מבוגרים משחקים קלפים בשדרות רוטשילד בתל אביב, 15 במרץ 2015 (צילום: Danielle Shitrit/Flash90)
Danielle Shitrit/Flash90

הקורונה החמירה את בדידות הקשישים, ההתייקרויות דוחקות אותם לעוני

קצבאות זקנה שלא מותאמות ליוקר המחיה וכפיית הניתוק מהחברה, מעמידים קשישים בסיכון מוגבר לתחלואה ● חוקר הקשישים ד"ר סמיר זועבי אומר לזמן ישראל כי הממשלה נדרשת לחבר מבוגרים לדיגיטל וליזום תכנית שתעמיק את הקשר בינם לצעירים ● "בשנתיים האחרונות יש רגרסיה נפשית ובריאותית. אנשים שהתגאו בעצמאות וניידות הפכו מנותקים ואחוזי הזכאות לסיעוד זינקו"

"הבדידות, הגילנות והעוני מזנקים בקרב אוכלוסיית הקשישים ואנחנו כחברה כמעט לא עושים כלום למעט כמה צעדים צנועים ברמה המקצועית", כך אומר לזמן ישראל ד"ר סמיר זועבי, שחוקר ועובד עם מבוגרים כחוקר וכמנהל אזורי במוסד לביטוח לאומי. לדבריו, התופעות האלה נמשכות כבר עשרות שנים אך החריפו מאוד בשנתיים האחרונות.

"הקורונה הבליטה את המצוקות והכל צף לנו בפנים. אנשי מקצוע שמעורבים בתחום כבר הכירו את זה קודם אבל עכשיו רואים את זה ברחוב, בכביש. כולנו עדים לגלי ההתייקרויות שאנחנו כאנשים רגילים ועובדים צריכים להתאמץ כדי להכניס יותר כסף, אז מה קורה עם אנשים שמתקיימים מקצבאות שלא עודכנו מזה שנים?", הוא תוהה.

קצבאות הזקנה לא מותאמות ליוקר המחיה שכן הן צמודות למדד במקום לשכר הממוצע ועומדות כיום על 1,596 שקלים ליחיד ו-2,398 שקלים לזוג, (ללא השלמת הכנסה). לזקנים אין לובי פוליטי שיילחם עבורם ושר הרווחה לא מאיים לפרק את הקואליציה אם לא יעודכנו הקצבאות. נוכח גובהן הזעום, זועבי חושש שהקשישים ימשיכו לבחור בין תרופות לאוכל ולוותר על פעילויות אחרות:

"כלכלה היא ציר מרכזי בחיי אדם. הפתרון חייב להיות כלכלי בשיפור רווחת חייהם אבל הקצבאות סטטיות ואין בהן מענה לאנשים שמצויים במצב ירוד. ראיתי קשישים שבשיא החורף חשבו פעמיים לפני הדלקת התנור או כיבו תאורה וצריכים לוותר תרופות או שלא לוקחים בכלל. יש כאלה שבאים אלי למשרד ואין להם כסף לאוכל מזין, אז מסתפקים בסתם אוכל על מנת למלא את הקיבה".

"ראיתי קשישים שבשיא החורף חשבו פעמיים לפני הדלקת התנור או כיבו תאורה וצריכים לוותר תרופות או שלא לוקחים בכלל. יש כאלה שבאים אלי למשרד ואין להם כסף לאוכל מזין"

 (צילום: Adam Shuldman/Flash90)
"הבדידות, הגילנות והעוני מזנקים בקרב קשישים ואנחנו כמעט לא עושים כלום". הפגנה למען קשישים בת"א, 2018 (צילום: Adam Shuldman/Flash90)

אוכלוסיית המבוגרים בישראל מונה כ-1.1 מיליון בני אדם והם צפויים להגיע ל-2 מיליון עד 2040. לפי נתוני ה-OECD כחמישית מהקשישים בישראל עניים. לפי הביטוח הלאומי כ-16% מהם היו מתחת לקו העוני בשנה שלפני הקורונה והשיעור ירד מעט באופן זמני ב-2020, הודות לתמיכה הממשלתית במהלך המשבר. שר הפנים הקודם אריה דרעי אמנם יזם חלוקת כרטיסי מזון אך הם הותנו בזכאות להנחות בארנונה כך שרבים מאלה שהזדקקו לא קיבלו אותם.

