בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארצות הברית, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשיתוף פעולה כלכלי. במהלך השיחה קיימו השרים דיון על האפשרויות הגלומות בתחומים של תשתיות משותפות, נמלים, רכבות וביטחון ימי וסיכמו כי יוקמו קבוצות עבודה לשם כך, וכי יתקיימו פגישות נוספות של שרי החוץ.

בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשת"פ כלכלי

בשולי הפגישה אמר שר החוץ ההודי כי יחסיה של דלהי עם ירושלים, וושינגטון ואבו דאבי הם "מהקשרים הקרובים ביותר שיש לה, אם לא הקרובים ביותר". דלהי גם חידשה לאחרונה את השיחות לקידום הסכם אזור סחר חופשי בינה לבין ישראל ובינה לבין איחוד האמירויות.

לאחר היציאה האמריקאית מאפגניסטן ולקראת צמצום אפשרי נוסף של כוחות ארצות הברית במזרח התיכון, נשמעים במדינות המפרץ קולות הקוראים לפצות על ההיעדרות הצבאית האמריקאית בהגברת הנוכחות הצבאית במפרץ מטעמן של מדינות שונות, בהן גם הודו. גם לישראל יש עניין בהגברת הנוכחות הימית הצבאית-ההודית בים הערבי ובים האדום, זירות המאוימות על ידי איראן, ונכון תעשה אם תהדק את שיתוף הפעולה המרובע כדי להבטיח את חופש השיט באזור.

יתרונותיה של הודו עבור מדינות המפרץ טמונים בהיותה שוק עצום ומתפתח לתוצרי האנרגיה, בנגישותה וסמיכותה הגיאוגרפית, בנכונותה למיזמים משותפים של זיקוק ופטרוכימיה, בכוח העבודה הגדול, המקצועי והזול שהיא מספקת (שגם הופך את הודו לרגישה יותר כלפי המדינות המארחות) ובגישתה הלא-מתערבת בסוגיות פנים.

מעבר לכך, הודו אינה נתפסת כבעלת אג'נדה מדינית-כלכלית ושאיפות התפשטות כמו סין או רוסיה, וקשריה הטובים עם ארצות הברית מבטיחים כי קידום היחסים עמה לא יהיה כרוך בלחץ אמריקאי. לפיכך יש לארצות הברית עניין לעודד את הודו לקחת על עצמה תפקיד פעיל בביטחון המפרץ, כמשקל נגד לסין וכדרך להפחית את מעורבותה שלה באזור.

בשולי הפגישה אמר שר החוץ ההודי כי יחסיה של דלהי עם ירושלים, וושינגטון ואבו דאבי הם "מהקשרים הקרובים ביותר שיש לה, אם לא הקרובים ביותר"

גם מצידה של הודו יש עניין רב יותר במעורבות במזרח התיכון. אולם פיתוח היחסים בין הודו למדינות המפרץ כרוך במידה רבה של חשדנות בשל היחסים המיוחדים – בתחום הפוליטי והביטחוני – בין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין פקיסטן ובין הודו לאיראן. בעוד הודו רואה בפורום המרובע לשיתוף פעולה כלכלי הזדמנות לאתגר את סין ולהגביר את נוכחותה במזרח תיכון, הרי ישראל, ובמידה פחותה איחוד האמירויות, עשויות לראות בו כלי (נוסף) להתמודדות עם איראן, בשיתוף ארצות הברית.

נוסף על כך הודו מוגבלת יותר משחקניות עולמיות אחרות במשאביה הכלכליים והצבאיים, ומושפעת יותר מאילוצים פוליטיים ודתיים פנימיים. גם הידוק הקשרים בין מדינות המפרץ לבין סין, יריבתה של הודו, והאטרקטיביות של המפרץ עבור שחקנים אסייתיים נוספים, חלקם חדשים בזירה זו, דוגמת יפן ודרום קוריאה, יוצרים תחרות להודו.

הסכמי אברהם הם הזדמנות עבור ישראל להדק את קשריה עם הודו ועם איחוד האמירויות. ליחסים בין דלהי לאבו דאבי ממד היסטורי. הכלכלה של הודו ושל איחוד האמירויות שלובות זו בזו, ומיסוד היחסים בין אבו דאבי לירושלים טומן בחובו פוטנציאל לחיזוק יחסי הודו וישראל ולשיתוף פעולה משולש בתחומים רבים ובהם אנרגיה, רפואה, חקלאות וביטחון. הטכנולוגיה המתקדמת מישראל, יכולות הייצור בהודו והצרכים ומקורות המימון של מדינות המפרץ מעידים על הפוטנציאל הטמון בקשרים החדשים. ההערכה היא שהיקף הסחר בין ישראל-הודו-איחוד האמירויות יכול להגיע לכ-100 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי.

טכנולוגיה ישראלית, ייצור הודי ומימון אמירותי: חוזה ראשון מסוגו במסגרת הסכמי אברהם https://t.co/YwQpXSMmtT

— Globes גלובס (@globesnews) May 10, 2021

למרות שבהתייחסות הפומבית של הצדדים לשיתוף הפעולה המתרקם בפורום המרובע ניתן דגש לממד הכלכלי, הדאגות הביטחוניות המשותפות יביאו ככל הנראה גם להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני-צבאי בין הצדדים.

