים יתנסו מבצעית במרחב הסורי ויהפכו למיומנים.

במלחמת גאורגיה–רוסיה בשנת 2008, הכוחות הרוסיים היו בנחיתות מסוימת. אולם הרוסים התחייבו לסייע לבדלנים האוסטים ושלחו לאזור כוחות ארטילריה, שריון וחי"ר. במשך כמה ימים הפציץ הצבא הרוסי באזור, הבריח את הצבא הגיאורגי ואף השתלט על ערים מרכזיות באזור.

המבצע הביא לביטול כוונתה של גאורגיה להצטרף לברית נאט"ו. ב־2008 הרוסים השיגו את מבוקשם אך ספגו אבדות רבות בנפש ובציוד. עם תום הקרבות הבינו הרוסים כי הם מפגרים בתחום המודיעין, הנשק המדויק ותעשיית המל"טים.

חשיפת הכטב"ם איתן, מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, 2010 (צילום: Yossi Zeliger / FLASH90)
כטב"ם תוצרת התעשייה האווירית הישראלית, 2010 (צילום: Yossi Zeliger / FLASH90)

ממי רוכשים מל"טים? מישראל

כדי להשלים את הפערים בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, פנו הרוסים לטובים ביותר – התעשייה האווירית הישראלית, ספק המל"טים של צה"ל. הם רכשו את הסרצ'ר 2, כלי טיס מסייר ואוסף מודיעין, שנמצא בשירות צה״ל מאז 1992 בגלגולים ופיתוחים הולכים ומשתפרים. שווי העסקה המדווח, נכון ל־2009 עמד על כ־400 מיליון דולרים. רוסיה יצרה העתק שלו תחת השם "פורפוסט".

ב־2014 דווח כי הצבא האוקראיני הפיל את אחד המל"טים הרוסיים האלה. אולם האירוע החריג ביותר התרחש בגבול ישראל–סוריה בקיץ 2016, כשהמל"ט "פורפוסט" חדר לישראל. צה"ל ניסה ליירט אותו באמצעות שני טילי פטריוט אך כשל. כך, בטוויסט משוגע, שכלל הצבא הרוסי את היכולות האוויריות שלו באמצעות רכש ביטחוני מישראל שנוצל נגדה.

בקיץ 2016 חדר המל"ט "פורפוסט" לישראל. צה"ל ניסה ליירט אותו באמצעות שני טילי פטריוט אך כשל. כך, בטוויסט משוגע, שכלל הצבא הרוסי את היכולות האוויריות שלו באמצעות רכש ביטחוני מישראל שנוצל נגדה

פרופסור דימה אדמסקי מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, הוא מומחה לביטחון לאומי, אסטרטגיה והיסטוריה צבאית. אדמסקי העדיף שלא להתראיין לזמן ישראל אך הפנה למאמר שכתב בנושא האסטרטגיה הצבאית הרוסית והמסקנות מהמעורבות בסוריה בשנת 2015 ואילך.

אדמסקי מסביר שמלחמת גאורגיה–רוסיה הבליטה את פערי היכולות של הצבא הרוסי וכי יהיה זה נכון להסיק שהצבא הרוסי שואף ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום המל"טים. אדמסקי מסביר שהמונח החשוב ביותר לאפיון היכולות הצבאיות הרוסיות הוא "תשלובת מודיעין־מהלומה".

אזרחים גאורגים מפגינים בעד אוקראינה ליד בניין השגרירות בטביליסי, 23 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Shakh Aivazov)
אזרחים גאורגים מפגינים בעד אוקראינה ליד בניין השגרירות בטביליסי, 23 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Shakh Aivazov)

מדובר במערכת שלמה שמטרתה לחבר בין יכולות מודיעין ליכולות אש תוך כדי הפעלת מערכות פיקוד ושליטה שמחברות בין האגפים השונים בצבא. למעשה, בפעילות הרוסית בסוריה, הרוסים אימנו את כל האגפים של הצבא לפעול בתשלובת מודיעין־מהלומה.