"שיעור העוני מביש. אני עובד 30 ומשהו שנה בביטוח לאומי ומיואש מהקצב האיטי של העלייה בקצבאות. מה שהם מקבלים לא מספיק בחלק גדול מהמקרים לצרכים בסיסיים", אומר זועבי, שאוחז במספר כובעים שנוגעים לקשישים.

"העוני מביש. אני עובד 30 ומשהו שנה בביטוח לאומי ומיואש מהקצב האיטי של העלייה בקצבאות. מה שהם מקבלים לא מספיק בחלק גדול מהמקרים לצרכים בסיסיים"

בצד הממלכתי, הוא מנהל תחום ייעוץ לאזרח ותיק במוסד לביטוח לאומי באזור הצפון, שמכסה כ-450 אלף תושבים מהם 10% קשישים. בצד האקדמי, הוא מרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי וכן חבר בצוות המומחים של המשבר, שהוקם במהלך תקופת הקורונה כדי להציע לממשלה דרכים להתמודד עם ההשלכות החברתיות-כלכליות של המגיפה.

שיעור העוני בקרב קשישים הוא מהגבוהים במערב. מתנדבים צעירים מחלקים ארוחות חמות לקשישים בירושלים. מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
שיעור העוני בקרב קשישים הוא מהגבוהים במערב. מתנדבים צעירים מחלקים ארוחות חמות לקשישים בירושלים. מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

מחסור בקשר עם בני אדם

זועבי מצביע על כך שמצד אחד הקשישים עלו לכותרות במהלך השנתיים האחרונות כאוכלוסייה בסיכון מוגבר לתחלואה, אלא שבאוכלוסייה הכללית הייחודיות שלהם לא נתפסה באורח חיובי בהכרח, במה שהוביל לסוג של גילנות ואפליה. הבעיה העיקרית שלהם, הוא אומר עוד, היא מחסור בקשר ישיר עם אנשים:

"הבדידות שממילא קיימת בעידן הפוסט-מודרני החמירה באחוזים גדולים בקרב קשישים ונגרם להם סבל במימדים גדולים. האנשים האלה הפכו מנותקים מהמעט שהיה קודם וזה בולט. במשרד התקשורת מדברים על בדידות ילדים, אבל להם יש משפחה, סל שירותים שיכול לסייע ואוריינות דיגיטלית. נקודת הזינוק של ילד גבוהה יותר משל קשישים שמצאו את עצמם בתנאי בדידות איומים.

"אני עובד בקהילה בשטח. היו לי 260 מתנדבים שהם קשישים בעצמם, ובשנתיים האחרונות 60 מהם הפכו לסיעודיים. אלה אנשים שהיו עצמאיים. בקשר היומיומי שלי איתם אני שם לב לרגרסיה נפשית ובריאותית.

"היו לי 260 מתנדבים שהם קשישים ובשנתיים האחרונות 60 מהם הפכו לסיעודיים. אלה אנשים שהיו עצמאיים. בקשר היומיומי שלי איתם אני שם לב לרגרסיה נפשית ובריאותית"

"הבטחון העצמי והדימוי העצמי ניזוקים וכך גם היכולת לתקשר עם האחר. אלה דברים שניזונים מהקשר עם הסביבה ואם לא מתרגלים אותם מאבדים את הכל. אני רואה את האפקט וכמעט שאין מענה למציאות הזו, הנפשית והחברתית".

