המערכה בין אוקראינה לרוסיה כבר בשבוע השני שלה. לצד הקרב הקשה שמתחולל בערי אוקראינה, ישנה עוד זירת מאבק יוצאת דופן, המתרחשת בזירת הרשתות החברתיות.

אמנם הרשתות החברתיות הקלאסיות כמו טוויטר ופייסבוק נחסמו ברוסיה, אבל דווקא המלחמה מפנה זרקור לרשתות החברתיות הרוסיות (דוגמת טלגרם, VKontakte-VK ו-odnoklasniki). אופן השימוש בהן מצד כלל הגורמים מעניק לנו הצצה ייחודית לאופן השימוש של רשתות חברתיות בזמן לחימה גם בעתיד.

הרשתות החברתיות כטוויטר ופייסבוק נחסמו ברוסיה, אך המלחמה מפנה זרקור לרשתות החברתיות הרוסיות. אופן השימוש בהן מעניק לנו הצצה ייחודית לשימוש ברשתות חברתיות בזמן לחימה גם בעתיד

ככלל, בשנים האחרונות הפופולריות של הרשתות החברתיות הרוסיות עלתה פלאים (ולא רק מצד דוברי הרוסית). המאפיינים הייחודים של אותן רשתות, כדוגמת VK "הפייסבוק הרוסי", הפכו את הרשתות הללו לאטרקטיביות במיוחד.

למשל, העובדה שאין צנזורה של ממש בתכנים של VK הפכה את הרשת הזו לפופולרית במיוחד, בעיקר בקרב גורמי ימין קיצוני וגורמים אנטישמיים שונים. זו גם הסיבה שרשת זו הוכתרה כרשת החברתית עם התכנים האנטישמיים ביותר באינטרנט.

Russian social network is a cesspool of anti-Semitic content, watchdog finds https://t.co/pViqg9CVAu

— Jonathan Gabay (@jjgabay) November 24, 2021

הפופולריות הזו לא פוסחת גם על טלגרם, מערכת מסרים מידיים ששמה דגש על פרטיות ועל זמינות במערכות הפעלה שונות. מאפייניה הייחודיים, כמו האפשרות לצ'אט סודי שבו המסרים מוצפנים מקצה לקצה, האופציה למחיקת תכנים לאחר זמן מסוים והיכולת לפתוח קבוצות סודיות, נובעים מהמטרה המרכזית של האפליקציה: לאפשר לנהל שיח אנונימי וללא עקבות, כמענה לחוסר בפרטיות באפליקציות אחרות.

היעדר צנזורה ממשית בתכני רשת VK, הפכה אותה לפופולרית במיוחד, בעיקר בקרב גורמי ימין קיצוני ואנטישמיים. זו גם הסיבה שרשת זו הוכתרה כרשת החברתית עם התכנים האנטישמיים ביותר באינטרנט

כאמור, עוד בטרם המערכה באוקראינה רשתות אלו היו אטרקטיביות, אבל אין ספק שמאז תחילת המערכה רשתות אלו הפכו להיות קרקע יוצאת דופן לאיסוף על האויב, הפצת מידע שקרי במסגרת לוחמה פסיכולוגית, מבצעי השפעה, הדלפות וכדומה .

דוגמאות לאופן שבו הרשתות החברתיות הרוסיות "משתתפות" בלחימה יש למכביר. רק לאחרונה פורסם כי שירותי המודיעין הבריטים נעזרו ברשתות חברתיות שונות, ביניהן VK על מנת לעקוב אחרי חיילים רוסיים ולאסוף מידע לפני הפלישה לאוקראינה. באמצעות מעקב זה, בדגש על תכתובות של החיילים, ידעו שירותי המודיעין הבריטים כי ולדימיר פוטין מתכנן פלישה רחבת היקף לאוקראינה כבר בימים בהם כוחות צבא רוסיים נאספו על הגבול עם אוקראינה.

הרשתות החברתיות הללו הפכו גם לזירה של זריעת מסרים ודיסאינפורמציה. בנוסף קבוצות האקרים מנצלות את מאפייני הפרטיות של רשת הטלגרם ומתאמות בה תקיפות סייבר שמטרתן להקריס שירותים וגופים מרכזיים ברוסיה. זאת על ידי יצירת עומסים כבדים במיוחד על השירותים המותקפים, מבלי לחשוף את פרטיהם האישיים של התוקפים.

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, השלטון האוקראיני משתמש בחשבונות הרשמיים של בכיריו ברשת הטלגרם כדי להעביר מידע אמין על המתרחש בקרבות, להעביר הוראות מצילות חיים כמו מיקומים של מקלטים קרובים, וגם כדי לסתור טענות רוסיות.

בנוסף, השלטונות האוקראינים השתמשו בבוטים ייעודים ברשת הטלגרם במטרה כדי לקבל דיווחים מאזרחים באשר למיקומים של כוחות רוסיים, אמל"ח שהושאר בשטח ועוד.

קבוצות האקרים מנצלות את מאפייני הפרטיות של טלגרם לתיאום תקיפות סייבר להקרסת גופים מרכזיים ברוסיה. השלטון האוקראיני משתמש בחשבונות בכיריו שם להעברת מידע אמין

מנגד, המשטר ברוסיה משתמש בפלטפורמות הללו לעדכן אודות התקדמות כוחותיו, להשמיץ את הצבא האוקראיני וההנהגה באוקראינה ("הנאצים"), לזרוע דיסאינפורמציה, לשדר קליפים אודות ההישגים של צבא רוסיה וכן להעלות על נס את אותם "גיבורים" שנהרגו במסגרת הלחימה.