במידה רבה הם גיבשו את היכולות הללו, תוך שהם גם מסיקים מסקנות מהאופן שבו צה"ל פועל בלוחמה נגד אירגוני טרור סמי־צבאיים. בצה"ל זה נחשב בסיסי ומוכר אך צבאות זרים לא תמיד מיומנים בתחום.

מדובר בשכלול ושילוב בין אמצעי איסוף מידע (תצפית ומל"טים מלקטי מודיעין) לבין כוחות האש – והכל באמצעות מערכות מתקדמות של פיקוד ושליטה. כך הצבא הרוסי צפוי לפעול גם באוקראינה.

במאמרו של אדמסקי משנת 2019, "הקמפיין של מוסקבה בסוריה: לקחים רוסיים במיומנות אסטרטגית", הוא מציין שהרוסים התכוונו "להגיע למקסימום השפעה באמצעות מינימום חדירה צבאית, זאת תוך כדי קידום האינטרסים הרוסים באזור". אדמסקי מוסיף שהמטרות הרוסיות בסוריה היו, בין היתר, לבסס את כוחם והשפעתם כך שארה"ב לא תהיה השחקן המרכזי באזור.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סוריה בשאר אסד מדליקים נרות בקתדרלה הנוצרית האורתודוקסית בדמשק, 7 בינואר 2020 (צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
נשיא רוסיה פוטין ונשיא סוריה אסד מדליקים נרות בקתדרלה הנוצרית האורתודוקסית בדמשק, 7 בינואר 2020 (צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

"בעקבות הפעילות בסוריה, מוסקבה אשררה את מעמדה כמעצמה חיונית באזור והקנתה לעצמה תוקף כבעלת מעמד שווה לאמריקה או אף חזקה יותר. כתוצאה מכך, כוחות מערביים ריככו את יחסם לאסד והפסיקו לדרוש את התפטרותו כתנאי להגעה להסדר עם סוריה", הוא כותב.

רוסיה רוצה להפעיל מינימום כוח צבאי כדי להשיג את התוצאה המקסימלית – השפעה אזורית ודחיקת נאט"ו החוצה

כלומר, בהנחה שאפשר ללמוד מהפעילות הרוסית בסוריה וליישם את הדברים כלפי אוקראינה, רוסיה רוצה להפעיל מינימום כוח צבאי כדי להשיג את התוצאה המקסימלית – השפעה אזורית ודחיקת נאט"ו החוצה. דמסקי מתאר כיצד רוסיה "השתמשה בסוריה כמגרש אימונים בעל עלות־תועלת הגדולה ביותר עבורם, וכאזור מעולה לבחינת טווחי ירי של כלי נשק ותורות לחימה.

"הם השתמשו שם בנשקים חדשים ומתקדמים, בפלטפורמות קונבנציונליות ודואליות (שיכולות לשמש גם לנשק גרעיני), באוויר, בים וביבשה, הקרמלין בסך הכול המחיש את היכולת שלו לבלום מעורבות אירופית. מוסקבה יצרה לעצמה תדמית של אומה מנצחת, ואת כל זה היא השיגה בזול יחסית".

48 אלף חיילים, 60–70 מל״טים ולוחמה אלקטרונית

בנוגע לתשלובת מודיעין־מהלומה, אדמסקי מציין שמוסקבה "שאפה לאמן ולהשיג ניסיון מבצעי למקסימום חיילים ומפקדים. בסוף 2017, הרוסים 'אימנו' כ־48 אלף איש שיצאו למשימות של שלושה חודשים בכל פעם. המפקדים רכשו ניסיון בקרבות משולבים תוך תפעול שיתוף פעולה רב־זרועי.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במהלך תרגיל צבאי, ספטמבר 2019 (צילום: Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במהלך תרגיל צבאי, ספטמבר 2019 (צילום: Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