"בשנה האחרונה 60 מתנדבים שהיו לי הפכו לסיעודיים". קשישים בדיור מוגן בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
"בשנה האחרונה 60 מתנדבים שהיו לי הפכו לסיעודיים". קשישים בדיור מוגן בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם יש שוני בין יהודים, ערבים, עולים בממדים של הבדידות והעוני?
"המינון של המצוקה שונה אבל זה קיים אצל כולם. אני חבר גם בוועדת היגוי בצוות של פרוייקט ניסיוני שפועל להפגת בדידות בקרב קשישים בעיריית תל אביב-יפו. הפיילוט מתבצע עכשיו במרכז וכולל הפעלת מתנדבים לטובת קשישים בודדים, תמיכה כלכלית ופיתוח אוריינות דיגיטלית למי שנבחרו.

מה כוללת פעילות המתנדבים?
"הם יוצרים איתם קשר טלפוני ושומעים על קושי, על כך שהם כמעט לא פוגשים בני אדם. בשבילנו הקשר הטלפוני הוא 'לייט' כזה אבל לקשישים זה חשוב כי הם צמאים לקשר אנושי. יש כאלה שאומרים שאנחנו היחידים שמרימים טלפון ומתעניינים בהם ובתנאי החיים שלהם.

"בעבר יזמנו ביקורי בית אבל במהלך הקורונה אי אפשר לשלוח מתנדבים לביקורים בגלל חשש מהדבקות אז הסתפקנו בטלפון עם מי שמסוגלים לתקשר. אנחנו מגלים הרבה קשישים שהנזק שנגרם להם כתוצאה מבדידות לא פחות קשה מאשר הקורונה עצמה.

"אני חוקר את ההשפעה של הגלים השונים על הקשישים, איך הם התנהלו ומה קורה לאלה מביניהם שהיו עצמאיים ומגלה שהמצוקה שלהם חמורה יותר משל קבוצות אחרות. אלה אנשים שהתגאו בעצמאות שלהם וזה מה שבידל אותם מקבוצת היחס: הניידות והקשר עם העולם החיצון.

"עשרות מתנדבים שלי הפכו לסיעודיים ולא יכולתי להפעיל אותם יותר ובתפקיד שלי אני רואה שאחוזי הזכאות לסיעוד עלו בתקופת הקורונה, זאת המגמה הכללית"

"פתאום הקורונה איימה על הכל והם ממש בפחד מלאבד את מה שמאפיין אותם. כאמור, עשרות מתנדבים שלי הפכו לסיעודיים ולא יכולתי להפעיל אותם יותר ובתפקיד שלי אני רואה שאחוזי הזכאות לסיעוד עלו בתקופת הקורונה, זאת המגמה הכללית.

ד"ר סמיר זועבי (צילום: באדיבות המצולם)
"קשישים בודדים בסיכון של פי 6 למחלות נפשיתו ודכאון". ד"ר סמיר זועבי

"זה מעיד על הנזק שבדידות, בידוד ונתק גורמים למצבם הבריאותי והחברתי של קשישים. ההגבלות וחוסר היכולת לצאת החוצה ולהיות מעורבים זה משהו שפוגע בבריאות וביכולת התפקוד.

"המחקר מראה שהסיכוי למחלות פיזיות בקרב אנשים בודדים כפול משל סיכויים של קשישים עצמאיים. בדידות מגבירה שכיחות ותדירות של ביקורים אצל רופאים מטפלים והסיכוי להיכנס לדכאון או לחלות במחלות נפשיות בקרב קשישים בודדים הם פי 6 משל קשישים עצמאיים ומתפקדים".

אוריינות דיגיטלית וקשר עם צעירים

המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה מירב כהן מינה לאחרונה פרויקטור להפגת בדידות מבוגרים, בעקבות סקר שהראה כי שליש מבני ה-80 ומעלה חשים בדידות, ו-15% מבני ה-60 וה-70. במקביל, משרד הרווחה מפעיל תכניות להפגת בדידות, כולל חיבור מרחוק למועדוני יום לקשיש וכן מכשירי טאבלט שחולקו להם במסגרת סדנאות אוריינות דיגיטלית, (תגובה מלאה בהמשך הכתבה).

