משולש היחסים הודו-מדינות המפרץ-ישראל

שיחת הוועידה המקוונת של הרביעיה, שרי החוץ של ישראל והודו, יאיר לפיד וד"ר ג'יישנקר, שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן, ושר החוץ של איחוד האמירויות שיח' עבדאללה בן זאיד מתוך טוויטר
שיחת הוועידה המקוונת של הרביעיה, שרי החוץ של ישראל והודו, יאיר לפיד וד"ר ג'יישנקר, שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן, ושר החוץ של איחוד האמירויות שיח' עבדאללה בן זאיד מתוך טוויטר

בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארצות הברית, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשיתוף פעולה כלכלי. במהלך השיחה קיימו השרים דיון על האפשרויות הגלומות בתחומים של תשתיות משותפות, נמלים, רכבות וביטחון ימי וסיכמו כי יוקמו קבוצות עבודה לשם כך, וכי יתקיימו פגישות נוספות של שרי החוץ.

בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשת"פ כלכלי

בשולי הפגישה אמר שר החוץ ההודי כי יחסיה של דלהי עם ירושלים, וושינגטון ואבו דאבי הם "מהקשרים הקרובים ביותר שיש לה, אם לא הקרובים ביותר". דלהי גם חידשה לאחרונה את השיחות לקידום הסכם אזור סחר חופשי בינה לבין ישראל ובינה לבין איחוד האמירויות.

לאחר היציאה האמריקאית מאפגניסטן ולקראת צמצום אפשרי נוסף של כוחות ארצות הברית במזרח התיכון, נשמעים במדינות המפרץ קולות הקוראים לפצות על ההיעדרות הצבאית האמריקאית בהגברת הנוכחות הצבאית במפרץ מטעמן של מדינות שונות, בהן גם הודו. גם לישראל יש עניין בהגברת הנוכחות הימית הצבאית-ההודית בים הערבי ובים האדום, זירות המאוימות על ידי איראן, ונכון תעשה אם תהדק את שיתוף הפעולה המרובע כדי להבטיח את חופש השיט באזור.

יתרונותיה של הודו עבור מדינות המפרץ טמונים בהיותה שוק עצום ומתפתח לתוצרי האנרגיה, בנגישותה וסמיכותה הגיאוגרפית, בנכונותה למיזמים משותפים של זיקוק ופטרוכימיה, בכוח העבודה הגדול, המקצועי והזול שהיא מספקת (שגם הופך את הודו לרגישה יותר כלפי המדינות המארחות) ובגישתה הלא-מתערבת בסוגיות פנים.

מעבר לכך, הודו אינה נתפסת כבעלת אג'נדה מדינית-כלכלית ושאיפות התפשטות כמו סין או רוסיה, וקשריה הטובים עם ארצות הברית מבטיחים כי קידום היחסים עמה לא יהיה כרוך בלחץ אמריקאי. לפיכך יש לארצות הברית עניין לעודד את הודו לקחת על עצמה תפקיד פעיל בביטחון המפרץ, כמשקל נגד לסין וכדרך להפחית את מעורבותה שלה באזור.

בשולי הפגישה אמר שר החוץ ההודי כי יחסיה של דלהי עם ירושלים, וושינגטון ואבו דאבי הם "מהקשרים הקרובים ביותר שיש לה, אם לא הקרובים ביותר"

גם מצידה של הודו יש עניין רב יותר במעורבות במזרח התיכון. אולם פיתוח היחסים בין הודו למדינות המפרץ כרוך במידה רבה של חשדנות בשל היחסים המיוחדים – בתחום הפוליטי והביטחוני – בין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין פקיסטן ובין הודו לאיראן. בעוד הודו רואה בפורום המרובע לשיתוף פעולה כלכלי הזדמנות לאתגר את סין ולהגביר את נוכחותה במזרח תיכון, הרי ישראל, ובמידה פחותה איחוד האמירויות, עשויות לראות בו כלי (נוסף) להתמודדות עם איראן, בשיתוף ארצות הברית.

נוסף על כך הודו מוגבלת יותר משחקניות עולמיות אחרות במשאביה הכלכליים והצבאיים, ומושפעת יותר מאילוצים פוליטיים ודתיים פנימיים. גם הידוק הקשרים בין מדינות המפרץ לבין סין, יריבתה של הודו, והאטרקטיביות של המפרץ עבור שחקנים אסייתיים נוספים, חלקם חדשים בזירה זו, דוגמת יפן ודרום קוריאה, יוצרים תחרות להודו.

הסכמי אברהם הם הזדמנות עבור ישראל להדק את קשריה עם הודו ועם איחוד האמירויות. ליחסים בין דלהי לאבו דאבי ממד היסטורי. הכלכלה של הודו ושל איחוד האמירויות שלובות זו בזו, ומיסוד היחסים בין אבו דאבי לירושלים טומן בחובו פוטנציאל לחיזוק יחסי הודו וישראל ולשיתוף פעולה משולש בתחומים רבים ובהם אנרגיה, רפואה, חקלאות וביטחון. הטכנולוגיה המתקדמת מישראל, יכולות הייצור בהודו והצרכים ומקורות המימון של מדינות המפרץ מעידים על הפוטנציאל הטמון בקשרים החדשים. ההערכה היא שהיקף הסחר בין ישראל-הודו-איחוד האמירויות יכול להגיע לכ-100 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי.

למרות שבהתייחסות הפומבית של הצדדים לשיתוף הפעולה המתרקם בפורום המרובע ניתן דגש לממד הכלכלי, הדאגות הביטחוניות המשותפות יביאו ככל הנראה גם להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני-צבאי בין הצדדים.

למרות שבהתייחסות הפומבית של הצדדים לשת"פ המתרקם בפורום המרובע ניתן דגש לממד הכלכלי, הדאגות הביטחוניות המשותפות יביאו כנראה גם להעמקת השת"פ הביטחוני-צבאי בין הצדדים

הודו היא כבר יבואנית מרכזית של אמצעי לחימה ישראליים, עד כי בשנים 2020-2016 הייתה הודו היעד ל-43 אחוזים מיצוא הנשק הישראלי.

חלק מאמצעי הלחימה כמו הטיל נגד טילים 'ברק' אף מיוצרים כיום בהודו באופן סדרתי. על רקע התקפות הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים על איחוד האמירויות וערב הסעודית – על ישראל לבחון אם כחלק מחיזוק היחסים בינה לבין הודו ומדינות המפרץ ניתן לאשר להודו לייצא למדינות המפרץ הערביות אמצעי לחימה הגנתיים המבוססים על ידע טכנולוגי ישראלי.

המאמר מבוסס על מחקר עומק שערכתי והתפרסם במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 635 מילים
סגירה