הבוגרים הזכאים לתואר הנדסאי סיימו מסלול לימודים אינטנסיבי של בין שנתיים לשלוש שנים בדרך אל התואר. אם נספור את זה בשעות לימוד, הרי שמדובר על בין 2,000 ל-2,700 שעות אקדמיות לתואר, בעוד שסטודנטים לתואר ראשון לומדים בדרך כלל בין 1,600 ל-2,400 שעות. עם סיום הלימודים הם נקלטים במקומות עבודה רבים במשכורות גבוהות מאלו של בוגרי מדעי הרוח והחברה, אבל זה לא מפריע למדינה להמשיך להציב בפניהם חסם בדמות אי ההכרה בתעודת ההנדסאי לצורך קבלה והמשך לימודים אקדמיים.
בוגרי תואר הנדסאי מסיימים מסלול לימודים אינטנסיבי ונקלטים במקומות עבודה במשכורות גבוהות, אך זה לא מפריע למדינה להציב בפניהם חסם בדמות אי ההכרה בתעודה לקבלה והמשך לימודים אקדמיים
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כך קורה שמי שלמד לימודים טכנולוגיים יישומיים ארוכים כהנדסאי אזרחי, לא יוכל להתקבל ללימודי הנדסה אזרחית, כלכלה או אפילו תואר כללי – רק כי בגיל 18, לא היה זכאי לתעודת בגרות. רק משום שחסרה לו בחינה לזכאות או משום שלא השקיע בלימודיו, מסיבות שונות, בגיל ההתבגרות.
כל זאת למרות שהוא אוחז בתעודה המקנה לו רישוי וזכות חתימה. מסתבר כי לא הידע המקצועי משנה אלא ציון כזה או אחר מכיתה י"ב, שלא תמיד רלוונטי או בעל זיקה ישירה לתחום המקצועי.
אלפי שעות של לימודים טכנולוגים גבוהים, מיומנויות שנרכשות במהלך הלמידה, החיבור למעסיקים והרצון הגובר ללמידה ולהשכלה – לא עומדים מול "זכאות לבגרות" לשם המשכיות לימודים לתואר אקדמי מתקדם.
מדינת ישראל משוועת לאנשי המקצוע הטובים ביותר בתחומים שונים. לשם כך, עליה לעשות הכל כדי לעודד רכישת מקצוע וכדי להסיר חסמים, בטח שלא להציב חסמים מיותרים ומופרכים, לפיהם 2,700 שעות לימוד ברמה גבוהה חשובות פחות מבחינת בגרות.
במציאות של משק משתנה, עלינו לדעת שאנחנו עושים הכל כדי לעודד את האנשים האיכותיים ביותר ללמוד ולהתפתח במקצועות חשובים לצמיחת התעשייה והפריון. המכללות הטכנולוגיות מאפשרות לרבים, שלא השלימו מסיבה זו או אחרת בגרות, להתפתח מקצועית. הניסיון של האקדמיה לעצור אותם מלהמשיך ללמוד, לא פוגע רק בהם, אלא בחברה הישראלית כולה.
מי שלמד לימודים טכנולוגיים יישומיים ארוכים כהנדסאי, לא יוכל להתקבל ללימודי הנדסה אזרחית, כלכלה או אפילו תואר כללי – רק כי חסר לו ציון כלשהו מכיתה י"ב, שלא תמיד רלוונטי לתחום המקצועי
פורום המכללות הטכנולוגיות מוביל לאורך עשור שינויים בתפיסת המדינה את תחום ההשכלה הטכנולוגית – השפעה על מעמד ההנדסאי והצורך בתקצוב הולם, שילוב אוכלוסיות ייחודיות, מתן כלים ולמידה נכונה לאלו אשר זו להם הזדמנות לעיתים אחרונה ללימודים והשתלבות יצרנית, הסברה ורתימת בעלי עניין לטובת הסטודנטים ובוגרי התחום אשר משתלבים בהצלחה כה רבה במשק ועוד.
בנוסף, אנו פועלים אל מול מערכת ההשכלה הגבוהה כדי לאפשר לבעלי תעודת הנדסאי להתקבל לתואר אקדמי, ללא הצורך בזכאות לתעודת בגרות שאינה רלוונטית עוד לבוגר, ואף להכיר בחלק מהותי מלימודי ההנדסאות לצורך לימודי ההמשך האקדמיים כמקובל בעולם (כיום יש הכרה רק בחלק מזערי מלימודים אלה).
לצערי, מזה יותר משנתיים המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והמוסדות האקדמיים עצמם אינם ממהרים להיענות לבקשה הכל-כך צודקת ומחויבת המציאות הזו – וכולנו מפסידים!
