המשא ומתן בין ישראל ולבנון סביב הגבול הימי עלה הילוך בימים האחרונים. השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין ביקר בישראל לפני כשבועיים, ובשבוע שעבר שהה בביירות. הוא נפגש עם כל הצמרת הלבנונית, כולל מפקדי הצבא וככל הנראה הושגה התקדמות במגעיו.

המו"מ בין ישראל ולבנון סביב הגבול הימי עלה הילוך בימים אלה. השליח האמריקאי ביקר בישראל לפני כשבועיים, ובשבוע שעבר שהה בביירות, שם נפגש עם כל הצמרת הלבנונית וכנראה השיג התקדמות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

העדות המוחשית והבולטת לכך הינם דברי הנשיא מישל עאון בראיון ל"אלאח'באר" הלבנוני מה–12.2. הנשיא הדגיש בדבריו שלש נקודות מאוד מעניינות:

1

המו"מ איננו מתמקד כעת סביב קו 29 אלא קו 23 – ראוי להסביר, כי קו הגבול 29 הועלה על-ידי הלבנונים במהלך המו"מ, שהתחדש לפני חודשים אחדים, ובכך הרחיב את שטח המחלוקת בין שתי המדינות באופן משמעותי.

משמעות הדבר כעת היא חזרה לשטח המחלוקת "המקורי", שהיקפו 860 קמ"ר, ובמילותיו של הנשיא – "קו 23 הוא הגבול הימי שלנו…קו 29 היה קו (טקטי) למו"מ… נדבק בקו זה לאורך כל (המשך) המו"מ".

2

המו"מ מנוהל מארמון הנשיאות – "שולחן המו"מ האמיתי הוא בבעבדה (ארמון הנשיאות)". לא נחזור לנאקורה, כלומר למפגשי המשלחות משני הצדדים, אלא רק כשהמו"מ ימוצה. לאחר מכן, נביא את הדברים לממשלה ולפרלמנט.

3

לבנון צריכה יותר את הגז והנפט – "אנחנו טרם התחלנו לנצל את הנפט והגז (בים) כפי שישראל עשתה. אנחנו במחנק כלכלי". עאון הוסיף גם כי, מטבע הדברים, אף צד לא משיג את כל מבוקשו במו"מ.

העדות המוחשית והבולטת להתקדמות במגעים היא דברי הנשיא מישל עאון בראיון ל"אלאח'באר" הלבנוני מה–12.2. בין השאר הוסיף כי, מטבע הדברים, אף צד לא משיג את כל מבוקשו במו"מ

הדברים הללו נועדו להאיץ את המשא ומתן ומעידים, כך נראה, שהושגה התקדמות בשיחות עם השליח האמריקאי. אולם מדובר למעשה ביותר מכך – שלב הכנת דעת הקהל לתוצאות שאפשר ויושגו. הנשיא מדגיש שהוא, ורק הוא, מרכז בידיו את מושכות המו"מ ובכך מאותת לכל שאר השחקנים היכן מתקבלות ההחלטות בהקשר זה.

המראיינת בערוץ LBC הלבנוני שאלה את שליח ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, על כך שלבנון עושה עסקאות אנרגיה עם 2 אומות שאחת מהן היא אויבת שלה. הוא אוטומטית חושב שהיא מתכוונת לישראל, אבל היא מתקנת: "התכוונתי לסוריה כי הרבה מאוד לבנונים רואים במשטר הסורי אויב". צפו: pic.twitter.com/qfFKUsEbNE

— צ'יקו (@hzofrmerahok) February 12, 2022

דבריו של הנשיא עוררו, שלא במפתיע, סערה. הגדיל לעשות ר' המשלחת הלבנונית למו"מ, בסאם יאסין, שבראיון ארוך בטלוויזיה הלבנונית (14.2) יצא חוצץ נגד הנשיא. הוא הבהיר אמנם שהנשיא פועל על-פי סמכותו, אולם טען כי מדובר במהלך שגוי ובעייתי, שכן בנסיגה לקו 23 יש ויתור לישראל, בטרם הובטחה תמורה כלשהי ללבנון.