זאת ועוד, כאשר מדברים על השפעה יש להדגיש כי הרוסים מקדמים האשטגים חיוביים ברשתות החברתיות תוך שימוש בישויות מזוייפות ברחבי האינטרנט במטרה לוודא כי אלו מחלחלים לשיח ברשתות החברתיות השונות

מנגד, לאור התגברות המחאה ברוסיה נגד המלחמה, דומה כי אותם מפגינים עושים שימוש בטלגרם ומנצלים את מאפייניה של אפליקציה זו כדי להעביר מסרים ולתאם הפגנות, מתחת לאפו של השלטון במוסקבה.

Russian anti-war movement takes shape on the streets – and on screens https://t.co/TZ7Ai02lIn via @FRANCE24

— Progressive Push (@progressivepush) March 3, 2022

לאור זאת, לא ניתן להבין את המתרחש במערכה בין רוסיה ואוקראינה מבלי לנתח את התעבורה ברשתות החברתיות "הרוסיות".  ניטור נכון של המתרחש בהן יכול להעניק זווית ייחודית והבנה לגבי המתרחש בשדה הקרב, ולמאמצים של כל אחד מהצדדים, ואף לגלות מידע מודיעיני חשוב.

לא ניתן להבין את המתרחש במערכה בין רוסיה ואוקראינה מבלי לנתח את התעבורה ברשתות החברתיות "הרוסיות". ניטור נכון יכול לסייע להבנת המתרחש בשדה הקרב ולגלות מידע מודיעיני חשוב

יחד עם זאת, ניתוח התעבורה גם מלמד כיצד ניתן לרתום את הרשתות הללו, לא רק להנגשת מידע חיוני לציבור, אלא גם ללימוד השימוש במאפייניהן כדי לעשות מניפולציות על קהל היעד הרלוונטי ולזרוע מידע שקרי.

ככלל, השימוש העצים ברשתות אלו מחדד את העובדה, שעולם הרשתות החברתיות הוא כבר מזמן לא רק עולמן של פייסבוק או טוויטר, ודווקא המאפיינים הייחודים של הרשתות הללו (ללא צנזורה, הגנה על פרטיות), יכול להפוך אותן בעתיד לכלי משמעותי לא רק במערכה במזרח אירופה.

אך רשתות חברתיות אינן מקור המידע היחיד שצומח במערכה בין אוקראינה ורוסיה. המלחמה מחדדת את החשיבות הרבה של מודיעין גלוי (ויזינט) אשר כיום נגיש לכל באמצעות חברות אזרחיות. אלה מפרסמות ומוכרות תצלומי לווין של המערכה באופן שמסייע מאוד למדינות שאין להן לווינים בחלל ואף לחוקרים עצמאיים להבין טוב יותר את תמונתה.

זאת ועוד, מערכה זו שבה ומחדדת את חשיבות המודיעין שמגיע מנתונים גאוגרפים (GEOINT), וכיום האפליקציות השונות כמו גוגל מפות ובעיקר הנתונים הגיאוגרפים הנאספים באותן אפליקציות, יכולות לספק מידע מודיעיני רב

יחד עם זאת, לאור העובדה שנתונים אלו עלולים לעזור לרוסים לפגוע באזרחים אוקראינים הבורחים מזירת הלחימה, החליטו חלק מאפליקציות הללו לחסום את שירותיהן בעיקר היכולת לצפות בזמן אמת בנתונים גאוגרפים, ואלו כבר אינן נגישות.

השימוש העצים ברשתות אלו מחדד, שעולם הרשתות החברתיות חרג מזמן מגבולות פייסבוק או טוויטר. דווקא מאפייניהן היחודיים (הגנת פרטיות והיעדר צנזורה, יכול להפכן לכלי משמעותי במלחמות העתיד

בשורה התחתונה, המערכה בין אוקראינה לרוסיה מספקת לנו הצצה מעניינת לגבי תפקידו החשוב של מודיעין הגלוי בכלל ושל רשתות החברתיות "הרוסיות" בפרט בכל הנוגע ליכולת לעקוב אחר התנהלות המלחמה.

According @googlemaps, there is a "traffic jam" at 3:15 in the morning on the road from Belgorod, Russia to the Ukrainian border. It starts *exactly* where we saw a Russian formation of armor and IFV/APCs show up yesterday.
Someone's on the move. pic.twitter.com/BYyc5YZsWL

— Dr. Jeffrey Lewis (@ArmsControlWonk) February 24, 2022

לצד ההשלכות החיוביות של התפתחויות אלו, בדגש על היכולת לייצר ערוץ קשר ישיר בין השלטון לאזרח, לעקוב באופן מדוקדק אחר ההתפתחויות בלחימה וככלל לקבל יותר פרטים שהצדדים המעורבים מבקשים להסתיר, חושפת מערכה זו כיצד ניתן להשתמש ביכולות אלו לרעה. בהפצת פייק ניוז ודיסאינפורמציה, ואף שימוש במידע גלוי כדי להעשיר את "בנק המטרות". אבל, מעל לכל, חושפת מלחמה זו את מרכזיותו של המודיעין הגלוי, ואת העובדה שמי שיידע לרתום אותו ולהשתמש בו בלחימה עתידית באופן מושכל, יהיה לו יתרון בולט גם בשדה המערכה.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).