בכך, המדינה עצמה חוסמת צעירים רבים מהתקדמות במעלה הסולם החברתי. היא חוסמת אותם מלרכוש השכלה מקדמת, ולמעשה מענישה אותם ולא מוקירה את הדרך העיקשת שבחרו לטובת השכלה מקדמת כהנדסאי והצלחה בטוחה בתחום התעסוקתי. כל זאת – עקב הדרישה המופרכת והבלתי ברורה לזכאות לתעודת בגרות מעצם רצונם להמשיך וללמוד באקדמיה.
לצערי, מזה יותר משנתיים המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והמוסדות האקדמיים עצמם אינם ממהרים להיענות לבקשה הכה צודקת ומחויבת המציאות הזו – וכולנו מפסידים
המדרוג הרשמי של התעודות שמונפקות על ידי המדינה על פי חשיבותן וערכן, שצפוי להתפרסם בקרוב, מקומם ומעורר גיחוך, כיוון שבינו ובין צורכי המשק הישראלי אין ולא כלום. אם בעבר ניתן היה לקבל עובד לעבודה ולהכשירו במפעל, היום כבר גובר הצורך בכוח אדם מיומן ומקצועי-יישומי, היודע לתפעל טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר.
לפעמים אפשר למרוט שערות מכמה שמדינת ישראל היא אכזרית ומטומטמת, בו זמנית. המקרה של ההנדסאים כהמחשה.https://t.co/E5phQUVwds
— Meirav Arlosoroff מירב ארלוזורוב (@MeiravAr) January 26, 2022
תואר הנדסאי הוא תואר מכובד ומעמיק, ואפילו חופף למקבילו האקדמי במשרות ציבוריות – כלשון החוק. בוגרי לימודי הנדסאות תורמים למשק בהעלאת הפריון ומשתלבים בתעשייה ובמשק הישראלי כבוגרי תארים אקדמיים, בהתאם לתחומי המקצוע והמיומנות שרכשו.
אמנם לאחר כל הרבה שנים סוף סוף מדינת ישראל עומדת להכיר רשמית בכך שתואר הנדסאי איכותי ונחשב יותר מתעודת בגרות – אקט ראוי ונדרש – אולם יתכן שהמדינה צריכה להתקדם עוד צעד ומהר, ולהכיר בתואר ההנדסאי כשווה ערך לתואר ראשון.
המדרוג הרשמי של התעודות שמונפקות על ידי המדינה על פי חשיבותן וערכן, שצפוי להתפרסם בקרוב, מקומם ומעורר גיחוך, כיוון שבינו ובין צורכי המשק הישראלי אין ולא כלום
צריך לחשוב קדימה על אתגרי המדינה והחסרים הקיימים. לתקן באופן מיידי את המציאות הקיימת, ולנפץ את תקרת הזכוכית לפיה מתקיימת הדרה של נושאי דיפלומת ההנדסאי – נטולי תעודת הבגרות – מהמשך לימודים אקדמיים. את העיוות הזה אנחנו מוכרחים לשנות.
ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב היא יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עם כול הכבוד ללימודי הנדסה גם הנדסאי הוא רמה מסויימת למרות שלא עשינו בגרות עשינו מכינה וזה מה שביקשו מאיתנו.
במידה והלך ללמוד תואר כמובן שהשלים מה שצריך.
הבעיה שהבטיחו לנו ההנדסאים הזה חצי תואר ולא נתנו.
גם ברשיונות הנמוכים יש בעיות.
ממתי האקדמיה מונעת ממישהו ללמוד , אין פריביליגיות באקדמיה אם אתה עומד בתנאים אז השמיים הם הגבול זה שרוב ההנדסאים אינם עונים לדרישות האקדמיה משמע שלא יוכלו ללמוד שם לא כי באקדמיה לא רוצים אלא כי ההנדסאים לא יעמדו בעומס התכנים הנלמדים שם . יתרה מכך נדרשת רמת מתימטיקה ופיזיקה גבוה מדי על מנת לעמוד בתכנים הנלמדים ועל מנת לא למעוד באמצע הדרך אם לא בתחילתה . חוץ מזה לא השרה הנכבדה היא זו שתקבע מה צריכים להיות תנאי הקבלה להנדסאים ולא הנדסאים יש את המעוצה להשכלה גבוהה היא הממונה על הדברים האלה . בקיצור הנדסאי/ת נכבדים אם תרצו להיות מהנדסים אין פריביליגיות צטרכו לעבור את המסלול שכולנו עברנו החל מתנאי קבלה באקדמיה ועד לקבלת תעודת מהנדס.
כתבה שהיא כולה בילבול מוח וחוסר דיוק. הנדסאי שמתאים ללימודי מהנדס יעשה מכינה ויתקבל בלי בעיות. עם שלל המכללות והאוניברסיאות אין שום בעיה להתקבל. הבעיה היא הלימודים עצמם למהנדס שדורשים רמה מתמטית גבוהה שקשה לעמוד בה. האמת העצובה היא שהרבה מאד הנדסאים שסיימו לימודים בציונים גבוליים גם לא מסוגלים לעבוד כהנדסאים במקצוע ונוטשים בהמוניהם.