מה שווה שוק הקנאביס אם אי אפשר לשלוט בו?

amos
צילום מסך מכתבה בערוץ "כאן"

הסופ"ש האחרון היה לציון דרך ביחסי האזרח והמשטרה בישראל. מפגינים, חלקם פנסיונרים נעצרו והוכו בכיכר גורן שהיתה לסמל המאבק נגד היועמ"ש. זכות ההפגנה הבסיסית נגזלה.

אוירת "לשרוף את המועדון" הזו בקרב לובשי המדים לא נשארה בגבולות הארץ, וגם בתפוצות חשו את נחת זרועה, עת מחטף וגזילת זכויות אדם בסיסיות הובילו את מעצרו המתוקשר של עמוס דב סילבר, מקים "טלגראס", באוקראינה.

המרדף אחרי סילבר בתפוצות, ההשקעה הכספית, הווליום, כוח האדם – עבור אדם שאפילו לא מכר קנאביס, אלא הקים אפליקצית תיווך – נראים תמוהים

ברור לכל מי שעיניו בראשו, שמאבק הרשויות בתנועת הלגליזציה בישראל הוא נטו בעבור הון פוליטי (ובכלל, הון). המרדף אחרי סילבר בתפוצות, ההשקעה הכספית בחקירה, הווליום, כוח האדם – כל אלו עבור אדם שאפילו לא מכר קנאביס, אלא הקים אפליקציה שמתווכת בין צרכנים וסוחרים – נראים לכל הפחות תמוהים.

משטרת ישראל, כזרוע ביצוע, המתפקדת ללא מפכ"ל מכהן כחומר ביד היוצר ומבצעת מטעם, הכריזה מלחמה על הצמח – למרות מעמדו הדואלי (לא חוקי אך מוכר כבעל איכויות רפואיות). המלחמה הזו נועדה, פשוטו כמשמעו, לנקות את שוק הקנאביס מתחרות.

או במילים אחרות וכפרפראזה למילותיה של המשוררת הדגולה ח"כ מירי רגב – מה שווה שוק הקנאביס אם אנחנו לא שולטים בו? גורנישט.

לא מקריות היא שהביאה את השואו הזה, במקביל לסגירה והדחה של חברת הקנאביס הותיקה והגדולה בישראל "תיקון עולם" מהשוק.

הטיעונים למהלך הבלתי סביר נוגעים למעורבות של תיקון עולם בפשיעה, אך אינם הולמים את המציאות בשטח, בה החברה הצילה עשרות אלפי אנשים מכאב, ועזרה לאנשים לסיים את חייהם במינימום סבל.

מה גם שהואקום שנוצר, נוצר בגלל פעילות הרשויות. כעת, כשקרנו של הצמח עלתה ואיכויותיו התרפויטיות מוכרות על ידי ארגון הבריאות העולמי – תיקון עולם נבעטת מפעילות בארץ. יש לציין כי ברשות החברה מצוי מאגר דאטה מהמפותחים בעולם ולכן אין זו אלא בריחת המוחות, או הברחתם, תלוי את מי שואלים.

שאלות על המהות של מבצע "טלגראס", על אכיפה מוגברת, זכויות אדם, על האלימות המשטרתית נגד אחינו כהי העור ובכלל נגד הציבור – לא שמענו בראיון עם גלעד ארדן

 

אולי תופתעו מהתזמון הפלאי, אבל בשבוע שעבר גם מונה לועדת ההיתרים החדשה והמחודשת, בהוראת המבקר מתניהו אנגלמן, מי שהיה בשדרת הניהול של חברת הקנאביס "בטר" לשעבר, עדן בר טל. בר טל גם כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת שנתיים לפני שלמה פילבר שכעת מושעה בשל מעורבותו בתיק 4000. לקוסמוס אכן חוקיות משלו.

והתקשורת? כמובן שזורמת כמו נחל הבשור. טיעונים שטחיים לכאן, דיונים שטחיים לכאן, קצת ליצנות ופעלולי מגאפון של גדי וילצ'רסקי, ומבצעי הצלת מטופלים נקודתיים – שטובים אולי לרייטינג אבל לעולם לא למדיניות, כי אין.

גם  יוזמת "אי ההפללה" התבררה כבדיחה מרושעת מבית מדרשו של השר ארדן, שהתראיין בשישי האחרון מחויך מתמיד אצל אופירה וברקוביץ'. פחות מחוייכים הם צרכני הקנאביס שנאלצים לשלם 1000 ש"ח קנס על צריכת קנאביס בציבור, במקום שהסוחרים ישלמו מס כמובן.

שאלות על המהות של מבצע "טלגראס", על אכיפה מוגברת, זכויות אדם, על האלימות המשטרתית נגד אחינו כהי העור ובכלל נגד הציבור, לא שמענו בראיון הזה. שמענו רק הלכות הגנה על המכהן ואספירציות (שכלל אינן הולמות את מידותיו) להמשך.

יתכן ובעתיד הקרוב סילבר ו"טלגראס" יינוכסו לצרכים פוליטיים. ההאשמות העומדות נגדו הן ניהול ארגון פשיעה, הלבנת הון ומס ועוד, אלו האשמות כבדות על כן לא אשפוט, אבל גם לא אמחא כף.

במקביל, הפרקליטות סוגרת תיקים דומים בעסקאות טיעון (קרי הלשנות) במינימום עונש, כך שהשילוש הקדוש פוליטיקה – פרקליטות – משטרה, הוא זה שבונה את המציאות המשפטית.

משפטו של סילבר הוא משפט על חופש הפרט. בימים בהם זכויות האדם הולכות ומצתמצמות מול זכויות יתר, דורסנות ואלימות של המדינה – כולנו צריכים להעיד

בשטח – חברות הקנאביס המורשות הקיימות מספקות סחורה לא ראויה, בתי המרקחת ריקים ויש רפורמה שגורמת נזק רב למטופלים אך תועלת בצידה כמעט ואין. לואקום הזה שיצרו הרשויות בכוונה תחילה, נכנסה "טלגראס".

משפטו של סילבר הוא משפט על חופש הפרט. בימים בהם זכויות האדם הולכות ומצתמצמות מול זכויות יתר, דורסנות ואלימות של המדינה – כולנו צריכים להעיד. היום ב-13:00 הוא יופיע בבית המשפט השלום בראשל"צ.

דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 607 מילים ו-1 תגובות
סגירה