"הוצבו בסוריה יחידות מודיעין מיוחדות ומפקדי שילוב אש. גם משרד הביטחון הציב בסוריה מהנדסים ומדענים מטעמו, מיחידות העוסקות בתכנון. מכוני מחקר מדעיים ותעשיות צבאיות ליוו את הפעילות הצבאית ועסקו בהפקת לקחים מבצעיים וקונספטואליים. הפיקוד הכללי של רוסיה הפך את סוריה ל'חממה' ללמידה צבאית, תרגול וחדשנות מבצעית", כותב אדמסקי.

עוד היבט במוכנות הצבאית הרוסית נובע משנים של אימוני מל"טים וכלים מוטסים לא מאוישים. "מאז 2012, מבחינת האיכות והכמות של צי המל"טים הרוסי, נעשתה קפיצה עצומה", מציין אדמסקי. "המטרה שלהם הייתה להגביר את האפקטיביות של הכוחות הטקטיים בעומק האויב.

"המבצעים בסוריה אפשרו לרוסים להפעיל מספר חסר תקדים של צי מל"טים. באופן ממוצע, בכל רגע נתון, הרוסים הפעילו בסוריה בין 60–70 נקודות מל"טים לאיסוף מודיעין, תקיפה ולוחמה אלקטרונית מעל לשמי סוריה".

"המבצעים בסוריה אפשרו לרוסים להפעיל מספר חסר תקדים של צי מל"טים. באופן ממוצע, בכל רגע נתון, הרוסים הפעילו בסוריה בין 60–70 נקודות מל"טים לאיסוף מודיעין, תקיפה ולוחמה אלקטרונית"

השימוש הרוסי בלוחמה אלקטרונית בצורה נרחבת הוכר גם על ידי האמריקאים. הגנרל ריימונד תומאס, מי שהיה ראש פיקוד מבצעים מיוחדים, אמר ב־2018 שהכוחות הרוסיים בסוריה עשו את "השימוש האגרסיבי ביותר בעולם של לוחמה אלקטרונית".

מל"ט רוסי משגר טיל במהלך תרגיל צבאי ברוסיה, 11 בספטמבר 2021 (צילום: Vadim Savitskiy/Russian Defense Ministry Press Service via AP, File)
מל"ט רוסי משגר טיל במהלך תרגיל צבאי ברוסיה, 11 בספטמבר 2021 (צילום: Vadim Savitskiy/Russian Defense Ministry Press Service via AP, File)

לדבריו זה הגיע לכדי שיבוש קשר וניווט של מטוס ה־AC-130 (לוקהיד) האמריקאי. הלוחמה האלקטרונית הרוסית הופעלה באופן נרחב בסוריה, אך גם בפעילותם באוקראינה באותן השנים.

גבול אסטרטגי

ד"ר משה אלבו, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר לזמן ישראל ש״צריך לשים לב לעקביות שלהם. המלחמה מול גאורגיה ב־2008 ולאחר מכן תפיסת חצי האי קרים ב־2014, מעידים על כך שרוסיה לא מוכנה שיאיימו על הגבול האסטרטגי שלה (מונח הנבדל מן הגבול הפיזי של המדינה).

"האיום על הגבול האסטרטגי הוא איום על מרחב שאינו בשליטתם אך משפיע על רוסיה. רוסיה תופסת את נחלות העבר שלה – כמו גאורגיה או אוקראינה – ככאלה שעשויות לעבור למערב ולנאט"ו בשל השפעה אמריקאית, ולכן הם חושבים שעליהם לתת לכך מענה".

על פעילותם הצבאית בסוריה אמר ד"ר אלבו שרוסיה "תפסה את סוריה ברמה של ניסוי כלים. הגנרלים שצמחו בצבא הרוסי הפיקו את הניסיון המבצעי שלהם בסוריה. הנמלים שבנתה בלאטקיה וטרטוס שימשו את הרוסים להובלת כלים, בסיס ליציאה לאימונים ותמרונים, ובעיקר זירה נוספת לחיכוך בין הכוח הרוסי לכוח האמריקאי–נאט"ו.