התגובה המעניינת ביותר נרשמת, לפי שעה, מצד חזבאללה: שתיקה. זו מוסברת באופן ממצה בראיון ארוך ומרתק, שמזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, העניק לערוץ האיראני "אלעאלם", ימים אחדים קודם, ב-8 לפברואר.

בראיון, שנערך לציון 43 שנה למהפכה האסלאמית באיראן, התייחס נסראללה גם לסוגית הגבול הימי. הוא הסביר, שהנושא הוא בסמכותה של הממשלה, שכן מדובר ב"סוגיה ריבונית", וחזבאללה איננה מתערבת בכך. שאלו אותנו לדעתנו, אולם הבהרנו שהנושא הינו בידי הממשלה, הסביר.

התגובה המעניינת ביותר נרשמת, לפי שעה, מצד חזבאללה: שתיקה. זו מוסברת באופן ממצה בראיון ארוך ומרתק, שמזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, העניק לערוץ האיראני "אלעאלם", ימים אחדים קודם, ב-8 לפברואר

הסייג היחיד והמשמעותי, שהביע נוגע לכך, שהסכם (אם וכאשר יושג) לא יוצג כ"נורמליזציה עם האויב", או כצעד שמוביל לנרמול מול ישראל. הוא הזכיר לכולם, למקרה שמישהו שכח, שמבחינתו אין דבר כזה ישראל, לכן קו גבול הוא מול "השטחים הפלסטיניים".

במילים אחרות, וזה מה שחשוב: נסראללה נותן גיבוי לנשיא ביחס למשא ומתן, מה שמסביר כמובן את השתיקה למרות השיח הפומבי המתגבר בעקבות הבהרותיו האחרונות של הנשיא עאון.

בכך מציב החזבאללה את עצמו בעמדה מושכלת: אם המו"מ יצליח, יוכל לטעון, ובצדק, שתמך בממשלה וגילה עמדה אחראית לטובת לבנון כולה. אם לא יושג הסכם, אין זה אשמתו, אלא כשלון של הממשלה (והאשם, כמו תמיד, יופנה גם לישראל).

אז מה זה אומר על המשך הדרך?

פירוש הדבר שאנחנו נמצאים בשלב מתקדם ומרתק של המשא ומתן העקיף, בתיווכה של ארה"ב. החלטתו של הנשיא עאון להבהיר פומבית היכן הדברים עומדים, כולל הצגת הרציונל לצורך הלבנוני להגיע להסכם במהרה, מעידה שהושג אמון, ואולי גם הבנות נוספות עם המתווך האמריקאי.

זה מעיד גם על תחושתו של הנשיא עאון, כי יוכל להתמודד עם הביקורת שסביר מאד שתושמע מצד גורמים שונים, ובמיוחד לנוכח הגיבוי שקיבל מנסראללה. אין להוציא מכלל אפשרות שהושגו גם הבנות סביב הבחירות לנשיאות.

במקביל, העברת גז ללבנון ממצרים, דרך ירדן וסוריה, באמצעות צינור הגז הערבי, מתקדמת. אליבא שר האנרגיה המצרי, בכנס בקהיר אתמול, ההיבטים הטכניים צפויים להיות מושלמים לקראת סוף החודש. שרת האנרגיה קרין אלהרר, שמשתתפת גם-כן בכנס והשתתפה בפאנל עם עמיתה המצרי, נשאלה אם יתכן שבמסגרת זו גז ישראלי יועבר ללבנון. השרה השיבה, כי לישראל הסכמי יצוא לירדן ומצרים, ואם גז ישראלי יגיע ללבנון "SO BE IT".

חזבאללה מציב עצמו בעמדה מושכלת: אם המו"מ יצליח, יוכל לטעון, ובצדק, שתמך בממשלה וגילה עמדה אחראית לטובת לבנון. אם לא יושג, אין זו אשמתו, אלא כשלון הממשלה (והאשם, כתמיד, יופנה גם לישראל)

בכל מקרה, ראוי לשמור על אופטימיות מאד זהירה. בכל הנוגע ללבנון, ההיסטוריה מוכיחה שמכשולים ומהמורות צצים בכל שלב, כולל בשלבים מתקדמים.

ואולי לאו דווקא? נחיה ונראה. בינתיים מרתק.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/