אמנם הבדידות וההשלכות שלה חוצה מעמדות, אך זועבי טוען שלפני הכל נדרש עדכון של קצבאות הזקנה. "אם אתה אדם עני במצוקה נפשית מערך הקשרים החברתיים שלך מצומצם והיכולת לממש דברים מצמטקת, זה חוסר יכולת ללכת לחוגים ואפילו לא לחמם את הבית כמו שצריך.

"בשלב השני צריך להכיר בכך שהעולם עובר לדיגיטל, בנקים, שירותי בריאות, כל הצרכנות דיגיטלית. האם הדיגיטציה לקחה בחשבון קשישים שחסרים יכולת וידע לרכוש עזרים דיגיטלייים כדי לממש את השירותים האלה? היום כדי להגיש תביעה בביטוח לאומי אי אפשר בלי אוריינות דיגיטלית, אי אפשר לממש זכויות בלי זה. צריך לסבסד את העזרים וללמד את המבוגרים איך להשתמש בהם.

"הרבה קשישים בקשר מצומצם עם ילדם ונכדים וזה נוטע בהם תחושת זרות, בידוד וניתוק, לכן צריך לגשר על פערים בין דוריים ולהביא אותם לקשר עם הצעירים"

"בנוסף לכך יש בעיה של פערים בין דוריים וגילנות. הרבה קשישים בקשר מצומצם עם ילדם ונכדים וזה נוטע בהם תחושת זרות, בידוד וניתוק, לכן צריך לגשר על פערים בין דוריים ולהביא אותם לקשר עם הצעירים.

"למשרד החינוך יש פיילוט שמשלב גמלאים וקשישים בפעילויות בבתי ספר, או התכנית 80 וארבע שהכניסה בני 80 פלוס לגני ילדים. אפשר להביא את הגמלאים לבתי ספר בכל הרמות או להביא ילדים מגני ילדים לבתי אבות ומרכזי יום לקשיש.

"זה אומר לתכנן אינטגרציה חברתית, כור היתוך שיעמיק היכרות בין הקבוצות ויעשה טוב לשני הצדדים: ילדים יהיו מעוצמים ואת הקשישים זה ייגבש. דרושה תכנית שתאיץ את הכיוונים האלה, זו לא צריכה להיות בעיה".

תגובות

משרד הרווחה והביטחון החברתי מוסר:

"המשרד הקצה 260 מיליון שקלים לתכניות קהילתיות ואישיות להפגת בדידות לאזרחים הוותיקים.

"במסגרת תקציב זה מופעלים יותר מ-400 מועדוני מופ"ת חברתיים מתוכם 70 חדשים,  בנוסף ל-330 תכניות להפגת בדידות ואספקת כ 15,000 לחצני מצוקה וחיישני נפילה לרווחת האזרחים הוותיקים. חלק מהתכניות להפגת בדידות ולהקניית אוריינות דיגיטלית לגיל המבוגר משלבות גם בני נוער מתנדבים.

"כמו כן, במסגרת המענים של המשרד לאזרחים ותיקים חוברו עשרת אלפים אזרחים ותיקים למערכת יוניפר כך שבאמצעות מסך הטלוויזיה יוכלו להתחבר למערכת שידורים אינטראקטיבית עם מגוון רחב של תכנים וכן חיבור מרחוק למועדוני היום. כמו כן רכש המשרד אלפי מכשירי טאבלט בעבורם אזרחים ותיקים והפעיל סדנאות לשימוש בהם.

"משרד הרווחה והביטחון החברתי שדרג את השירות לאזרח הוותיק בשורה ארוכה של תחומים נוספים החל מפתיחה של מרכזי יום חדשים ועד הקצאת תקציב גמיש למחלקות לשירותים חברתיים לסיוע חומרי מידי בשורה ארוכה של נושאים. התכניות שצוינו לעיל הן רק רשימה חלקית".

עוד 1,323 מילים
סגירה