ספינת טילים של חיל הים הרוסי מפליגה ממתקן הצי הרוסי בנמל טרטוס, סוריה. ספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)
ספינת טילים של חיל הים הרוסי בנמל טרטוס, סוריה. ספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)

"צריך להבין שהחזית בסוריה לא הייתה הדבר המשמעותי ביותר עבור הרוסים. צריך להבין את זה בזווית ראייה רוסית רחבה בהרבה. היה מדובר ב'חצר המשחקים' שלהם במזרח התיכון, שהייתה מקבילה לנקודות אחרות – כמו הקשר הצבאי והאסטרטגי שלה עם מצרים וההשקעה בלוב.

"מעל לכל הם העבירו את המסר שרוסיה נמצאת במזרח התיכון, עם השפעה גוברת, עסקאות אמל"ח ויכולת לתת מענה לנוכחות אמריקאית". ד״ר אלבו ציין את הפטרול האווירי הרוסי–סורי המשותף שבוצע לאחרונה מעל שמי סוריה, כולל ברמת הגולן, בהשתתפות מטוסי סוחוי 34 ו־35 ומיגים 23 ו־29.

"רוסיה מקרינה כוח מול נאט"ו וארה"ב באמצעות שורה של אימונים ותרגילים רחבי היקף וחסרי תקדים בים, באוויר וביבשה, מהאוקיינוס האטלנטי ועד הים התיכון.

"הפטרול האווירי הרוסי–סורי המשותף שחלף גם ברמת הגולן הסורית ב־24 בינואר 2022 צריך להיות מובן בהקשר זה, כמו גם הרצון הרוסי להעביר מסר הרתעה אסטרטגי לישראל שתימנע מנקיטת עמדה פרו־אמריקאית במשבר באירופה, וכן איתות שעל ירושלים לקחת בחשבון את דרישותיה בנוגע לאופן התנהלות ישראל בסוריה".

גבול סוריה-ישראל (צילום: Ariel Schalit, AP)
גבול סוריה–ישראל (צילום: Ariel Schalit, AP)

צבי מגן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה (1991–1998) ושגריר ישראל באוקראינה (1993–1998) אמר לזמן ישראל שבעשור האחרון הרוסים פיתחו יכולות צבאיות בתחומים שבהם הייתה להם חולשה.

"הם פיתחו מערכות אסטרטגיות בתחום הטילאות והיירוט, אבל צריך לשים לב שבענף הזה אף אחד בעולם לא עמד במקום. כולם התקדמו. זה לא שהצדדים האחרים קפאו על השמרים".

לדבריו, לרוסים תמיד היה צבא יבשה טוב עם יחידות מיומנות, אך בתחומים אחרים, כמו אוויר ויירוט, הרוסים הצליחו לסגור את הפער שהיה להם מול המערב וארה"ב. ״אכן, בשנים שלהם בסוריה הם הפעילו רבות את חיל האוויר ואת מערכות ההגנה האווירית שלהם.

מטוס קרב רוסי סוחוי Su-35 (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)
מטוס קרב רוסי סוחוי Su-35 (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)

"הם בנו בסיס אסטרטגי לשימוש חיל אוויר בסמוך ללאטקיה ומשם היו מחליפים את צוותיהם כדי שכולם יעברו ויתנסו בלוחמה מבצעית. הם טוענים שהם הצליחו לאמן את כל הכוחות שלהם. עדיין, אני חושב שאי אפשר להשוות את הרמה של חיל האוויר שלהם לרמה של צה"ל, שהיא גבוהה בהרבה.