למרות שבהתייחסות הפומבית של הצדדים לשת"פ המתרקם בפורום המרובע ניתן דגש לממד הכלכלי, הדאגות הביטחוניות המשותפות יביאו כנראה גם להעמקת השת"פ הביטחוני-צבאי בין הצדדים

הודו היא כבר יבואנית מרכזית של אמצעי לחימה ישראליים, עד כי בשנים 2020-2016 הייתה הודו היעד ל-43 אחוזים מיצוא הנשק הישראלי.

In 2016–20, Middle Eastern #ArmsImports grew by 25%, driven chiefly by Saudi Arabia???????? (+61%), Egypt???????? (+136%) and Qatar???????? (+361%).

Read more about the trends in international #ArmsTransfers in this SIPRI Fact Sheet ➡️ https://t.co/BB58WkqudA pic.twitter.com/6S94iFQP2P

— SIPRI (@SIPRIorg) June 10, 2021

חלק מאמצעי הלחימה כמו הטיל נגד טילים 'ברק' אף מיוצרים כיום בהודו באופן סדרתי. על רקע התקפות הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים על איחוד האמירויות וערב הסעודית – על ישראל לבחון אם כחלק מחיזוק היחסים בינה לבין הודו ומדינות המפרץ ניתן לאשר להודו לייצא למדינות המפרץ הערביות אמצעי לחימה הגנתיים המבוססים על ידע טכנולוגי ישראלי.

המאמר מבוסס על מחקר עומק שערכתי והתפרסם במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

בתאריך 11.3.2022, פרסמה שאהד אבוסלמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה, המתאר כיצד היא שמחה על כך שתומכים פרו ישראלים מאוכזבים מהפסקת החקירה נגדה מצד הנהלת אוניברסיטת שפילד האלאם בה היא מלמדת. ומכשלון הדרישה להשעייתה משם.

View this post on Instagram

A post shared by Shahd Abusalama (@shahdismailpaints)

מעבר לניסיונותיה החוזרים והנשנים להסוות את הפרסומים והדעות האנטישמיות שלה, לדעתי, כדעות פוליטיות, באותו פוסט היא אף פרסמה קישור לראיון שערכה עם הראפר הבריטי הפופולרי Lowkey, אשר בשיריו, כמו בשיר LONG LIVE PLAESTINE, מאשים את ישראל בכיבוש, רצח עם וטרור.

בראיון, אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“.

אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“

הרי הנכבה הייתה אירוע בה התפנו מבתים כ-600 אלף ערבים בעקבות פלישת צבאות שבע מדינות ערב לגבולות מדינת ישראל עם הקמתה בשנת 1948. משבר הפליטים הזה היה נמנע אם הפלסטינים היו תומכים בתוכנית החלוקה של האו"ם.

אבוסלמה, הלומדת לתואר דוקטור בקולנוע באוניברסיטת שפילד האלאם הושעתה יום לפני שהייתה אמורה להתחיל את משרת ההוראה שלה באוניברסיטה ונפתחה נגדה חקירה בעוון הסתה.

כהגנה, אבוסלמה תקפה את הגדרת IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין. זאת כיוון שכל אמרותיהם יחשבו לאנטישמיות לפי ההגדרה. לכן, לטענתה, היא מועמדת לחקירה בשל לא כלום.

הגדרת IHRA לא נוצרה כדי להשתיק פלסטינים או למנוע ביקורת כלפי מדינת ישראל. הסיבה לעצם קיום ההגדרה היא למנוע התנהגות אנטישמית כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל. במקרה זה, אבוסלמה לא הציגה ביקורת מנומקת כלפי מדינת ישראל אלא השוותה את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית וזו אנטישמיות מובהקת.

להגנתה, אבוסלמה תקפה את הגדרת  הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין

למרות השמחה הרבה לאור המחשבה שנמצא מוסד אקדמי המגנה ופועל כנגד אמירות אנטישמיות מעין אלה, בכוחו של קמפיין מסיבי שתמך באבוסלמה, בשיתוף הלחץ הציבורי שכלל מעל ל-150 ארגונים אקדמאים, פעילים, מוסדות אקדמיים ועיתונאים, נסגרה החקירה כנגדה. מאז אבוסלמה חזרה ללמד ואף קיבלה לטענתה תנאי העסקה טובים יותר.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה ומתארת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות שביצעה מדינת ישראל. במסגרת המניפולציה הזו היא מציגה במכוון שורה של מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה.

דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרה אודות הפגנות השיבה בעזה שכתבה בבלוג שלה, בו היא מציגה את המצב הביטחוני בעזה כמלחמה מתמדת אל מול מדינת ישראל, אשר לטענתה ״פועלת באופן לא אנושי אל מול אוכלוסייה אזרחית״.

אבוסלמה מתארת ירי חסר אבחנה לעבר מפגינים תמימים, זאת, למרות הוראות הפתיחה באש המחמירות של צה"ל, ששונו בעקבות ההפגנה על הגדר עם עזה באוגוסט 2021, בה נפל הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל, לאחר ש"מפגין תמים" ירה בראשו מטווח אפס.

אבוסלמה מקפידה שלא לציין את רמת ומטרת האלימות השוטפת בהפגנות ומציגה את המפגינים כקורבן הסובל מדיכוי אלים למרות שתמונת המצב שונה מהמציאות אותה היא מציירת.

מעבר לפגיעה בחיילים ששומרים על הגבול עם הרצועה, כבר שנים שתושבי עוטף עזה והחקלאים סובלים מטראומות נפשיות ונזק לרכושם כתוצאה מקולות ירי, שיגורי מרגמות ובלוני תבערה המשוגרים מהרצועה על מנת לפגוע באזרחים.

לפי חשיפת ה-JC (שבועון יהודי שמקורו בלונדון)  איסמעיל אבוסלמה, אביה של שאהד אבוסלמה, הוא טרוריסט מורשע, שנידון למאסר עולם על ידי ישראל ב-1972 בעוון הטמנת פצצות במספר אתרים בישראל, כולל אוניברסיטת בר-אילן. הוא נידון למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל בשנת 1985.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה וטוענת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות ישראל. במסגרת המניפולציה היא מציגה במכוון שורת מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה

ניתן להניח שאבוסלמה מזדהה עם התנגדות אלימה הדוגלת בטרור בכך שהיא מתפארת בפעולות של אביה. בהתאם לרוח המשפחתית, היא מהללת טרוריסטים ברשתות החברתיות.

בשנת 2012, היללה שאהד אבוסלמה את סאמר עיסאווי, שהורשע במהלך האינתיפאדה השנייה בפתיחה באש ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים. ב-2014 היא העלתה לפייסבוק פוסט המהלל את הרוצחת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע בכביש החוף שבוצע על ידי ארגון הפת"ח ב-1978, בו יחד עם חמושים פלסטינים נוספים רצחו צלם חיות בר אמריקאי. לאחר מכן, החוליה חטפה מונית ואוטובוס, ובמהלך נסיעתם ממעגן מיכאל ועד לגלילות ירו על מכוניות חולפות. בסך הכל באותו פיגוע נהרגו 35 אנשים, מתוכם 9 ילדים ונפצעו 71.

אוניברסיטת שפילד האלאם, המאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, הגדרה המשמשת ככוח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר לשואה, זיהתה את ההסתה האנטישמית שמבצעת אבוסאלמה.

האוניברסיטה השעתה אותה ונפתחה כנגדה חקירה, שלבסוף הסתיימה בלא כלום. ההחלטה המבישה הזאת מוכיחה שמוסד הלימודים בחר לזנוח את עמדתו ולהיכנע לתומכי טרור מאשר להוות סביבת לימודים בטוחה וראויה לסטודנטים הלומדים בו.

Sheffield Hallam Uni investigates tweets defending ‘stop Palestinian Holocaust’ poster https://t.co/T8oDl7Hs36 via @JewishNewsUK

— judy evans (@judyevans14) December 27, 2021

אבוסלמה צוברת לגיטימציה בכך שהיא מצטיירת לעולם כפעילת זכויות אדם הפועלת בדרכים לגיטימיות, אך בפועל היא פועלת ותומכת בדרכי טרור ברורות. ניתן לסתור את זהותה ככזו בכך שאם היא או הסטודנטים הפרו פלסטיניים אותם ביקשה לייצג, היו נוהגים בדרכים לגיטימיות והיו מביעים את עמדתם בלבד, לא היה צריך להיאחז בהגדרת IHRA ולהגדיר אותם כאנטישמיים.

יש לזכור שתומכיה של אבוסלמה התנגדו להגדרת IHRA וראו בה גורם לאפליה וגזענות, אך קבלו באהדה את פעולות הטרור, הפיגועים והתנגדות פלסטינית אלימה. עולה השאלה מדוע תומכיה של אבוסלמה מגנים אלימות, אך מצד שני פועלים באותו האופן שעליו הם מלינים. בנוסף, ישנה קהילה אקטיבית של תומכים פרו פלסטינים באוניברסיטה, אשר לפי הפרסומים בעמוד האינסטגרם שלה, הקבוצה כבר פעילה משנת 2019 ומארגנת כנסים, סדנאות ופעילויות הזדהות.

נראה שהדעות שלה לא היוו את הסיבה שבגינה אבוסלמה הושעתה, אלא כיוון שבין שלל פעולותיה האנטישמיות, היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה.

היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה

קיים חשש שאבוסלמה, המלמדת תקשורת וקולנוע, תלמד חומר באופן משוחד ותשטוף את ראשם של אלו האמורים בעתיד הקרוב לספק תמונת מצב ניטרלית לעולם. כל שנותר לקוות הוא שאוניברסיטאות נוספות לא יפלו ללחץ חברתי מתוקשר, אלא ישמרו על ערכיהן וימנעו הסתה אלימה כנגד יהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט, ויהוו סביבת לימוד בטוחה וניטרלית לכלל הסטודנטים במקום לשמש כמוקד הסתה ואלימות.

לירן קוליוק הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.