"אבל אנחנו מדברים על תקיפה באוקראינה ומלחמה היא דבר מורכב. להיכנס ולכבוש את המדינה הגדולה ביותר מבין מדינות מערב אירופה. לצבא האוקראיני יש סדר כוחות פעיל של 250 אלף חיילים ועוד כ־900 אלף מתנדבים ומילואים. זה כוח מספיק גדול כדי להוות אתגר משמעותי.

"הרוסים יכולים לנצח באופן אפקטיבי, אבל גם לספוג אבדות רבות. אף אחד לא ממהר לצאת למלחמה רבתית, במיוחד כשהרוסים מנסים ליטול לעצמם מדינה שהם רוצים שתחזור לחיקה. ולכן, הם צריכים להתקדם שם בזהירות".

ומה עם שימוש בנשקים אסטרטגיים, צבא מודיעיני עתידי?

"זה פחות רלוונטי לאוקראינה. זה יותר מתאים לאיומים ולפעילות מול נאט"ו וארה"ב. לא ברור אם לרוסים יש את אורך הרוח והיכולות מול נאט"ו, שמורכב מצבאות רבים. הרוסים הם לא היחידים ששיפרו את היכולות שלהם, גם האוקראינים השתפרו והאמריקאים – בואו לא נשכח – מושקעים עמוק בסיוע ובבניית הכוח הצבאי האוקראיני".

חיילי מילואים בצבא אוקראינה מתאמנים בקייב, 22 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
חיילי מילואים בצבא אוקראינה מתאמנים בקייב, 22 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

"מאמין שהם מתכננים כרגע לצאת למבצעים מיוחדים ומוגבלים בזמן ובכמות כוח האדם. לבצע תקיפה בתא שטח לא גדול. בדומה למה שהם עשו בגאורגיה"

צבא רוסיה מתיימר להחזיק בשטח שיכבוש. יש להם הכשרה לזה?

"זה לא פשוט. השלב הבא של אחזקת השטח, כיבוש ושיטור. אני בספק אם הם מתכוונים להגיע למצב הזה. מאמין שהם מתכננים כרגע לצאת למבצעים מיוחדים ומוגבלים בזמן ובכמות כוח האדם. לבצע תקיפה בתא שטח לא גדול. בדומה למה שהם עשו בגאורגיה ב־2008.

"עד היום הם מחזיקים בשני תאי שטח בדרום אוסטיה ואבחזיה. בדומה ל־2008, הם יכולים להיכנס לאזור מסוים ולהחזיק בו. אבל אני מעריך שהכוונה שלהם היא לערער את השלטון האוקראיני ולהפיל אותו מבפנים באמצעות גורמים שמשתפים פעולה עם רוסיה.

"הם פשוט מנסים לנצל את אוקראינה כדי לקבל ממדינות המערב כמה דברים, כמו הסרת סנקציות והקלות נוספות. בנוסף הם רוצים שנאט"ו תפסיק להתפרש לכיוון מזרח. ולסיכום, הם רוצים להיות מעצמה. שאוקראינה לא תהיה חלק מנאט"ו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
השאלה, מה נאט"ו עושים שם מלכתחילה. בהחלט ניתן להבין את ההתנגדות של מעצמת-על עם שלטון אוטוריטרי לישות דמוקרטית פרו-מערבית כל כך צמודה אליה. מדובר סוף סוף במדינה שהיא כמעט תאום שלה מכל כך... המשך קריאה

השאלה, מה נאט"ו עושים שם מלכתחילה. בהחלט ניתן להבין את ההתנגדות של מעצמת-על עם שלטון אוטוריטרי לישות דמוקרטית פרו-מערבית כל כך צמודה אליה. מדובר סוף סוף במדינה שהיא כמעט תאום שלה מכל כך הרבה בחינות. האם ארה"ב היתה אוהבת את זה אם רוסיה היתה מתערבת לה במקסיקו או בקנדה.

עוד 1,787 מילים ו-1 תגובות
סגירה